פסקי דין על יהודה פז פרנקל | פסקי דין על צור אבולניק | פסקי דין על רן השכרת רכב בע''מ ואח' |

4757/06 רעא     04/12/2006




רעא 4757/06 יהודה פז פרנקל נ' צור אבולניק,רן השכרת רכב בע''מ ואח'






בבית המשפט העליון בירושלים

רע"א 4757/06

בפני
:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ


המבקש:
יהודה פז פרנקל
, בפש'ר


נ ג ד

המשיבים:
1. צור אבולניק


2. רן השכרת רכב בע''מ

3. עו'ד רם דקל , הנאמן על נכסי החייב

4. עו'ד מיכה צמיר

5. הכונס הנכסים הרשמי

הוגש הליך




החלטה


בהליך שלפני התעוררה שאלת דרך התקיפה הראויה על פסק דינו של בית משפט קמא וכן מעמדו של המבקש להגיש את הערעור שבכותרת.

1. המבקש הינו פושט רגל. המשיב 3 הוא הנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן). בשים לב לכך שהנאמן משמש גם כבא כוחם של המשיבים 1-2 (להלן: המשיבים), נקבע כי הוא לא ידון בתביעות החוב של נושים אלה, ולצורך הטיפול בהם מונה המשיב 4, המנהל המיוחד (להלן: המנהל המיוחד). ההליך נסוב על החלטת בית משפט קמא מיום 17.5.06 לקבל את ערעורם של המשיבים על החלטת המנהל המיוחד אשר דחה את בקשתם להארכת מועד להגשת תביעה חוב בשל איחור של 4 ימים בהגשתה. בית המשפט קמא קבע כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, בשים לב לאורכו הקצר של האיחור, לכך שהמשיבים השקיעו מאמצים ניכרים בתיק ולכך שהאיחור הנטען לא פגע בנושים האחרים, לא היה מקום לדחות את תביעתם להוכחת חוב מבלי שהיא תידון לגופה.

2. עיון בהחלטת בית משפט קמא מעלה כי המבקש לא היה צד להליך שהתנהל לפניו. במצב דברים זה, השאלה הפרלימינרית הדורשת מענה הינה האם מוקנית למבקש זכות לערער על החלטת בבית משפט קמא. לצורך כך, ביקשתי את עמדת הצדדים בנוגע למעמדו של המבקש להגיש את ההליך שבכותרת.

המבקש והמנהל המיוחד טענו כי למבקש מוקנית זכות לערער על החלטת בית משפט קמא, ראשית, לטענתם, הנאמן אינו מיצג את האינטרסים של המבקש. הנאמן הוא שהגיש את הערעור כמיצגם של המשיבים. לפי הנטען, מקום בו אין אחידות אינטרסים בין הנאמן לחייב, יש לאפשר לחייב להעלות את טענותיו באופן עצמאי. שנית, לטענתם, המבקש פנה לבית המשפט ביום 15.5.06 בבקשה לצרפו כצד להליכים אלא שבקשתו זו לא נדונה כלל, ומשכך, אין לומר כי המבקש ישן על זכויותיו. שלישית, לטענתם, סכום תביעות החוב שהגישו המשיבים מהווה כ-90% מערך תביעות החוב. לפי הנטען, מכיוון שאותם משיבים מיוצגים על ידי הנאמן, בהחלט ניתן לראות במבקש כמי שזכותו נפגעה.

לעומתם, עמדת המשיבים וכן המשיב 3 היא שלמבקש אין מעמד להגשת ההליך שבכותרת. לטענתם, המבקש לא היה צד להליך שהתקיים לפני בית משפט קמא. כמו כן, לטענתם, אין לייחס משקל לטענותיו של המבקש בעניין הגשת בקשה להצטרף כצד להליך. לפי הנטען, הערעור הוגש בחודש אוקטובר 2005. המבקש, אשר ידע על ההליך, ביקש להצטרף להליך רק כ-7 חודשים לאחר שההליך נפתח ויומיים בלבד לפני מתן ההחלטה. במצב דברים זה, טענת המשיבים היא כי הבקשה לוקה בשיהוי כבד ובחוסר תום לב. עוד נטען על ידם כי אין המבקש יכול להיחשב כמי שנפגע מהחלטת בית משפט קמא שכן ההחלטה לא הכריעה בתביעות החוב לגופן.

3. נקודת המוצא לדיון שלפני מצויה בסעיף 182(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 הקובע כדלקמן:

"(א) הנפגע על ידי צו בפשיטת רגל רשאי לערער עליו לפי סעיף זה".
...
(ג) ניתן הצו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, אפשר לערער עליו לפני בית המשפט העליון".

ככלל, אף בהליכי פשיטת רגל, כמו בדין הכללי, יהיה זכאי לערער על החלטת בית המשפט רק מי שהיה "בעל דין" בערכאה הקודמת (ראו בש"א 292/98 עיסא ג'רייס נ' המועצה לשיווק וייצור ירקות, פ"ד נ"ג (2), 29). לחייב מוקנית זכות לערער על החלטת בית המשפט בערעור על החלטת נאמן רק אם הוא צורף להליך שהתנהל לפני בית משפט קמא באופן פורמאלי או במקרים בהם הוא הפך ל"בעל דין בפועל" על ידי כך שהשתתף למעשה בהליך (ראו: ע"א 173/84 בן ציון נ' הנאמן על נכסי יהושע בן ציון בפשיטת רגל, פ"ד לט(3) 757; ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1), 830).

ומהכלל אל הפרט. אקדים ואבהיר, כי אין בידי לקבל את טענת המבקש והמנהל המיוחד כאילו בהעדר אחידות אינטרסים בין המבקש לנאמן יש לאפשר למבקש להעלות את טענותיו באופן עצמאי. כפי שהובהר לעיל, בהתחשב בכך שהנאמן מיצג את המשיבים, מונה מנהל מיוחד לצורך טיפול בתביעות החוב שהוגשו על ידם. יתרה מכך, המנהל המיוחד דחה את בקשת המשיבים להארכת מועד. בנסיבות אלה, ברי שלא התעוררה בעיה כלשהי של ניגודי עניינים בין המבקש לנאמן אשר תצדיק לאפשר לו מעמד עצמאי. הערעור הוגש על החלטת המנהל המיוחד ואם סבר המנהל המיוחד שהחלטת בית המשפט קמא הינה מוטעית, היתה פתוחה לפניו הדרך להשיג על החלטה זו. חרף האמור, לאחר בחינת כלל נסיבות העניין באתי למסקנה כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, אין מקום למחוק את ההליך שבכותרת, וזאת חרף השאלה המתעוררת בעניין מעמדו של המבקש להגישו. אכן, המבקש לא צורף להליך שהתנהל בבית משפט קמא באופן פורמאלי. כמו כן, לא נטען על ידי המבקש כי בפועל הוא צורף להליך מכוח השתתפותו בו. אולם, כפי שעלה מתגובות הצדדים, אין מחלוקת כי המבקש הגיש בקשה לבית משפט קמא להצטרף כצד להליך. אמנם, בהחלט יתכן שיש טעם לפגם בכך שהמבקש הגיש את בקשתו בשיהוי רב. אכן, יתכן כי בשל פגם זה, סיכוייה של הבקשה להתקבל היו קלושים. אולם, משבית המשפט קמא לא דן בפועל בבקשתו של המבקש להצטרף כצד להליך, הותרה סוגיה זו בערפל. במצב דברים זה, איני רואה מקום לנקוט בתוצאה הדראסטית של מחיקת ההליך על הסף בשל חוסר מעמדו של המבקש להגישו. בנסיבות אלה, בהן בקשת המבקש להצטרף להליך כצד פורמאלי לא נדונה, איני נדרשת לדון בשאלה האם יש לראותו כמי ש"נפגע" מהחלטת בית המשפט. ברי כי לו בית המשפט קמא היה נעתר לבקשתו לצרפו כצד להליך באופן פורמאלי, היתה מוקנית לו זכות להשיג על החלטת בית המשפט גם בנסיבות בהן עניינה של ההחלטה היא הארכת מועד להגשת תביעת חוב. בשולי הדברים יוער כי איני מתעלמת מכך שבבקשתו למתן רשות לערער, לא ציין המבקש כי החלטתו להצטרף לבקשה לא נדונה ואף אין הוא משיג על כך. בשים לב לכך שהמבקש אינו מיוצג, ולאחר שהתבררה התמונה בכללותה, דומה שמעצם הגשת ההליך הערעורי על ידו יש לראותו כמי שמשיג על אי צירופו כצד להליך שהתנהל לפני בית משפט קמא.

4. אשר לשאלת סיווג ההליך, כערעור בזכות או כבקשת רשות לערער. בית המשפט המחוזי דן בסוגיה כערכאה ראשונה ולפיכך התשובה לשאלה זו נגזרת מהשאלה האם החלטת בית המשפט המחוזי מהווה "צו בפשיטת רגל". בשים לב לכך כי בהליך אחר הועברה סוגיה זו להכרעת הרכב שופטים בבית משפט זה, שאלת סיווג ההליך תותלה עד להכרעת בית המשפט.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, ההליך ימשך כסדרו. המשיבים יגיבו לבקשת המבקש לפטור מאגרה וערבון מיום 9.11.06 תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.


ניתנה היום, י"ג כסלו תשס"ז (4.12.2006).


שושנה ליבוביץ

ר ש מ ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06047570_e04.doc כש
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il









רעא בית המשפט העליון 4757/06 יהודה פז פרנקל נ' צור אבולניק,רן השכרת רכב בע''מ ואח' (פורסם ב-ֽ 04/12/2006)