פסקי דין על ח'לול סעיד | פסקי דין על הרצל יצחקי

1098/06 ברע     13/11/2006




ברע 1098/06 ח'לול סעיד נ' הרצל יצחקי




2
בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בנצרת
ברע001098/06

בתיק עיקרי: תק 001498/04
בפני
:
כב' הנשיא מנחם בן-דוד

תאריך:
13/11/2006
בעניין:
ח'לול סעיד

המבקש
-נ ג ד-
הרצל יצחקי

המשיב
פסק דין
המשיב הגיש תביעה כספית, ע"ס 16,192 ₪, לבית המשפט לתביעות קטנות בצפת. בבסיס התביעה עומדת התקשורת בין הצדדים מיום 20/09/1998 לפיה המשיב השאיל למבקש לשימושו 40 מיכלי פרי. ההתקשרות היתה לשנה אחת בלבד. המבקש לא השיב את המיכלים למשיב ומכאן הוגשה התביעה נגדו להחזרת המיכלים ולתשלום דמי שימוש ראויים "לעונות 2003 ו- 2004 שעבורם לא שילם הנתבע..." (סע' 7 לכתב התביעה).

בראשית ההליך הסכימו הצדדים כי גורל תביעתם יוכרע ע"י בדיקת פוליגרף. בעוד המבקש (כאן) נמצא דובר אמת לגבי המשיב נקבע, בחוות דעת מומחה הפוליגרף, כי לא ניתן לחוות דעה החלטית באשר לאמיתות תשובותיו.

במצב דברים זה, קבע בית המשפט קמא, שיש לשוב ולבחון את טענות הצדדים ואין מקום לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה מכרעת. במועד הדיון, שהתקיים ביום 27/04/2006, הסכים המבקש להשיב את המיכלים למשיב. גבי דמי השכירות נקבע כי המבקש לא הוכיח כי שילם את דמי השכירות לפיכך נקבע כי עליו לשלם בגין כל התקופה, מיום ההתקשרות ועד למועד פסק הדין ובסה"כ סך של 16,000 ₪.

על פסק הדין הוגשה הבקשה דנן; המבקש טוען כי היה מקום לאמץ את תוצאות בדיקת הפוליגרף ולהכריע בתביעה על בסיס תוצאות אלה. כמן כן טוען המבקש, בנוגע לדמי השכירות, כי בית המשפט קמא "הרחיב את החזית" ופסק דמי שימוש ראויים בגין שמונה שנים בעוד המשיב תבע רק בגין שתי עונות. המשיב, בתגובתו לבקשה, תומך בפסק הדין של בית המשפט קמא ומוסיף כי הצדדים הרחיבו את יריעת הדיון והמחלוקת באופן שבית המשפט קמא רשאי היה לפסוק דמי שימוש ראויים לתקופה ארוכה יותר מהתקופה שבגינה נתבע המבקש.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובתיק בית המשפט לתביעות קטנות ולאחר שקילת כלל נסיבות הענין אני מחליט לקבל הבקשה, באופן חלקי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה ובערעור על פי הרשות שניתנה וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ולאחר שלמשיב ניתנה ההזדמנות להביע עמדתו.

אין בידי לקבל את טענות המבקש לענין דחיית תוצאות בדיקת הפוליגרף. תוצאות אלה, לגבי המשיב, לא היו החלטיות ולא חד משמעיות לפיכך צדק בית המשפט קמא עת העדיף לבחון את טענות הצדדים ולא להסתמך על תוצאות הבדיקה. מעבר לכך הוסיף ואומר כי בדיון שהתקיים ביום 27/04/2006 המבקש לא עמד על קבלת תוצאות הבדיקה, כך, שהלכה למעשה, הוא ויתר על מעמדן המכריע של התוצאות. מנגד, אין בידי לקבל את אופן החישוב בו נקט בית המשפט קמא וזאת בעניין מספר השנים שבגינן הוטל על המבקש לשלם בגין דמי השימוש הראויים: כאמור כתב התביעה מתייחס לשתי עונות בלבד (שנתיים) ולא מצאתי בפרוטוקולים או בכתבי בין הדין כל הרחבה המאפשרת חיוב בגין שמונה שנים.

בית המשפט קמא, כמו גם הצדדים, כפוף וכבול לטענות המשיב, כפי שעלו בכתב בתביעה וכל הרחבת חזית דורשת את תיקון כתב התביעה – אם בכתב או אם בע"פ. מכיוון שכתב התביעה לא תוקן ובפרוטוקולים לא ציין המשיב כי ברצונו לתבוע בגין שמונה שנים לא נמצא בסיס לחיוב זה. .
לאור כל האמור לעיל אני מקבל את הערעור ומבטל את החיוב ע"ס 16,000 ₪. לאור קביעת בית המשפט קמא כי דמי השכירות למיכל, לשנה, הם 50 ₪ הרי שדמי השכירות, של 40 מיכלים, לשנתיים, כפי שתבע המשיב, עומדים על סך של 4,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות מקרה זה אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתקים מ

פסק דין
זה לב"כ בעלי הדין.
ניתן היום כ"ב בחשוון, תשס"ז (13 בנובמבר 2006) בהעדר.
מנחם בן-דוד
, נשיא

001098/06ברע054 פרח








ברע בית משפט מחוזי 1098/06 ח'לול סעיד נ' הרצל יצחקי (פורסם ב-ֽ 13/11/2006)