פסקי דין על יובל שניידמן | פסקי דין על קצין התגמולים

884/06 עש     07/01/2007




עש 884/06 יובל שניידמן נ' קצין התגמולים




1
בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בחיפה
ע"ש 884/06
בפני
:
ס. הנשיא השופט ש. ברלינר

תאריך:
07/01/2007
בעניין:
יובל שניידמן

המערער
- נ ג ד -
קצין התגמולים

המשיב
פסק דין
1. המערער, יליד 21.4.74, שירת כלוחם בחטיבת הצנחנים, וכתוצאה מתנאי השירות ולאחר תקרית בה נפגעו חבריו, לקה בתסמונת פוסט - טראומטית שבגינה קבעה הועדה הרפואית ביום 27.11.05 נכות של 30 אחוזים לפי ס' 34א(ד) למבחנים, לשנתיים נוספות.

2. על קביעה זו עירער המערער בפני
הועדה הרפואית העליונה. הוא טען כי מצבו הולך ומחמיר; אביו חלה ואין זה בטוח כי ימשיך להעסיקו; הוא לוקה בקשיים בקיום קשרים בין אישיים, סף גירוי נמוך, הפרעות בריכוז ובחשיבה, בכוח ההתמדה ובאפקט המגבילות באופן ניכר את כושרו ותפקודו וכי לאור העדר סיכוי לשיפור במצבו, ראוי לקבוע לו נכות קבועה בשיעור של 50 אחוזים לפי ס' 34א(ה) למחנים. לתמיכת טענותיו צירף המערער לערעורו חוות דעת רפואית של הפסיכיאטר ד"ר ג. הידש מיום 25.4.06 בה הוא פירט את מצבו ואת תלונותיו של המערער והסביר כי ראוי אכן לקבוע לו נכות בשיעור האמור.

3. בהופיעו בפני
הועדה התלונן המערער כי הוא סובל מסיוטים בלילות, ואשתו הסבירה כי הוא לוקה בהתפרצויות של בכי, מתעורר בזיעה קרה ומסרב, מחמת התנתקות והכחשה, להעזר בטיפול פסיכולוגי.

בדו"ח הועדה נרשם כי בשנת 1994 נפגע הכוח על ידי מחבלים; כ 7 שנים הוא שירת במילואים בעזה ולאחר מכן החל בטיפול פסיכיאטרי. הוא התחתן בשנת 1999, ונולדו לו שני ילדים; הוא הנדסאי ועובד בחברה פרטית אצל אביו. הוא נזקק לתרופות הרגעה ושינה, ומטופל בשיחות.

בבדיקה, כך נרשם, היה המערער בהכרה מלאה, שיתף פעולה, "התמצאותו היתה תקינה בכל המובנים, קשב וריכוז שמורים חשיבה מאורגנת", אך בהתיחסו לארוע עמדו דמעות בעיניו ו"בלט אי שקט פסיכומוטורי מוגבר והתרגשות" ומתח בעלי גוון דכאוני. השיפוט והתובנה שמורים, לא היו סימנים להפרעה פסיכוטית או לדיכאון מג'ורי.

הועדה עיינה במסמכים הרפואיים שנערכו לגבי המערער, וקיבלה כי גם בפני
הועדה הופיעו הסימנים המפורטים על ידי ד"ר הידש "אך הועדה אינה מקבלת את מסקנותיו מכיוון שאיננו כה מוגבל בהתאם לחומרת הסעיף" הוא עבד כהנדסאי ולפי תאורי אשתו הוא מגיב אך ורק לגירוי ספציפי עם אפקט סימבולי הקשור לארוע. כמו כן הוא נמנע מליטול תרופות לפי ראות עיניו. הועדה קבעה כי ממדובר בתסמונת פוסט טראומטית "בדרגת חומרה בינונית אשר מגביל את הנ"ל בתפקודו הנפשי בהתאם לסעיף 34א(ג)" וקבעה נכות של 20 אחוזים לצמיתות.

4. על כך מלין המערער. לטענת ב"כ המערער, מן האמירה שהועדה מצאה גם היא במערער את הסימנים שמפרט ד"ר הידש בחוות דעתו, מתחייב להעריך כי נכותו גם היא צריכה להיקבע על פי הערכתו, היינו - 50 אחוזים.

על כן מבקש ב"כ המערער כי החלטת הועדה תתבטל, וכי הדיון בענינו יוחזר לועדה בהרכב אחר.

5. לטענת המשיב ממצאי הועדה הצדיקו את מסקנתה, והיא היתה יכולה להעריך את חומרת מצבו של המערער, כפי שהעריכה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור.

מדובר בהערכה רפואית על מידת החומרה של הפגיעה בתפקודו של המערער בגין התסמונת האמורה. זו קביעה רפואית ברורה, שאל לבית המשפט להתערב בה אלא במקרים חריגים, בהם הוא משתכנע כי הנכה מקופח באופן ממשי.

כאן מדובר בנפגע נפשית, והפגיעה אכן משפיעה על תפקודו, אך הפגיעה אינה כה קשה, שכן הוא נישא, עובד, מתפקד בעבודה כהנדסאי (אף אם אצל אביו), והעיקר הוא כי על אף הדיכאון הלא מג'ורי, ההתמצאות תקינה בכל המובנים, אין הפרעות פסיכוטיות, השיפוט והתובנה שמורים, כך שניתן היה להעריך כי מדובר ב"הפרעה נפשית עם הגבלה בינונית בכושר התפקודי". לצורך החלת הסעיפים החמורים יותר שבסעיף 34א למחנים, לא די בסימנים נוספים אלא שהם צריכים להיות "ניכרים" תוך הגבלת התפקוד "באופן ניכר" או "באופן קשה". הועדה לא השתכנעה כי כך הוא המצב בענינו של המערער, ולא השתכנעתי כי היא טעתה בכך.

7. הערעור נדחה.

ניתן היום יז בטבת תשס"ז 7.1.07, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדיםאת הפסק, בדואר.

ש. ברלינר
, שופט








עש בית משפט מחוזי 884/06 יובל שניידמן נ' קצין התגמולים (פורסם ב-ֽ 07/01/2007)