פסקי דין על יוסף אדרעי

1637/05 פ     05/12/2006




פ 1637/05 מדינת ישראל נ' יוסף אדרעי




28
מדינת ישראל
פ 001637/05
בית משפט השלום
באילת
05/12/2006
תאריך:
כב' השופט א. יקואל

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
יעקב לן

ע"י ב"כ עוה"ד:
נ ג ד
יוסף אדרעי
- 57113268

הנאשם
ב"כ המאשימה
הנאשם בעצמו

נוכחים:
הכרעת דין

רקע
1. כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 29.07.2005 בבית ספר "היובל" באילת אמר הנאשם למתלוננת שהייתה רעייתו באותה עת, כי אם יגיעו לו פקודות מאסר נוספות של הוצאה לפועל בשל מזונות הוא ייקח חומצה וישפוך על פניה, הנאשם הוסיף כי הוא רציני, והכל לאחר שחשד במתלוננת כי הייתה בהופעה של הזמרת ריטה ביום שטרם הארוע.

2. הנאשם שאינו מיוצג, אישר את נוכחותו בארוע עם מנהלת בית הספר אך כפר באיומים כלפי המתלוננת.

3. מטעם המאשימה העידו המתלוננת - הגב' זהבה אדראי והשוטר מר טל שמחי.

מטעם הנאשם העיד הוא עצמו.

פרשת התביעה
4. השוטר מר שמחי הגיש את ת/1 - הודעתו של הנאשם מיום 31.07.2005, עליה חתום הנאשם ואישר תלונות הדדיות קודמות בין הנאשם למתלוננת והעדרו של עימות ביניהם.

5. המתלוננת העידה כי היא גרושה מהנאשם מזה 3 שנים, לאחר 17 שנות נישואין ולזוג 3 ילדים. המתלוננת תיארה כיצד הציעה לנאשם, בסמוך לארוע ועת היו הצדדים נשואים, לבצע עבודה בבית ספר היובל באילת, אותו היא מסייעת לעצב.
הנאשם הגיע למקום והודיע למתלוננת שהוא: "צריך לחשוב על זה" ולמחרת דחה את ההצעה בחשש שהמתלוננת מתכוונת לתבוע אותו.

ביום הארוע הגיעה המתלוננת לבית הספר עם קבלן אחר חלף הנאשם, וראתה את הנאשם מדבר עם מנהלת בית הספר. המתלוננת סברה כי הנאשם שב ומתעניין בביצוע העבודה, הודיעה לו כי כבר הובא קבלן אחר, ולכן אין ההצעה רלבנטית. כך, הנאשם ישב "כצופה מהצד" וחזה בפרטי המשך העבודה מסוכמים בלעדיו.
וכדברי המתלוננת:

"ואז כשהתפזרנו והלכתי לכיוון האוטו הוא ניגש אלי ואמר שאם אגיש עוד פעם פקודה של הוצאה לפועל לגבי המזונות והוא נשמע מאוד מאוד רציני ולא משהו שניתן לעבור אליו לסדר היום ומעבר לאלימות מילולית היה את זה בשפת הגוף, הוא חזר על המשפט 4 פעמים "אני אשפוך עליך חומצה על הפנים", הוא היה מאוד רציני, אני לא הגבתי, הורדתי פרופיל ונכנסתי לאוטו ותוך כדי נהיגה החלטתי שאני חייבת להגיש תלונה, זה נשמע לי מאוד מפחיד, כל האיומים האלה היו לפני כן אך זה נשמע לי שעכשיו הוא עובר מן המילה למעשה, ממש פחדתי והחלטתי במקום ללכת לעבודה הלכתי למשטרה כדי להגיש תלונה".
[ר' פרו' עמ' 8 שו' 13-8].

המתלוננת שוללת "טריגר" כלשהו כלשונה לארוע, ומצמידה לנאשם תואר של "סרבן מזונות" לכאורי.

פרשת ההגנה
6. הנאשם מתאר אף הוא שתי פגישות עם המתלוננת בקשר לעבודה בבית ספר היובל, אם כי בהפרש של יום ביניהן וכשהקשר נוצר באמצעות מנהלת בית הספר עצמה.

הנאשם מתאר פגישה ראשונה ביום טרם הארוע, במעמד המנהלת והמתלוננת, במהלכה נערך סיור ממושך בבית הספר כשהנאשם מתבקש לתת הצעת מחיר ולהגיע גם למחרת היום [יום הארוע].

למחרת היום מתאר הנאשם כי ראה את המנהלת עסוקה עם עוד שני בעלי מקצוע ומשאמרה לו מהו הסכום שאלו דורשים, הודיע לה הנאשם כי אין לו מספיק כח אדם לביצוע העבודות בפרק הזמן המוקצב "ובזה הסתיים המפגש שלי עם המנהלת וגרושתי זהבה" [ר' עמ' 15 שו' 28-27].

עוד מתאר הנאשם כי:

"כשיצאנו משטח בית הספר זהבה ביקשה ממני להתלוות אליה לבית ספר צאלים שגם שם היא מבצעת עבודה וביקשה ממני שאני אתלווה לרכב שלה והיא תקפיץ אותי לראות את העבודה בבית ספר צאלים ואני סירבתי כי היחסים בינינו הם לא הכי טובים, בגלל סכסוך שהיה בינינו ובזה הסתיים. גם המתלוננת עצמה מעבר לזה שפנתה אלי ואמרה לי להתלוות אליה לרכב ואמרתי לה לא, בזה זה נגמר, לא היה מעבר לזה שום דבר".
[ר' פרו' עמ' 16 שו' 6-1]

דיון
7. לאחר שהתרשמתי מאותות האמת והשקר שבעדויותיהם של הצדדים, שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

8. משמיעת והשוואת עדויותיהם של הצדדים, ניתן לצייר בדיעבד את קרות הארועים ובמידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי.
על אף שלמעשה מדובר בהעדפת עדות יחיד כעדותה של המתלוננת, אני מוצא כי ניתן לבסס ממצאים נדרשים על עדות רציפה ואמינה זו.
התרשמתי כי עדותה של המתלוננת מתיישבת עם מכלול הנסיבות ומיישבת אף את הסדקים שבגרסאות הנאשם.

9. טרם ביאור נסיבות הארוע כאמור, אמתח את הרקע לארוע שאינו שנוי במחלוקת של ממש בין הצדדים.

עובר לארוע קיימת מתיחות ביחסים שבין הצדדים והם מצויים טרום גירושיהם. הנאשם חושד במניעיה של המתלוננת, ובין הצדדים מוחלפות תלונות רבות כשהנאשם עצמו מגיש כ- 10 תלונות כנגד המתלוננת [ר' פרו' עמ' 19 שו' 21] הנאשם מפסיד עבודות רבות עקב כך שברישום הפלילי שלו מופיעים תיקי משטרה שנפתחו ונסגרו, בשל תלונותיה של המתלוננת [ר' פרו' עמ' 21 שו' 4-1]. עוד ברקע מאסרו של הנאשם ל- 14 ימים בגין חוב מזונות [ר' פרו' עמ' 16 שו' 27].

המתלוננת עצמה נחזית כמבקשת לסייע לנאשם בהכנסתו ובהכנסתה שלה והיא מעבירה מסר לנאשם על הזדמנות עסקית בבית הספר בו היא עובדת [וזאת מבלי להכריע "מי התקשר למי", האם מנהלת בית הספר לנאשם כגרסתו, או האם המתלוננת לנאשם כגרסתה, ולו כיוון שהנאשם מודה שהמתלוננת הפניתה את המנהלת אליו], ובתחום עיסוקו של הנאשם - שיפוצים [ר' פרו' עמ' 16 שו' 14-13], ושעה שמצבו הכספי אינו שפיר [ר' פרו' עמ' 16 שו' 2]. בין הנאשם למתלוננת מתקיים מפגש טרם הארוע ובמהלכו - ועל פני כ- 40 דקות, [כגרסת הנאשם] המתלוננת והוא מסתובבים לבדם בבית הספר כיוון שהמנהלת אינה מבינה בצד הטכני של הדברים.

10. על רקע זה, גרסתו של הנאשם לפיה סירב לבחון הצעת עבודה נוספת מטעם המתלוננת, אינה מתיישבת עם העובדה שזה עתה הוצעה לו עבודה אחרת דרכה, לאחר שבחן את ההצעה על פני כ- 40 דקות עם המתלוננת לבדה. מכאן כי מניע שלא להתלוות אל המתלוננת לבחינת הצעת עבודה נוספת אינו קיים, וקיומו אפשרי אך אם מקבלים את גרסתה של המתלוננת שטענה כי הביאה קבלן אחר חלף הנאשם, כשזה חוזה בסיכום פרטי העסקה "על גבו" שלו. זהו רקע התואם יותר מעשה התפרצות מטעם הנאשם כלפי המתלוננת, בכעסו על ההזדמנות שהוצגה לפניו ונלקחה ממנו במהירות כה רבה.

עוד אני מתקשה לקבל את גרסת הנאשם לפיה בפגישה השנייה הוא דוחה הצעת עבודה מפאת חוסר בזמן ובעובדים, לאחר שיום קודם לכן בחן הצעה זו במשך שעתיים וחצי כגרסתו. לפיכך, גרסת המתלוננת לפיה הנאשם עצמו הוא זה שנדחה בהקשר זה מתיישבת יותר עם הגיונם של דברים.

לשון אחר - גרסתו של הנאשם בחקירתו הנגדית לפיה סירובו להצעת עבודה נוספת נובע מכך שאינו רוצה קשר עם המתלוננת [ר' פרו' עמ' 21 שו' 26], אינה מתיישבת עם קשר מקצועי בין הצדדים הקיים ממילא.

11. משכך, אני קובע כי אכן ישב הנאשם "בצד" כגרסתו כשדיברה המנהלת עם איש מקצוע אחר, הדבר העלה את חמתו, והצעת המתלוננת על רקע זה לעבודה נוספת היוותה את הטריגר בו לא הבחינה המתלוננת ובגדר הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו של הנאשם. על גבו של הנאשם כבר מצויות פקודות מאסר, אובדן הזדמנויות עסקיות קודמות, ריבוי תלונות, מצב כלכלי לא מזהיר, חשדנות, פגיעות והזדמנות שניתנה לנאשם זה עתה המוצעת לאחר ע"י המתלוננת עצמה. על כך הוסיפה המתלוננת הצעה נוספת של עבודה, שנכחה של הצעה זו, התפרץ הנאשם אל עבר המתלוננת באיומים כמתואר בכתב האישום.

12. זאת ועוד, הנאשם סתר עצמו מפורשות בהשוואת גרסאותיו השונות במשטרה [ת/1], בחקירתו הראשית ובחקירתו הנגדית.

הנאשם נאסר פעם [או שמא פעמיים - ר' פרו' עמ' 17 שו' 5] בגין חוב מזונות למתלוננת. ברקע כאמור אף תלונות הדדיות בין בני הזוג. על רקע טיעון זה, מנסה הנאשם לשוות לארועים העדר כל מגע עם המתלוננת, בעצם סרובו להתלוות אליה להצעת עבודה נוספת, ובנוכחות מודגשת של המנהלת ואחרים בשתי הפגישות בין הצדדים [ר' פרו' עמ' 15 שו' 21-18]. אולם, בחקירתו הנגדית עולה לפתע כי הנאשם היה מצוי עם המתלוננת לבד בפגישה הראשונה כ- 40 דקות כאמור לעיל, וכי היא זו שיזמה את הצעת העבודה עבורו [ר' פר' עמ' 17 שו' 19]. הנאשם סותר אף גרסתו זו בהמשך בטענתו כי לא ידע שהמתלוננת הפניתה את המנהלת אליו [ר' פרו' עמ' 19 שו' 3] וזאת לאחר שזה עתה עונה לשאלה: "ש. אתה יודע מי הפנה אותה אליך? ת. זהבה המתלוננת" [שם]. ר' לעניין זה אף ת/1 במסגרתו טוען הנאשם:
"...זהבה גם דיברה איתי שתעזור לי על עבודה ואמרתי לה שאבוא לדבר רק עם המנהלת ולא איתה".
[ר' שו' 48-47]
גם מאלו אני בדיעת המאשימה כי הנאשם אינו יכול לאחוז במקל טיעוניו בשני קצותיו, כשמחד גיסא - עובר לארוע אין סכסוך בין בני הזוג ומאידך גיסא ואל מול הצעת עבודה נוספת, לפתע קיים סכסוך ביניהם. אין להעדיף את גרסת הנאשם המסרב למעשה לדבר עם מנהלת בית ספר צאלים [ביחס לעבודה האחרת], לאחר שזמן מסויים פנוי מצוי ברשותו ורק משום שהמתלוננת יוצרת קשר זה עבורו.

כאמור, הנאשם מנסה לשוות למפגש השני בינו לבין המתלוננת נופך של העדר כל מלל מצידו, אולם ניסיון זה אינו מתיישב עם הגיונם של דברים בכל הנוגע לבדיקת האפשרות של קבלת עבודה נוספת על ידו. כמו כן, יודגש כי לפתע, בחקירתו הנגדית ועל אף שהנאשם מגדיר את המלל שיצא מטעמו כ-"לא וזהו", יוצא כי יכול שהעלה במעמד זה את עניין נוכחות המתלוננת בהופעה של "ריטה" [ר' פרו' עמ' 18 שו' 24]. מכאן אני גוזר כי הנאשם ניהל עם המתלוננת מלל נרחב מ"לא וזהו" ובכלל זה האיום מטעמו נשוא כתב האישום.

לא זו אף זו - הנאשם בחר להמנע כמעט לחלוטין מהתמודדות ישירה עם המתלוננת ביחס לארוע עצמו, למעט 4 שאלות בסוף חקירתו המתמקדות בשאלה אם היה לו "רצח בעיניים", אם לאו. הנאשם מבקש לטוות בחקירתו רשת שלימה של טיעונים כנגד מהימנותה של המתלוננת, בנסיון בולט להסיט את הדיון הישיר מן המעשה נשוא האישום לארועים קודמים בהליכים המשפטיים של בני הזוג.

13. התרשמתי כי הנאשם מתאמץ באופן ממשי להתעלם מעימות ישיר עם המתלוננת כאמור ביחס למלל הארוע עצמו ואף שהמתלוננת מבקשת להשיבו לקו הטיעון הרצוי בתשובתה [ר' פרו' עמ' 14 שו' 22-21], הוא המשיך בחקירתה ביחס למכלול שלם של נתונים מלבד הארוע הרלבנטי. גם בכך מצאתי תימוכין לגישתי המעדיפה את עדותה של המתלוננת, שכן על אף שהמשקל אותו אני נותן לעניין זה הינו מזערי, אין להתעלם לחלוטין ממעין עימות ישיר שנערך לפניי בין המתלוננת לבין הנאשם.

הנאשם הטיח במתלוננת תצהירים ופרוטוקולים שהוגשו בהליך שהתנהל בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה, בנסיון להצביע על גרסאות שונות מטעמה במהלך הדיונים וביחס לנתוני הכנסות, וכיוצ"ב נתונים [ר' נ/1 - נ/7].

המתלוננת מתארת שינוי בהכנסתה עקב מחלתה ומכחישה סתירות בגרסאותיה. יובהר כי לא הוגשה החלטה כלשהי הקובעת ממצאי מהימנות ביחס למתלוננת ולא מצאתי במוצגים אלו משום פגיעה במהימנותה של המתלוננת, ולמצער כזו המשליכה על דיון זה.

אמנם הנאשם מעלה נתון לפיו כ- 10 חודשים לאחר הארוע ולאחר הגט, שלחה המתלוננת לנאשם הודעת sms לשם פגישה ביחידות ל-"סקס בלי רגשות" [ר' פרו' עמ' 14 שו' 5], אך לא מצאתי בהתנהלותה כאמור, ובריחוק כה משמעותי מן הארוע, כדי למעט מתחושת הפחד שאחזה בה בעת הארוע עצמו.

14. למול כל אלו, יש להתייחס אף לדבריו של הנאשם בסיכומיו. הנאשם מדגיש כי אם הייתה לו טינה כלשהי למתלוננת, היה מנצל את המפגש הראשון עמה ביחידות ומאיים עליה או מדבר אליה בגסות. לעניין זה שוב אבהיר כי רק למחרת היום ארע הארוע שקדם לאיום והבעיר לדידי את חמתו של הנאשם כאמור.

הנאשם טוען כי למתלוננת מניע, שכן הוא זכה בעיקול על סך 43,000$ על חשבון חלקה בדירת המגורים אך הוא לא טרח לעמתה כלל אל מול מניע זה בחקירתה.

הנאשם מדגיש כי הוא אינו איש של ריב ומדון והשפה הנטענת כלפיו בכתב האישום אינה שפתו. אני נכון להסכים עם הנאשם בהקשר זה, אך איומים, לצערי, אינם נפקדים מחייהם של אזרחים נורמטיביים.

15. לאור המקובץ, אני קובע כי עובדות כתב האישום הוכחו לפניי מעבר לכל ספק סביר והן מקימות את העבירה המפורטת בו - בה אני מרשיע את הנאשם.

ניתנה היום, י"ד בכסלו, תשס"ז (5 בדצמבר 2006), במעמד הנ"ל.
א. יקואל
, שופט

קלדנית: רונית אסייג









פ בית משפט שלום 1637/05 מדינת ישראל נ' יוסף אדרעי (פורסם ב-ֽ 05/12/2006)