Google

המבקש< - המשיבהת"זבפני כבוד הדיינים:הרב נחום פרובר - אב"דהרב יוסף גולדברג - דייןהרב שלום ביבי - דייןשלום בית:הנדוןהחלטההצדדים נשואים זל"ז כ- 1/2 11 שנים ולהם 2 ילדים.הצדדים מתגוררים בנפרד כשנתיים.לפני ביה"ד עומדת תביעת הבעל לשלום בית. [התביעה הוגשה בתאריך י' ...

פסקי דין על המבקש< | פסקי דין על המשיבהת"זבפני כבוד הדיינים:הרב נחום פרובר - אב"דהרב יוסף גולדברג - דייןהרב שלום ביבי - דייןשלום בית:הנדוןהחלטההצדדים נשואים זל"ז כ- 1/2 11 שנים ולהם 2 ילדים.הצדדים מתגוררים בנפרד כשנתיים.לפני ביה"ד עומדת תביעת הבעל לשלום בית. [התביעה הוגשה בתאריך י' ...

03/07     03/07/2006




תיק פלוני נ' פלונית




מדינת ישראל

בית הדין הרבני האזורי תל אביב
1-13-058148503
ז' תמוז תשס"ו
(03/07/2006)
:
:
תיק מספר
תאריך

ב"ה

פלוני

(...)
פלונית
(...)
:
:
:
:

המבקש<br>ת"ז
המשיבה
ת"ז

בפני
כבוד הדיינים:

הרב נחום פרובר
- אב"ד
הרב יוסף גולדברג
- דיין
הרב שלום ביבי
- דיין

שלום בית
:

הנדון
החלטה

הצדדים נשואים זל"ז כ- 1/2 11 שנים ולהם 2 ילדים.

הצדדים מתגוררים בנפרד כשנתיים.

לפני ביה"ד עומדת תביעת הבעל לשלום בית. [התביעה הוגשה בתאריך י' אדר תשס"ד (3.3.04)], וכן תביעת האשה לגרושין [התביעה הוגשה בתאריך ג' תמוז תשס"ה (10.7.05)].

בתאריך י"ט אלול תשס"ד (5.9.04) הטיל ביה"ד עיקול על חלקו של הבעל בדירת הצדדים [העיקול ניתן לבקשת ב"כ האשה ע"מ להבטיח את תשלום כתובת האשה ותוספת כתובה].

בתאריך ו' תמוז תשס"ה (13.7.05) ביטל ביה"ד את העיקול [בהחלטה הנ"ל גם מופיע שבזמן הבקשה לעיקול לא עמדה לפני ביה"ד רק תביעת הבעל לשלום בית, ועל כן, אין מקום לעיקול].

ביהמ"ש לע"מ החליט על פרוק השותפות בדירת הצדדים ומינה את באי כח הצדדים ככונסי הנכסים לצורך מכירת הדירה וקבלת תמורתה.
הדירה נמכרה וכונסי הנכסים מחזיקים את הכספים שנתקבלו ממכירת הדירה.

בתאריך 13.6.06 הוגשה בקשה נוספת ע"י האשה להטלת עיקול על חלקו של הבעל בכספים המוחזקים ע"י כונסי הנכסים, וזאת ע"מ להבטיח את תשלום כתובתה ותוספת כתובתה.

בתאריך כ"ה סיון תשס"ו (21.6.06) ביה"ד נענה לבקשה והטיל עיקול זמני על חלקו של הבעל בכספים המוחזקים ע"י כונסי הנכסים.

התקיים דיון ביום א' תמוז תשס"ו (27.6.06) בנוכחות הצדדים ובאי כחם.

הדיון התקיים לנושא בקשת ב"כ האשה שביה"ד יאריך את תוקפו של העיקול, ומאידך, בקשת ב"כ הבעל שלא להאריך.

בדיון שהתקיים לפני ביה"ד, ביה"ד שמע את ב"כ הצדדים וכן את הצדדים וכן את הצדדים שהתעמתו זה עם זה.

ביה"ד מבהיר בזה בקצרה את הנושא ההלכתי לענין עיקול לצורך הבטחת גביית חוב ולצורך גביית כתובה.

בשו"ע חו"מ סימן ע"ג סעיף י' מובא:

"מי שיש לו שטר על חבירו לזמן, ובא בתוך הזמן לבי"ד ואמר מצאתי מנכסי פלוני
ואני ירא שאם יבואו יבריחם ממני ולא אמצא מקום לגבות חובי, אם רואה הדיין שום אמתלא לדבריו שלא יוכל לגבות חובו כשיגיע הזמן מצוה על הדיין לעכב הממון עד שיגיע זמן השטר, וכן הדין בלוה לזמן ובתוך הזמן רואה המלוה שהלוה מבזבז נכסיו ואין לו קרקע, או שהלוה רוצה לילך למדינת הים ותובע המלוה את שלו או שיתן לו ערב שומעין לו".

[כדעת הרא"ש בב"ק פרק א' אות ה' ובשו"ת הרא"ש כלל צ"ז אות ד' ושו"ת הרי"ף סימן קי"ג, דלא כדעת הרמב"ן הובא בטור חו"מ סימן ע"ג ודלא כדעת שו"ת הרשב"א סימן התק"ח].

וכתב ע"ז הרמ"א שם:

"וה"ה בכל מקום שנראה לבי"ד לעכב מעות הנתבע, ומזה נשתרבב המנהג לעקל המעות אע"פ שאין בו צורך כולי האי".

ובש"ך שם ס"ק ל"ד כתב שם:

"דוקא מבזבז אבל אם אינו מבזבז אע"פ שמתמוטט מידי יום ולא יוכל לשלם לזמן לא יוכל המלוה לעכב תוך הזמן וכו' וכן נראה עיקר לדינא וכו' מ"מ אין לך בו אלא חידושו".

[וע' שו"ע חו"מ סי' קי"א ברמ"א וכפ"ת שם ס"ק ו'].

ובשו"ע אה"ע סימן צ"א סעיף ד' ברמ"א כתב:

"ואם בא המלוה קודם שנשאה ורוצה למחות נשואיה עד שתפרו ושלא יפסיק שלו, הדין עמו, ואע"פ שעדיין לא הגיע זמן הפרעון".

ובב"ש שם ס"ק י"א ציין שזה ע"פ מש"כ בשו"ע חו"מ הנ"ל.

ורואים מזה שלאו דוקא אם הלוה מבזבז בזדון להפסיד למלוה, אלא הכוונה שאם ע"פ פעולת הלוה עלול המלוה להפסיד את הלואתו, יש לביה"ד לעכב את מעות הלוה, או את נשואי האשה כדי שלא יגרם הפסד למלוה.

ואולם כל זה נאמר בחוב הלואה, שאף שלא הגע זמן הפרעון, אבל השעבוד, מתחיל משעת הלוה, וכפי שכתב לענין זה בימ"ש בב"ק פרק א' סימן כ' וז"ל:

"כי אף שכתב זמן בשטר, מ"מ השיעבוד מתחיל משעת הלואה, ותנאי הוא דאתני שלא יתבענו עד סוף הזמן".

אבל לענין עיקול מעות להבטחת תשלום כתובה, זה שונה, היות ולענין כתובה מובא [כתובות דף פ"א ע"א] "לא ניתנה כתובה לגבות מחיים".

וכתבו בפסקי דין כרך ב' עמוד 85 [פס"ד מהרבנים הגאונים א. גולדשמיט זצ"ל, י. קוליץ זצ"ל, ש.מזרחי זצ"ל] בהגדרת המושג לא ניתנה כתובה לגבות מחיים כדלהלן:

"שיש הבדל בעצם החיב, כי הכלל "לא ניתנה כתובה לגבות מחיים" פירושו הוא שמחיים לא קיים לחלוטין דין גביה, ומחיים, הרי זה חוב שאינו מיועד לגביה, בניגוד לכל חוב לפני הגעת הזמן, שאם כי טרם הגיע זמן הגביה, דין הגביה קיים כבר, שהחוב מיוחד לגביה לזמן שנקבע".

והביאו שם בעמוד 82 מה שכתב בתשובות משפטי שמואל לר' שמואל קלעי סימן פ"ט הדן בדרישת אשה לבטחונות וערבויות לכתובה וכתב שם:

"מכל מקום לחייבו להבטיח איני רואה בו וכו' ואפילו לדעת הרא"ש וסייעתו, דיש חילוק טובא בין חוב דקאי לגוביינא בהגיע זמן, לכתובה ונדוניא דלא ניתנה לגבות מחיים וכו' וכן כתב הריב"ש בסימן צ"א".

ובט"ז באה"ע סימן צ"ג סעיף א' הסתפק בענין זה וכתב כדלהלן:

"נראה מזה שאם רואין שהבעל מבזבז נכסיו תוכל האשה למחות בידו כמו שמצינו בחו"מ סימן ע"ג בלוה שמבזבז נכסיו דיכול המלוה לתבוע אפילו תוך זמנו, אלא שיש לחלק דשאני בכתובה דאפשר שלא תבוא לעולם לידי גביה דשמא תמות היא, וצ"ע למעשה".

ובבאר היטב אה"ע סימן צ"ג אות ב' כתב כדלהלן:

"ל"מ שלא ניתנה כתובה לגבות מחיים, אלא אפילו שואלת לבעלה שיעשה לה בטחון אינה יכולה להכריחו שיעשה לה ביטחון ריב"ש זימן צ"א" [ויעויין בכנה"ג אה"ע סימן צ"ג על הב"י אות ו' שמביא עוד פוסקים שסוברים כריב"ש, ולכאורה מהריכ"ש גופא אין ראי' להבדיל בין כתובה לחוב היות ודעתו בסימן ק"ט שאך בחוב אין לעקל מעות תוך זמנו כדי להבטיח את הפרעון, ויעויין עוד בשו"ת הר"י מיגאש תשובה קי"ח שכתב דגם לגבי כתובה מוטל על הבעל לעשות פעולה ע"מ להבטיח את לשום הכתובה במקום שאין לבעל כל הפסד].

ובשו"ת רמ"א תשובה צ"ג מובא שם בתוך התשובה כדלהלן:

"אלא שאין בכחה של אשה לתבוע מן הבעל שיעשה לה בטחון בעד כתובתה וכו' וה"ה לענין נדונייתה ג"כ אינה יכולה להכריח בעלה שיעשה לה בטחון".

עכ"פ רואים אנו שיש הבדל בין הבטחת חוב תוך זמנו לבין הבטחת כתובה.

על כן, בבואנו להטיל עיקול על כספים להבטחת תשלום כתובה. יש לתת שימת לב מירבית האם יש מקום לעקל את הכספים כי לכאורה אין הבטחת תשלום כתובה נכלל במה שכתב הרמ"א בסימן ע"ג סימן י' הנ"ל "ומזה נשתרבב המנהל לעקל המעות אע"פ שאין בו צורך כולי האי" דהרמ"א מדבר לענין פרעון חוב תוך זמנו, ולא לענין הבטחת תשלום כתובה.

והנה במקרה שלפנינו לא הוכח כלל שהבעל מבזבז נכסיו, כמו"כ במקרה שלפנינו הבעל תובע שלום בית, והאשה תובעת גרושין, וע"פ הדברים שנאמרו ע"י הבעל והאשה, לא נראה בשלב זה שיש לחייב את הבעל בגט, ועל כן, אין מקום לעקל כספים של הבעל ע"מ להבטיח תשלום כתובה [אכן במקום שביה"ד מחייב בפועל את הבעל בגרושין יש מקום לעקל כספים להבטחת תשלום הכתובה, היות וחל חובת תשלום הכתובה אף קודם מתן הגט, וכפי שמובא בשו"ע אה"ע סימן קנ"ד סעיף כ"א ברמ"א שם].

לאור הנ"ל מחליט ביה"ד כדלהלן:

א. דוחים את תביעת האשה לעקל כספים מחלקו של הבעל והנמצאים בידי כונסי הנכסים [ומבוטל בזה כל עיקול על חלקו של הבעל, וכן מבוטל בזה העיקול הזמני שניתן ביום כ"ה סיון תשס"ו (21.6.06)].

ב. קובעים מועד לדיון בתביעת שלום הבית של הבעל, ותביעת הגרושין של האשה ליום י"ח חשון תשס"ז (9.11.06) שעה 11:00.
ניתן ביום ז' תמוז תשס"ו
(03/07/2006)

(-) נחום פרובר (-) יוסף גולדברג (-) שלום ביבי
אב"ד דיין דיין

העתק מתאים למקור
הרב יצחק פרץ
המזכיר הראשי








תיק בית דין רבני / פלוני נ' פלונית (פורסם ב-ֽ 03/07/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים