פסקי דין על בנק איגוד לישראל בע"מ | פסקי דין על עו"ד ישראל בודה | פסקי דין על שגב זהר | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

2140/02 פשר     05/06/2006




פשר 2140/02 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' עו"ד ישראל בודה,שגב זהר,כונס הנכסים הרשמי




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פשר 002140/02
בשא 4845/06


בפני
:
כב' השופטת אלשיך ורדה


05/06/2006



המערער:
בנק איגוד לישראל בע"מ

ע"י ב"כ ברוכשטיין
, בירו
, ורטהיים
, רייף ושות' עורכי דין




-- נ ג ד --


המשיבים:
1. עו"ד ישראל בודה

בתפקידו כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב של החייב שגב זהר


2. שגב זהר


3. כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עוה"ד קרן פלפל-ברקה




החלטה

עסקינן בערעורו של בנק איגוד לישראל בע"מ
(להלן: "הבנק"), על החלטת המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב בתיק פשיטת הרגל של שגב זהר
(להלן: "החייב"), לפיה נדחתה בקשת הבנק למתן אורכה להגשת תביעת חוב כנגד החייב.

צו הכינוס נכנס לתוקפו ביום 2/1/2003. לטענת הבנק הומצא לו העתק צו הכינוס ביום 22/2/2004 וזאת לאחר שהחייב הגיש בקשה לעיכוב ההליכים נגדו, בהם פתח הבנק 27/1/2004. דא עקא, תביעות החוב מטעם הבנק הוגשה רק ביום 2/5/2004, למעלה מחודשיים לאחר שנודע לו על צו הכינוס כטענתו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ניתנת החלטתי זו;

1. אכן, קיים טעם להגשתן של תביעות חוב בתוך סד המועדים אשר נקבע בחוק. ס' 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי:

"נושה רשאי להגיש תביעות חוב שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעות חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו החלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע."

ההלכה בעניין זה ברורה, ואין חולק כי הגשת תביעות חוב במועד נתפסת בידי המחוקק כעניין עקרוני ולא פרוצדוראלי גרידא. זאת, באשר לפי ההלכה הנוהגת, קיימת לחייב ולנושים אחרים זכות מהותית, כי בחלוף המועד להגשת תביעת החוב, ידעו אל נכון את מצבם, ולא יוטרדו חדשות לבקרים בידי נושים אשר "התעוררו" מאוחר.

בכל האמור ב"טעמים מיוחדים שיירשמו", חלה גישה נוקשה להארכת. פרשנות ס' 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל הובהרה במסגרת החלטתי בפש"ר 237/97 לבידי זהב נ' שדה כדלקמן:

"משמעותו של סעיף זה היא קביעת 'רף קשיח' להגשת תביעות חוב, אשר מעבר לו אבדה זכותו של הנושה לתבוע את חובו מהחייב, אף אם זה מודה בו בפה מלא. יודגש, כי סעיף זה מכוון קודם כל , ובעיקר, אל חובות שאינם שנויים במחלוקת מהבחינה המהותית, ואשר לא הייתה מניעה לאשרם לו היו מוגשים במועד".

2. צודק המנהל המיוחד בטענותיו, המפורטות בתגובתו. לא מצאתי בטיעוניו של הבנק כדי להצדיק הליכה בדרך אחרת מזו אשר נקבעה בהחלטתי בעניין לבידי זהב.

ראשית, פרסום אודות מתן צו הכינוס בוצע בשני עיתונים יומיים ואף ברשומות, ועל כן חל על הבנק הכלל בדבר ידיעה קונסטרוקטיבית. די בכך כדי לדחות את טענות הבנק בדבר נסיונות פושט הרגל "להסתיר מפני המערער את העובדה כי ניתן כנגדו צו כינוס".

זאת ואף זאת; אף אם אי ידיעתו של הבנק בדבר מתן צו הכינוס נעשתה בתום לב הרי שאין בכך כדי להקים טעם מיוחד לקבלת הערעור, וראה לעניין זה החלטתי בפש"ר 1021/98, בש"א 5844/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' עו"ד ערן קאופמן.

שנית, אין בידי לקבל את טענתו של הבנק לפיה קבלת הערעור לא תפגע במצבת הזכויות פושט הרגל ו\או מי מהנושים. ודוק; קבלת הערעור תביא לצמצום משמעותי בדיבידנד הצפוי לנושה אשר הגיש תביעת חוב במועד. די בכך כדי שתפגענה זכויותיו הקנייניות של אותו נושה, אשר פעל על פי דין, הגיש את תביעת החוב במועד, והסתמך על הדיבידנד הגבוה הצפוי לו.

3. סוף דבר;
דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין, יישא המערער בהוצאות המנהל המיוחד ובשכ"ט עו"ד, בסך 10,000 ₪ כולל מע"מ כדין, צמוד מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום ט' בסיון, תשס"ו (5 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.


אלשיך ורדה
, שופטת
תפארת









פשר בית משפט מחוזי 2140/02 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' עו"ד ישראל בודה,שגב זהר,כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 05/06/2006)