פסקי דין על חוסין מוחמד נאיף בדראנה | פסקי דין על מוחמד נאיף חוסין בדארנה | פסקי דין על נואף מוחמד חוסין בדארנה |

4172/04 א     05/11/2006




א 4172/04 חוסין מוחמד נאיף בדראנה נ' מוחמד נאיף חוסין בדארנה, נואף מוחמד חוסין בדארנה




1
בתי המשפט
א 004172/04
בית משפט השלום קריות
05/11/2006
תאריך:
כב' השופט ערן נווה

בפני
:
חוסין מוחמד נאיף בדראנה

בעניין:
התובע
בכרייה מאגד

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . מוחמד נאיף חוסין בדארנה

2 . נואף מוחמד חוסין בדארנה
הנתבעים
בדרנה עבדכרים

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

עניינה של תביעה זו בתביעה לפיצוי כספי מוסכם בגין הפרת חוזה.
הצדדים השכילו לסיים את התיק ללא צורך בשמיעת ראיות ועל בסיס התרשמותו של ביהמ"ש מעדויות התובע והנתבע מס' 2 במסגרת דיון סופי ולאחר מכן סיכמו בעל פה והכל בישיבת ביהמ"ש מיום 2/11/06.
בנסיבות אלה ניתן בזה פטור ו/או אם שולם הוראה על החזר מחצית שנייה של אגרה אשר שולמה ע"י התובע ואשר תוחזר לו בתוך 30 יום.
לגופו של עניין, בתאריך 19/7/03 נערך בין הצדדים שהינם קרובי משפחה ואשר מחזיקים בחלקות סמוכות זו לזו הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד וזאת בפני
השופטת לענייני משפחה בקריות, השופטת הגב' מרינה לוי. בהסכם מצוין, כי הנתבע מס' 1 שהינו אביו של הנתבע מס' 2 מתחייב כדלקמן:
1. בניית קיר בטון מזוין וזאת לאחר שיתחיל הנתבע מס' 1 בביצוע עבודות בנייה בחלקתו ולאחר שהתובע ישלים את בניית שלד הבניין שבחלקתו.
2. פירוק קטע קו ביוב באחריות הנתבע מס' 1 ונשיאה בהוצאות העברתו.
3. פינוי ציוד מחלקת התובע וזאת תוך 10 ימים.
התובע מצידו התחייב לאפשר לנתבעים זכות מעבר ברוחב של 1 מטר לצורך מעבר בין חלקות המשנה שבבעלותם. אין מחלוקת ועל כך גם מתנהל תיק זה, כי הפרה של אחד הצדדים לקיום ההתחייבויוות צריכה לגרור פיצוי מוסכם של 30,000 דולר .
התובע טוען כי לאור הפרת ההתחייבויות מגיע לו פסיקה של סכום זה. הנתבעים טוענים כי עמדו בהתחייבויות שלהם עפ"י ההסכם.
בדיון בפני
כב' הרשם אוחיון בלשכת ההוצל"פ בעכו טענו הנתבעים, כי כל עוד לא החלו בבנייה בחלקתם, אין עומדת להם כל חובה לבנות את קיר החומה בין החלקות. כב' הרשם אוחיון קיבל את עמדת התובע שטען, כי אין לנתבעים זכות לעכב את הבנייה עד אין קץ וחייב איפוא את הנתבעים בבניית קיר החומר וזאת על אף שלא החלו לבנות בחלקתם. התובע מסתמך מן הסתם בתביעתו על קביעה זו של ראש ההוצל"פ וטוען לאי ביצוע הוראות ההסכם. התובע טוען כי בניית קיר החומר נבנה באיחור רב וכאמור רק לאחר הפנייה להוצל"פ. עוד טוען התובע, כי הקיר שנבנה בסופו של דבר היה גבוה מהמוסכם (מעל גובה הקרקע נבנו מעל 2 מטרים במקום 1.10 מטר בלבד). אשר על כן טוען התובע התעוררו קשיים בהשגת אישורים מהוועדה לתכנון ובנייה.
הנתבעים טוענים לעומת זאת, כי כל שנדרש מהם עפ"י ההסכם בוצע בסופו של יום, כאשר חלק מהעיכובים נעשו הלכה למעשה בהסכמת התובע לאחר התערבות נכבדים מן העיר אשר פעלו לשם השגת פשרה בין הצדדים.
את הטענה בדבר גובה הקיר הם דוחים ומציינים, כי בפני
ביהמ"ש לא הובאה לא בכתבי הטענות ולא בדיון כל ראייה המלמדת על קושי שנגרם לתובע עקב גובה הקיר ולא הוכח כל קשר סיבתי בין טענות לנזק ו/או קושי מול וועדות התכנון והבנייה וגובה הקיר. גם מהמסמכים אשר הוצגו ע"י התובע המלמדים כביכול על אי עמידה בדרישות לשם קבלת אישורי בנייה בחלקתו, לא עולה, כי הבעיה היא תוצאה של קיר זה דווקא ודווקא ההגיון מלמד כי מדובר בקירות אחרים.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסיכומיהם ונתתי את דעתי לתשובותיהם של בעלי הדין בדיון הסופי תוך בחינת החומר הראייתי הכולל בין השאר תמונות אשר הוצגו לי, אני נותן בזאת את פסיקתי. דין תביעה זו להדחות.
אני סבור שיש לקבל את עמדת הנתבעים כפי שהוצגה בעדותו של נתבע מס' 2, כי בסופו של יום ביצעו הנתבעים את כל חובותיהם שעפ"י ההסכם. כן קיבלתי את עמדת הנתבעים אשר לא הוכחשה ע"י התובע, כי העיכובים בביצוע ההסכם נוצרו בין השאר לאחר הסכמת התובע עקב ניסיונות לפשרה והתערבות נכבדים. כן לא השתכנעתי כלל ולא הובאה בפני
כל ראייה ממשית, כי היה בגובהה של החומה שנבנתה כדי לעורר בעיה מיוחדת ואישור תוכניות הבנייה של התובע. כזכור מתייחס התובע להפרות בכל אחת משלוש החיובים עפ"י ההסכם: בנושא פינוי הציוד שהסתבר שמדובר בעיקר בפיגומים - גרסתו של התובע לא היתה סבירה לעניין הצורך המיידי בפינוי ולמעשה הוא עצמו הודה, כי היה נכון להשאיר את הפיגום בהסכמה עקב התערבותם של הנכבדים. בנושא בניית קטע הביוב והניסיון לטעון, כי הוכן על ידו ביוב זמני עד שהנתבעים הואילו לבנות ביוב של קבע - לא מצאתי אמינות רבה בגרסתו ובתמונות שהציג ואני דוחה גם טענה זו. הדבר היחיד שנמצא על ידי אמין מבחינת הטענות כלפי הנתבעים היה עיכוב בבניית החומה לאחר שזו נדרשה בנייתה ע"י התובע. עצם הפנייה לראש ההוצל"פ יש בה כדי ללמד על כך שהנתבעים לא מיהרו לקיים את חיובם על אף שנדרש מהם לעשות זאת. בעניין זה יש להפנות להחלטתו של כב' הרשם אוחיון מיום 7/7/04 המלמד על התמהמהות הנתבעים לקיים את שהתחייבו לו ואת העולה מרוח ההסכם. עם זאת יש לזכור, כי גם לתובע היו חובות עפ"י ההסכם עצמו ומלבד מתן אפשרות לזכות מעבר, היה עליו להשלים את בניית שלד הבניין שבחלקתו תנאי לבניית חומת הבטון. אינני משוכנע שחובות אלה מולאו לחלוטין ע"י התובע ומכל מקום לא שוכנעתי, כי החלטתו של כב' הרשם אוחיון יש בה כדי ללמד בצורה מפורשת כפי שניסה לטעון התובע על כך שהנתבעים לא עמדו בהסכם הפשרה אליו הגיעו.
זאת ועוד, אינני סבור בנסיבות הפשרה אליה הגיעו הצדדים בביהמ"ש לענייני משפחה, יש לבצע פרשנות צרה של לשון ההסכם. התובע עותר לפיצוי מוסכם של 30,000 דולר ואולם תכליתו של פיצוי זה לא היתה להטיל להערכתי חובת פיצוי בלבד, אלא לשמש כמכשיר של סנקציה למקרה בו אחד הצדדים מפר הלכה למעשה את ההסכם. ההשתהות אליה מתייחס התובע ובשים לב לחובת שחלו עליו עצמו כפי שהוכח במשפט, לא היתה חסרת פרופורציה או לא מידתית ואשר על כן אינני סבור שיש בה כדי לזכותו בפיצוי בסדר גודל של 30,000 דולר.
שקלתי האם יש מקום לאור השתהות מסוימת שהיתה בהקמת החומה בהטלת חיוב כלשהו על הנתבעים ואולם בשים לב לכך שמרבית מרכיבי התביעה נדחו ובשים לב לסה"כ הכולל, נראה לי שהאיזון הנכון הוא דחיית התביעה ללא חיוב בהוצאות,כאשר דחיית תביעה בדר"כ מזכה את הצד שעמדתו הוכחה בהוצאות משפט, דבר שאסטה ממנו לאור האמור לעיל בנסיבות תיק זה.

סוף דבר, דין התביעה להדחות וזאת ללא צו להוצאות.

ניתן היום י"ד בחשון, תשס"ז (5 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.
ערן נווה
, שופט
קלדנית: אורלי








א בית משפט שלום 4172/04 חוסין מוחמד נאיף בדראנה נ' מוחמד נאיף חוסין בדארנה, נואף מוחמד חוסין בדארנה (פורסם ב-ֽ 05/11/2006)