פסקי דין על אבו סיף נעים

8082/05 פ     03/12/2006




פ 8082/05 מדינת ישראל נ' אבו סיף נעים




1
בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע
פ 008082/05
בפני
:
כבוד השופטת רחל ברקאי

תאריך:
03/12/2006
בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד
אבו סיף נעים

הנאשם

נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אפנאן אבו טהה

הנאשם ובא כוחו עו"ד אמון עזיז
גזר דין
1. הנאשם הורשע, לאחר שהוכרע דינו, בעבירות בביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין, בעבירה של כניסה לישראל
שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל
התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל
") ובעבירה של הסעה שלא כדין לפי סעיף 12 א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל
.

2. בהתאם לקביעותי בהכרעת הדין נמצא כי ביום 3.3.05 נהג הנאשם, שהינו תושב השטחים ואשר לא היה בידו אישור כניסה לישראל
, בכלי רכב ובו נוסעים נוספים, שניים מהם אף כן אינם מורשי כניסה לישראל
. כאשר הבחינו בו השוטרים, נסעו אחריו וכרזו לו לעצור אולם, הנאשם לא שעה להוראות השוטרים ובמקום זאת פתח במנוסה מהירה ופראית במהלכה ירד לשולי הכביש, עקף שני כלי רכב משמאל ולאחר מכן סטה בפתאומיות ימינה, חתך שני נתיבי תנועה, סטה לתוך יער והמשיך לנסוע במהירות אשר סיכנה אותו ואת יתר הנוסעים בכלי רכבו. כאשר הגיע לכביש בינעירוני דו סטרי, בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, המשיך הנאשם לנסוע במהירות ובפראות ואף סיכן את חיי המשתמשים בדרך כאשר ביצע עקיפה מסוכנת, עת עקף כלי רכב שנסעו לפניו, למרות שבנתיב הנגדי נסעו באותה עת כלי רכב אחרים. הנאשם המשיך לנסוע בפראות ולא נעצר עד אשר הגיע לשטח חקלאי שם עצר את כלי רכבו והוא, יחד עם נוסעי הרכב, פתחו במנוסה רגלית מפני השוטרים. גם כאשר השיגו אחד השוטרים, המשיך הנאשם לנסות ולהתחמק ולברוח ונעצר רק לאחר שהצטרפו שוטרים נוספים וסייעו במעצרו.

3. התביעה בטיעוניה לעונש עמדה על חומרת המעשים המלווים את התנהגותו של הנאשם כשהיא מדגישה את חומרת העבירה העיקרית בה הורשע הנאשם והיא עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. כמו כן, עמדה התובעת על חומרת התופעה שבביצוע עבירה זו וחזרה והדגישה את עמדת בתי המשפט, אשר חזרו וקראו להילחם בתופעה האמורה, תופעה אשר הפכה למכת אזור במחוז הדרום ובהתאם ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה ממושכת והכל בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת.

4. מנגד, טען הסניגור בזכות הנאשם כשהוא מציין כי מדובר בבחור צעיר כבן 36 הנשוי ואב לילד ואשר שוהה במעצר תקופה ממושכת מאז חודש מרץ 2005. ביקש הסנגור כי בית המשפט יתחשב בעובדה כי הנאשם לא גרם נזק לרכוש בנסיבות ביצוע העבירה וכי כניסתו לארץ היתה לצורכי פרנסה, בעקבות מציאות כלכלית קשה בה הוא שוהה וכי כיום, בעת שהותו בין כותלי בית הסוהר, מגלה הוא מוטיבציה גבוהה לשיקום עצמי. זאת ביקש ללמוד מן התעודות, אותן הגיש בפני
, המעידות על השתלבותו בשורה ארוכה של קורסים בין כתלי בית הסוהר.

5. לנאשם הרשעות קודמות בעבירות בטחוניות וכן הרשעה קודמת אחת בעבירה של כניסה לישראל
שלא כדין. אין לומר כי מדובר באדם נקי כפיים אשר ירא את פני החוק. גם הרשעתו בעבירה של כניסה לישראל
שלא כדין בשנת 1998, בגינה נשפט לעונש מאסר, לא הרתיעה אותו מלשוב ולהיכנס לישראל
והפעם כשהוא מסיע תושבי שטחים נוספים, שאינם מורשי כניסה וכן מבצע עבירות פליליות המסכנות את הנוסעים בדרך. גם עברו התעבורתי של הנאשם, כנלמד מגליון ההרשעות הקודמות, הינו מכביד ומצביע על זילותו של הנאשם כלפי החוק ועל מסוכנותו הגבוהה.

6. אשר לעבירות אותן ביצע הנאשם אין חולק כי מדובר בעבירות חמורות כאשר החמורה מכולן היא העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. בגין עבירה זו חזר והדגיש בית המשפט העליון, בשורה ארוכה של פסקי דין, כי יש להשית עונשים חמורים ומרתיעים וכך, אף בנסיבות של העדר הרשעות קודמות של נאשם השית בית המשפט העליון עונש מאסר של 4 שנים בגין עבירה זו בלבד (ראה ע.פ. 2079/06 ו-ע.פ. 2101/06 (ניתן ביום 7.6.06) וכן ראה ע.פ. 2410/04 מדינת ישראל
נ' אבולקיען).
לנוכח רף הענישה הברור שקבע בית המשפט העליון בגין עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ובהתחשב בעבירות הנוספות אותן ביצע הנאשם בנסיבות העניין, ולנוכח הרשעותיו הקודמות יש לומר כי נדחות נסיבותיו האישיות מפני אינטרס הציבור המחייב השתת ענישה מחמירה והרתעתית, כדי למגר את תופעת העברינות הנדונה ולמצער לצמצמה.

7. לאור כל האמור לעיל ובאיזון כל השיקולים אשר עמדו בפני
אני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל ל-4.5 שנים החל מיום מעצרו.
ב. מאסר על תנאי ל-12 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה תוך 3 שנים מיום שחרורו.
ג. מאסר על תנאי ל-6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה על פי חוק הכניסה לישראל
תוך 3 שנים מיום שחרורו.
ד. אני פוסלת את הנאשם מלקבל ולהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 4 שנים מיום שחרורו.

זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתן היום י"ב בכסלו, תשס"ז (3 בדצמבר 2006) במעמד הצדדים
רחל ברקאי
, שופטת
008082/05פ 055 בת שבע אביגל








פ בית משפט מחוזי 8082/05 מדינת ישראל נ' אבו סיף נעים (פורסם ב-ֽ 03/12/2006)