פסקי דין על קנדי יוסף שביטה

1552/06 פ     26/12/2006




פ 1552/06 מדינת ישראל נ' קנדי יוסף שביטה




1
בתי המשפט
פ 001552/06
בית משפט השלום בכפר סבא
26/12/2006
תאריך:
בפני
כב' השופטת ק. רג'יניאנו
מדינת ישראל
- ע"י ב"כ עו"ד אהרונוביץ

המאשימה:

- נ ג ד -
קנדי יוסף שביטה
(ת.ז 059514364)
ע"י ב"כ עו"ד אורינוב

הנאשם:

הכרעת - דין

1. הנאשם עומד לדין בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן (עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973) (להלן: "הפקודה") ובעבירות של החזקת נשק שלא כדין והחזקת תחמושת שלא כדין (עבירות לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין).

2. עפ"י העובדות שפורטו באישום הראשון, בתאריך 16/02/06, בסמוך לשעה 17:45, בסמוך לבניין העירייה בטייבה, מכר הנאשם לסוכן הסמוי, מוחמד פדילה (להלן: "הסוכן"), סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 2.173 גרם, וקיבל בתמורה 300 ₪.

עפ"י העובדות שפורטו באישום השני, בתאריך 22/02/06, בסמוך לשעה 15:40, בסמוך לאזור העירייה הישנה בטירה, מכר הנאשם לסוכן סם מסוג הרואין במשקל של 2.7201 גרם בתמורה ל-400 ₪ שקיבל מהסוכן.

נטען, כי הנאשם ביצע את שתי העסקאות הנ"ל, מבלי שהיה בידו היתר כדין או רישיון מטעם המנהל.

עפ"י עובדות האישום השלישי, בתאריך 26/03/06, במהלך חיפוש שנעשה בבית הנאשם בטירה, נמצא כי הוא מחזיק באקדח מסוג fn, שמספרו c4799, עם מחסנית בתוכו וכן במחסנית נוספת שהכילו בסה"כ 28 כדורים 9 מ"מ, וזאת בלא רשות על פי דין להחזקתם.
בסופו של כתב האישום ביקשה התביעה על פי הוראות סעיף 36א(ב) לפקודה לקבוע בהכרעת הדין שבמידה ויורשע הנאשם, על בית המשפט להכריז כי הנאשם הנו סוחר סמים.

3. בתשובה לכתב האישום הודה הנאשם בנוכחותו במקום, כמפורט בכתב האישום, וכפר בעבירות המיוחסות לו.
ב"כ הנאשם הוסיף וטען, כי המפגש עם הסוכן היה לצרכי שיפוצים, ולא היה קשור בעסקי סמים.
הסניגור לא כפר בשרשרת הסם (בשני האישומים), והסכים כי החומר שנתפס מהסוכן ע"י המפעילים הוא סם מסוג הרואין, כמפורט בכתב האישום.
הסניגור כפר בקשר שבין הסם לנאשם.

4. מן המפורסמות הוא שלצורך איתור סוחרי סמים נזקקת המשטרה לעיתים קרובות לשירותיהם של סוכנים סמויים, שבמרבית המקרים הם עבריינים מועדים, נרקומנים ובעלי רקע ועבר בתחום הסמים, המוכרים בקרב סוחרי הסמים, ומשכך, יש להם אפשרות לבצע עסקאות עם סוחרי סמים.
במקרה דנן נעזרה המשטרה בסוכן, מוחמד פדילה (להלן: "הסוכן"), שלו עבר פלילי עשיר (ראה גיליון הרשעות קודמות ת/49).
ביום 07/02/06 נחתם עמו הסכם ההפעלה (ת/17).
עדותו של הסוכן היא העדות המרכזית בשני האישומים הראשונים.

5. הנקודות שלא היו שנויות במחלוקת:
א. הסוכן הנו תושב טירה, וקיימת הכרות רבת שנים בינו ובין הנאשם, שאף הוא הנו תושב טירה.
ב. הסוכן היה נרקומן בתקופה הרלוונטית, והסתבך בעבר בפלילים.
ג. הכינוי של הסוכן הוא "אבו קירש".
ד. הסוכן הודה, כי במהלך תקופת ההפעלה המשיך והשתמש בסמים. עוד הודה, כי רכש בשני מקרים סמים לשימוש עצמי.
ה. בטרם יצא הסוכן לבצע את עסקות הסמים המבויימות מהנאשם נערך בהסכמתו חיפוש על גופו ולא נמצא דבר (ת/19, ת/22).
ו. בחיפוש שנעשה בביתו של הנאשם ביום 26/03/06 נתפס אקדח חצי אוטומטי מסוג fn, 2 מחסניות שהכילו 28 כדורים, משקל אלקטרוני וכסף מזומן בסכום כולל של 71,960 ₪ (ת/35).
ז. האקדח והכדורים שייכים לנאשם.
ח. האקדח שנתפס בחזקת הנאשם הוא נשק כהגדרתו בחוק (ראה הודאת הסניגור בעמ' 37 לפרו', שורות 23-21 (אישום שלישי).
ט. הכדורים שנתפסו הם תחמושת כהגדרתם בחוק (ת/34, אישום שלישי).
י. בתקופה הרלוונטית החזיק הנאשם בטלפון סלולרי שמספרו 2686632-052.
הסוכן החזיק בטלפון סלולרי שמספרו 6785157-050.
יא. פלטי שיחות הטלפון ת/27, ת/28 ו-ת/29 הוגשו בהסכמה.

5. התביעה זימנה לעדות 9 עדים. הודעות הנאשם בחקירה במשטרה (ת/1 ו-ת/2) הוגשו בהסכמה.
הוגשו קלטות אודיו, תמלילים ומסמכים רבים, אליהם אתייחס במידת הצורך במהלך ניתוח הראיות.
הנאשם העיד, וזימן כעדת הגנה את אחותו, הגברת רונית מוחמד שוואה.
התביעה מבססת ראיותיה באישומים הראשון והשני על עדותו של הסוכן, הנתמכת בכל אחד מהאישומים בשתי קלטות ותמלילים ובחיזוקים נוספים, כפי שהדברים יובהרו בהמשך.

6. בטרם אדון באישומים אומר מספר משפטים בקשר לשיטת ההפעלה. לפני כל עסקה של רכישת סמים תודרך הסוכן ע"י המפעיל, וקיבל כסף מהמפעיל עבור קניית הסם והנסיעה במונית (למקום היעד). על גופו של הסוכן הותקנה קלטת אודיו שחוברה ונותקה ע"י המפעיל.
בטרם יצא הסוכן לבצע את העסקה, על פי התדרוך של המפעילים, התקשר הסוכן טלפונית ל"יעד", ובמהלך השיחה ביקש לרכוש ממנו סם, כשהוא נוקב בכמות שברצונו לרכוש והתמורה שישלם עבור כך, והשניים תאמו ביניהם את מקום המפגש.

7. אדון בכל אחד מהאישומים בנפרד. ראשית דבר, אתייחס לעדותו של הסוכן. אתייחס לעדויות האחרות רק במידה והדבר יהיה רלוונטי, וזאת מאחר שבסופן של הראיות מרביתן של העובדות לא היו שנויות במחלוקת.

אישום ראשון
בפתח עדותו התייחס הסוכן לעברו והמניעים שהביאו אותו לשתף פעולה עם המשטרה.
הוא העיד, כי במשך 25 שנה עובר להפעלתו ע"י המשטרה השתמש בסמים, ועל מנת לממן את רכישת הסמים ביצע עבירות מכל הסוגים, אפילו גנב מאביו, רימה את אחיו וקיבל במרמה כסף משוטר.
כדי להוציא עצמו מהעולם העברייני ולהיגמל מהסמים הסכים לשתף פעולה עם המשטרה ולהפליל סוחרי סמים בקניות מבויימות של סם, על פי הדרכה שקיבל מהמשטרה. לצורך כך חתם עם המשטרה על ההסכם ת/17. הסוכן התייחס למצבו בטרם נחתם ההסכם, וסיפר כי לאחר שאשתו נטשה אותו (עקב בעיית הסמים), הוא מכר את כל תכולת הבית על מנת לממן רכישת סמים.
הוא העיד, כי הוא מכיר את הנאשם מילדות. שניהם תושבי טירה, והקשר ביניהם הוא סחר בסמים. הוא היה רוכש ממנו סם. בדרך כלל סיפק לו הנאשם את הסם באמצעות האחיינים שלו (של הנאשם) או אחיו.
ביום 16/02/06 תודרך ע"י המפעיל אילן מרגלית (ע"ת 2, להלן: "אילן") להתקשר לנאשם ולבקש ממנו 3 חצאי גרם של הרואין בסכום של 300 ₪. לצורך כך קיבל מהמפעיל 400 ₪ (300 ₪ עבור הסם ו-100 ₪ עבור המונית). מפעיל אחר, יהושוע אשכנזי (ע"ת 1, להלן: "שוקי"), התקין על גופו מכשיר הקלטה שחובר לטלפון הסלולרי שלו. הוא התקשר לנאשם, ושוחח עמו בנוכחות המפעילים. הוא שמע שהנאשם משוחח עם אדם אחר. לאחר שהנאשם סיים את השיחה עם האחר, הוא הציג את עצמו ואמר שרוצה "3 גדולים". הסוכן הסביר, כי מחשש שיתפסו, אסור היה לו לבקש בטלפון "חומר או סמים", והוא דיבר עם הנאשם בשפה המובנת לשניהם, כאשר שניהם יודעים שהכוונה להרואין.
בתגובה לבקשתו הציע לו הנאשם להיפגש ליד קופת חולים, אבל הוא סירב, והסביר לו שאינו רוצה שעלי רושדי "יידבק אליו". הסוכן הסביר בעדותו, כי ליד קופת חולים נפגשים הנרקומנים והוא לא רצה לפגוש בהם, כי לא היה מדובר ברכישת סמים לשימושו. הוגשו בהסכמה הקלטת ת/5 (המתעדת את השיחה הנ"ל) והתמליל ת/44.
הוא המשיך והעיד, כי אחרי השיחה הנ"ל התקשר אליו הנאשם לטלפון שלו, שאל היכן הוא נמצא, והוא השיב לו שהוא בדרכו אליו, וכשהוא יגיע, הוא יתקשר אליו (לנאשם). השיחה הטלפונית הנ"ל התקיימה אחרי שהמכשיר נותק, ולפיכך לא הוקלטה.
הוא המתין למונית, ומאחר שלא הגיעה מונית, הוא נסע לטירה בטרמפ וירד כ-10 מטרים לפני בניין העירייה. בשיחה הטלפונית ביניהם (הוא לא זוכר מי התקשר למי) הוא אמר לו שהוא רואה אותו. כשהגיע אליו, הנאשם ישב במכונית במושב הנהג. הוא העיד, כי מסר לנאשם 350 ₪ תוך כדי ספירת הכסף (הנאשם הסביר, שעשה זאת בכוונה על מנת שהנאשם יספור את הכסף והוא יוכל להקליט אותו). הנאשם החזיר לו 50 ₪, ומסר לו 3 חצאים של הרואין. בשיחה בינהם אמר לו הנאשם שהחומר קטלני.
משם חזר למקום המפגש, ומסר לאילן את הסם שקנה מהנאשם. המפגש בין השניים הוקלט (ת/8). הוגשו בהסכמה הקלטת ת/8 והתמליל ת/46. התובעת הפנתה את הסוכן לעמ' 2 לתמליל (ת/46), והסוכן אישר כי ביום שקדם לעסקה הנ"ל רכש מהנאשם סם לשימושו העצמי, והסם סופק לו ע"י בהא, אחיו של הנאשם. הסוכן השיב בלגלוג לשאלת התובעת אם התכוון במילים "3 גדולות" לרכוש מהנאשם 3 טון ברזל "אחד כמוני נרקומן שמכר את כל הרכוש שלו מהבית שלו, מאיפה יש לו לקנות 3 טון ברזל מהנאשם שיושב פה והוא סוחר סמים?" (עמ' 57, שורות 30-29).

אישום שני
הסוכן העיד, כי בתאריך 22/02/06 תודרך להתקשר לנאשם ולבקש ממנו 4 חצאים של הרואין בתמורה ל-400 ₪. שוקי התקין על גופו מכשיר הקלטה שחובר לטלפון שלו, והוא קיבל מאילן 500 ₪ (400 ₪ עבור הסם ו-100 ₪ לנסיעות). הוא התקשר טלפונית לנאשם, וביקש ממנו 4 חצאים של הרואין ב-400 ₪. הם קבעו להיפגש ליד העץ שעל יד בניין העירייה הישן (כמו בפעם שעברה). הנאשם אמר לו שיתקשר אליו (לסוכן) בעוד כ-10 דקות. הוא העיד, כי בשלב זה מכשיר ההקלטה נותק. הוגשו בהסכמה הקלטת ת/11, המתעדת את השיחה הטלפונית והתמליל ת/45.
אחרי מספר דקות הנאשם התקשר אליו. הסוכן אמר לו שהוא נמצא עדיין בכפר סבא. הנאשם שאל למה התקשר אם עדיין איננו מוכן, והוא השיב שרצה לתת לו זמן להגיע.
הסוכן סיפר, כי ביום שקדם לעסקה הנ"ל רכש מהנאשם סם באמצעות נעים רושדי. הוא מאשר, כי לא דיווח על כך למפעילים, כי לא רצה לחשוף את זהותו. טוען, כי היה בקריז, ולכן רכש את הסמים, למרות שאסור היה לו לרכוש סמים. בהמשך התקשר אליו הנאשם והוא (הסוכן) הסביר לו שיגיע למקום אחר, כי עלי רושדי נמצא שם, והוא לא רוצה לפגוש בו. הנאשם השיב לו שגם עלי קונה. הוא (הסוכן) התקרב לכיוון הנאשם וראה אותו כשהוא יושב ברכב מזדה בצבע לבן. הוא ראה את עלי מוסר לנאשם כסף, והנאשם מסר לו את החומר. הוא ניגש ליד ההגה, והנאשם ביקש ממנו לעלות למכונית. הוא נלחץ, כי על גופו היה מכשיר ההקלטה, ובעבר הנאשם אף פעם לא ביקש ממנו לעלות לרכבו. הוא לא עלה, והנאשם שאל אם הוא רוצה לעצור אותו. עלי התקרב למקום והתערב בשיחה. הוא (הסוכן) התקרב לנאשם, מסר לו 400 ₪ וקיבל 4 חצאים של הרואין, אותם מסר למפעיל מיד כשחזר למקום המפגש. הוגשו בהסכמה הקלטת ת/14, המתעדת את שיחת המפגש ביניהם והתמליל ת/47.
הוא נשאל אם התכוון למכור לנאשם במפגש ביניהם ביום 22/02/06 (אישום שני) את השיש והכיור, והוא השיב שזה היה כשנה לפני הפעילות שלו עם המשטרה. הוא הציע לו אותם תמורת 500 ₪, כי "אני ידעתי שהנאשם פה לוקח כל דבר". העסקה הנ"ל לא יצאה לפועל, כי הנאשם רצה לתת לו תמורתם רק מנה.

בחקירה נגדית חזר על עיקרי הדברים לגבי העסקאות עצמן. הוא אישר, כי במהלך תקופת ההפעלה המשיך להשתמש בסמים, מבלי שהמפעילים ידעו על כך, והסביר כי בהיותו נרקומן לא יכול היה שלא להשתמש בסמים במהלך אותה תקופה.
הוא נחקר ארוכות בקשר לשיחות הטלפון היוצאות (על פי ת/29) ממכשיר הטלפון שלו לנאשם. הנאשם הסביר ונתן מספר אפשרויות, ואפילו אם בסופו של דבר סבור הסנגור שהשאלה נשארה ללא מענה (מדוע התקשר לנאשם), אין בכך כדי לשנות עמדתי לגבי המסקנה הסופית.
הוא הודה, כי לגבי האישום השני הוא שיקר "קצת" בחקירתו במשטרה (נ/3 מיום 22.3.06, עמ' 66 לפרו').

8. ומהי גרסת הנאשם?
בעומדו על דוכן העדים ניסה הנאשם לשכנעני, כי השיחות שלו עם הסוכן היו שיחות תמימות בקשר לפריטים שונים שרצה הסוכן למכור לו או לקנות ממנו, ואין בינם ובין סמים ולא כלום.
הוא העיד, כי לפני מעצרו (ב-26/03/06) עבד בעבודות שונות: איטום גגות, הובלות, אולמי אירועים ואיסוף ברזל.

גרסתו לגבי האישום הראשון
הנאשם אישר, כי התקשר אליו אדם שהזדהה כמוחמד אל קירש. אותה עת לא ידע אם הדובר הוא הסוכן. לדבריו, לא הבין מה הוא רוצה ממנו, ולכן ביקש להפגש אתו. טוען, כי בטוח שלא שמע את המילים "3 גדולות" "בטוח שאני לא שמעתי או שהייתי תוך כדי שיחה או שהקו התנתק, אך אני לא שמעתי את הדברים האלה". הוא לא זוכר אם הם נפגשו באותו יום.
הנאשם סיפר, כי פעם רצה הסוכן למכור לו ריהוט מהבית שלו. הציע לו מקרר למכירה, אבל הוא לא קנה אותו.
בחקירה נגדית חזר והעיד, שלא שמע את הסוכן מבקש "3 גדולות". הוא מפנה לאמרתו במשטרה, ומציין ששם מסר שאולי הסוכן ביקש לרכוש ממנו 3 טון ברזל. משיב שיכול להיות שלא הבין מה הסוכן מדבר, ולכן אמר לו שיבוא. מדגיש, כי לא אמר זאת בוודאות, אמר שהוא חושב כך (עמ' 81, שורות 12-11).
מאשר שקבע להיפגש עמו. חושב שקבעו ליד המסגד. הוא נסע לשם, אבל הסוכן לא הגיע.
בהמשך החקירה הנגדית הוא לא שולל את האפשרות שנפגש אתו (עמ' 83, שורה 25).
התובעת השמיעה לו קטעים מהקלטת ת/8. הנאשם השיב שאינו מזהה קולות, אבל לא שלל את האפשרות שזה קולו.

באמרתו הראשונה במשטרה (ת/1) אישר הנאשם שהוא מכיר את הסוכן "בחור מטירה שמשתמש בסמים...". הכחיש כל קשר לעסקי סמים.
באמרתו השנייה הושמעה לו הקלטת ת/5 (אישום ראשון). הנאשם מאשר שהסוכן ביקש 3 בתמורה ל-300 ₪ "אולי רצה 3 טון ברזל".

אציין כבר בשלב זה, כי גרסתו של הנאשם, לפיה לא נפגש עם הסוכן או שהוא לא בטוח שנפגש עם הסוכן, עומדת בסתירה לתשובת הנאשם לכתב האישום, שם הודה בנוכחותו במקום ובמפגש עם הסוכן.
זאת ועוד, הסניגור לא הציג לסוכן בחקירה נגדית את הגרסה, לפיה לא הגיע למקום המפגש, ללמדנו ששאלה זו כלל לא הייתה במחלוקת לאור תשובת הנאשם לכתב האישום.

גרסת הנאשם לגבי האישום שני
הנאשם טוען שהסוכן הציע למכור לו כיור ושיש. בהתחלה ביקש 300 ₪ ואח"כ 400 ₪. בסופו של דבר לא קנה אותם ממנו.
הנאשם מאשר ששוחח עם הסוכן, כפי שזה נשמע בקלטת ת/11. הוא זכר שקבע להיפגש אתו ליד המסגד "או משהו כזה", אבל הוא לא זוכר אם הסוכן הגיע. מכחיש שהתעסק אי פעם בסמים, וטוען שהסוכן שיקר.
בחקירה נגדית חזר והעיד שהשיחה ביניהם (ת/11, תמליל ת/45) התייחסה לכיורים "אני מדבר אתו על כיור. אולי הוא מדבר אתי על סמים". טוען, כי הסוכן ביקש 400 ₪ לכיור. לא הבין מה הסוכן רוצה. לא הבין שהסוכן רוצה "חצאים" ולא הבין שהוא מתכוון לסמים.
באמרתו השנייה בחקירה במשטרה (ת/2) טוען שהסוכן ביקש ממנו 400 שקל בתמורה לכיור שרצה למכור לו.

בתאריך 23.6.06 נערך עימות בין הסוכן לנאשם. הסוכן חוזר על גרסתו לגבי קניית הסמים מהנאשם. מספר, כי רכש את הסמים ליד בניין העירייה הישנה בטירה ומפרט את הסכומים ששילם עבורם.
הסוכן נשאל אם היו בינו לבין הנאשם עסקאות אחרות חוץ מקניית הסמים, והוא משיב בשלילה. בתגובה לכך, אומר הנאשם "אני אף פעם לא מכרתי לו סמים. פעם אחת רצה מוחמד למכור לי כיור של רחיצת ידיים... בסוף לא קניתי ממנו". הנאשם לא קושר את עניין הכיור לאף לא אחת מהעסקאות, ולהבנתי, האמירה הנ"ל באה לסתור טענתו של הסוכן, כאשר השיב בשלילה לשאלת החוקר אם היו ביניהם עסקאות אחרות חוץ מעסקאות סמים.
בהמשך, אמירה זו תהפוך באופן מוזר לטענה העקרית בהגנתו של הנאשם.

9. בתום שמיעת הראיות ביקשה התובעת המלומדת לקבוע על סמך עדותו של הסוכן (באישומים הראשון והשני) והחיזוקים שפירטה, שהתביעה עמדה בנטל הראיה המוטל עליה וביקשה להרשיע את הנאשם.
מנגד טען הסניגור, שאין ליתן אמון בעדותו של הסוכן. טען שלא הוכח מעבר לכל ספק סביר, שמדובר היה בעסקאות סמים, וביקש לזכות את הנאשם מהאישומים הראשון והשני.

10. בסופן של ראיות לא הייתה מחלוקת שהנאשם הוא הדובר בקלטת ת/5 (אישום ראשון) וכן בקלטת ת/11 (אישום שני).
לא הייתה מחלוקת שהנאשם והסוכן נפגשו ביום 22/06/06 (אישום שני).
טענת הנאשם, שלא נפגש עם הסוכן ביום 16/02/06 (אישום ראשון), נטענה על ידו בפחות מ"חצי פה" וכך גם בסיכומים. וכבר ציינתי שהיא עומדת בסתירה לתשובת הנאשם לכתב האישום.
הסניגור טען שגם אם התקיימו שתי הפגישות, הן לא היו בענייני סמים.

11. השאלה שנותרה להכרעה (באישומים הראשון והשני) - האם השיחות הטלפוניות בין הנאשם והסוכן היו בעסקי סמים, והאם העסקאות יצאו לפועל, כטענת התביעה, או שיש להעדיף גרסת הנאשם שלא דובר בעסקת סמים אפילו אם התקיימו הפגישות בין השניים?

12. אין חולק, כי הסוכן הפר במהלך תקופת ההפעלה את הסכם ההפעלה ת/17.
כפי שמצינו, התחייב הסוכן בסעיף 6 להסכם שלא לעבור על עבירה פלילית מיום החתימה על ההסכם ובעת הפעלתו כמס"ח, אך התחייבות זו לא מנעה בעדו, כפי שהעיד בבית המשפט, לרכוש בשתי הזדמנויות סמים מהנאשם. בנוסף הודה, שבמהלך כל תקופת ההפעלה המשיך והשתמש בסמים.
הסוכן הודה שהוא לא דיווח על כך למפעיליו. הדברים עלו רק בעדותו בבית המשפט.
על בסיס הדברים הנ"ל פנה הסניגור לפרקליטת המחוז, וביקש לבטל את הסכם ההפעלה עם הסוכן והעמדתו לדין. במכתב תשובה לסניגור מתאריך 27.11.06 הודע לו, כי פרקליטת המחוז החליטה, כי בכפוף לקיומן של ראיות יועמד הסוכן לדין בגין העבירות שביצע במהלך תקופת ההפעלה.
על יסוד ההחלטה הנ"ל, הגיש הסניגור בקשה לבית המשפט וביקש להורות על זימונו מחדש של הסוכן על מנת לשמוע אם הוא דבק בגרסתו המפלילה את הנאשם אם לאו, וזאת נוכח החלטתה של פרקליטת המחוז להעמידו לדין בגין הפרת הסכם ההפעלה.
בתאריך 19/12/06 נעתרתי לבקשה, והוריתי על זימונו בשנית של הסוכן.
הסוכן חזר לדוכן העדים ביום 21/12/06 ונחקר על ידי הסניגור. הוצגה בפני
ו החלטת פרקליטת המחוז להעמידו לדין, והוא דבק בגרסתו המפלילה נגד הנאשם.

13. מכאן אני מגיעה לשאלה המכרעת הראשונה והיא, מהי מידת האמינות שניתן לייחס לעדותו של הסוכן בבית המשפט?
התובעת איננה מתעלמת מאישיותו של הסוכן, ההפרות שביצע במהלך ההפעלה וטובות ההנאה שהוא אמור לקבל בתמורה להסכם ההפעלה. היא טוענת שאין באלה כדי לקעקע את עדותו של הסוכן, שהינה אמינה ועקבית ועולה בקנה אחד עם כל העדויות והראיות האחרות שהובאו על ידי התביעה.
מנגד טען הסניגור שלא ניתן לסמוך על עדותו של הסוכן, וזאת בהתחשב באופיו ובתכונותיו, כפי שנחשפו במהלך הדיון. בראש ובראשונה הצביע על כך שמדובר בנרקומן, שעברו הפלילי מלמד על אשיותו, והוסיף שבנסיבות שהוכחו, גם לאחר ההסכם המשיך לבצע עבירות סמים במהלך תקופת ההפעלה תוך הפרה של ההסכם.

ההלכה הפסוקה לעניין עדותו של עבריין היא כי עובדת היותו עבריין, אין בה כשלעצמה כדי לפסול את אמינותו, אם כי אין ספק שהרקע האמור מחייב נקיטת זהירות רבה ושקילה מדוקדקת של עדותו של הסוכן (ע"פ 476/79 בולוס נ' מדינת ישראל
, פד"י לה (1), 785, עמ' 794).
לאחר ששמעתי עדותו של הסוכן בבית המשפט והתרשמתי ממנו באופן בלתי אמצעי וחזרתי ושמעתי אותו, לאחר שזומן מחדש לבית המשפט, אני נותנת אמון מלא בעדותו. עדותו הייתה עקבית וקוהרנטית ולא הותירה בי ספק כי דיבר אמת.
הוא העיד כמי שחווה את האירועים אודותם העיד, והוא מנסה לשחזרם בבית המשפט ולדלות מזכרונו את הפרטים, ולא כמי שמעליל עלילה ומדקלם סיפורים. האופן שבו תיאר את האירועים וההסברים שנתן לשאלות הפרקליטים המלומדים, היה משכנע הן בחקירה ראשית והן בחקירה נגדית. התשובות היו ענייניות ובטוחות, והוא לא ניסה לטשטש את האמת.

ההלכה היא כי בחינת עדותו של עד על פי "אותות האמת שנתגלו במהלך המשפט" (סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש]) אינו מתייחס דווקא לסימנים העולים מהתנהגותו של העד בזמן מתן העדות, אלא הוא מתייחס לתהליך ההשוואה של הדברים שהושמעו ע"י העד עם ראיות אחרות או בחינתן על פי ההיגיון וניסיון החיים, העומד לבית המשפט לעזר בעת שהוא מתמודד עם הראיות המחייבות סינון והמסייעות להכרעה בין הגרסאות (ע"פ 949/80 שוהמי נ' מדינת ישראל
, פד"י לה' (4) 62, עמ' 71-69).
יש חשיבות להסברים שנתן הסוכן לעבירות הסמים שביצע במהלך ההפעלה על רקע היותו נרקומן ולהסברים שנתן להמנעותו מלדווח על כך למפעילים. ההסברים אינם מצדיקים את התנהגותו, אבל יש בהם כדי להשליך על מהימנותו, כאשר היא נבחנת במכלול הנסיבות והראיות.
הסניגור לא הצביע על סתירות מהותיות בעדותו של הסוכן. שינויים אם היו, היו לא משמעותיים. לא הייתה מחלוקת כי התמלילים משקפים את מהלכי השיחות בין הסוכן לנאשם.
נוכח גרסתו של הנאשם, השאלה היא אם עדותו של הנאשם וההסברים שנתן מעלים ספק סביר שלא מדובר היה בעסקאות סמים?
עדותו של הסוכן נתמכת על כל חלקיה בהקלטות שביצע במהלך השיחות והפגישות עם הנאשם. הכוונה לדברים האמורים בקלטת ת/5 מיום 16/02/06 (אישום ראשון) (תמליל ת/44), המתייחסת לשיחה הראשונה בין הסוכן לנאשם ובהמשך הפגישה המתועדת בקלטת ת/8 (תמליל ת/46). וכן הדברים האמורים בקלטת ת/11 (תמליל ת/45) מיום 22/06/06, המתייחסת לשיחה שבין הסוכן והנאשם ובהמשך הפגישה המתועדת בקלטת ת/14 (תמליל ת/47 א').
קלטות אלה ייבחנו בהמשך בפירוט בעת בחינת סוגיית החיזוק, וכאן די לציין, כי כוחן יפה לפחות לעניין קביעת אמינות עדותו של הסוכן בבית המשפט.

כנגד עדותו של הסוכן - הייתה בפני
עדות פתלתלה ובלתי סבירה של הנאשם, שאינה מתיישבת עם תוכנן של השיחות עם הסוכן ועם התנהגותו ותגובותיו של הנאשם במהלך השיחות. ההסברים שנתן הנאשם לשיחות עם הסוכן אינם עומדים במבחן ההיגיון והסבירות, ואין בינם לבין השיחות ולא כלום. הם פרי דמיונו של הנאשם, והעובדה שהם נטענו בחלקם כבר בחקירתו במשטרה לא הופכת אותם לסבירים והגיוניים. בבית המשפט הדברים נטענו ב"שפה רפה", ודי לחזור ו"להעיף מבט" על האופן שבו הוצגה הגרסה לגבי האישום הראשון:
"אני לא יודע, הוא ביקש שלוש, אבל אני לא יודע מה זה" (ת/2).
"... הוא אומר שהוא רוצה שלוש, ואמרתי לו שיבוא, אבל אני לא יודע מי זה. אולי הוא רצה שלוש טון ברזל" (ת/2).
"אני לא שמעתי שהוא רוצה 3 גדולות. אבל אמרתי בחקירה שלי שאולי הוא רוצה 3 טון ברזל (עמ' 80 לפרו', שורות 25-24).
"אני לא הבנתי מה הוא רוצה, אמרתי מאיפה אני יודע, אולי הוא רצה 3 טון ברזל" (עמ' 80 לפרו', שורה 27).

לא ירדתי לסוף דעתו של הסניגור, כיצד המשפט שבא מפיו של הסוכן "אני ידעתי שהנאשם פה לוקח כל דבר", יש בו כדי לסייע להגנת הנאשם ומדוע טען הסניגור שזה משפט המפתח בעדותו של הסוכן וניתן ללמוד ממנו שלא מדובר היה בעסקאות סמים. הסניגור הוציא את המשפט הנ"ל מהקשרו ונתן לו משמעות שונה מהמשמעות שעלתה בעדותו של הסוכן תוך התעלמות גמורה מהקשר הדברים.

14. בחנתי בקפידה ובזהירות מרובה את עדותו של הסוכן בבית המשפט לנוכח אופיו העברייני, התנהגותו במהלך תקופת ההפעלה וטובות ההנאה שהובטחו לו תמורת הסכם ההפעלה מחד גיסא ולנוכח התמיכות בעדותו ובעיקר מההקלטות האמורות מאידך גיסא והגעתי לכלל מסקנה כי כוחן של התמיכות הללו גובר במידה רבה על הצדדים השליליים עליהם הצביע הסניגור.
לאור האמור לעיל, מסקנתי היא כי עדותו של הסוכן אמינה היא וניתן להסתמך עליה ולהשתית עליה ממצאים עובדתיים כלפי הנאשם.

15. ההלכה היא כי עדותו של סוכן סמוי נזקקת לחיזוק. מידת החיזוק הנדרשת יכול שתשתנה ממקרה למקרה, בשים לב למידת האמון שבית המשפט רוחש לעדותו של הסוכן ובשים לב למכלול הראיות שבאו בפני
בית המשפט.

האם יש בראיות התביעה חיזוק לעדותו של הסוכן בכל אחד מהאישומים?
התובעת מפנה למספר חיזוקים התומכים, לטענתה, בעדותו של הסוכן בכל אחד מהאישומים, וטוענת שאלה לא מותירים מקום לספק כי עדותו של הסוכן היא עדות אמת:

אישום ראשון:
א. הקלטת ת/5 והתמליל ת/44.
ב. הקלטת ת/8 והתמליל ת/46.
ג. פלטי שיחות הטלפון ת/27 ות/28.
ד. המשקל האלקטרוני (ת/43).

אישום שני:
א. הקלטת ת/11 והתמליל ת/45.
ב. הקלטת ת/16 והתמליל ת/47 א'.
ג. עדותו של אילן מרגלית והמסמך ת/21.
ד. פלטי שיחות טלפון ת/27 ות/29.
ה. המשקל האלקטרוני ת/43.

הקלטות שהוגשו אמורות לשקף את מהלך השיחה בין הסוכן לנאשם בכל אחת מהשיחות והפגישות. השיחות בין השניים התנהלו בשפה הערבית ומובן מאליו שהשיחות שתועדו הן בערבית. השיחות תורגמו לעברית ותומללו.
אומר בראשית הדברים כי התמלילים שהוגשו משקפים בוודאות את עדותו של הסוכן בבית המשפט על כל פרטיה. כל הדברים שהעלה הסוכן בעדותו בבית המשפט מופיעים בתמליל.

אבחן עתה את ראיות החיזוק לגבי כל אחד מהאישומים.
אישום ראשון
א. הקלטת ת/5 והתמליל ת/44.
בפתח התמליל - שיחה בין הנאשם ואדם אחר (בדיוק כפי שהעיד הסוכן). בהמשך, הסוכן מציג את עצמו "אבו אל קירש מדבר". הנאשם שואל מה אתה רוצה והסוכן משיב "אני רוצה שלוש". הנאשם שואל "מה" והסוכן משיב "שלוש גדולות". הנאשם: "טוב בסדר איפה אתה".
הנאשם מבקש מהסוכן שיתקשר כשיגיע לקופת חולים והסוכן מסרב להיפגש בקופת חולים והם קובעים להיפגש ליד העץ שליד בניין העירייה הישן (בתמליל מופיעה המילה "מסגד" ולא עירייה. הסוכן העיד שבשיחה הוא אמר "אלמג'לס", שפירושה העירייה הישנה. המילה הערבית "מסג'ד" פירושה מסגד. בעת שהושמע באולם בית המשפט משפט זה מתוך הקלטת ת/5 , המילה הערבית לא הייתה ברורה לחלוטין. הסוכן העיד, שהוא שומע את המילה "אלמג'לס" (ולדבריו, זו המילה שהוא אמר בעת המפגש ביניהם), ומהיימנה עליי עדותו של הסוכן (ראה עמ' 69 לפרו', שורות 15-3, שורות 31-28).

ב. הקלטת ת/8 והתמליל ת/46 מתעדים את המפגש ביניהם.
כבר אמרתי ואני חוזרת ומציינת שהתמליל משקף בוודאות את עדותו של הסוכן בבית המשפט על כל פרטיה (דובר ג' הוא קולו של הנאשם, דובר א' קולו של הסוכן).
במפגש שואל הנאשם "הבאת לי כסף או שאני אקלל את אלוהים?".
ובהמשך "טוב יאללה, תן לי את הכסף, אתה מבאס אותי עכשיו".
הסוכן: "אני מבאס אותך? הנה זאת".
ובהמשך, הסוכן מוסר לנאשם כסף "הנה 150, הנה 200, 350, תספור טוב...".
הנאשם: "משהו קטלני".

גרסתו של הנאשם, לפיה לא הבין מה ביקש ממנו הסוכן (שהזדהה בפני
ו כאבו אל קירש והיה מוכר לנאשם), ובהמשך, טענת הנאשם שלא שמע את הסוכן מבקש "3 גדולות" היא בלתי סבירה. מהלכה של השיחה מלמד, כי לשניים ברור במה מדובר.
הנאשם אינו משיב לסוכן שאינו מבין או אינו שומע. נהפוך הוא. התשובות שלו הן ענייניות והפגישה שהם קובעים, מטרתה להוציא לפועל את העסקה אודותיה דיברו. הסוכן הסביר שאסור היה לו לבקש בטלפון "חומר או סמים" והשפה שבה דיבר לנאשם הייתה מובנת לשניהם. באמרתו במשטרה אישר הנאשם שהסוכן ביקש 3 תמורת 300 ₪, וטען "שאולי רצה 3 טון ברזל". גם זאת טענה בעלמא. מה לסוכן ול-3 טון ברזל? (ראה תגובת הסוכן, עמ' 57, ש' 30-29).
ברור מעדותו של הסוכן ות/46, כי הנאשם קיבל את הכסף. הנאשם לא נתן הסבר עבור מה, ונותרה גרסת הסוכן כשהיא איתנה ואין בילתה.
וכיצד מתיישבת טענת הסניגור "שהנאשם קונה הכל", כאשר במקרה הנוכחי, על פי גרסתו, הוא היה דווקא המוכר?

ג. פלטי שיחות טלפון.
על פי ת/28 ב-16/02/06 בשעה 17:16, שיחה יוצאת מהטלפון של הסוכן לטלפון של הנאשם.
על פי ת/27 בתאריך הנ"ל, שתי שיחות יוצאות מהטלפון של הנאשם לסוכן בשעה 17:32 ו-17:48.

אישום שני
א. הקלטת ת/11 והתמליל ת/45.
מהלך השיחה הטלפונית מדבר בעד עצמו, ואביא את הדברים כלשונם. הסוכן מציג עצמו בפני
הנאשם: "אבו אל קירש, אבו אל קירש".
הנאשם: "מה?"
סוכן: "אני צריך 4 אם יש."
נאשם: "מה?"
סוכן: "ארבע, ארבע חצאים".
נאשם: "ארבע מאות שקל יעני?"
סוכן: "ארבע מאות שקל, כן".
נאשם: "טוב בסדר".
סוכן: "איפה לבוא ולחכות לך, ליד העץ כמו בפעם שעברה?"
נאשם: "אני אתקשר אליך".
סוכן: "אתה תתקשר אלי? כמה זמן?"
נאשם: "מה?"
סוכן: "כמה זמן?"
גרסת הנאשם, כי הבין מהשיחה הנ"ל שהסוכן רצה למכור לו "כיור ושיש", היא אבסורדית. גם בשיחה הנ"ל לשניים ברור במה מדובר. אין אמירה מפורשת של הסוכן שהוא מבקש לרכוש את סם ההרואין, והדבר ברור נוכח ההסבר שנתן הסוכן.
הבקשה ל"ארבע חצאים" מובנת לשניהם, והכוונה היא להרואין. הנאשם מבין מה הסוכן מבקש ממנו, והם קובעים להיפגש ליד העץ "כמו בפעם שעברה". שניהם מתכוונים לעסקת הסמים מיום 16/02/06 (אישום ראשון), שכבר התייחסתי אליה, כאשר דנתי באישום הראשון.
טענת הנאשם, לפיה "אני מדבר איתו על כיור, אולי הוא מדבר איתי על סמים", אינה מתיישבת עם מהלכה של השיחה. הנאשם מבין את הבקשה של הסוכן, והתשובות שלו ענייניות. הוא לא מדבר על כיור.
הסוכן אישר שבעבר הציע למכור לנאשם כיור ושיש, אבל "זה היה לפני תקופה ארוכה, שנה משהו כזה" (עמ' 72, שורה 31).
ובהמשך, הוא משיב כי הסיפור של הכיור היה לפני שהתחיל לעבוד במפעל השקיות, ושוקם במהלך אותה תקופה על ידי המעביד שלו.
הנאשם טען בעדותו, שפעם אחת רצה הסוכן להראות לו את הכיור והשיש והוא ביקש ממנו לעלות לאוטו, והסוכן סירב.
אמירה זו באה לקשור את הכיור למפגש ביניהם, שכן הסוכן העיד (והדברים מופיעים בתמליל) שהנאשם ביקש ממנו לעלות למכוניתו והוא סירב. מדובר בטענה אבסורדית, ולא למותר לציין, שאפילו לא הוצגה בפני
הסוכן בחקירתו הנגדית.

ב. הקלטת ת/14 והתמליל ת/47א. מתעדים את מהלך השיחה במהלך המפגש ביניהם. גם כאן התמליל משקף בוודאות את עדותו של הסוכן. הסוכן העיד, כי פגש במקום גם את עלי, שרכש אף הוא סמים מהנאשם, ואכן בתמליל שלושה דוברים. בתמליל מופיע גם הדיווח של הסוכן למפעיל, לאחר שקנה את הסם, כפי שהעיד בבית המשפט.
במהלך המפגש מסר לו הסוכן 400 ₪, וקיבל 4 חצאים אותם מסר למפעיל. מהשיחה בת/45 ברור כי מי שצריך לקבל את הכסף הוא הנאשם וכיצד זה מתיישב עם הטענה של הנאשם, שהוא דיבר על רכישת כיור מהסוכן, כאשר הוא גם הקונה וגם מקבל הכסף?

ג. פלטי שיחות טלפון ת/29 (מהסוכן לנאשם) ות/27 (מהנאשם לסוכן).

ד. חיזוק נוסף עולה מעדותו של המפעיל אילן ות/21. על פי עדותו, ראה את הסוכן נפגש עם רכב מאזדה 37-948-19 (שהוכח שהוא בבעלות הנאשם) בו נהג הנאשם (עמ' 29 לפרוטוקול).

ה. שני חיזוקים נוספים המשותפים לשני האישומים:
המשקל האלקטרוני (ת/43) שנתפס במהלך חיפוש ביום 26/03/06 בחדר השינה של הנאשם (ת/38).
הנאשם טען בעדותו בבית המשפט, כי המשקל שייך לאמו בת ה-82. לדבריו, אמו מתעסקת בשקילת זהב, היא קונה ונותנת מתנות לבנות שלה.
הנאשם לא יצא ידי חובתו באמירה הנ"ל, ולא נעשה דבר כדי לתמוך בטענה שעל פניה נשמעת מופרכת. הוא לא זימן את האם לעדות, וזה לכשעצמו פועל לרעתו.

וחיזוק נוסף - הסוכן יצא לקניות המבויימות, לאחר שנעשה חיפוש על גופו. ללמדנו, כי בעת שיצא לקניות המבוימות, לא נמצא עליו דבר. לאחר כל אחת מהעסקאות הוא חזר למפעילים כשבידו סם מסוג הירואין, בכמות שביקש לקנות מהנאשם במהלך השיחה הטלפונית. הסוכן העיד, כי חזר למפעילים מיד לאחר הקניה.
לא עלתה טענה שהסוכן נפגש בדרכו עם מאן דהוא, והוא לא נחקר בנקודה זו על ידי הסניגור לגבי האפשרות התיאורטית שהוא רכש את הסמים מאדם אחר לאחר המפגש ("התמים") עם הנאשם. העובדה, כי הסוכן נפגש רק עם הנאשם וחזר כשבידו הסמים, היא ראיה נסיבתית מחזקת שקנה את הסמים מהנאשם.
טענת הסניגור בסיכומים (סעיף 18 לסיכומים בכתב), כי "במהלך הפעילות שלו הסוכן היה מסומם, בערפול חושים, יכול להיות שהוא נפגש עם מישהו אחר, ומרוב שהיה מסטול, אמר שנפגש עם הנאשם", אין לה על מה שתסמוך נוכח התמלילים שהוגשו והודאת הנאשם שהיה במקום. היא לא עלתה אפילו כאפשרות במהלך חקירתו של הסוכן, והיא עומדת בסתירה לחומר הראיות שבתיק.
הוא הדין לגבי קביעת הסניגור בסעיף 24 לסיכומים בכתב "... שבעת מתן עדותו הסוכן היה מסומם ו/או שיכור. ראו את זה על העיניים שלו והריחו. אני הרחתי ריח חריף של אלכוהול.." - הקביעה הנ"ל אין לה על מה לסמוך, ואינה עולה בקנה אחד עם האופן שבו מסר הסוכן את עדותו. ראיתי את הסוכן על דוכן העדים. הוא מסר עדותו באופן ברור, והשיב לשאלות בצורה עניינית, היה ערני ודייק בפרטים. בנקודות מסוימות אף תיקן את הסנגור, כאשר הציג בפני
ו פרטים לא מדוייקים.
לאור האמור לעיל, אני קובעת שהתביעה הוכיחה מעבר לכל ספק את העבירות המיוחסות לנאשם באישומים הראשון והשני.

16. האישום השלישי
בחיפוש שנעשה בביתו של הנאשם ביום 26/03/06 נתפסו אקדח חצי אוטומטי מסוג fn וכן שתי מחסניות שהכילו 28 כדורים 9 מ"מ.
הנאשם הודה כבר בחקירתו במשטרה, כי האקדח והכדורים הם שלו, וסיפר כיצד הגיעו לידיו. הוא חזר על כך גם בתגובה למעצרו: "מה, לכל אחד יש אקדח, גם לך יש".
לא הייתה מחלוקת שהאקדח והכדורים שנתפסו הם נשק כהגדרתם בחוק (ראה הודעת הסניגור בעמ' 37 לפרו', שורות 23-21 וכן ת/34).
הנאשם לא הוכיח שהוא החזיק באקדח ובכדורים על פי הרשאה כדין. משכך, על יסוד האמור לעיל, אני קובעת שהתביעה עמדה בנטל הראייה המוטל עליה לגבי אשמתו של הנאשם בעבירות המיוחסות לו באישום השלישי.

לאור האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בשלושת האישומים.

17. בקשת התביעה להכריז על הנאשם כסוחר סמים
בחלקו האחרון של כתב האישום נאמר: "בית המשפט הנכבד יתבקש לקבוע בהכרעת הדין, באם ירשיע את הנאשם, שהנידון הוא סוחר סמים, ובעת הדיון בגזר הדין, אם ולאחר שיורשע בעבירה של סחר בסמים, יתבקש בית המשפט הנכבד לצוות, כי בנוסף לכל עונש אחר, יחולט לטובת אוצר המדינה סך 71,960 ₪, שהושגו בעבירה של עסקת סמים".

לבקשה שני חלקים. לעניין הכרזתו של הנאשם כסוחר סמים רלוונטי רק חלקה הראשון של הבקשה.

הבקשה מבוססת על הוראת סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973, שזו לשונה:
"בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים, והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים, או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים...".

"עבירה של עסקת סמים" מוגדרת בסעיף 1 לפקדה: "עבירה לפי פקודה זו, שעונשה 20 שנים או יותר".
סעיף 13 לפקודת הסמים אוסר הספקת סם "בין בתמורה ובין שלא בתמורה", והעונש הקבוע לצדה של העבירה לפי סעיף 13 לפקודה הוא 20 שנות מאסר (ראה סעיף 19א לפקודה).
מכאן ברור, כי לאחר שהנאשם הורשע בעבירה של הספקת סם, שנתקיים התנאי הראשון לצורך הכרזה על הנאשם כסוחר סמים.
באשר לתנאי השני - "שהנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה, כאמור".
על פי העובדות שקבעתי בהכרעת הדין, הנאשם קיבל תמורה עבור הסמים שסיפק בשני המקרים, ולפיכך נתקיים גם התנאי השני. הצטברותם של שני התנאי מקיימת את דרישות הסעיף, ולפיכך, על פי בקשת התובע, אני מכריזה על הנאשם כסוחר סמים.


סוף דבר, הנאשם מורשע בעבירות הבאות:
(1) סחר בסם מסוכן - עבירה לפי סעיף 13 + 19 א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973 (שני אישומים).
(2) החזקת נשק שלא כדין - עבירה לפי סעיף 144 א רישא לחוק העונשין.
(3) החזקת תחמושת שלא כדין - עבירה לפי סעיף 144 א סיפא לחוק העונשין.

הנאשם מוכרז כסוחר סמים.

ניתנה היום ה' בטבת, תשס"ז (26 בדצמבר 2006) במעמד
______________
ק.רג'יניאנו, שופטת









פ בית משפט שלום 1552/06 מדינת ישראל נ' קנדי יוסף שביטה (פורסם ב-ֽ 26/12/2006)