פסקי דין על כהן אמיר | פסקי דין על כהן גילי | פסקי דין על ענק החלפים | פסקי דין על בלה זילברשטיין

1366/05 ברע     25/06/2006




ברע 1366/05 כהן אמיר,כהן גילי ,ענק החלפים בע"מ נ' בלה זילברשטיין




1


בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו
ברע001366/05
בפני
:
כב' השופטת יהודית שטופמן

תאריך:
25/06/2006


בעניין:
1. כהן אמיר

2. כהן גילי

3. ענק החלפים בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
אלקוני

המבקשים

נ ג ד


בלה זילברשטיין



ע"י ב"כ עו"ד
הופמן

המשיבה

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 27.10.04 של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט צ' כספי) אשר חייב את המבקשים, הדדית, לשלם למשיבה סכום של 17,800 ₪, בתוספת הוצאות בסכום של 3000 ₪.
כן חייב בית המשפט קמא את המבקשים "בהתחשב, בין היתר, בהצהרות בלתי נכונות בבית המשפט" לשלם לאוצר המדינה סכום של 3000 ₪.

ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:
המשיבה היא הבעלים של מחצית הזכויות במגרש הנמצא ברחוב ז'בוטינסקי 26 בבני –ברק, הידוע כגוש 6122 חלקה 462 . על המגרש בנוי מחסן (להלן: "המחסן"), אשר זכויותיה של המשיבה בו אינן שנויות במחלוקת.

המשיבה הגישה כנגד המבקשים וכנגד נתבעת נוספת, "ענק החלפים" בע"מ, תביעה לתשלום דמי שימוש במחסן, לתקופה של שנה, מיום 1.4.04, במהלכה, כטענת המשיבה, עשו המבקשים שימוש במחסן בלא רשותה, לאחר שפלשו למחסן.
המבקשים טענו, מפי המבקשת 1, שייצגה את המבקשים בדיון, כי המבקשים השתמשו במחסן תקופה קצרה בלבד, שלושה חודשים, מיום 1.4.04. זאת, על יסוד, חוזה שכירות שנחתם בין הנתבעת 3, "ענק החלפים" ובין חברה אחרת בשם א.א.א יזמית ייצור וסחר בע"מ (להלן: "יזמית") אשר לטענת המבקשים, היתה שוכרת של המחסן מזה שנים רבות.

בית המשפט קמא קבע לענין זה:
"סתמו הנתבעים ולא הסבירו כיצד ועל פי איזה זכות יכולה היתה יזמית, גם אם היתה שוכרת של המחסן, להשכיר להם או לענק החלפים את המחסן" (עמ' 2 לפסק הדין).

בית המשפט קמא מצא כי המבקשים נהגו במרמה כלפי המשיבה, השתלטו על הנכס של המשיבה, והשתמשו בו שלא כדין ובלא תשלום.
בית המשפט קמא מצא כי חברות שונות הנמצאות בשליטת המבקש 2, החזיקו במחסן.
בית המשפט קמא קבע:
"על פי אישור מטעמה של עיריית בני-ברק לפי רישומיה היו המחזיקים במחסן הגורמים הבאים: תחילה החל מיום 1.1.98 ועד יום 1.8.98 יזמית, לאחר מכן עד 1.7.01 אורנלייט, ומאז 1.7.01 ועד 10.2.04, חשבונאות." (עמ' 3 לפסק הדין)

על פי קביעת בית המשפט קמא כל החברות קשורות זו לזו, והמשיב 2 קשור לכולן.

מכל מקום, מצא בית המשפט קמא כי המבקשים עושים שימוש במחסן ללא רשות וללא זכות לפחות במשך שנה, ומשכך, חייב יחד ולחוד את המבקשים ואת המבקשת 3 ענק החלפים, לשלם למשיבה הדדית, סך של 17,800 ₪, כאמור.

על פסק דינו זה של בית המשפט קמא בקשת רשות הערעור שבפני
.

ג. לטענת המבקשים, טענה המשיבה כי המבקשים פלשו למקום ומשתמשים בו באמצעות חברת ענק החלפים ואינם משלמים דמי שכירות.
המבקשים טענו כי באופן אישי מעולם לא שכרו במקום ולא פעלו בו, וכן הציגו הסכם לשכירות משנה של המקום מחברת .א.א.א. יזמית ייצור וסחר בע"מ, בסכום של 300 דולר לחודש.
לטענת המבקשים, הציגה המשיבה, אומנם במהלך הדיון, תדפיסים שונים של רשם החברות בהם נטען כי המבקש 1 הינו בעל מניות.
כן הומצא הסכם שכירות כלשהו, כך לטענת המבקשים, בין חברת אורנטול למרכז הישראלי לחשבונאות ויעוץ פיננסי בע"מ, כאשר לא ברור מהסכם זה איזהו הנכס בו מדובר בהסכם השכירות.
לטענת המבקש 1, לא היה מקום לחייב אותו בתשלום דמי השכירות, משקבע בית המשפט קמא כי הוא אורגן בחברת ענק החלפים בע"מ
. לטענת המבקש 1 לא היה כל מקום לקבוע, כי המבקש 1 החזיק במחסן באופן אישי תוך ביצוע מעשה מרמה.
לטענת המבקשת 2, לא היה כל מקום לחייבה בתשלום דמי שכירות במסגרת פסק הדין, משלא היתה בעלת מניות במי מהחברות שפעלו בנכס, נשוא ההליכים, ובית משפט קמא ציין בגינה כי "מעמדה לא הוברר".

עוד טענה המבקשת 2 כי שלא כדין קבע בית המשפט קמא כי שיקרה בענין ההסכמה לשכור את המחסן ב- 300 דולר בתוספת מע"מ, שאושרה בכתב ההגנה.

כן טענו המבקשים, כי טעה בית המשפט קמא בכך שחייב את ענק החלפים בתשלום למשיבה, משלא הוכח כי חברת ענק החלפים היתה במקום במשך תקופה העולה על שלושה חודשים.

המשיבה טענה כי המבקשים פלשו למחסן ועשו בו שימוש, שלא כדין, במשך תקופה ממושכת.
המשיבה צמצמה, לטענתה, את תביעתה כנגד המבקשים לגבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

ד. הלכה פסוקה היא, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הינו ברשות בלבד. עמד על כך בית המשפט העליון בפסק דינו בענין רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' יוחנן ראובני (ט"פ, ניתן ביום 12.7.05 מפי כב' השופט רובינשטיין) באומרו:
"...מטבע הדברים, הוגבל השדה הערעורי בתחום התביעות הקטנות, בדין ובגדרי השכל הישר, ואף לבית המשפט המחוזי הערעור (הראשון) הוא ברשות בלבד (סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984), ונקבעו מועדים קצרים – 15 יום – להגשת הבקשה: תקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז-1976".

משמעות האמור היא, כי לא על נקלה יעתר בית משפט שלערעור למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.

כידוע, בגדרה של בקשת רשות ערעור, יש להצביע על טעם בגינו מן הראוי להעניק למבקש רשות ערעור.

(לטעמים בגינם יתן בית משפט רשות ערעור, ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו (3) 123; ר"ע 723/85 אסתר גביש נ' קצין התגמולים, פד"י לט (4) 760; ע"א 97/87 יצחק ענתבי נ' רות בקר, פד"י מא (2) 697(.

ה. בענייננו, אומנם נראה כי ניתן היה לנסח את קביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות, באופן ברור יותר. יחד עם זאת, ברור לחלוטין כי בית המשפט לתביעות קטנות, התרשם כי המבקשים 1 ו- 2, הם ולא אחרים, יחדיו, הונו את המשיבה, עשו שימוש בנכס שלה, תוך שהם נרשמים במקומות שונים, בשם חברות שונות, אולם בפועל, ישבו הם במחסן, ועשו בו שימוש בלא לשלם דמי שכירות.


בית המשפט קמא קבע:
"תיאור הדברים כפי שהתבררו, כפי שלעיל ולהלן, יש בו כדי להצביע על מקרה של פלישה ללא זכות של הנתבעים, או בידיעתם, למחסן של התובעת ועשיית שימוש בו לאורך תקופה ארוכה ללא תשלום, תוך מעשי רמייה מתוכננים, ושימוש בשמות של חברות שונות...." (עמ' 2 לפסק הדין).

בית משפט קמא התרשם, וכך קבע, כי המבקשים עשו שימוש בשמות של חברות שונות, על מנת לעשות שימוש שלא כדין בנכס של המשיבה.
לענין זה, אינני מוצאת כל חשיבות ל'גלגול' השמות של החברות השונות.
בפועל, ישבו בנכס המבקשים 1 ו- 2 וענק החלפים. בקביעה זו של בית המשפט קמא, אין בדעתי להתערב.

ו. בידוע הוא כי, ככלל, תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בקביעות עובדתיות וקביעות מהימנות, אלא אם נפלה טעות בולטת בשיקולי הערכאה הראשונה, או נמצא פגם אחר היורד לשורשו של עניין, או אם קביעת הערכאה הדיונית איננה מבוססת על פניה.

(ראו: א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שמינית, עמוד 619 והאסמכתאות המובאות שם וכן ע"א 2835/04 דוד לובינסקי נ' נצר אחזקות בע"מ (מיום 4.8.05, ט"פ).

סבורה אני כי גם אם ניתן היה לנסח את קביעות בית המשפט קמא בניסוח בהיר יותר, המסקנה ברורה היא ולפיה המבקשים 1 ו- 2 ישבו בנכס שלא כדין בלא לשלם למשיבה דמי שכירות.
השימוש שעשו בשמות שונים של חברות, לצרכים שונים, איננו מעלה ואיננו מוריד לענין זה.

בנסיבות הענין, אינני רואה מקום ליתן רשות ערעור ובקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסך 2000 ₪ בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד תשלומם בפועל.

אם הופקד פקדון, ישולמו ההוצאות מתוך הפקדון ויתרת הפקדון יושב למבקשים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ו (25 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.


י' שטופמן, שופטת









ברע בית משפט מחוזי 1366/05 כהן אמיר,כהן גילי ,ענק החלפים בע"מ נ' בלה זילברשטיין (פורסם ב-ֽ 25/06/2006)