פסקי דין על מנורה חברה לביטוח | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח | פסקי דין על השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) | פסקי דין על יובל מערכות מיגון והתרעה | פסקי דין על ח. יובל טכנולוגיות למיגון | פסקי דין על חביב יובל | פסקי דין על חביב לאון |

6181/02 א     12/11/2006




א 6181/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ, שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ, יובל מערכות מיגון והתרעה בע"מ, ח. יובל טכנולוגיות למיגון בע"מ, חביב יובל, חביב לאון




1
בתי המשפט

א 006181/02
בית משפט השלום פתח-תקוה

12/11/2006
תאריך
כב' השופט אורן שוורץ

בפני

התובעות
1 . מנורה חברה לביטוח בע"מ

2 . שומרה חברה לביטוח בע"מ

3 . גלגל - מכשירי יהלומים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גיל מיכלס

בעניין:

נ ג ד

הנתבעות
1 . השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נפתלי קפשוק
2 . יובל מערכות מיגון והתרעה בע"מ

3 . ח. יובל טכנולוגיות למיגון בע"מ

4 . חביב יובל

5 . חביב לאון
ע"י מר יובל חביב
פסק דין

הרקע לתביעה:
1. התובעת 3 (להלן: "גלגל") החזיקה בתקופה הרלוונטית מפעל לייצור דיסקים, מקדחים ומשורים המשמשים לחיתוך וקידוח בסלעים, בטון מזויין ושיש (להלן: "המפעל"). המפעל מצוי באיזור מבודד באיזור התעשיה תרדיון, בגוש שגב.

2. התובעות 2-1 (להלן: "המבטחות") ביטחו את גלגל בביטוח רכוש.

3. הנתבעת 1, השמירה טכנולוגיות מיגון בע"מ (להלן: "חברת השמירה") הינה חברה העוסקת, בין היתר, במתן שרותי מוקד.

4. הנתבעות 3-2, יובל מערכות מיגון והתראה בע"מ (להלן: "יובל מערכות") וח. יובל - טכנולוגיות למיגון בע"מ (להלן: "יובל טכנולוגיות") הינן חברות, העוסקות באספקת ציוד והתקנה של מערכות אזעקה, אינטרקום, גילוי אש ומצלמות.

5. במפעל הותקנה מערכת אזעקה, שתפקידה להתריע במקרה של פריצה למפעל. המערכת חוברה לחייגן טלפוני קווי שאמור לחייג אל המוקד בעת אתראת פריצה. כן חוברה מערכת האזעקה למשדר אלחוטי שיעודו לגבות כשל קווי ולהעביר אותות אלחוטיים שייקלטו כקריאות במוקד. אזי, אמור המוקד לשלוח למקום האירוע ובאופן מיידי, סייר.

6. במהלכו של סוף השבוע שבין 30.7.98 לבין 2.8.98 נפרץ המפעל ונגנבו ממנו מלאי, חומרי גלם ואבקת יהלומים לתעשיה. שמאי מטעם המבטחות העריך את שווי הגניבה בסך של 413,431 ₪.
המבטחות פיצו את גלגל בגין חלק מנזקי הפריצה בסך של 270,192 ₪. גלגל נשאה ביתרת הנזק בסך 143,239 ₪.

7. המבטחות עותרות בתביעה דנא לשיפויין בסכומים ששלמו לגלגל וזאת מכוח זכות השיבוב. גלגל עותרת להטבת יתרת נזקיה בגין הפריצה למפעל.

8. את תביעתן סומכות התובעות על עילה נזיקית בגין רשלנות הנתבעות בהתקנת האזעקה וכן בחיבור למוקד, אשר כתוצאה מהן לא פעלה התשדורת המתריעה בליל הפריצה ולא התקבלו כל קריאות מהמפעל, כך שפעולת הגנבים לא הופרעה.

טענות התובעות:
9. לטענת התובעות, ביום 29.1.97 נחתם בין גלגל לבין חברת השמירה הסכם התקשרות (נת/1) ולפיו התחייבה חברת השמירה לספק לגלגל שירותי מוקד, הכוללים שיגור ניידת מוקד לבדיקת האירוע, עם קבלתו של אות אלחוטי ממערכת האזעקה במקום (להלן:"ההסכם").

10. לטענת התובעות, בהסכם מצויין בבירור, שאמצעי התקשורת הראשי בין מערכת האזעקה למוקד הינו אלחוטי וכי המערכת מחוברת למוקד באמצעות משדר אלחוטי ולא באמצעות חייגן קווי.

11. לטענת התובעות, כארבעה חודשים קודם לאירוע נשוא התביעה דנא, נפרץ המפעל. המוקד קיבל קריאה אלחוטית ושלח למקום סייר, אשר סיכל את הפריצה, הזעיק את עובדי המפעל והבריח את הפורצים, כשבידם שלל זניח. לטענת התובעות, באירוע זה הצליחו לחבל הפורצים הן בקווי הטלפון הן במשדר האלחוטי.

12. בעקבות אירוע זה והנזקים שנגרמו, הותקנה במפעל מערכת משודרגת בהתאם לדרישת המבטחות. לטענתן, עד לאותו אירוע מרכזת מערכת האזעקה והמשדר היו ממוקמים במקום גלוי ולאחר אירוע הפריצה, מיקומם של המשדר ומרכזת האזעקה הוחלף והם הוטמנו במקום פנימי ונסתר. לטענת התובעות, המערכת המשודרגת הותקנה על-ידי יובל מערכות, בליווי צמוד וייעוץ של טכנאי חברת השמירה, כאשר טכנאי חברת השמירה, הם אשר חיברו את מערכת האזעקה אל המשדר האלחוטי בפועל.

13. לטענת התובעות, התרשלו הנתבעות באופן התקנת מערכת האזעקה והמשדר. לטענתן, שגתה חברת השמירה בהתקנתו של המשדר מאחורי קיר בטון, במיקום בו לא היתה תשדורת אלחוטית. לטענתן, כתוצאה מכך, מערכת התשדורת האלחוטית לא פעלה וחברת השמירה לא סיפקה את שירות המוקד האלחוטי, כפי שהתחייבה. לטענת התובעות, התרשלה חברת השמירה, בכך שלא בדקה את תקינות המערכת האלחוטית ועל אף שלא קיבלה כל אות מהמערכת האלחוטית החל מבדיקה שנעשתה באותו המעמד ובמשך למעלה משלושה חודשים, אישרה חברת השמירה את תקינותה לכאורה.

14. לטענת התובעות, התרשלו הנתבעים 4-2, במובן זה שהם היו אחראים על התקנתה של מערכת האזעקה וחיבורה למערכת החייגן. לטענתן, הנתבע 4, יובל חביב, נטל על עצמו את האחריות לשילובן של המערכות (האזעקה לחייגן) ווידוא תקינותן.
טענות הנתבעת 1:
15. חברת השמירה טענה, שהיא סיפקה לגלגל שירותי מוקד בלבד. לטענתה, לא התקבל במוקד אות על הפריצה בשל סיבה, התלויה בגלגל.

16. לטענתה, המבטחות לא היו חייבות בתשלום דמי הביטוח לגילגל ומשבחרו לעשות כן, לא עומדת להן כל זכות לדרוש השתתפות של חברת השמירה.

17. לטענתה, הסעדים והתרופות במקרה של הפרת ההסכם סוכמו בינה לבין גילגל על סכום מירבי, העומד על דמי המנוי החודשי ששילמה גלגל קודם לאירוע הפריצה (111.5 ₪) כפול 60.

טענות הנתבעים 2 ו-4:
18. יובל מערכות איננה כופרת בכך שחובתה הייתה לדאוג לחיבור מערכת האזעקה וכן לתפעולה אלא טענתה היא, שבעת הפריצה היה על משדר אלחוטי להעביר איתות מוסכם למוקד ומכאן שתפקידו הוא לסכל את הפריצה ומהלכה.

19. לטענת הנתבעים, בינם לבין הגלגל נערך אך הסכם להתקנת תוספת בלבד למערכת אזעקה קיימת וכן שירות תיקונים.

20. לטענתם, קריאות הבדיקה למוקד לא היו באחריותם או בשליטתם, שהרי אין הם מספקים שירותי שמירה, אבטחה או מוקד. כל עבודתם מסתכמת בהתקנת מערכת אזעקה ובדיקת תקינותה .

21. הנתבעים טענו, שחברת השמירה היא שמספקת לגלגל שירותי שמירה ומוקד למפעל באמצעות חיבורה של מערכת האזעקה שבמפעל למוקד 99, אשר בבעלותה. מערכת האזעקה חוברה על-ידי מוקד קווי ואלחוטי של חברת השמירה. חברת השמירה, היא אשר אחראית על חיבורה של מערכת האזעקה בחייגן טלפוני ובמשדר אלחוטי למוקד.

22. עוד טענו כי תפקידם תם עם סיום התקנת מערכת האזעקה שהוזמנה מהם על ידי גילגל ובדיקת תקינותה, וכי אין להם עוד אחריות, החל משלב זה ואילך.

23. הנתבעים הוסיפו, שלא הייתה כל תקלה במערכת האזעקה. נהפוך הוא, למחרת אירוע הפריצה הוכח כי האזעקה נדרכה כרגיל ופעלה את פעולתה אלא ששידורי החייגן הטלפוני והמשדר האלחוטי לא נקלטו במוקד, דבר שהוא באחריותה ובשליטתה המלאה של חברת השמירה. ולכן, האחריות לנזקי התובעות רובצת לפתחה של חברת השמירה.

טענות הנתבעים 3 ו-5 :
24. יובל טכנולוגיות טוענת שהחלה פעילותה בענף מערכות מיגון ותקשורת רק לאחר מועד הפריצה.

25. עוד היא טוענת כי אין ולא היה כל קשר בינה לבין הגלגל בכל משך הזמן עובר לפריצה וכי לראשונה נזקקה הגלגל לשירותיה לאחר מכן, בבואה לשדרג את מערכות המיגון הקיימות. גם מר ליאון חביב, הוא מנכ"ל יובל טכנולוגיות, אשר הוקמה לאחר הפריצה, לא היה שותף לאירועים נשוא התביעה.

26. בדיון שנערך לפני העידו:

מטעם התובעות: מר מרדכי ניר, מנהל בגלגל, גב' מדלן ניסן מטעם מנורה חברה לביטוח, השמאי מר אלי נוב, רו"ח רפאל ברוך והמומחה לענייני אזעקה ומיגון, מר ערן אייזיק.
מטעם חברת השמירה: מר יוסי נחום, מנהל סניף חיפה.
מטעם הנתבעות 3-5: מר יובל חביב.

דיון:

אחריותה של חברת השמירה:
27. חברת השמירה העניקה שירותי מוקד, שמירה וסיור לגלגל, במובן זה שעם קבלת אינדקציה על פריצה או חבלה במפעל, סייר של חברת השמירה נדרש להתייצב במפעל על מנת לבחון את פרטי האירוע או לבצע כל פעולה נדרשת בנסיבות הענין.

28. על חובת הזהירות המושגית נאמר: "חובה זו נקבעת על ידי בית המשפט לפי המבחן האובייקטיבי של צפיות האדם הסביר" [דברי כב' השופט ברק בע"א 80\862 "עיריית חדרה נ' זוהר ואח', פ"ד לז (3) 757, 770] וכן סבירות הסיכון שיצר המזיק [ע"א 88\80 אלסוחה ואח' נ' עזבון המנוח דהאן , פ"ד מד (3) 397, 430].

29. סעיף 3 להסכם שנחתם בין השמירה לבין "גלגל" קובע:

"הוסכם והותנה בין המנוי לבין החברה כי המוקד יעקוב בכל ימות השנה, למעט ביום הכיפורים, אחרי איתותים של המערכת המסומנים במוקד כאיתותים המעידים על פריצה או שוד (להלן:"אות האזעקה"), בימי חול משעה 19:00 ועד לשעה 07:00 למחרת, ואילו בימי ו' ובערב חגים משעה 16:00 ועד לשעה 07:00 למחרת השבת או החג".

30. החובה המושגית היא חובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים כנגד סיכון צפוי. חברה שתפקידה לספק שירותי מוקד ואבטחה לצרכי אבטחה חבה חובת זהירות מושגית כלפי הלקוח, עמו היא קשורה בהסכם. בעצם חתימתו על הסכם זה, שם הלקוח את מבטחו בחברה ומצפה ממנה לנהוג כלפיו באחריות ובזהירות כפי שהייתה נוהגת חברת אבטחה סבירה במצבה.

31. במהלך סוף השבוע, שבין 30.7.98 לבין 2.8.98 נפרץ המפעל. אין חולק בין הצדדים, שמערכת האזעקה נדרכה באותו מועד לפני שנסגר המפעל, כפי שנעשה כנוהל שגרה מדי יום ביומו. אין אף חולק, שבמוקד לא נתקבלה כל קריאה במהלך ימים אלו וממילא לא ננקטה כל פעולה. דבר הפריצה נתגלה לעובדי המפעל רק בבוקרו של יום א'.

32. בבדיקה שנערכה לאחר הפריצה נתברר, כי הפורצים ניטרלו את התקשורת הקווית ממערכת האזעקה למוקד על-ידי חיתוכם של קווי הטלפון בארון התקשורת, שמחוץ למפעל.

33. למצב דברים שכזה, אי תקינותה של מערכת התשדורת הקווית או פגיעה מכוונת בה, נועדה מערכת הגיבוי של התקשורת האלחוטית. אולם, שידורי האלחוט לא נקלטו במשדר במיקומו החדש, ומכיוון שכך, לא הועברה כל קריאה למוקד. מוצג נת/6, "אישור על ביצוע ביקורת", שנערך על ידי מר ניר מרדכי, מיום 3.8.98, מביאנו למסקנה כי גם חברת השמירה עצמה הבחינה כי מקור התקלה הוא מיקומו של המשדר. וכך נכתב במוצג נת/6:
"משדר אלחוטי לא יוצא לשידור.
יש לבדוק פתרון-אנטנה חיצונית או התקנת משדר במקום אחר."

34. בדעה דומה מחזיק גם מר אייזק, מומחה לתחום האבטחה האלקטרונית, אשר הגיש חוות דעת מטעם התובעות. מר אייזק קבע בחוות דעתו, כי למרות שמערכת האזעקה נדרכה בעת הפריצה למפעל והיא פעלה כנדרש, לא הגיעה אינדיקציה על הפריצה למוקד. הדבר נבע מכך שמיקום המשדר של מערכת האזעקה נעשה באזור חסום לשידור, בחדר פנימי של המפעל [סעיף 5.3 לחוות הדעת ת/4].

35. מר נחום, מנהל סניף חיפה של חברת השמירה, טען בתצהירו כי מערכת האזעקה במפעל לא תוכננה, לא אופיינה ולא הותקנה על ידה. הואיל ולא נתקבלה כל קריאה במוקד, ממילא לא הפרה חברת השמירה את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליה.

36. בתצהירו של מר ניר, מנהל בגלגל, נטען כי המערכת החדשה הותקנה בחודש מרץ 98. על פי עדותו של מר ניר, ההתקנה בוצעה על ידי יובל חביב ובליווי טכנאים של חברת השמירה.

37. מר יובל חביב העיד לפניי, שהוא לא טיפל במשדר האלחוטי:

"אני לא נוגע במשדר האלחוטי ואני לא נוגע בזה לגמרי. שמעת גם את יוסי נחום אומר שציוד מוקד זה רק בטיפול המוקד."
[פר' עמ' 78 ]

38. מר נחום העיד, שהמשדר האלחוטי של המערכת הוא בבעלות חברת השמירה ואסור לאחר לגעת בו:

"ש. המשדר האלחוטי הוא בבעלות חברת השמירה עד לרגע זה, נכון
ת. כן
ש. אסור לאף אחד לגעת בו חוץ מאנשי חב' השמירה
ת. נכון
ש. אנשי חברת השמירה הם אלה שממקמים את המשדר האלחוטי, נכון
ת. נכון
[פר' עמ' 70]

39. עדות זו מתיישבת עם עדות יובל חביב לעיל. הדבר גם עולה בקנה אחד עם הסכם ההתקשרות בין הגלגל לבין חברת השמירה שקבע כי חברת השמירה תספק לגלגל:

"חיבור למוקד ע"י יחידת קצה אלחוטית"
[נת/1]

40. לנוכח העדויות שנשמעו לפניי, כמפורט לעיל, הנני קובע כי המשדר הותקן על ידי חברת השמירה וכי מיקומו בחדר פנימי נעשה על ידי חברת השמירה. המיקום בחדר פנימי, הוא זה שהביא הלכה למעשה להעדר יכולת לקלוט הודעת חיווי על הפריצה במוקד, דבר זה עולה הן מנת/6 והן מעדותו של מר איזיק:

"ש. איפה אמרת להציב במקום אחר לא אמרת את זה ?
ת. המשדר הותקן במקום שהוא לא יכול לעבוד מיום ההתקנה שלו. הטכנאי היה שם ולא הצליח להוציא שידור ביום ההתקנה בגלל מיסוך של קירות הבטון".
[פר' עמ' 39, ש' 17-15]

41. זאת ועוד, לתצהירו של מר ניר צורפה תכתובת עניפה בה הגלגל מתריאה בפני
חברת השמירה כי "הקשר האלחוטי שהותקן במקום משובש", כך במכתב מיום 1.4.98 ודברים דומים נרשמו במכתב מיום 6.4.98 [נספחים יא-1, יא-2 לת/5]. למרות כל אלה, חברת השמירה לא עשתה לפתרון התקלה. בחקירתו הנגדית, אישר מר ניר שהמכתבים הללו נשלחו לחברת השמירה באמצעות הפקסמיליה [פר' עמ' 53 ש' 29].

42. מר ניר, הדגיש בתצהירו [נת\5, סעיף 17]:

"אני הבהרתי לשמירה וליובל יותר מפעם אחת עד כמה חיונית תקינותה של מערכת האזעקה והאתראה לשמירה על ביטחונו של המפעל, בהיותו ממוקם באיזור תעשיה מבודד, אשר למעשה אין בו אנשים בשעות הערב והגישה אליו אינה מסובכת במיוחד. אני הדגשתי בפני
השמירה ובפני
יובל מערכות כי, מערכת האזעקה והשירותים הניתנים לנו ע"י מוקד 99, מהווים בסיס חיוני ועיקרי הנדרש לאבטחת רכושנו, וברור היה כי בהעדר קשר בין מערכת האזעקה למוקד 99 נותרים המפעל ותכולתו חשופים וללא הבטחה מינימלית".

43. הנה כי כן, חברת השמירה הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית בכך שעם התקנת המשדר ובדיקת תקינותו שכשלה, לא עידכנה איש בנוגע לכך ולא פעלה על מנת לתקן התקלה. המשדר נותר על כנו במיקום שאינו מאפשר פעילותו התקינה.

44. במקרה אחד שהובא לפני בית המשפט העליון [ע"א 85\126 ר.ג.ם מרט ואח' נ' מ"י, מד(4) 272], נידונה פריצה למפעל יהלומים אשר צלחה, בשל כשל בין פעולת האזעקה לבין המוקד המשטרתי, אשר לא קלט אותה במערכת שלו ועל כן גם לא שלח שוטרים לזירת הארוע. שם, כב' השופט בך קבע בזו הלשון:

"אולם אם, מאידך גיסא, מסכימה המשטרה לשתף פעולה עם בעל המפעל ומקבלת על עצמה את חיבור המפעל למוקד, אזי חייבת היא להיות מודעת לכך, כי באם מערכת האזעקה תצא מכלל פעולה בגלל מעשה או מחדל רשלני של אנשי המשטרה, אזי יועמד המפעל בסיכון מיוחד שייגרם לו נזק בעקבות אותו מעשה או מחדל. למעשה, המשטרה גורמת אז להיווצרותה של אשליה אצל בעל המפעל, שהיא תדע על כל פריצה למפעלו. קיימת איפוא ההצדקה להטיל עליה אחריות בגין הנזק שנגרם בשל רשלנותה."

45. דברים אלה יפים גם לענייננו - חברת השמירה היא שמיקמה את המשדר במקום שלא איפשר את פעולתו התקינה, למרות שזו היא עיקר מומחיותה כמי שמספקת שירותים אלה. חברת השמירה אף לא פעלה לתיקון התקלה, למרות פניות גלגל. בכל אלה, יש כדי לקבוע שהיא זו שהפרה את חובת הזהירות הקונקרטית במקרה דנא.

אחריות הנתבעות 2-5:
46. על פי עדותו של מר יובל חביב, יובל טכנולוגיות החלה בפעילותה רק לאחר אירוע הפריצה ומר חביב לאון
, הוא העומד בראשה, מעולם לא בא בקשר עסקי, חוזי או אחר עם גלגל, עובר למועד הפריצה. המועד הראשון בו נוצר קשר בין יובל טכנולוגיות והגלגל, היה ביום 3.8.98 על גבי תעודת משלוח [ת\9] וכן כי הציוד עצמו סופק על ידה לראשונה ביום 6.8.98 [ת\9], שניהם מועדים שלאחר הפריצה. משכך, דין התביעה כנגדם להידחות על-אתר. עדות יובל חביב שגובתה במוצגים דלעיל, מהימנה עלי במחלוקת זו ועל כן אני קובע כי לנתבעת 3 ולנתבע 5, אין כל קשר לאירוע הפריצה ודין התביעה כנגדם להידחות.

47. אשר לאחריותם של יובל מערכות ושל מר יובל חביב, כפי שכבר קבעתי, את המשדר התקינה חברת השמירה בלבד. מעדותו של מר יובל חביב עולה באופן חד משמעי כי הוא לא היה מעורב בהתקנת המשדר במיקומו הנוכחי.

48. על פי הנתונים שנתקבלו מחברת השמירה, המערכת נדרכה ביום 30.7.98 בשעה 16:44. לאחר חדירת הפורצים למפעל הגלגל, הופעלה האזעקה כמערכת מקומית בלבד, הואיל וכבלי הטלפון חובלו על ידי הפורצים. מערכת הצופרים המקומית, פעלה עוד פרק זמן קצר עד שהפורצים הגיעו ללוח מערכת האזעקה, אז חיבלו במערכת עצמה, והביאו להפסקת פעולת הצופרים. המסקנה העולה מכך, היא שמערכת האזעקה שהתקינה יובל מערכות בחודש מרץ 98, פעלה כנדרש.

49. בחוות דעתו, טעון המומחה מר אייזק כי ניתן היה למקם גלאים נוספים בקיר החיצוני של המפעל על מנת להתריע מפני התקרבות פורצים לאיזור קווי הטלפון או להתקין מערכת מסוג "אבנט" שמתריאה על ניתוק קוו הטלפון. אין בידי לקבל טענה זו. על פי העדויות שנשמעו לפני, יובל מערכות הוסיפה גלאים ושינתה את מיקום מרכז הבקרה של מערכת האזעקה לפי דרישת חברות הביטוח וגלגל [עדות מר חביב פר' עמ' 74]. יובל מערכות לא נשכרה לשם מתן יעוץ בתחום ההגנה והאבטחה אלא לשם שינוי מיקומה של מערכת האזעקה והוספת מספר גלאים. אין יסוד לחיובה באחריות בגין העדרם של אמצעי הגנה נוספים, שלא נתבקשה להתקין. משכך, דין התביעה כנגד יובל חביב ויובל מערכות להידחות אף היא.

הקשר הסיבתי:
50. על פי חוות דעת של המומחה מר אייזק, הכשל המרכזי, מיקום המשדר, מנע את קליטת השידור ממערכת האזעקה אצל מוקד חברת השמירה. ממצא זה לא נסתר על ידי מי מהצדדים הנתבעים.

51. באירוע הפריצה הקודם, במהלך חודש מרץ שנת 98', מערכת האזעקה פעלה כראוי, סיור נשלח למפעל ובעקבות זאת נזקי הפריצה היו מזעריים. כך, בסעיף 14 לתצהירו, מר מרדכי ניר:

"בסוף השבוע שבין 21.3.98-19 אירעה פריצה נוספת למפעל. במהלך פריצה זו, התקבלה במוקד 99 קריאה וסייר שנשלח למקום הגיע למפעל תוך דקות ספורות וככל הנראה הבריח את הפורצים, אשר שללם באותו ארוע היה מועט ביותר".

52. כאמור, כתוצאה מאותו אירוע החליטו התובעות ל"שפר" את מיקום מערכת האזעקה, לשדרג אותה ולהוסיף גלאים. עקב השינוי במיקום המשדר, כפי שבוצע על ידי טכנאי של חברת השמירה נחסם השידור אל המוקד, לא נתקבלה קריאה בחברת השמירה, לא הגיע סייר למפעל וממילא לא נמנעה הפריצה והגניבה.

53. מסקנתו של המומחה אייזק ואירוע הפריצה מחודש מרץ 98, מלמדים על קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות הקונקרטית לבין הנזק שנגרם לתובעת.

הנזק:
54. מטעם המבטחות העידה גב' ניסן, מעדותה עולה כי המבטחות התבססו על חוות דעת השמאי מר נוב. השמאי נוב, אשר הגיש חוות דעת מקיפה ביותר, העריך את נזקי הגניבה בעקבות הפריצה בסך של 413,431 ₪ ליום 25.8.98. המבטחות אימצו את חוות דעתו של השמאי נוב, ושילמו לגלגל, את מלוא חבותן על פי הפוליסה, עד לתקרת גבול החבות - 280,192 ₪.

55. מר נוב נחקר בחקירה נגדית, וחוות דעתו, בכל הנוגע להערכת נזקי הפריצה, לא נתערערה. גם אימוץ חוות הדעת על ידי המבטחות, אשר שילמו את מלוא הכיסוי הביטוחי על פי חוות דעת זו, עד לגבול החבות, מעידה על מהימנות חוות הדעת [ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה, פ"ד נ(4) 567].

56. התובעות העידו את רו"ח רפאל ברוך אשר אף הוא תמך בהערכות השמאי נוב וזאת על בסיס הערכת המלאים במפעל. משכך, הנני מאמץ את חוות דעתו של השמאי נוב וקובע כי נזקי הפריצה למפעל עמדו על סך של 413,431 ₪. לכך יש להוסיף את העלויות הנלוות: שכ"ט השמאי, רואה החשבון, משרדי החקירות וכיו"ב - מדובר בהוצאות אינהרנטיות לפעילות המבטחות, אשר נעשו כתוצאה מאירוע הפריצה.

57. גלגל העריכה את נזקיה, מעבר לאלה שקבע השמאי בסך של 20,000 ₪. מדובר בנזק שלא הוכח ולא בוסס ועל כן אין בידי לקבלו.

חלוקת הנזקים בהן נשאו התובעות הינה, איפוא, כדלקמן:

א. נזקי התובעות 1 ו- 2 :
1. סך הנזק ששולם לתובעת 3 ע"פ דו"ח שמאי ובהתאם לתנאי הפוליסה 270,192 ₪
2. שכ"ט שמאי 13,113 ₪
3. שכ"ט חקירות 2,472 ₪
4. שכ"ט מומחה מערכות אזעקה 2,258 ₪
5. שכ"ט רואה חשבון 4,972 ₪
6. רבית והפרשי הצמדה כחוק עד מועד הגשת התביעה 105,419 ₪
סך נזקן של התובעות 1 ו-2 הוא : 398,426 ₪

ב. נזקי התובעת 3 :
1. נזק שלא כוסה ע"י התובעות 1 ו-2 143,239 ₪
2. רבית והפרשי הצמדה כחוק עד מועד הגשת התביעה 51,790 ₪

סך נזקה של התובעת 3 הוא : 195,030 ₪

הגבלת אחריות חברת השמירה על פי ההסכם :
58. בסעיף 16 להסכם [נת\1], נקבע בזו הלשון :

"...מוסכם ומוצהר בזה, כי החברה אינה מתיימרת לפעול כמבטח לפי הסכם זה...תהיה אחריותה המירבית מוגבלת לתשלום השווה לסכום דמי המנוי בגין שישים חודשי שירות."

59. ביה"ד לחוזים אחידים בעניין גילמור נ' היועץ המשפטי לממשלה [ח"א (ים) 86\78 פסקים תש"ן (ב) 45], קבע שאין לשלול את עיקרון הגבלת סכום הפיצוי. בע"א (ת"א) 1866/94 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ (ט.פ.) נקבע בזו הלשון:

"...המשיבה אינה בגדר חברת ביטוח, להבדיל מחברת ביטוח המספקת שרותי ביטוח וגובה דמי שרות, קרי פרמיות, המחושבות על פי הסיכונים אותם היא נוטלת על עצמה במקרה שתחוייב לשלם פיצויים. המשיבה בענייננו מספקת שרות שמטרתו להתריע בפני
פריצות וגניבות, וגובה דמי השרות בגין השרות אשר עומדים ביחס ישיר לשרות ולא ביחס לרכוש הנמצא בנכס השמור. אשר על כן יש הגיון באמור בהסכם הנדון ואין בו משום הגבלה או קיפוח"

[שם, בעמ' 6 לפסק דינה של כב' הש' מ. רובינשטיין]

למותר לציין, על פי סעיף 20(א) לחוק יסוד: השפיטה, מנחה פסיקת בית-המשפט המחוזי, ערכאה זו.

60. בעניינו, כולל ההסכם שנחתם בין חברת השמירה לגלגל עוד ביום 29.1.97, את ההוראות הבאות:

"במעמד חתימת כתב הסכם זה, מצטרף המנוי לרשת המנויים של המוקד.."

ובמבוא להסכם:

"הריני מצהיר כי אני הבעלים/השוכר/המחזיק ברשות של מערכת האזעקה, לרבות יחידת הקצה שהותקנה על ידיכם..."

61. המסקנה העולה מלשון ההסכם הינה, שהתקנת יחידת הקצה, כלולה במסגרת החוזה שנחתם בין חברת השמירה לגלגל. חיזוק לכך ניתן למצוא ב"כתב ההזמנה" שם סומן "x" בתיאור יחידת הקצה:"אלחוטית (משדר)". לפיכך הנני קובע כי התקנת יחידת הקצה, המשדר כלולה במסגרת חוזה השירותים.

62. הפסיקה שניתנה בע"א (חי') 1193/05 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' סגל פרזול בע"מ, (ט.פ.) אינה הולמת את ענייננו. באותה פרשה, נקבע שהפעולה הרשלנית היתה במסגרת הטרום חוזית ועל כן תנית הגבלת האחריות איננה חלה. במקרה דנן, פעולת התקנת המשדר נכללה בחוזה: הן מבחינה כרונולוגית, לאחר מועד חתימתו, והן מהבחינה המהותית, בהיותה כחלק מהשירותים המוענקים על ידי חברת השמירה על פי החוזה.

63. זאת ועוד, הסיפא לסעיף 16 להסכם שנחתם בין השמירה לגלגל (נת\1) קבעה בזו הלשון:

"בכל מקרה, שהמנוי יהיה מעוניין בהגדלת מידת האחריות של החברה לפי הסכם זה, יהיה עליו להגיע עם החברה לידי הסכם מיוחד ולשלם את התמורה שתקבע באותו הסכם מיוחד".

התובעות לא פעלו להגדלת מידת האחריות כפי שההסכם אפשר להן לעשות, ועל כן גם מטעם זה, אין להיעתר לדרישתן לקבוע כי אחריותה של השמירה הינה בלתי מוגבלת, עד לגובה הנזקים שנגרמו.

64. מטעמים אלה, הפיצוי המכסימלי בו ניתן לחייב את חברת השמירה הוא מכפלת 60 חודשי שירות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קרות הנזק ועד למועד התשלום המלא בפועל.

65. סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת 1, חברת השמירה, תשלם לתובעות סך השווה ל - 60 חודשי שירות (בסך 111.5 ₪ כ"א) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום אירוע הנזק ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, תישא חברת השמירה בהוצאות התובעות, בהתחשב בכך שהתביעה נתקבלה בחלקה במחצית אגרת בית משפט, במחצית שכרם (הן בגין הכנת חוות הדעת והן בגין עדותם) של השמאי, רו"ח והמומחה לענייני אזעקות (על פי קבלות). כן תישא חברת השמירה בשכר טרחה ב"כ התובעות בסך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
התביעה כנגד נתבעות 2-5 נדחית. התובעות ישאו בהוצאות הנתבעות 2-5 בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
סכומי פסק הדין ישולמו עד ליום 17.12.06.

ניתן היום כ"א בחשון, תשס"ז (12 בנובמבר 2006) בהיעדר הצדדים.

אורן שוורץ
, שופט








א בית משפט שלום 6181/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ, שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ, יובל מערכות מיגון והתרעה בע"מ, ח. יובל טכנולוגיות למיגון בע"מ, חביב יובל, חביב לאון (פורסם ב-ֽ 12/11/2006)