פסקי דין על דני עזרא | פסקי דין על יצחק שי

387/04 הפ     12/11/2006




הפ 387/04 דני עזרא נ' יצחק שי





1
בתי המשפט

ה"פ 387/04
בית משפט מחוזי תל-אביב - יפו
תאריך: 12.11.2006
לפני כב' השופטת נורית אחיטוב

מבקש
דני עזרא

ע"י ב"כ עו"ד רון ניב

בעניין:
נ ג ד
משיב
יצחק שי

ע"י ב"כ עו"ד אלי גור

פסק דין
1. עניינה של התובענה הוא בשיעורי זכויות הבעלות של הצדדים שבפני
בחלק מחלקה 106 בגוש 8016 - חלקה שלה בעלים נוספים (כלל החלקה הנ"ל, ששטחה 11,880 מ"ר, יכונה להלן: "החלקה"; חלקם של הצדדים בחלקה יכונה להלן: "המקרקעין").

הסעד המבוקש בתובענה זו הוא צו הצהרתי - לפיו למבקש 70% מזכויות הבעלות במקרקעין, ואילו למשיב 30% מזכויות הבעלות במקרקעין.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

2. חלק ניכר של השתלשלות האירועים הקודמת להגשת התביעה, ולמצער - פרשנותם המשפטית של אותם אירועים, נתון במחלוקת בין הצדדים.

ואלה עיקרי הדברים הרלוונטיים לענייננו - וטענות הצדדים הקשורים בהם:

א. א. החל משנת 1987 או בסמוך לכך (ועד שנת 2001, לערך) ניהלו הצדדים שותפות בשם "סוכנות למשקאות קלים שוופס הרצליה השרון" (להלן: "השותפות"). יצוין כי שותפות זו לא נרשמה כחוק אצל רשם השותפויות, אך אין בכך כדי לפגוע בעצם קיומה ובמעמדה המשפטי (סעיפים 4 ו-5 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], להלן: "פקודת השותפויות").
לטענת המבקש: נקבע שחלוקת הון השותפות בין השותפים תהיה 70% למבקש ו-30% למשיב (על אף שמשיכות הכספים מהרווחים ייעשו בחלקים שווים - כפי שנעשה בפועל, ועל כך אין חולק).
לטענת המשיב: חלוקת הון השותפות בין השותפים נקבעה בחלקים שווים, קרי - 50% לכל אחד, כפי נקבע גם ביחס לחלוקת הרווחים.
ב. ב. ביום 24.4.1988 רכשו הצדדים - במשותף - את זכויות הבעלות בחלקה, ביחד עם שני אחרים - שרכשו את חלקם בנפרד (העתק מהסכם המכר צורף כנספח א' לכתב ההמרצה).
לטענת המבקש: נרכשו כלל זכויות אלו במסגרת השותפות.
לטענת המשיב: נרכשו חלק מזכויות אלה במסגרת השותפות, ואילו חלק אחר מהן נרכש על ידו בנפרד.
ג. ג. לאחר רכישת החלקה חתמו כל הרוכשים על "הסכם שיתוף", כמשמעות מונח זה בסעיף 29 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). גם באשר לנוסחו של הסכם זה חלוקים הצדדים ביניהם, כפי שיפורט בהמשך.
ד. ד. במועד מאוחר יותר, ביום 25.9.1990, נרשם מכר החלקה בלשכת רישום המקרקעין. במסגרת זאת, נרשמו זכויות הצדדים במקרקעין בחלוקה של 1/3 למבקש - 199/2970 משטח החלקה, שהם 796 מ"ר; ו-2/3 למשיב - 1591/11880, שהם 1591 מ"ר (נסח החלקה צורף כנספח 1 לסיכומי המבקש).
לטענת המבקש: רישום זה אינו תואם את שיעורי זכויות הצדדים במקרקעין - לפי חלוקת הון השותפות ביניהם, כנטען על ידו בסעיף א' לעיל (ומכאן הסעד המבוקש בתובענה זו).
לטענת המשיב: רישום זה תואם את נסיבות רכישת הזכויות, כמתואר בסעיף ב' לעיל - ואת חלוקת משיכות הכספים מהון השותפות, כנטען על ידו בסעיף א' לעיל. כמו כן, טוען המשיב שחלק מהמקרקעין רכש באופן עצמאי - ללא קשר לשותפות - מאמצעיו הכספיים הפרטיים.
דיון

3. כיוון שהבסיס לסעד ההצהרתי המבוקש הינו עובדתי בעיקרו, אדרש תחילה למסכת הראיות שעל בסיסה מתבקש מבית משפט זה סעד. בהמשך הדיון אדרש לטענות המשיב, כי יש להשאיר מצב רישום הזכויות במקרקעין על כנו - ולמסכת הראיות אשר הביא לתמיכת טענותיו.

4. ואולם, עוד בטרם אדון במסכת הראייתית, אעמוד בקצרה על מידת נטל השכנוע המוטל על המבקש. בעניין זה נטען על ידי המשיב כי מחמת שהמדובר במקרקעין מוסדרים (ועל כך אין חולק), על התובע מוטל "נטל כבד מנשוא" לסתור את הרישום בלשכת רישום המקרקעין - שכן זה מהווה "ראיה חותכת" בעניין זכויות הבעלות במקרקעין, לפי הוראת סעיף 125(א) לחוק המקרקעין.

טענה זו איני יכולה לקבל. בעניין זה נקבע בפסיקה - כי כאשר אין מעורבות של צד שלישי ביחס למקרקעין נשוא התביעה, אין בהוראת סעיף 125(א) לחוק המקרקעין כדי להעלות את רף ההוכחה הנדרש - ע"א 5793/96 חיים נ' חיים, פ"ד נא (5) 625, פסקה 5 לפסק דינה של כב' השופטת (כתוארה דאז) דורית ביניש והאסמכתאות המאוזכרות שם.

הדבר נכון במידה רבה יותר בענייננו, שבו לא אותרו מסמכים שמכוחם נרשם שטר המכר שהיווה בסיס לרישום הזכויות במקרקעין. המסמכים לא נמצאו אצל מי שטיפל אז ברישום עסקת המכר והסכם השיתוף (עורך דין נתן רסקין) ולא אצל רשויות המדינה הרלוונטיות (מס שבח ולשכת רישום המקרקעין). בנסיבות אלו, אין לייחס חשיבות מכרעת לאמור בלשכת רישום המקרקעין ביחס לזכויות במקרקעין.

משכך, נטל השכנוע שעל המבקש לעמוד בו הוא מידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי - שמשמעותה: שגרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד.
מסכת הראיות אשר בה תומך המבקש את טענותיו

5. המבקש העיד שהשותפות מלכתחילה התבססה על חלוקת הון השותפות ביחס של 70:30 לטובת המבקש (לעומת הרווחים שהתחלקו שווה בשווה בין השותפים). עדותו זו של המבקש נתמכת במסמכים שהמשיב עצמו הגיש לרשויות מס הכנסה.

המבקש מפנה ל-"דין וחשבון על ההכנסות" שהגיש המשיב בכל אחת משנות המס 1998-2002, ובה ציין כי הוא והמבקש שותפים ביחס האמור בשותפות בעדות המבקש (עמ' 7, 26, 36, 53 ו-84 לנספח 12 לסיכומי המבקש, אשר סומן גם כנספח ת/1).

כמו כן, מצביע המבקש על כך שהמשיב ציין ב-"דין וחשבון על רכוש והתחייבויות" שהגיש - הן ביחס לשנת 1995 והן ביחס לשנת 2000 - כי חלקו ברכוש השותפות הוא 30% וכי רכוש זה כולל גם "מגרש חקלאי", תוך ציון מספר חלקה נשוא התובענה (עמ' 119 לנספח 12 לסיכומי המבקש, וכן נספח 14 לסיכומי המבקש; עמ' 122 לנספח 12 לסיכומי המבקש).

על בסיס מסכת ראיות זו, מתבקש בית המשפט לתת את הסעד המבוקש ולהתאים את רישום הזכויות במקרקעין לאשר דווח לרשויות המס.

יוער, כי קיומה של מסכת ראייתית זו שומט את הקרקע מטענת המשיב כי יש להחיל את הוראת סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, המדברת בהכרעה על פי "עדות יחידה שאין לה סיוע".

טענות המשיב

א. חלוקת הון השותפות בחלקים שווים

6. טענתו הראשונה של המשיב היא כי חלוקת הון השותפות בין השותפים נעשתה - כמו חלוקת הרווחים - בחלקים שווים, ולא ביחס האחוזים הנטען על ידי המבקש.
כמו כן, טוען המשיב כי הצגת חלוקת ההון בדו"חות מס ההכנסה ביחס חלוקה של 70:30 לטובת המבקש נעשתה על מנת ליהנות מתשלום מס מופחת - הואיל והמבקש הינו נכה בשיעור 100% - עובדה עליה אין חולק (סעיף 5 לכתב התשובה). לטענתו, רואה החשבון שטיפל בענייני השותפות יעץ לו לעשות כן, לאחר שהמבקש שכנע את רואה החשבון. המבקש אמר בעדותו כי למרות שאישר בחתימתו על הדו"חות האמורים כי תוכנם אמת - הרי ששיקר בהם. וכך אמר המשיב בישיבת בית המשפט מיום 27.6.2005, עמ' 22 לפרוטוקול:

"דני עזרא
שכנע את רואה החשבון לפעול כך. הם תכננו ביניהם, אני לא יודע כלום. הרבה לא הבנתי מזה. ידעתי שהדו"חות שקריים וחתמתי חתימה שקרית".
[ההדגשה אינה במקור - נ.א]

המשיב הגדיל לעשות ואף הזמין את רואה החשבון כעד מטעמו. לבקשת בא כוח המשיב, בשל הטענות האמורות לעיל, אף אפשרתי לו לחקור את העד חקירה נגדית. בחקירה זו השיב רואה החשבון לטענה כי רקח מזימה עם המבקש בדברים אלו:

"קשקוש, כדי לא להגיד מילה יותר חריפה. אם הייתי יכול לתבוע מי שאמר זאת הייתי עושה זאת בשמחה" (ישיבת בית המשפט מיום 5.4.2006, עמ' 36 לפרוטוקול).

העד הבהיר כי הוא מלווה את השותפות משנת 1989, וכבר רואה החשבון שקדם לו בתפקיד כבר רשם בדו"חות המוקדמים לאלו שהעד ערך יחס חלוקה זהה (שם, שם).

אציין שטענה זו של קונספירציה בין המבקש לרואה החשבון שיוחד לה זמן דיון ניכר לא זכתה לכל אזכור בסיכומים.

7. עוד נטען על ידי המשיב כי ראיה לכך שהשותפות הוקמה על ידי הצדדים בחלקים שווים ניתן ללמוד מנסיבות רכישת עסקה המרכזי של השותפות, קו חלוקת משקאות, מייד עם הקמתה (סעיף 24 לסיכומי המשיב). אציין כי לא הוצג בפני
כל מסמך המעגן את זכויות וחובות השותפים בשותפות.

בעניין זה מבקש המשיב ללמוד מעדותו של שירי יוסף, שהובא כעד הגנה. עד זה הינו מי שממנו רכשו הצדדים את קו חלוקת המשקאות. העד העיד כי הוא זה שהציע להם לחלק את העסק 50:50, אולם המשיך והעיד: "מה הם עשו, איך הם חילקו אינני יודע" (שם, עמ' 42 לפרוטוקול). כמו כן, צירף המשיב לתצהירו של אותו עד העתק חוזה הרכש האמור ובו נרשם כי הצדדים - במשותף - הינם "קונים".

עולה אפוא כי מעדות העד שירי, כמו גם מחוזה רכישת קו המשקאות, לא ניתן ללמוד דבר בדבר דרך חלוקת הון השותפות.

8. לטענת המשיב, בהיעדר חלוקה אחרת בין הצדדים קיימת חזקה על פי הדין שחלקיהם שווים. על חזקה זו לומד בא כוח המשיב מהוראת סעיף 56(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, שזו לשונה: "שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים".

לגישתי, אין ההוראה האמורה יוצרת את החזקה הנטענת על ידי המשיב. עניינה של החזקה הקבועה בסעיף זה בנטל קיום חיובים הקבועים בחוזה למול הצד השני - אך אין בה כדי להעיד על חלוקת הזכויות בין פרטים הנמנים על צד אחד לאותו חוזה.

מכאן שאין בנסיבות רכישת קו חלוקת המשקאות - אף אם נעשתה בחלקים שווים, וגם עובדה זו לא הוכחה - כדי ללמד על חלוקת הון השותפות בין השותפים לאחר מכן.

ב. רישום הזכויות תואם את הסכם השיתוף

9. טענתו השניה של המשיב היא כי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין תואם את הסכם השיתוף שנחתם בין כל רוכשי החלקה, ובכללם הצדדים - רוכשי המקרקעין נשוא התובענה.

בעניין זה מפנה המשיב לשני נוסחים של הסכם השיתוף: הנוסח שצורף כנספח ב' לכתב ההמרצה וכן כנספח ב' לכתב התשובה; והנוסח השני (מתוך השניים) שצורף במסגרת נספח ה' לכתב ההמרצה.

יצוין שהעמוד הראשון בשני הנוסחים אינו חתום על ידי מי מהצדדים, אלא רק על ידי אחד הרוכשים האחרים של החלקה. ועוד - על אף אחד מהעמודים של הנוסח השני לעיל, לא חתומים שאר הרוכשים האחרים של החלקה.

בעניין זה העיד עורך דין רסקין, מי שטיפל ברישום עסקת המכר והסכם השיתוף - כי במשרדו נוהגים להחתים על כל דפי הסכם השיתוף וכי הנוסח הראשון לעיל אינו אלא "טיוטה" (ישיבת בית המשפט מיום 5.4.2006, עמ' 32 לפרוטוקול).

בנסיבות אלו, כשכל עמוד חתום על ידי צדדים שונים מהעמוד שקדם לו וכשעורך דין רסקין טוען שמדובר בטיוטא בלבד, אין לייחס כל תוקף לאף לא אחד משני הנוסחים עליהם סומך המשיב את טענתו. יש להדגיש כי לא הוצג מקור של אף אחד מהסכמי השיתוף, אלא העתקים צילומיים בלבד.

10. יתרה מכך - בפני
בית המשפט הוצג נוסח שלישי של הסכם השיתוף, נושא אותו תאריך כמו שני הנוסחים לעיל, אשר על כל עמודיו חתומים כל רוכשי החלקה. אלא מאי? שבנוסח זה אין כל הפרדה בין זכויות הצדדים לתובענה זו (הנוסח הראשון (מתוך השניים) שצורף במסגרת נספח ה' לכתב ההמרצה).

לגישתי, לא הגיוני שבאותו יום ממש ייעשו בעניין אותו מגרש שלושה הסכמי שיתוף - מבלי שיינתן הסבר מדוע נדרשו מספר הסכמים לאותה חלקה ומדוע בשניים מהם אין חתימת כל השותפים. בנסיבות אלה, אין לייחס תוקף לנוסחים הבלתי-חתומים אליהם מפנה המשיב ואין ללמוד מהם דבר - פרט לעובדה שייתכן שמטיוטות אלו הבעה הטעות ברישום שטר המכר.
ג. רישום הזכויות תואם רכישת חלק מהזכויות בחלקה על ידי המשיב בנפרד

11. טענה נוספת של המשיב היא כי רישום הזכויות תואם את השתלשלות האירועים הנטענת על ידו - לפיה רכש חלק מהזכויות בחלקה בנפרד, וללא קשר לשותפות בין הצדדים.

לגרסת המשיב, הצדדים קנו במסגרת השותפות זכויות בחלקה המתייחסות לשטח של 1,592 מ"ר ובנוסף לכך קנה - לעצמו, בלבד - זכויות בחלקה המתייחסות לשטח של 796 מ"ר (תשריט לפיו חלוקת הזכויות מתייחסות לשטחים אלו צורף כנספח ג' לכתב התשובה).

ביחס לשטח אחרון זה טוען המשיב כי הוא נהג מנהג בעלים יחיד, ובמסגרת זאת: בנה מבנה מכספו, ואף נאלץ לשלם קנסות לאחר שהוגש כנגדו - בלבד, ולא נגדו ונגד המבקש יחד - כתב אישום בגין עבירות לפי דיני התכנון והבניה המתייחסות למבנה זה. ראיות בעניין זה צורפו כנספח ד' לכתב התשובה.

12. בעניין התשריט המצורף טען המבקש כי לא ניתן ללמוד ממנו דבר, בעיקר מחמת שאינו חתום על ידו ומחמת שלא ניתן לקשר בין התשריט לבין הסכם השיתוף - מאחר שבעוד שכל נוסחי הסכם השיתוף מחלקים את החלקה לפי אותיות הרי שהתשריט מחלק את החלקה למספרים.

טענה זו של המבקש מקובלת עלי, ואציין כי הוצגו בפני
תשריטים נוספים (שסומנו נספח ת/3א ו-נספח ת/3ב) שאין זהות ביניהם - שכן שורטטו בקנה מידה שונה. לפיכך, בהיעדר חתימה או ציון כי תשריטים אלו צורפו לאיזה מהסכמי השיתוף, אין בהם כדי ללמד דבר.

- ביחס לרכישת חלק מהזכויות בחלקה בנפרד, מקובלת עלי טענת המבקש בעניין אי-הבאת הראיות. המשיב טען כי הרכישה מומנה מהלוואה מהאב ומכספי פיצויים ממקום עבודתו הקודם (סעיף 8 לתצהיר המשיב). אך עם זאת, לא הביא לעדות את אביו ולא הציג כל מסמך ממקום העבודה הנ"ל.

יתרה מזו - לו אכן הייתה חלקה כלשהי נרכשת בנפרד, היה קיים חוזה נפרד בין המוכר לבין המשיב (שהוא לעצמו וללא המבקש). חוזה כזה לא הוצג בפני
בית המשפט. כמו כן, תמוה מדוע המגרש הנפרד לא מופיע בדו"חות המס - שבהם מצוין "מגרש חקלאי" כשייך לנכסי השותפות.

ביחס לשימוש שנעשה במבנה שנבנה על החלקה, לטענת המבקש השותפות עשתה במבנה זה מנהג בעלים, כאשר השכירה אותו ודמי השכירות הועברו לה.

בשום מקום לא נטען כי דמי השכירות מהמבנה הועברו למשיב. עצם הזמנת חומרים להקמת המבנה על ידי המשיב - זולת העובדה שלא הוכחה (כי העד מאור לא התייצב לעדות) - אין בה כדי ללמד מי שילם עבורה ועבור מי נעשתה. גם העובדה שהוגש כתב אישום בעניין בניה בלתי-חוקית רק כנגד המשיב - אין בה כדי ללמד על זכות בלעדית במקרקעין. לפיכך, אין בכל טיעונים אלה לתמוך בטענת המשיב.

ד. טענות נוספות של המשיב

13. בסיכומיו טען המשיב מספר טענות נוספות, אשר ניתן לחלקן לשתי קבוצות:

א. א. ראשית - טענת השיהוי אשר נטענה בקצרה בלבד, ואף זאת לראשונה בשלב הסיכומים (סעיפים 3 ו-34 לסיכומי המשיב). בעניין זה לא הרים המשיב את נטל השכנוע בדבר התקיימות שלושת יסודות מבחן השיהוי - השיהוי הסובייקטיבי, השיהוי האובייקטיבי וחומרת הפגיעה בשלטון החוק (ראו, לדוגמא - עע"מ 7142/01 הוועדה המקומית נ' החברה להגנת הטבע, פ"ד נו (3) 673).

ב. ב. שנית - טענות בעניין הודאת בעל דין, הודאה שילוחית של בעל דין, חוסר תום לב של המבקש וקיום טענות עובדתיות סותרות בכתב ההמרצה. הבסיס לטענות אלו היא העובדה שבמקומות שונים בכתבי הטענות של המבקש על נספחיהם נטען כי זכויות הצדדים במקרקעין הינם 50:50.
בעניין זה מקובלת עלי תשובת באת כוח המבקש כי ההודאות הנטענות הן לא יותר מאשר פרי טעות שעשתה. מכל מקום, לא ראיתי באזכורים אלו כדי לשנות את מצב הדברים עליהם הצהיר וחתם המשיב בדו"חות המס.

סיכום

14. וזהו סיכום הדברים:

א. חלוקת זכויות הצדדים במקרקעין נשוא הדיון נרשמה בלשכת רישום המקרקעין לפי שטר מכר, אשר הפרטים המצוינים בו נסמכים על מסמכים שאינם חתומים על ידי מי מהצדדים. הפרטים נשאבו, ככל הנראה, מטיוטא בלתי-חתומה של צד אחר לעסקה אחרת באותם מקרקעין ונרשמו בשוגג.

ב. מסכת הראיות שהובאה בפני
בית משפט זה תומכת בגרסה העובדתית של המבקש, על פיה הוסכם בין הצדדים כי חלוקת הזכויות ביניהם במקרקעין תהיה תואמת לחלוקת זכויותיהם בשותפות כולה. דהיינו - 70% למבקש ו-30% למשיב.

ג. טענותיו העובדתיות והמשפטיות של המשיב - נדחו משלא הובאו ראיות לביסוסן.

ד. לפיכך, דין התביעה להתקבל - ומוצהר בזאת כי למבקש 70% מזכויות הבעלות במקרקעין ואילו למשיב 30% מזכויות הבעלות במקרקעין, ויש לתקן את הרישום בספרי המקרקעין בהתאם.

ה. המשיב ישלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 20,000 ש"ח + מע"מ, ובצירוף ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תישלח העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום.
ניתן ביום כ"א בחשוון תשס"ז (12 נובמבר 2006), בהיעדר הצדדים.
________________
אחיטוב נורית, שופטת








הפ בית משפט מחוזי 387/04 דני עזרא נ' יצחק שי (פורסם ב-ֽ 12/11/2006)