פסקי דין על מלכה יעקב | פסקי דין על מ.א.ב. מעוף עבודות בניה ויזמות | פסקי דין על בן שמחון מאיר |

1896/03 עב     12/11/2006




עב 1896/03 מלכה יעקב נ' מ.א.ב. מעוף עבודות בניה ויזמות בע"מ , בן שמחון מאיר




8


בתי הדין לעבודה
בבית הדין האזורי לעבודה
ב ב א ר – ש ב ע
עב 001896/03


בפני
:
השופט משה טוינה


12/11/2006


בעניין:
מלכה יעקב



ע"י ב"כ עוה"ד
אשור אשר

התובע


נ ג ד



1 . מ.א.ב. מעוף עבודות בניה ויזמות בע"מ

2 . בן שמחון מאיר



ע"י ב"כ עוה"ד
קרן דברא

הנתבעים

פסק דין


1. עניינו של

פסק דין
זה, תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים שניהם לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, שכר עבודה ודמי הבראה, כמפורט להלן.

2. כאמור בכתב התביעה המתוקן טען התובע, כי עבד אצל הנתבע 2, מר בן שמחון מאיר
, החל מיום 1.11.01 ועד ה-31.12.02.

עוד נטען בכתב התביעה, כי הנתבע 2 הפעיל את הנתבעת 1 "ככסות למעשיו ובכך רימה את העובדים בזה שלא שילם שכר עבודה ופיצויי פיטורים".

בנוסף נטען בכתב התביעה, כי הנתבע 2 "גרף כספים מהנתבעת 1 והשקיע אותם באולם חתונות" ובנסיבות אלו יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע 2 בחובותיה של הנתבעת 1.

3. בכתב התביעה נטען עוד, כי התובע הועסק כמצוין לעיל, תקופה של שנה וחודשיים ופוטר. בנסיבות הללו הוא זכאי לפיצויי פיטורים על בסיס שכר של 9,594 ₪ בסך 11,193 ₪.

עוד נטען בכתב התביעה, כי לתובע לא שולם שכר עבודה בחודשים נובמבר 2002 ודצמבר 2002 ומכאן התביעה לתשלום שכר בסכום של 18,359 ₪.

בנוסף תבע התובע פדיון חופשה של 12 ימי חופשה שצבר במהלך תקופת עבודתו בסכום של 5,112 ₪ ודמי הבראה בסך 1,805 ₪.

4. בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 בלבד, ובנסיבות הללו ומכוח עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה בע"מ, יש לדחות את התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבע 2.

עוד נטען בכתב ההגנה, כי:

א. התובע לא פוטר, אלא יחסי עובד מעביד בין החברה לתובע הסתיימו עקב הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה הנתבעת 1; ומכאן שאין התובע זכאי לפיצויי פיטורים.

ב. בנוסף ולחילופין טענו הנתבעים, כי היה ויכיר בית הדין בזכותו של התובע לפיצויי פיטורים, יש לקזז מסכום פיצויי הפיטורים תשלומים אשר הודה התובע שקיבל בדיון מחודש פברואר 2005 בסכום של 4,000 ₪ לפחות.

ג. בתביעה לתשלום שכר אין בסיס, מקום ששולם לתובע מלוא שכרו בגין העסקתו בשירותה של הנתבעת 1. לרבות שכר העבודה לחודשים נובמבר ודצמבר 2002.

ד. התובע ניצל את מלוא מכסת החופשה במהלך עבודתו בשירות הנתבעת 1 ולפיכך יש לדחות את תביעתו לפדיון ימי חופשה.

ה. במסגרת הסכם העסקה לפיו הועסק התובע, נכללים דמי הבראה במשכורת החודשית. מכאן שאין התובע זכאי לתשלום דמי הבראה הנתבעים בכתב התביעה.


5. מתוך העדויות ששמעתי עולות העובדות הבאות:

א. בניגוד לנטען על ידי התובע, הועסק התובע באמצעות חברה בע"מ, היא הנתבעת 1.

ב. במסגרת זו קיבל התובע תלושי שכר של הנתבעת 1.

ראה:
עדות התובע, עמ' 15 לפרוטוקול מיום 9.4.06 שורות 20-19.

ג. הנתבע 2 לא חתום על תלושי השכר והם חתומים על ידי החברה בע"מ.

ראה:
עדות התובע, עמ' 15 לפרוטוקול מיום 9.4.06, שורה 22.

ד. הנתבע 2 מעולם לא התחייב בפני
התובע אישית לחובות החברה בע"מ ולתשלום שכרו.

ראה:
עדות התובע, עמ' 16 לפרוטוקול מיום 9.4.06 שורה 22.

ה. עם סיום עבודתו של התובע בנתבעת 1, קיבל התובע מכתב המלצה מהנתבע 2, בשם הנתבעת 1. לעניין זה נשאל התובע והשיב:

"הוא, הנתבע 2, כתב מכתב שמעיד שעשיתי הכל עבור החברה שלו עשיתי מעל ומעבר עבור החברה." עמ' 16 לפרוטוקול מיום 9.4.06 שורות 27-26.

תשובה המעידה כי התובע אכן היה מודע להבחנה בין הנתבע 2 אישית לבין החברה המעסיקה, הנתבעת 1, בשירותה עבד.

ו. לטענות הנטענות בכתב התביעה ובתצהיר התובע, על כספים ונכסים השייכים לנתבעת 1 שהעביר הנתבע 2 לכיסו - אין כל בסיס.

לעניין זה די להצביע לעדות התובע אשר מתבקש להציג אסמכתא לטענה הנטענת בכתב התביעה לפיה כספי הנתבעת 1 שימשו לרכישת אולם שמחות שמפעיל הנתבע 2 וזה משיב:

"אין לי שום אסמכתא להראות שכספים של החברה שימשו לרכישת האולם." עמ' 17 לפרוטוקול מיום 9.4.06 שורה 31.

עוד נשאל התובע והשיב:

"ש. יש לך עוד הוכחה למעט מה שאתה מצהיר בתצהיר, על כך שהנתבע 2 העביר כספים מהחברה הנתבעת לחברות אחרות?
ת. לא. אין לי שום הוכחה." עמ' 18 לפרוטוקול מיום 9.4.06 3-1.

ז. יוצא מכאן, כי כל טענותיו של התובע על הטעיה ושימוש לרעה במסך ההתאגדות, הן טענות הנטענות בעלמא ללא בסיס עובדתי בצידן.

ח. להבדיל ומתוך תצהירו של הנתבע 2 עולה, כי הנתבעת שהיא חברה העוסקת בעבודות בניה ויזמות נקלעה לקשיים כלכליים בעקבות התמוטטות של לקוחה, חב' ש.א.פ.

בעקבות התמוטטותה של חב' ש.א.פ. והתמוטטות הנתבעת 1 בעקבותיה, הגיעה הנתבעת 1 להסדרים שונים מול חלק מהנושים לתשלום חובות הנתבעת 1. בין היתר באמצעות הסדרים בהם מועברים כספים ישירות מחב' ש.א.פ לבעלי החוב של הנתבעת 1. חובות אשר למקצתן היו בעליה של הנתבעת 1 ערבים באופן אישי. בזאת אין כדי להצביע על שימוש לרעה במסך ההתאגדות על ידי הנתבע 2.

6. לאור העובדות לעיל, אין מנוס מהמסקנה לפיה לא הוכיח התובע קיומן של נסיבות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות; וחיוב הנתבע 2 בחובותיה של הנתבעת 1.

7. לפיכך, התביעה ככל שהיא נוגעת לנתבע 2 - נדחית בהעדר עילה.

8. משנדחתה התביעה, ככל שנוגעת לנתבע 2, מבקש אני לפנות לתביעות התובע נגד הנתבעת 1 לפיצויי פיטורים, שכר עבודה, פדיון חופשה ודמי הבראה; ואפתח בתביעה לפיצויי פיטורים.

9. כאמור טוען התובע, כי פוטר. פיטורים בעקבותיהם הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בסכום של 11,193 ₪. כזכור טוענת הנתבעת 1, כי אין התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, שעה שיחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בעקבות מצוקה כלכלית אליה נקלעה הנתבעת 1.

10. בטענה זו של הנתבעת 1, לפיה אין לראות בתובע כמי שפוטר, אין כל ממש. לעניין זה די להפנות למכתב הפסקת עבודה המצורף לכתב התביעה המקורי שהגיש התובע דנן. במכתב נאמר:

"הרינו נאלצים להודיעך על פיטורים מחברתנו, מטעמים כלכליים של החברה."

עוד יש להוסיף בהקשר זה, כי בחקירתו הנגדית אישר הנתבע 2 את עובדת פיטורי התובע. כך מסביר הנתבע 2 כי התובע לא הופיע ברשימת החייבים הזכאים לתשלום ישירות במסגרת ההסדר מול חב' ש.א.פ "כי הוא פוטר לפני כן." עמ' 21 לפרוטוקול מיום 9.4.06 שורה 25.

11. משפוטר התובע, זכאי האחרון לתשלום פיצויי פיטורים על בסיס תקופת עבודה שאיננה במחלוקת ושכרו האחרון.

12. השכר האחרון ששולם לתובע עמד על סך של 6,500 ₪ נטו.

ראה:
עדות התובע, עמ' 15 לפרוטוקול מיום 9.4.06 שורות 5-4.

13. בנסיבות הללו, שעה שהשכר הנטו אשר שולם לתובע עומד על סך של 6,500 ₪; ומקום שאין בפני
בית הדין תלוש שכר המפרט את השכר ברוטו, מקובלת עלי עמדת התובע ולפיה הוא זכאי לפיצויי פיטורים על בסיס שכר בסכום של 9,594 ₪, כמצוין בכתב התביעה.

14. יוצא מכאן, כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים מהנתבעת 1 בסך של 11,193 ₪.

15. כידוע, מעביד הטוען לניצול מכסת החופשה על ידי העובד, נושא בנטל ההוכחה של טענה זו. משלא הציגה הנתבעת 1 כל בסיס לטענתה בדבר ניצול חופשה על ידי התובע במסגרת עבודתו - זכאי התובע לתשלום פדיון חופשה על סמך האמור בכתב התביעה ובתצהיר, סה"כ לסכום בסך של 5,112 ₪.

16. בהעדר הסכם הקובע כי השכר המשולם לתובע כולל בתוכו קצובת הבראה, טענותיה של הנתבעת 1 ולפיהן כלולה הזכות לדמי הבראה, בשכר ששולם לתובע - היא טענה בעלמא.

17. לפיכך ומשאין חולק כי דמי הבראה לא שולמו לתובע כרכיב שכר נפרד במהלך עבודתו בנתבעת 1, זכאי התובע לדמי הבראה בסכום של 1,805 ₪, כאמור בכתב התביעה המתוקן.

18. שכר העבודה לו זכאי התובע עבור החודשים נובמבר ודצמבר 2002, שולם לאחרון בשיק שחזר.

לעניין זה אין לי אלא להפנות לעדותו של התובע אשר במסגרת חקירה חוזרת נשאל ומשיב:

"ש. היו שיקים שקיבלת כשכר וחזרו?
ת. כן. השיק האחרון שהיה מגיע לי ממנו, משכורת של חודשיים, והוא אמר לי לקחת 10,000 ₪." עמ' 18 לפרוטוקול מיום 9.4.06 שורות 13-10.

19. השיק האמור, אשר נועד לכיסוי חוב השכר לחודשים נובמבר ודצמבר 2002, הוצג לפירעון והוגש לביצוע בהוצל"פ. עובדה העולה מצילום השיק הנושא את חותמת "הוגש לביצוע" בלשכת ההוצל"פ אשדוד.

20. בנסיבות הללו, מקום שהגיש התובע לביצוע להוצל"פ את השיק אשר נועד לכיסוי חוב השכר לחודשים נובמבר ודצמבר 2002 - אין הוא יכול לבוא ולתבוע שכר עבודה במסגרת תביעה זו.

21. כאמור העלתה הנתבעת 1 טענת קיזוז. טענה ולפיה מכל חוב שיפסק לזכות התובע יש לקזז כספים אשר שולמו לתובע כמקדמות ולפנים משורת הדין. בפרט סכום בסך של 4,000 ₪ אשר שולם לתובע בסמוך לתחילת עבודתו.

22. אין בידי לקבל את טענת הקיזוז בהעדר רישום מסודר ומוכח של כספים שקיבל התובע מהנתבעת.

לעניין זה עוד אוסיף, כי אותו סכום בסך 4,000 ₪, אשר התובע מודה בקבלתו בסמוך לתחילת עבודתו בנתבעת 1, התקבל כמקדמה על חשבון השכר. בהקשר זה מבקש אני להפנות לחקירתו של התובע בדיון שהתקיים בפני
כב' השופט סופר ביום 24.2.05. שם נשאל התובע והשיב:

"ש. והוא נתן לך מקדמה במזומן?
ת. כן. כשהתחלתי לעבוד הוא נתן לי 4,000 ₪."

מכאן שהסכום בסך 4,000 ₪ אשר התובע מודה בקבלתו, ניתן כמקדמה על חשבון שכר; ומאחר והתובע עבד בפועל גם לאחר קבלת אותו תשלום - אין ללמוד מעצם התשלום כי הנתבעת 1 זכאית לקזז סכום זה מחובותיה כלפי התובע בהעדר רישום מדויק ואמין של כלל התשלומים ששולמו לתובע במהלך עבודתו בנתבעת 1.

23. סוף דבר.

א. כאמור בפסקה 7 התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית בהעדר עילה.

ב. הנתבעת 1 תשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך של 11,193 ₪, פדיון חופשה בסכום של 5,112 ₪ ודמי הבראה בסך של 1,805 ₪. לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.03.

ג. משנדחתה התביעה נגד הנתבע 2, ישלם התובע הוצאות הנתבע 2 בסך של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

ד. משהתקבלה התביעה נגד הנתבעת 1, תשלם הנתבעת 1 לתובע הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

24. הערעור על

פסק דין
זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

25. פסק הדין ניתן בדן יחיד בהתאם להחלטה מיום 9.4.06 לאחר שהוזמנו נציגי ציבור ולא התייצבו.

ניתן היום כ"א בחשון, תשס"ז (12 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

טוינה משה - שופט

001896/03עב 734 נורית רזניק








עב בית דין אזורי לעבודה 1896/03 מלכה יעקב נ' מ.א.ב. מעוף עבודות בניה ויזמות בע"מ , בן שמחון מאיר (פורסם ב-ֽ 12/11/2006)