פסקי דין על מרים ברוורמן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1018/04 עבל     18/04/2005




עבל 1018/04 מרים ברוורמן נ' המוסד לביטוח לאומי





בית הדין הארצי לעבודה

עבל001018/04
מרים ברוורמן
המערערת
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בפני
סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
, השופט עמירם רבינוביץ
, השופטת ורדה וירט-לבנה

נציגת ציבור גברת אורלי ביטי, נציג ציבור מר יצחק קאול

בשם המערער: עו"ד דוד שחם

בשם המשיב : עו"ד עדה ליבוביץ
פ ס ק ד י ן

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
שוב עולה בפני
נו השאלה אם תאונה שאירעה למערערת אירעה לה בדרכה לעבודה. אין מחלוקת לגבי העובדות. נתאר אותן בקצרה.
העובדות מוסכמות על הצדדים, השאלה היא האינטרפרטציה של העובדות, היינו, השאלה האם התאונה צריך שתחשב כתאונה הקשורה לעבודה בהיותה תאונה שאירעה בדרך לעבודה.

אלה העובדות הצריכות לעניין
המערערת מתגוררת בבית פרטי בכפר סירקין. הבית מצוי בחלקה ששטחה כחמישה דונם. חלקה זו היא בבעלות אביה של המערערת. על חלקה זו בנויים שלושה בתים - האחד, ביתה של המערערת, השני, בית אביה של המערערת והשלישי בית בנה של המערערת. חצר הבתים משותפת לכל השלושה. אין גדר החוצצת בין הבתים. לכל בית בחלקה זו מוביל שביל נפרד מהמדרכה. החלקה כולה אינה מוקפת בגדר למעט קטע קטן בו הוקמה גדר בין גן ילדים שליד החלקה לבין החלקה.
עוברים ושבים עוברים דרך חצר הבית הן על מנת לקצר את דרכם לחצרות שכנות והן בדרכם לבריכת השחייה. כמו כן הורי הילדים שבגן הילדים הסמוך לביתה של המערער לא פעם נכנסים לחצר ועומדים ליד הגדר, ממנה הם צופים על ילדיהם.
מקום נפילתה של המערערת מתואר על ידי בית הדין האזורי כדלהלן: אל ביתה של המערערת מוביל שביל אבן רחב שתחילתו במדרכה. ממנו מסתעף שביל צר יותר הקרוב יחסית לביתה של המערערת. שביל זה מוביל אל החניה המשותפת לה ולבנה. הסככה של חנייה זו צמודה למדרכה ואין מחסום בין המכוניות לכביש.
המערערת נפלה על השביל הצר המסתעף משביל הכניסה לביתה.

האם בתאונה בדרך לעבודה עסקינן
בית הדין האזורי מפי סגנית הנשיא לאה גליקסמן ונציגי הציבור האדונים אליעזר דבורי ואייל שלזינגר (בתיק בל 3226/02) ניתח את הפסיקה הדנה בשאלה והגיע למסקנה כי התאונה ארעה במקום בו היתה למערערת שליטה מלאה על סיכוני הדרך העשויים להיווצר בו. בכך סמך בית הדין האזורי על המבחן שנקבע על ידי השופטת נילי ארד בעניין רונן (עב"ל 19/99 המוסד לביטוח לאומי
- משה רונן, פד"ע לו, 712).
תאונה בדרך לעבודה היא הרחבה של הקריטריונים של תאונה בעבודה. יש לפרשה על פי תכליתה. סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע חזקת תאונת עבודה. ברי כי החזקה מרחיבה את מושג התאונה בעבודה. לא מדובר בתאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה אלא תוך כדי המצאות בדרך לעבודה ועקב סיכוני דרך בו. וכך אומרת החזקה:
רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
(1) (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
(2) (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
(3) (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
(4) (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום באמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
(5) (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
(6) (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך;לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
(7) (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

המחוקק קבע כי קיימת חזקה של תאונה בעבודה גם אם זו "אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו ....". השאלה הניצבת בפני
נו היא האם מירה ברוומן היתה כבר בדרכה לעבודה ממעונה או שמא היתה עדיין במעונה עת נחבלה. בעניין רונן אירעה התאונה בחצר הבית הפרטי שהיתה מגודרת ועל כן היתה דעת רוב חברי המותב כי מדובר בתאונה בשטח בו היתה לרונן שליטה על השטח. אני סברתי כי גם באותו מקרה מדובר בדרך לעבודה שאם לא כן אנו מפלים בין המתגוררים בבית פרטי לבית המשותף לאחרים. לא ראיתי בקניין את חזות הכל. עם זאת ניתן לראות את הרציונל באותו מקרה בכך על השטח הפרטי יש למבוטח שליטה ועליו למנוע סיכוני דרך באותו שטח.
לא זה המקרה בענייננו. בענייננו הנסיבות שונות בשניים - האחד, עסקינן בשטח השייך לאביה של מירה ברוומן ובו עוד שני מבנים, זה השייך לאביה של מירה ברוומן וזה השייך לבנה. השני, השטח לא מגודר ועוברים בו עוברים ושבים. עוברים בו הורים המבקשים לעקוב אחרי ילדיהם בגן הילדים הצמוד, עוברים בו אנשים בדרכם לבריכת השחיה ובאופן כללי השטח פתוח לציבור הרחב למעבר. אמת מדובר בשביל המוביל מהשטח הפתוח לביתה של מירה ברוומן, ברם בהיות השטח משותף לשלושה בניינים ופתוח לציבור מדובר בשטח שהוא בדרך לעבודה על פי כל ההלכות. השביל אינו מגודר ונמצא בשטח המשותף והפתוח לציבור העוברים ושבים, עתים אף יותר מאשר חצר מגודרת בבית משותף.
ניתן לחזור לדברי בית הדין לביטוח לאומי בתל אביב-יפו בטרם הועבר השיפוט בענייני הביטוח הלאומי לבית הדין לעבודה. מדובר בתיק מספר 212/60 מנחם שילה נגד המוסד לביטוח לאומי
. שם נפסק כי
1. 1. אין להרחיב את המונח "מעון" עד כדי שיכלול גם מדרגות הצמודות לקיר בבית והמובילות מהפתח החיצון דרך חצר של דירת מגורים במישרין לרחוב.
2. 2. מערכת מדרגות כאמור הפתוחה לחלוטין לשלוש רוחות השמים החסרה קיבות, דפנות, מעקה או גג והניתנת לשימוש על ידי כל עובר ושב, יש לראותה כחלק מן המדרכה הציבורית שעליה הוקמה ולא כחלק מן המעון.
גם בעניין זה הבחין ד"ר רייך, אב בית הדין, בין מקרה זה למקרה בו החצר היתה מגודרת.
יפים דברים אלו גם לענייננו. לא יכולה להיות מחלוקת שמירה ברוומן היתה בדרכה לעבודה. מדובר במגרש בו שלושה בניינים. המגרש לא מגודר ובו עובדים אנשים לכיוונים שונים ומטרות שונות. היכן מסתיימת שליטת מירה ברוומן על השביל המוביל לביתה ומתחיל המגרש בו שולטים שלושה הדיירים ועובר בו הקהל הרחב?
ברי שאין לקבוע בענייננו היכן מתחיל השטח המשותף כשם שבבית משותף אין לקבוע זאת. אך מעבר לכך עלינו כשופטים להתאים את המשפט לחיים. רבים הם הבתים הפרטיים כיום. רבות יוצא אדם מביתו הפרטי לדרך המשותפת ומשם עובר לחניית ביתו. כיצד נגדיר את הכניסה לחנייה הפרטית לאחר היציאה לרחוב. האם מדובר בדרך לעבודה או בסטייה מהדרך. ועוד. אנו מתאימים את הפסיקה למציאות החיים. זו גם מציאות החיים המשתנה. בית הדין עמד רבות על כך שצורות ההעסקה היום משתנות. יש העובדים מביתם. גם תאונה בבית תוך כדי עבודה לתאונת עבודה תחשב. זאת למרות שלעובד שעובד בביתו יש שליטה על מקום העבודה. כך ציינה השופטת נילי ארד בעניין ברדה (ערעור ביטוח לאומי 104/99 גבריאל ברדה - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לח, 241). הוא הדין בגישתנו לטיולים וימי "כיף" לגיבוש חברתי.
גם באשר לדרך לעבודה עלינו להתאים את עצמנו למציאות של היום. רבים הבתים הפרטיים. עובד יוצא מביתו בדרך לעבודה. יש לבחון האם אכן הלכה למעשה הוא היה בדרך לעבודה, היינו, היה מצוי במקום שלא הוא השולט היחיד בו.
הנה כי כן בענייננו מדובר בתאונת עבודה.
הערעור מתקבל. המוסד לביטוח לאומי
ישלם למירה ברוומן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך -.3,500 ₪ תוך 30 יום.

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1. אני מסכימה לתוצאה אליה הגיעה חברתי סגנית הנשיא, השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין
. לאור הנסיבות, כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי ולפיהן, גם בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהלכת משה רונן, ניתן לראות בשטח חצר הבית של המערערת כשטח שלא היתה למערערת שליטה מלאה על סיכוני הדרך העלולים להיווצר באותם חצרים. מדובר בשטח לא מגודר, שלושה בני משפחה גרים באותו השטח וכן הוכח כי המקום משמש מעבר לעוברים ושבים.

2. ועל כן, בנסיבות אלה, אין לי אלא לחזור על דבריי בפסק הדין שניתן בעב"ל 000324/05 אליהו מרצי - המוסד לביטוח לאומי
, המתאימים לעובדות שבכאן.

השופט עמירם רבינוביץ
1. קראתי את פסק דינה של חברתי סגנית הנשיא, אלישבע ברק-אוסוסקין
, ואני סובר, כי יש לדחות את הערעור.

2. בדעתי זו אני מסתמך על הממצאים העובדתיים שקבע בית הדין האזורי בהאי לישנא:

"10.1. אמנם, בחלקה עליה בנוי ביתה של התובעת (המערערת בענייננו- ע.ר) בנויים שלושה בתים, שאין הפרדה ביניהם בגדר. אולם, כעולה מעדותה של התובעת, לכל בית יש שביל כניסה נפרד מהמדרכה אליו, ולכל בית יש חניה נפרדת. החניה אליה מוביל השביל בו נפגעה התובעת, שייכת לביתה של התובעת בלבד, וחונות בה מכוניתה של התובעת ומכונית הבן שהתגורר עמה (פרוטוקול ע' 3, ש' 20 - 23). מכאן, כי בפועל (להבדיל מההיבט הקנייני המשפטי שאינו רלבנטי), אין מדובר במצב דומה לחצר בית משותף, כנטען על ידי התובעת, אלא לכל בית יש 'חצרים' פרטיים, ובהם שבילי הגישה אליו.

10.2. כעולה מהתמונות נ/1 ו-א/1 עד א/7, התאונה התרחשה בשביל הצמוד יחסית לביתה של התובעת, המרוחק במידה משמעותית מהמדרכה, וקרוב מאוד לביתה של התובעת. כאמור, התאונה התרחשה בשביל, בין ביתה של התובעת לבין הפרגולה. זאת, להבדיל מהמקרה בעניין דרדור (דב"ע שנ/82-0 שלום דרדור נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כא' 423) בו קיבל בית הדין הארצי את ערעורו של המבוטח, בשל העובדה כי שהתאונה התרחשה במקום יחסית מרוחק ממבנה המגורים שלו, סמוך לדרך הציבורית, שנמצא מחוץ לשטח המגרש של המערער.

10.3. אמנם, החצר אינה מוקפת גדר שקבוע בו שער. אולם, אנו סבורים כי קיומם של גדר ושער הם נתונים המעידים על שליטה מלאה של המבוטח בחצרים, אולם אינם נתונים הקובעים אם מדובר בשטח המצוי בשליטה מלאה של המבוטח. ההכרעה בשאלה אם מדובר בשטח המצוי בשליטה מלאה של המבוטח צריכה להיעשות על יסוד מכלול נסיבות המקרה. במקרה הנדון: לדעתנו, ברור ממיקומו של השביל, בצמוד לביתה של התובעת, כי בנייתו ואחזקתו הם בשליטה מלאה של התובעת. גם אם נעשה שימוש בחצרי התובעת על ידי אנשים אחרים, אין זה סביר כי נעשה שימוש בשביל הצמוד לביתה המוביל לחניה שלה, ואינו מוביל לאף יעד אחר. לכן, על אף העדרם של גדר ושער, המקום בו התרחשה התאונה הוא בשליטתה המלאה של התובעת".(ההדגשות הוספו- ע.ר)

3. בנידון בידן נאמנים עלי הממצאים העובדתיים של בית הדין האזורי לפיו לא מדובר בתאונה בשטח הפתוח לציבור העוברים ושבים, אלא בשביל פרטי המוביל לביתה וחנייתה של המערערת.
בנסיבות אלה, המסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי לפיה על פי השביל היה בשלטיתה ואחזקתה של המערערת ולכן על פי הלכת רונן, אין מדובר בתאונה בדרך, אלא בתחום המעון.

לו דעתי נשמעה היה הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

נציגת עובדים גב' אורלי ביטי

אני מצטרפת לדעתה של סגנית הנשיא, אלישבע ברק-אוסוסקין
.

נציג מעבידים מר יצחק קאול

אני מצטרף לדעתה של סגנית הנשיא, אלישבע ברק-אוסוסקין
.

סוף דבר - הוחלט כאמור בפסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
.

ניתן היום,ט' בניסן תשס"ה (18 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.
השופטת ורדה וירט-ליבנה

השופט עמירם רבינוביץ
סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
נציג מעבידים מר יצחק קאול

נציגת עובדים גב' אורלי ביטי









עבל בית הדין הארצי לעבודה 1018/04 מרים ברוורמן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 18/04/2005)