פסקי דין על חוטובלי חנה | פסקי דין על חוטובלי טמז (שבתאי טאבאל) | פסקי דין על יוסבשוילי נפתלי

23288/05 בשא     04/06/2006




בשא 23288/05 חוטובלי חנה,חוטובלי טמז (שבתאי טאבאל) נ' יוסבשוילי נפתלי




26


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא023288/05

בתיק עיקרי: א 002112/05
לפני:
כב' הרשם ש. ברוך

תאריך:
04/06/2006



בעניין:
1 . חוטובלי חנה

2 . חוטובלי טמז (שבתאי טאבאל)



ע"י ב"כ עו"ד
שני
המבקשים

נ ג ד


יוסבשוילי נפתלי



ע"י ב"כ עו"ד
בננסון טל

המשיב

החלטה

המשיב, בנו של אברהם יוסבשוילי ז"ל, הגיש תובענה בסדר דין מקוצר, לתשלום הסך של 4,985,200 ש"ח, בגין החזר הלוואה.
על פי הנטען, קיבלו המבקשים מאביו המנוח של התובע, הלוואה בסך של 2.5 מיליון דולר, התחייבו להחזירה, לכל המאוחר, ביום 15.8.05, והם אף רשמו שיעבוד על נכס מקרקעין להבטחת החזר ההלוואה, אולם הם לא החזירו אותה.
בהתאם להסכם ההלוואה, מיום 12.12.04 (להלן: "ההסכם"), זכאי היה המלווה, להמחות את זכויותיו על פי ההסכם, כולן או חלקן, והוא אכן עשה כן, והמחה את זכותו לקבלת הסך של 1.1 מיליון דולר, מתוך סכום ההלוואה, לבנו, הוא התובע.
המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן, אותה תמכו בתצהירו של המבקש מס' 2 בלבד.
על פי הנטען, אין ההסכם משקף את מערכת היחסים העסקית בין הצדדים, כהוויתה.
המבקש מס' 2, יזם עם אחרים הקמת בית זיקוק באוקראינה, ולשם כך, הוקמה חברה אוקראינית, שבה היו המבקש ואחיו, בעלי מניות בשיעור של 36.7%, באמצעות חברה שבשליטתם.
בשלב מסוים, לאחר צירוף אביו המנוח של המשיב לחברה, גדלו זכויותיהם ועמדו על 40% מתוך חברת בית הזיקוק.
אביו המנוח של המשיב, התעניין בהשקעה בפרויקט, והוסכם שהוא ירכוש 10% מחברת בית הזיקוק, וזאת על דרך של רכישה 25% מהמניות בחברה שבבעלות המבקש ואחיו (שכזכור, על פי הנטען, החזיקה ב- 40% מחברת בית הזיקוק).
ההסכם היה, שרכישת המניות, תתבצע כנגד תשלום שני מיליון דולר.
עוד נטען בתצהיר, כי המשיב ואביו העבירו לחברה שבבעלות המבקש ואחיו, את סכום ההשקעה המוסכם, אלא שחלק ממנו, 530,000 דולר, הוחזר, מאחר והפרויקט התעכב.
בפועל, נותרו בידי החברה 1,467,000 דולר, שלא הוחזרו.
הפרויקט לא בוצע עד היום, מכל מיני סיבות, המשיב ואביו נמנעו מלקבל חלקם במניות החברה, בשלב מסוים, הוגש הליך בבית המשפט באוקראינה, שהעניק למבקש ואביו, 27% מתוך החברה ששלטה בחברת בית הזיקוק,

פסק דין
שבוטל בהמשך, מאחר והיה שגוי.
ביחס לנסיבות חתימת ההסכם נטען, כי המשיב ואביו לחצו על המבקשים לחתום על מסמך שמבטיח את כספם, בעקבות אותם לחצים, נחתם בסופו של דבר ההסכם, בתחנת דלק בראשון לציון, במעמד עו"ד שהביא הסכם מוכן, הסכם שאינו משקף את ההסכמות האמיתיות בין הצדדים.
המבקשים אינם דוברי עברית, הם לא קיבלו העתק מהמסמך, ורק לאחר הגשת התביעה, התברר להם שחתמו על הסכם הלוואה בסך 2.5 מיליון דולר, הלוואה שאותה לא קיבלו מעולם, וממילא, אין הם צריכים להחזיר.
מטרת "הסכם ההלוואה", כך המבקשים, היתה להבטיח את אותה השקעה ולא מעבר לכך, אין למשיב כל זכות להיפרע את הסכומים, לא כולם ולא מקצתם, מדובר בחתימה מחמת טעות ואי חוקיות.
יצוין, שבין הצדדים התנהלו כבר הליכים לפני, אגב בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המבקשים, צו שבוטל בסופו של דבר על ידי.
גם היום נשמעו בין הצדדים דיבורים לכאוריים, על הסדר מתגבש כזה או אחר, אך בפועל, דבר לא אירע, ולפיכך, יש להכריע בסכסוך.
טענתו הראשונה של עו"ד בננסון, והיא טענה נכונה, היא כי המבקשת מס' 1, נמנעה מלהגיש תצהיר. בע"א 168/84 אלקלעי משה ואח' נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פ"ד מ(2),333, נאמר: "כלל הוא - בכפוף לסייגים - שכל אחד מהנתבעים בסדר דין מקוצר חייב למסור תצהיר משל עצמו; ביחוד הדבר כך כשנשוא ההגנה מצוי בידיעתו המיוחדת של הנתבע הנמנע ממסירת התצהיר; במקרה של הימנעות כזו רשאי בית המשפט להסיק שנתבע זה מתחמק מחקירה, והשווה: ע"א 316/79 פד"י לד/309/2". ראה גם ע"א 271/89 חיים סומך ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', תק-על 92 (3) 1665.
אין הסבר, לא שמעתי כזה גם בסיכומי עו"ד שני
, מדוע ולמה, נמנעה המבקשת מס' 1, מלהמציא תצהיר ערוך על ידה.
כל שאמר המבקש מס' 2 בעניין זה, הוא שהעובדות ידועות לו באופן אישי, אך דווקא בנקודה החשובה, היא נקודת הנסיבות בהן נחתם ההסכם, כמו גם הבנתה או אי הבנתה של המבקשת מס' 1, את השפה העברית, נמנעה זו מלהצהיר, אף שהיא הגיעה בנפרד על פי הנטען למעמד, והדברים היו חייבים לבוא לידי ביטוי בתצהיר משלה.
אין ספק, שההסכם אינו חי בבדידות, ודי ברור כרגע (אם כי מלוא הנסיבות לא התבררו די צורכן), שהוא נחתם על רקע אותה מערכת יחסים הקשורה לרכישת חלק מהבעלות בחברה, שבאמצעותה מעוניינים המבקש מס' 2 ואחיו, לשלוט בחלק מחברת בית הזיקוק באוקראינה.
עם זאת, המבקש מס' 2 עצמו אישר, שנכון לרגע זה, לא זכו המשיב ואביו המנוח, במניות שהובטחו להם במסגרת ההסכמים שצורפו לבקשה , למתן רשות להתגונן, כך שלכאורה לפחות, גם אם בוחנים את הטענות מזוית הראיה של החוזים הנוספים בין הצדדים, מצויים המבקש ואחיו בהפרת ההסכם.
עם זאת, התביעה בהליך הנוכחי, היא תביעה חוזית רגילה, שנסמכת על הסכם הלוואה, שלכאורה לפחות כאמור, אינו משקף את המערכת החוזית האמיתית בין הצדדים.
טענה זו, לא נסתרה בכל דרך ואופן, כך שבין אם הופר הסכם הרכישה של המניות ובין אם לאו, הרי שבכל הנוגע להסכם ההלוואה, הועלתה טענת הגנה ראויה להישמע.
משכך, וחרף העובדה שבאופן רגיל, היה מקום לדחות את לפחות את בקשת המבקשת מס' 1, בהעדר תצהיר מטעמה, אני סבור, כי יש ליתן רשות להתגונן כנגד התובענה, כפי הבקשה.
ניתנת בזאת רשות להתגונן, והתצהיר ישמש כתב הגנה.
אני קובע את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪, בצירוף מע"מ, בתוספת הצמדה וריבית מהיום, לפי תוצאות הדיון בתיק העיקרי.
ניתן בזה צו גילוי מסמכים הדדי, לביצוע בתוך 30 ימים מהיום.
ניתנה היום ח' בסיון, תשס"ו (4 ביוני 2006) בהעדר הצדדים
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ש. ברוך
, שופט
רשם בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו













בשא בית משפט מחוזי 23288/05 חוטובלי חנה,חוטובלי טמז (שבתאי טאבאל) נ' יוסבשוילי נפתלי (פורסם ב-ֽ 04/06/2006)