פסקי דין על ד"ר אברהם מטלון | פסקי דין על עו"ד | פסקי דין על רועי בלנק | פסקי דין על הקדש סופיה קיסרי ז"ל ואח' |

1359/04 א     31/12/2006




א 1359/04 ד"ר אברהם מטלון, עו"ד נ' רועי בלנק, הקדש סופיה קיסרי ז"ל ואח'




5
בתי המשפט
בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
בפני
כב' השופט ד"ר עמירם בנימיני

ת.א 1359/04

בש"א 23934/06
תאריך:
31/12/2006
בעניין:
ד"ר אברהם מטלון
, עו"ד

ע"י ב"כ עו"ד י. בוכבינדר
המבקש

- נ ג ד -
1 . רועי בלנק

ע"י ב"כ עו"ד א.שפיר

, מ.סער
2 . הקדש סופיה קיסרי ז"ל
3 . עמותת בית הכנסת אליהו הנביא ובית אל
המשיבים 2-3 ע"י עו"ד
א. טברסקי
המשיבים

החלטה

1. המשיב 1 (התובע בתיק העיקרי – להלן: "התובע") הגיש כתב תביעה מתוקן על פי החלטת בית המשפט (בש"א 11070/06 מיום 17.8.06, שניתנה על ידי כב' הרשם ד.גלדשטיין). בכתב התביעה נטען כי התובע רכש מן המשיבה 2 (הנתבעת 1 בכתב התביעה – להלן: "ההקדש") את זכויות החכירה בדירה שהיתה רשומה על שם המנוחה סופיה קיסרי ז"ל, שעל שמה נרשם ההקדש לטובת עמותת בית הכנסת אליהו הנביא ובית אל (נתבעת 3 בכתב התביעה – להלן: "העמותה"). המבקש (הנתבע 2 בכתב התביעה) התמנה על ידי בית המשפט כנאמן על ההקדש (להלן: "הנאמן"), והוא זה שחתם בשם ההקדש על הסכם המכר עם התובע. התובע שילם את כל התמורה עבור הדירה, ואז הסתבר לו כי קיים חוב בגין מס שבח ומס מכירה שלא שולם (להלן: "המס"), ואשר מונע את השלמת עסקת המכר ורישום הזכויות על שמו. מס זה היה אמור להיות משולם על ידי המוכר – ההקדש.

2. בכתב התביעה המתוקן נטען כנגד הנתבעים כדלקמן:

ההקדש – לא קיים את התחייבותו על פי ההסכם לשלם את המס, דבר המהווה הפרה יסודית של ההסכם.

הנאמן – העביר את כל כספי התמורה לעמותה (הנהנית על פי ההקדש), מבלי להבטיח שקודם לכן ישולם המס, ובכך הפר את חובת הנאמנות המוטלת עליו, ואף הפר הוראה ברורה בהסכם בעניין זה. לפיכך הוא נתבע באופן אישי.

העמותה – הפרה התחייבות שנתנה לתובע לשאת בסכום המס, לאחר שהסתבר שקיבלה את כל סכום התמורה על פי ההסכם, והיא מתעשרת שלא כדין על חשבון התובע בכך שקיבלה את כל כספי התמורה, מבלי לשלם את סכום המס המתחייב בעסקה.

3. הסעדים המבוקשים בכתב התביעה המתוקן הם:

- צו עשה לנתבעים המורה להם להמציא לתובע אישור על תשלום המס, ולחלופין לחייב אותם לשלם את סכום המס העומד כיום על 270,000 ש"ח, כפי שיהיה גובהו בעת התשלום.
- צו המורה לנתבעים לקיים את עסקי המכר.
- הצהרה כי הנתבעים הפרו את הסכם המכר.
- חיוב הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בגין מעשיהם ומחדליהם בסך של 170,000 ש"ח.

4. בכתב התביעה נטען כי הסמכות לבית משפט זה לדון בעניין נובעת מן הסעד העיקרי המתבקש, קרי: אכיפת עסקי המכר. שאר הסעדים נלווים וטפלים לסעד העיקרי.

5. הנאמן הגיש בקשה לדחות על הסף את התביעה בשל חוסר סמכות עניינית, וזאת עוד בטרם הוגשו כתבי הגנה מתוקנים. לטענתו, המחלוקת האמיתית שמעלה התביעה היא מי צריך לשלם את מס השבח, מדובר למעשה בתביעה כספית בסכום של 440,000 ש"ח, המצוי בסמכותו של בית משפט השלום. שאר הסעדים המבוקשים טפלים לסעד העיקרי. הנאמן מדגיש בבקשה כי אין מחלוקת שההקדש לא העביר לתובע אישור מס שבח הנדרש לשם רישום הזכויות על שמו, והשאלה היא רק מי מן הנתבעים צריך לשאת בתשלום (כל אחד מהנתבעים כפי שעולה בכתבי הטענות המקוריים שהוגשו, כל אחד מהנתבעים מטיל את החובה על שכם רעהו).

עוד טוען המבקש כי הסעד ההצהרתי וצווי העשה המבוקשים הינם תאורטיים, אשר אינם ניתנים לאכיפה: לא ניתן לחייב אדם להמציא אישור מס שבח, או לבצע פעולה כלשהי.

לחלופין עותר המבקש לפיצול התביעה, באופן שהתובענה הכספית תתברר בבית משפט השלום, ואילו אכיפת ההסכם תתברר בבית המשפט המחוזי.

6. ההקדש והעמותה מצטרפים לטיעוניו של המבקש בעניין הסמכות, בתגובה קצרה שהגישו.

7. בתגובתו טוען התובע כי כל עניינם של הנתבעים הוא ליצור סחבת. לגופו של עניין הוא טוען כי הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית משפט זה, משום שמדובר בתביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין. הסמכות העניינית נקבעת על פי הסעד לו עותר התובע בכתב התביעה, ובמקרה זה הסעד העיקרי הוא אכיפת הסכם המכר, ורק לחלופין מתבקש סעד של חיוב כספי לגבי סכום המס. גם סעד הפיצוי המתבקש הינו טפל לסעד העיקרי של אכיפת הסכם המכר.

8. הנאמן טוען בתשובתו לתגובת התובע כי איש מהצדדים איננו מתכחש לזכותו של התובע לרשום את הדירה על שמו: השאלה היחידה היא מי ישלם את סכום המס לצורך ביצוע הרישום. לכן אין מדובר בתביעה לאכיפת הסכם.

9. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. איש מן הצדדים לא התייחס לעובדה שמדובר בהקדש לפי חוק הנאמנות, תשל"ט – 1979. סעיף 39 לחוק זה מסמיך כל אדם המעוניין בדבר, זולת הנאמן הנהנה או יוצר הנאמנות, לפנות אליו בכל עניין לפי החוק, ובית המשפט המוסמך על פי סעיף 37 לחוק הוא בית המשפט המחוזי. הואיל והתעוררה בתיק זה שאלה הנוגעת לניהול ההקדש, אחריותו של הנאמן לדרך הניהול, הפרת התחייבות על ידי ההקדש וטענות שונות כנגד הנהנה – בית משפט זה מוסמך לדון בעניין מכח חוק הנאמנות.

10. זאת ועוד, גם מבלי להסתמך על חוק הנאמנות, דינה של תביעה זו להתברר בבית משפט זה. התביעה היא לאכיפת הסכם מכר במקרקעין, וזה גם הסעד העיקרי המתבקש. שאר הסעדים נועדו לשרת את הסעד העיקרי. העובדה שהנתבעים אינם כופרים בזכותו של התובע להירשם כבעלים, איננה אומרת שאין מחלוקת לגבי הפרת התחייבויותיהם על פי ההסכם. השאלה איננה רק מי מבין הנתבעים ישלם את המס, אלא בראש ובראשונה מי מהם הפר את התחייבותו לעשות כן. ההקדש, והנאמן הממונה עליו, אינם מקיימים את התחייבויותיהם על פי ההסכם, כנטען בכתב התביעה, וזו העילה העיקרית להגשת התביעה, אשר מעניקה לתביעה את אופיה כתביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין, המצויה כל כולה בסמכות בית משפט זה. נכון אמנם שסעד האכיפה איננו רלבנטי לגבי העמותה, שאיננה צד להסכם. אך האכיפה היא הסעד העיקרי לגבי ההקדש והנאמן הממונה עליו, כאשר העמותה מצורפת כנתבע נוסף.

11. לאור כל האמור לעיל הבקשה לדחיית התובענה על הסף נדחית. המבקש בבקשה ישלם לתובע שכר טרחת עו"ד
בבקשה זו, בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום המלא בפועל.

12. הנתבעים כולם יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום.

13. המזכירות תשלח העתק מן ההחלטה לב"כ הצדדים ותזמן אותם לדיון מקדמי נוסף ביום 22.2.07.
ניתנה היום י' בטבת, תשס"ז (31 בדצמבר 2006) בהיעדר הצדדים.
ד"ר עמירם בנימיני

שופט









א בית משפט מחוזי 1359/04 ד"ר אברהם מטלון, עו"ד נ' רועי בלנק, הקדש סופיה קיסרי ז"ל ואח' (פורסם ב-ֽ 31/12/2006)