פסקי דין על לביא חיים | פסקי דין על חברת א. לביא ניקיון ושמירה בעמ | פסקי דין על חברת א. לביא שירותים ושיווק מזון בעמ |

4917/04 פ     30/11/2006




פ 4917/04 מדינת ישראל נ' לביא חיים , חברת א. לביא ניקיון ושמירה בעמ , חברת א. לביא שירותים ושיווק מזון בעמ





בתי המשפט

פ 004917/04
בית משפט השלום בירושלים
30/11/2006
תאריך:
כב' השופט עודד שחם

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
- נגד -
1. לביא חיים

2. חברת א. לביא ניקיון ושמירה בעמ

3. חברת א. לביא שירותים ושיווק מזון בעמ


הנאשמים

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, עבירה לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) ביחד עם סעיף 117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (4 עבירות); מרמה במס הכנסה, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (4 עבירות); ובדוחו"ת כוזבים למס ערך מוסף, עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף (36 עבירות). כמו כן, הורשעו בעבירות לפי סעיף 117(ב)(1) הנאשמות 2 - 3, חברות בבעלות הנאשם. עתה הגיעה העת לגזור את עונשו של הנאשם.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, בשנות המס 1999 - 2002 פעל במרמה על מנת להקטין את ההכנסה החייבת במס הכנסה ואת העיסקאות החייבות במס ערך מוסף של החברות הנאשמות בסכום כולל של 5,071,930 ₪. עוד עולה, כי הנאשם נקט בדרכי מרמה שונות, כמפורט להלן:

(א) הנאשם השתמש במספר פנקסי חשבונות. חלק מן הפנקסים שימש למתן חשבוניות ללקוחות. פנקסים אחרים, בהם נרשמו סכומים נמוכים יותר, שימשו לצורך רישום הכנסות ועיסקאות בהנהלת החשבונות של החברות וכבסיס לדיווחים לרשויות המס.

(ב) הנאשם לא רשם את כל ההכנסות והעיסקאות של החברות בספרי החשבונות שלהן.

(ג) הנאשם הוציא חשבוניות ללקוחות, קיבל את הסכום הנקוב בחשבוניות בתוספת מע"מ, אך לא כלל את כל החשבוניות בהנהלת החשבונות של החברות ולא שילם מס הכנסה ומע"מ הנובעים מן החשבוניות שלא נרשמו.

(ד) הנאשם רשם רישומים כוזבים בהנהלת החשבונות של החברות, על מנת להציג מצג כאילו הכנסותיהן ועיסקותיהן של החברות נמוכות משמעותית מהכנסותיהן ועיסקאותיהן האמיתיות.

(ה) בדוחו"ת תקופתיים שהגיש הנאשם לרשויות מע"מ, לא דיווח על העיסקאות האמיתיות שביצעו החברות ולא שילם את מלוא המע"מ המגיע.

(ו) הנאשם לא הגיש דוחו"ת שנתיים למס הכנסה בשנים 1999 - 2002, על מנת לטשטש ולהסתיר את פעולות המרמה.

(ז) משנת 2000 מסר הנאשם ללקוחות חשבוניות של הנאשמת 2 (להלן - החברה הישנה), על אף שהפעילות העסקית הועברה לנאשמת 3 (להלן - החברה החדשה). הנאשם לא רשם את החשבוניות שמסר בספרי החשבונות של החברה הישנה או החדשה.

(ח) כל אלה נעשו על מנת להתחמק מתשלום מס הכנסה ומס ערך מוסף כדין.

3. עמדת המאשימה היא כי המדובר בעבירות חמורות ביותר. המדובר בהעלמת הכנסה במשך 3 שנים, בהיקף של קרוב ל - 5 מליון ₪. חסרון הכיס למדינה נאמד, על פי האמדן השמרני ביותר, במליוני ₪. המדובר במרמה חמורה. עד היום החוב למדינה טרם שולם. על פי תצהירים שהוגשו לבית המשפט, יתרת חובה של נאשמת 1 למס ערך מוסף עומד על סך של 453,480 ₪. על פי תצהיר נוסף, חובו של הנאשם למס הכנסה עומד על סך של 4,651,318 ₪. ב"כ המאשימה עמד על הצורך בהרתעה כללית בסוג זה של עבירות. נטען, כי המדובר בגניבה מן הציבור כולו. עמדת המאשימה היא כי יש להטיל עונש מאסר בפועל לתקופה של מספר שנים.

4. ב"כ הנאשם עמד על כך שהמדובר באדם יליד 1963, נשוי ואב לחמישה. נטען כי העבירות נשוא כתב האישום בוצעו על רקע הסתבכות כלכלית. נטען עוד כי הנאשם הודה בתחילת הדרך וחסך בהליכים. נטען עוד כי גובהו של סכום המס שנחסך אינו עולה על 10% מן ההכנסות שלא דווחו, היינו כ - 500,000 ₪. נטען, כי מעשיו של הנאשם נעשו מתוך מצוקה רגעית ובתמימות. עוד נטען כי חלק מחובותיו של הנאשם נבעו מחובות בסכומים משמעותיים לשוק האפור. הנאשם הגיע לפת לחם, וחי על הבטחת הכנסה. הוא לא חי בשנים האחרונות באורח חיים ראוותני. כן נטען כי לנאשם קמה ציפיה כי יוטל עליו עונש לריצוי בעבודות שירות, נוכח הפנייתו לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

5. הנאשם עצמו נשא דברים. הוא מסר כי הוא מתחרט על מעשיו. הוא הוסיף כי היום הוא מבין את חומרת המעשים, וכי לא הבין את חומרתם בעת ביצועם. הנאשם עמד על כך שיש לו אחות עם פיגור שכלי, בה הוא מטפל מאז נפטר אביו. הנאשם מסר גם כי הוא תומך באמו בת ה - 73.

6. שירות המבחן מסר תסקיר אודות הנאשם. עולה כי המדובר באדם נורמטיבי בדרך כלל. עוד עולה כי בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, ניתן צו לכינוס נכסיו ביום 22.5.06. שירות המבחן התרשם שעל רקע הירידה הדרסטית במצבו הכלכלי של הנאשם, חלה ירידה במצבו הנפשי, וכי הלה נמצא במתח, חרדה ודיכאון. שירות המבחן מציין כי הנאשם נוטל אחריות לביצוע העבירה ומתחרט על התנהגותו. שירות המבחן התרשם כי החברה בבעלות הנאשם נקלעה לקשיים כלכליים, והוא מצא דרך לא נורמטיבית להתגבר על קשיים אלה. מן התסקיר עולה כי הנאשם נוטה במצב לחץ למצוא פתרונות אימפולסיביים החוצים את גבול המותר תוך צורך פנימי להוכיח הצלחה בכל מחיר. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נמצא בתחילתו של תהליך חיובי של בדיקה פנימית והפקת לקחים. שירות המבחן התרשם גם מכנות התייחסותו של הנאשם ומרצונו לשנות את התנהגותו ולכפר על מעשיו.

שירות המבחן המליץ על רקע כל אלה על עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, לפיקוח במסגרת שירות המבחן למשך שנה, ועל הסדר חובות של הנאשם עם שלטונות מס הכנסה.

7. נקודת המוצא לדיון היא, כי עבירות מן הסוג בו מדובר במקרה שבפני
י מחייבות ענישה מחמירה, בדרך כלל בדרך של מאסר בפועל. לעניין זה נפסק, כי

"לא פעם חזרנו והדגשנו את החומרה היתירה שבה יש להתייחס לעבירות של השתמטות מתשלומי מס אמת. בהטילה עונש מאסר בפועל, מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס. על כל בעל הכנסה החייבת במס לדעת, כי בית המשפט מתייחס בחומרה יתירה להעלמת מס, ונותן ביטוי להתייחסות זו בעונשי מאסר מתאימים"

(ע"פ 41/88 שמשוני נ' מדינת ישראל
, מב(3) 730).

גישה בסיסית זו נובעת מן התפיסה, כי העלמת המס הינה, בפועל, שליחת יד לכיס הציבור. היא נעשית על חשבון הציבור, אשר קופתו דלה היא. בתוך כך, יש בה כדי להכביד על האזרחים שומרי החוק. כן עמד בית המשפט על סיכויי התפיסה, אשר הינם מוגבלים נוכח המשאבים המוגבלים העומדים לרשות גורמי האכיפה. ברוח זו צויין לאחרונה, כי

"... העלמת הכנסות מידיעתם של שלטונות המס, נתפסת כמעשה אשר מותר לחטוא בו, הואיל והוא בבחינת הכרח בל-יגונה. תפישה זו יש לעקור מהשורש. כך בדרך כלל, ובמיוחד במדינה שצרכיה כה רבים ואמצעיה כה דלים, והמתחבטת מזה שנים במצוקות תקציביות של ממש, ובממדי עוני ההולכים וגדלים.

התמודדות זו קשה היא, הואיל ועבירות המס נעשות הרחק מעינו השוזפת של החוק, ובדרך כלל הן נעשות תוך שיתוף פעולה של גורמים אחדים בעלי עניין. יתר על כן, גם מספרם של העושים במלאכת החקירה אינו רב, ועל כן כאשר נחשפת תופעה בהיקף כה חמור כמו במקרה שבפני
נו, מצווה בית המשפט להרים את תרומתו לצמצום ממדיהן של עבירות המס על ידי החמרה בענישה. המסר לכלל בעניין זה הוא פשוט וברור - הכל מצווים לדווח דיווח אמת על היקף עסקיהם, ואם כך יהיה, מותר להניח שהנטל על כלל אזרחי המדינה יהיה שוויוני יותר. ולהיפך, מי שיעמוד במריו ויוסיף לנהוג בדרכי רמייה כדי להשמיט מהכנסותיו, שוב אין מנוס מלהבהיר לו כי במקרים הראויים, הוא עלול לשלם על כך לא רק בממונו, אלא גם בחירותו."

(ע"פ 2407/05 מן נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון 2005(3) 245).

מדיניות זו חלה ביתר שאת במקרה שבפני
י. המדובר בהעלמות מס בהיקפים גבוהים ביותר. הן בוצעו במשך תקופה ארוכה. הן נעשו במגוון של שיטות, המצביעות על כוונה ברורה להעלמת מס. אין מדובר בכשלון רגעי, כי אם במתכונת פעולה מתמשכת. כל אלה פועלים בכוון של הטלת עונש מאסר בפועל, לתקופה משמעותית.

8. מנגד, לא נעלמו מעיני נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם נמצא בפני
י הרס כלכלי. גם נסיבותיו המשפחתיות אינן קלות. מצבו הנפשי אינו קל. חרטתו, כפי שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי, היא חרטה כנה. אף לנסיבות, כפי שפורטו לעיל, יש לתת משקל. ניתן לתת משקל לכך שהסתבכותו הכלכלית של הנאשם עומדת ברקע עבירות המס שביצע. עם זאת, המשקל של עניין זה הוא מוגבל. אין לקבל כי הדרך להחלץ מקשיים כלכליים היא על ידי עבירה על החוק והעלמות מס בהיקפים ניכרים. אין אדם רשאי להניח, כי הוא רשאי להתמודד עם קשיים מסוג זה על חשבון קופת הציבור, ועל ידי שליחת יד לקופה זו. דרך פעולה זו אינה לגיטימית. אדם המצפה לפתור את קשייו בדרך זו, צפוי לענישה חמורה ומרתיעה.

9. שיקולים אלה מצדיקים מיתון של העונש המושת על הנאשם. כך גם אורח חייו הנורמטיבי והודייתו, אשר חסכה זמן שיפוטי ניכר. עם זאת, אין בשיקולים אלה כדי להצדיק היעתרות להמלצת שירות המבחן בנסיבות העניין. אני סבור, כי חומרת העבירות במקרה זה והיקפן, על פי הפרמטרים שפורטו, אינה מאפשרת להסתפק במאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. הן שיקולים של גמול, והן שיקולים של הרתעה, מחייבים הטלת עונש מאסר בפועל במקרה זה. המקום ליתן משקל לשיקולים הפועלים לקולא יהיה, אפוא, במשך המאסר אשר יש להשית על הנאשם, להבדיל מאופן ריצוי המאסר.

10. בשולי הדברים אתייחס לטענה כי הנאשם פיתח ציפיה כי יוטל עליו עונש לריצוי בדרך של עבודות שירות. אין לקבל טענה זו. עמדת המדינה היתה כי היא מתנגדת להגשת חוות דעת ממונה כאמור. אין בהסדר אליו הגיעו הצדדים או במצגי המאשימה משום הסכמה, מפורשת או משתמעת, להטלת עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות. אין בטענה זו כדי לסייע לנאשם.

11. סוף דבר, בשים לב למכלול השיקולים אותם פירטתי, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. א. 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
ב. ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, אשר ירוצו בפועל אם הנאשם יבצע אחת מן העבירות בהן הורשע במהלך תקופה של 24 חודשים שתחילתה ביום שיחרורו מן המאסר נשוא תיק זה.

לא מצאתי לנכון לגזור על הנאשם עונש כספי, נוכח התמונה העולה בדבר מצבו הכלכלי העגום. משיקולים דומים, לא מצאתי טעם לגזור עונש על התאגידים אשר הואשמו בכתב האישום.

ניתן היום ט' בכסלו, תשס"ז (30 בנובמבר 2006) במעמד הצדדים

עודד שחם
, שופט








פ בית משפט שלום 4917/04 מדינת ישראל נ' לביא חיים , חברת א. לביא ניקיון ושמירה בעמ , חברת א. לביא שירותים ושיווק מזון בעמ (פורסם ב-ֽ 30/11/2006)