פסקי דין על בועז לב טוב | פסקי דין על ג'וני חאג' אחמד | פסקי דין על אינאס חאג' אחמד |

4209/03 א     11/01/2007




א 4209/03 בועז לב טוב נ' ג'וני חאג' אחמד, אינאס חאג' אחמד




1
בתי המשפט

א 004209/03
בית משפט השלום חיפה
11/01/2007
תאריך:
כב' השופטת חנה לפין- הראל

בפני
:
בועז לב טוב

בעניין:
התובע
שמעון רביב

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1 . ג'וני חאג' אחמד

2 . אינאס חאג' אחמד
הנתבעים
ענאן נאסר

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

1. התובע, על-פי הנטען בכתב התביעה, הינו הבעלים של דירה המצויה ברחוב לבונטין 20 בחיפה, קומה ב' (להלן : "הדירה"), אשר הושכרה בדיירות מוגנת למשפחת אחמד (להלן: "הנתבעים"), ביום 10/8/1992.

התובע טוען כי ביום 12/1/2002 או בסמוך פלשו הנתבעים אל שטח הגג הסמוך לדירתם, אשר מעולם לא הושכר להם והקימו מבנה מגורים גדול (להלן : "המבנה"), ללא כל היתר בנייה חוקי, תוך הרס צנרת הניקוז אשר נקזה את מי הגשמים על גג הבית. כתוצאה מכך נגרמו נזקי רטיבות בדירה המצויה מתחת לגג, התובע נאלץ לתקנה על חשבונו, בסך של 3,680 ₪. השמאי בן אבי מודי, ממודי שמאים הגיש חוות דעתו לעניין זה.

הנתבעים לא שהו לדרישות נציג התובע, מר מאיר לסמן (להלן : "מר לסמן") ולעו"ד גאגין, לסילוק ידם מהגג ולהריסת המבנה, שבנו ללא היתר. אשר על-כן, יש להורות על סילוק ידם מהמבנה, לרבות לחייבם בתשלום סך של 19,625 ₪ כפורט להלן :
א. א. סך של 3,680 ₪ - נזקי רטיבות בדירה שמתחת לגג.
ב. ב. סך של 585 ₪ - שכ"ט שמאי.
ג. ג. סל של 9,360 ₪ - דמי שימוש ראויים עד ליום הגשת התביעה.
ד. ד. סך של 6,000 ₪ - עלות הריסת המבנה ופינויו.

לכתב התביעה צורפו העתקי צילומי המסמכים הבאים :
א. א. נספח א' - חוזה השכירות מיום 8/1982 + תנאיו המיוחדים.
ב. ב. נספח ב' - צילום המבנה.
ג. ג. נספח ג' - חוות דעת של השמאי מודי בן אבי, אשר תמציתה הוא, כי לאחר בדיקת הדירה המצויה מתחת לדירת הנתבעים, עלות תיקוני הנזקים, בשל עבודות הבנייה שבוצעו על-ידי הנתבעים, ואשר בגינם נוצרו בעיות חוסר הניקוז והרטיבות, הינה 3,680 ₪.
ד. ד. נספח ד' - מברק מה"ה לסמן אילנה ומאיר לנתבעים, מיום 6/12/01, על-פיו דורש מהנתבעים להרוס את הדירה שנבנתה על גג ביתו.
ה. ה. נספח ד' - חוו"ד של השמאי אהרן רבנשטיין (להלן : "מר רבנשטיין") , אשר קבע כי דמי השימוש הראויים לגג בלבד יהיו שווה ערך בש"ח ל- 87.5$ לחודש, ואילו שווי דמי השימוש לגג הבנוי יהיו שווה ערך בש"ח ל- 150$ לחודש.

2. הנתבעים טענו להגנתם כי, למיטב ידיעתם מר שלמה לב טוב הוא בעלי הדירה ולא התובע, ואשר על- כן, יש לדחות את התביעה כנגדם על הסף.

לגופו של עניין, בהתאם לחוזה השכירות מיום 10/8/1992 אשר נערך עם עו"ד חרל"פ (להלן : "עו"ד חרל"פ"), בתור נאמן בפשיטת הרגל של מר שלמה לב-טוב, חויבו בתיקון המרפסת הפונה לכיוון רחוב שבתאי לו, והורשו לסגורה אם ימצאו זאת לנכון.

באשר לנזקים, לא הם שגרמו להם, ובמידה והיו נזקים, הרי שאינם קשורים להם כלל ועיקר.

3. הנתבעים במסגרת בש"א 9391/05 חזרו על טענתם כי יש לדחות את התביעה, היות והתובע אינו הבעלים של הדירה.

התובע בתגובה טען כי יש לדחות את בקשתם בצרפו, אישור לרישום בפנקסי המקרקעין, המעיד על תשלום מס שבח ומס רכישה, ביחס לחלקה 112, גוש 10857.

בהתאם פסקה כב' השופטת הורוביץ כי, האישור הנ"ל מאשש לכאורה את טענת התובע כי הינו בעל הזכויות במקרקעין הנדונים כאשר הוא מצידו התחייב להמציא את תצהיר העברת הזכויות מאביו אליו.

תצהיר העברת הזכויות הומצא לתיק בית-המשפט ביום 21/6/05.

פרשת התביעה
4. מטעם התביעה העידו השמאי מר בן אבי, אשר חוות דעתו הוגשה וסומנה כ- ת/1; השמאי מר רבנשטיין, אשר חוות דעתו הוגשה וסומנה כ- ת/2; עו"ד חרל"פ והתובע, מר בועז לב-טוב, אשר תצהירו הוגש ותומן כ- ת/3.

התובע בתצהירו (ת/3), חזר על עיקרי הטענות האמורות בכתב התביעה בהוסיפו, שהוא זכאי להירשם כבעלים של הדירה. כן, לפי מיטב הבנתו ולאחר בירור שערך אין שחר לטענת הנתבעים, כי עו"ד חרל"פ התיר להם לבנות על הגג ולהקים בו מבנה כלשהו.

לתצהיר עדות ראשית שלו צורפו העתקי/ צילומי המסמכים, שלא צורפו עד עתה :
א. א. תצהיר מר לסמן לעיריית חיפה מיום 4/4/02, בו מתריע כי הנתבעים בנו על גג אחת מהדירות שבבעלותו מבנה מגורים, תוך השגת גבול.
ב. ב. מכתב עו"ד יגאל גאגין לנתבעים, מיום 24/3/02, שעניינו התראה לפירוק והריסת המבנה הבלתי חוקי טרם פנייה לערכאות (נספח ה') .
ג. ג. מכתבו של עו"ד חרל"פ לגב' לסמן מיום 21/4/02 (נספח ו'), על-פיו הנתבעים לא קבלו אישור לסגור את הגג ו/או לבנות עליו. באשר לסגירת המרפסת היוצאת מהדירה לכיוון שבתאי לוי, הרי שסגירתה הותנה בהשגת היתר בנייה כחוק.
ד. ד. מכתבו של עו"ד חרל"פ לגב' לסמן מיום 10/3/02 (נספח ז'), על-פיו למיטב זכרונו, הוא לא נתן אישור לנתבעים לבנות דירה על הגג, אלא אם יש בידם אישור בכתב ממנו. הדירה לא הייתה קיימת בעת ההשכרה ואם נבנתה לאחר מכן, אינה כלולה בשכר הדירה שנקבע לדיירות המוגנת.

במסגרת חקירתו הנגדית טען התובע מחד כי, הוא הבעלים הרשום על הדירה, נשוא כתב התביעה, ומאידך כי חושב שהדירה לא רשומה בטאבו.

בראשית דבריו טען, כי הוא חושב שאביו מר שלמה לב טוב העביר שתי דירות נוספות בבניין בו מצויה הדירה, אלא שלאחר מכן טען, שהוא העביר לו עוד ארבע-חמש דירות.

אין בידיעתו אם הדירה המצויה מתחת לדירת הנתבעים הינה שלו, מה גם שאין הבדל אם הרכוש על שמו או על שם אביו, שהרי בכל מקרה הוא היה אחראי על כל הבניין.

התובע לא שלל כי יתכן והדירה המצויה מתחת לדירת הנתבעים היא בבעלות אחר, ואף יתכן כי מר לסמן רכשה. כך גם, לא שלל את האפשרות כי הדירה, נשוא כתב התביעה, הינה בבעלות מר לסמן ואשתו, שכן זה בתהליך של מכירה.

מר לסמן הוא זה שטפל בשמם בדירותיהם, היות והוא גר בחיפה ונמצא בשטח.

באשר לנזקים, ככל הנראה הוא שלם בעבור נזקי הרטיבות ושכ"ט השמאי, אולם הוא חושב שאין לו קבלה.

ב. ב. מר בן אבי, במסגרת חקירתו הנגדית, טען כי חוות הדעת נערכה לבקשת לסמן אילנה ומאיר ואינו יודע כיצד הם קשורים לדירה ומי בעליה.
מר בן אבי התקשה להשיב לשאלה האם יתכן שבפער שבין פלישת הנתבעים וסגירת המרפסת על ידם (1/02) למועד ביקורו במקום, דהיינו חודש ימים לאחר מכן, יכול ותיווצר הרטיבות הנדונה, וכל שטען שתלוי במקור הרטיבות. במידה ודירה סגורה לאורך זמן, ונוצר מצב שאין אוורור ויש נזילה, יכול הדבר לגרום לרטיבות ועובש. לא הוברר האם חודש ימים הוא זמן סביר לצורך כך.
ג. ג. מר רבנשטיין, אישר במסגרת חקירתו הנגדית, כי המזמין הפורמלי של חוות הדעת הינו מר לסמן, אולם את העבודה קבל ממודי שמאים.
טרם עריכת חוות הדעת קבל צילומים מרישום הבית כבית משותף ודף ראשון של חוזה שכירות בלתי מוגנת של דירה אשר נמצאת מתחת לאותו גג נשוא הדיון, כאשר המשכיר בחוזה הוא מר לסמן. החוזה הוגש וסומן כ- נ/1. חלק מתרשים הבית המשותף הוגש וסומן כ- נ/2.
הערכתו היא ביחס לגג, והחוזה מהווה בסיס לה. על הגג הוקם מבנה בשטח של 29 מ"ר, המבנה לא משתרע על כל הגג, שכן בצד המזרחי ישנה מרפסת קטנה.
הוא לא נפגש בבעלי הדירה, ואת האמור בסעיף 3 לחוות דעתו לפיו, הנתבעים פלשו לגג ובנו בו חדר ובכך הגדילו את דירתם ללא הסכמת הבעלים וללא היתר בנייה כחוק, כתב על-סמך מה שמסרו לו.
ד. ד. עו"ד חרל"פ, הנאמן של מר שלמה לב טוב בפשיטת הרגל, אישר במסגרת חקירתו הנגדית כי, הוא חתם על הסכם שכירות עם הנתבעים לרבות על התנאים מיוחדים הנלווים לו וכי הוא נהל תכתובות (נספחים ו-ז' לתצהירי התובע) עם הגב' לסמן.
בעקבות תלונות דיירים כי מהמרפסת של הנתבעים דולפים מים, עמד על כך שהאחרונים יבצעו את התיקונים על חשבונם ויהיו רשאים לסגור את המרפסת, אולם לא נתנה להם רשות לבנות על הגג.
לאחר שסיים את תפקידו העביר את כל החומר לכונס ובשלב מסוים פנה אליו, מר לסמן, ואמר לו שהוא מנהל את הבית, ולאחר מכן, בהסתייגות, שהוא מנהל משא ומתן לרכישת הבית.

פרשת ההגנה
5. מטעם ההגנה העידו מר ג'וני חאג' אחמד
, ותצהירו הוגש וסומן כ- נ/3 ומר אבו חליל קרלוס.

הנתבע 1 הצהיר (נ/3) כי, עו"ד חרל"פ ערך עמם את הסכם השכירות המוגנת, הוא זה אשר קבע את תנאיו וחתם בשם הבעלים, שאותם מעולם לא הכיר, והקשר היחיד שלו היה עם עו"ד חרל"פ.

הדירה כללה מרפסת אחת ועו"ד חרל"פ הורה לו לתקנה על חשבונו, כאשר הוא הורשה לסגורה במידה שימצא לנכון. מרפסת זו הינה והייתה מקורה כל הזמן, ובסך הכל כל שעשה, תקנה, רצף אותה וסגרה בחלונות הזזה.

אין כל אמת, ביחס לנזקים הנטענים, אשר נגרמו לדירה שמתחתם וחוות-הדעת מטעם התובע, לא התייחסה למצב הבניין והדירה עצמה. מה גם, שהתובע לא צרף קבלות בגין תיקון הלקויים המוכחשיים ולא הגיש תצהיר מטעם הדיירים שהתגוררו בדירה.
לתצהירו צרף את העתקי /צילומי המסמכים, שלא צורפו עד עתה :
א. א. קבלה לנתבעים מטעם עו"ד חרל"פ מיום 17/12/93.
ב. ב. מכתב מעו"ד חרל"פ לנתבע 1 מיום 17/12/03
ג. ג. כתב אישום בין היתר כנגד לב שלמה ומר לסמן בגין מציאת הבניין המצוי ברחוב לבונטין 20 כמסוכן, ואי ביצוע התיקונים הנדרשים בו. ופרוטוקול הדיון אשר התקיים בפני
י כב' השופטת כהן, בת.פ. 1000/00.
ד. ד. תמונות הדירה.

במסגרת חקירתו הנגדית טען שהסכמתו לשכירת הדירה באה בעקבות דבריו של עו"ד חרל"פ, כי המרפסת שייכת לדירה. הוא לא בנה את המרפסת, אלא רק שפץ את הגגון שהיה עשוי מפח קרוע, והוסיף חלונות הזהה.

לשאלה האם קיבל היתר לאמור השיב, שלא בנה, הייתה קונסטרוקציה של הבנייה הקודמת והוא רק חבר ודאג לבטיחות ילדיו. מנגד, אישר כי, נדרש להרוס את המבנה על-ידי העירייה, אולם לא הוצא נגדו צו הריסה. כן, הועמד לדין על בניית המבנה על הגג, אלא שהדיון בעניין לא הסתיים.

מר אבו חליל קרלוס, אשר גר ברחוב שבתאי לוי 19, הרחוב הנמצא ליד רחוב לבונטין העיד במסגרת חקירתו הראשית כי הוא מכיר את הדירה, בדירה הייתה תמיד מרפסת פתוחה, עם גגון מפח, מעקה מביטון מכל צד וברזל מקדימה.

במסגרת חקירתו הנגדית העיד, שהנתבעים סגרו את המרפסת ועשו לה דלת.

סיכומי התובע
6. יש לחייב את הנתבעים בנזקי הרטיבות בדירה שמתחתם ודמי שימוש ראויים :
א. א. טענת הנתבעים לפיה לא פלשו לגג, אלא שכרו דירה הכוללת מרפסת מקורה, עומדת בסתירה לעדותו של עו"ד חרל"פ ולהוראות החוזה. לא ניתן בשום שלב היתר לבנות על גג הבית המשותף, והתיאור מרפסת, בנספח לחוזה, אין כוונתו למבנה שהוקם על הגג.
ב. ב. גם אם עו"ד חרל"פ העניק לנתבעים היתר להקים את המרפסת ו/או לסגורה, הוא עשה כן בכפוף להיתר בנייה כחוק. הנתבע הודה מפורשות, כי הוא נדרש על-ידי עיריית חיפה להרוס את המבנה ולמעשה אין בידו היתר בנייה והוא הועמד בשל כך לדין.
ג. ג. אין ליתן משקל לעדותו של מר קרלוס, אשר העיד כי בא להתגורר בשנת 1989 בעוד שלא ידע לומר מתי נכנסו הנתבעים לדירתם. עדותו עומדת בסתירה לתשריט הבית המשותף, שנמדד ונחתם ב- 1995, בו אין כל זכר לבנייה על הגג.
ד. ד. נזקי התובע מתחלקים לשניים : נזקי רטיבות כתוצאה מעבודות אותן בצעו הנתבעים והפסד דמי שימוש, בשל השתלטותם על גג הבית.

סיכומי הנתבעים :
7. יש להורות על דחיית התביעה מהנימוקים הבאים :
א. א. הם פעלו בהתאם להסכם השכירות ומעשיהם נעשו לבקשת עו"ד חרל"פ ובהסכמתו שניתנה בכתב.
ב. ב. היעדר יריבות - התובע לא הצליח להוכיח כי, הוא הבעלים הרשום של הדירה ושל המרפסת הצמודה לה. באשר לדירה המצויה מתחת לדירת הנתבעים, שלגביה דורש פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה, הוכח בבית המשפט כי, היא בכלל לא בבעלותו וכל הנראה היא בבעלות משפחת לסמן. חיזוק לכך מוצאים בחוזה השכירות שסומן כ- נ/1.
ג. ג. היעדר קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין דירת הנתבעים, התיקונים שבצעו במרפסת, נעשו על-מנת למנוע רטיבות, ואם בכל אופן קיימת, אז היא אינה קשורה למרפסת ומקורה מהבית עצמו ומהבניין, אשר הוא ישן ורעוע.

דיון
8. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולמקרא סיכומיהם, איני נזקקת לדון בשאלה האם הנתבעים פלשו אל הגג הסמוך לדירתם ובנו בו מבנה מגורים או לאו, היות שדין התביעה להידחות מפאת היעדר יריבות.

9. התובע כשל בהוכחת זכויותיו במקרקעין, משלא הציג נסח רישום זכויותיו בדירה, נשוא כתב התביעה, או בדירה המצויה מתחת לה, שלגביה דורש פיצויים, בגין נזקי הרטיבות שנגרמו לה, כתוצאה ממעשי הנתבעים.

בנסיבות האמורות, משאינו הבעלים של אחת הדירות, אינו יכול לתבוע את פינוי הנתבעים מהחלק עליו השתלטו, תשלום דמי שימוש ראויים או תשלום בעבור נזקי הרטיבות.

10. כאמור, כב' השופטת הורוביץ, דחתה את בקשת הנתבעים, לדחיית התביעה על הסף, מפאת שהתובע אינו הבעלים של הדירה, בקובעה כי (בש"א 9391/05), אישור לרישום בפנקסי המקרקעין מאשש לכאורה את טענות התובע כי, הינו בעל הזכויות במקרקעין הנדונים וזאת בנוסף לתצהיר העברת הזכויות מאביו אליו, אשר התחייב הוא להמציא.

בהתאם לדבריה הרי, שמדובר בראיה לכאורה, מהטעם שאישור זה, אין בכוחו אלא, להקנות לתובע זכויות אובליגטוריות ולא זכויות קנייניות.

מר שלמה לב טוב הצהיר ביום 12/5/1999, כי הוא מעביר במתנה לתובע, את מלוא הזכויות בדירה המצויה, ברחוב לבונטין, קומה רביעית בחיפה הידועה כחלקה 112/27, בסייגו את האמור : "תוקף ההעברה יהיה עם חתימתי על תצהיר זה אולם רישום הזכויות על-שם בני ייעשה כשהדבר יתאפשר".

אין די בהצהרה זו, משלא יושמה הלכה למעשה, באמצעות רישום בפנקסי המקרקעין הקניית בעלות בנכס. לעניין זה יאים הדברים שנאמרו על-ידי כב' השופט ברק, בע"א 588/81 אריה ציזיק נ' דבורה הורוביץ ואח, מ(1) 321, 323 (1986) :
"נראה לי כי זכרון הדברים התיימר להוות מתנה מוגמרת בין הסב לבין נכדו. קונסטרוקציה זו תואמת את כוונתם של הצדדים. דא עקא, שהקנית בעלות במקרקעין בדרך של מתנה, מוגמרת אך ברישום. תוצאה זו מתבקשת משילוב של הוראות חוק המתנה, תשכ"ח-1968 - שילוב המתבקש מהוראות חוק המתנה (סעיף 6 סיפא), לפיהן במתנה עוברת הבעלות מנותן המתנה למקבלה (סעיף 6) - עם הוראות חוק המקרקעין, לפיהן הקנית בעלות במתנה מהווה "עסקה במקרקעין", ועסקה במקרקעין טעונה רישום (סעיף 7(א)). בפרשה שלפנינו לא נערך רישום, ועל כן אין לראות ב"זכרון הדברים", אשר נמסר מהסב לנכדו, משום הענקת בעלות במקרקעין. עם זאת, יש לראות ב"זכרון הדברים" משום "התחייבות לעשות עסקה" (סעיף 7(ב) לחוק המקרקעין)...."

11. האישור לרישום בפנקסי המקרקעין הוצא ביום 18/4/05, בעוד שהתובע העיד בפני
י כשנה בקירוב לאחר מכן (14/6/06), ומתשובותיו לא ברור חד משמעית, אם הוא מבעלי הדירה נשוא כתב התביעה, או זו שמתחתיה.

לשאלה האם הוא הבעלים של הדירה נשוא כתב התביעה, תשובתו הראשונית הייתה בחיוב, אולם לאחר מכן השיב : "אני חושב שזה לא רשום סופית בטאבו, יש כל מיני קשיים" (עמ' 13, ישיבה מיום 14/6/06). כן, כאשר נשאל האם הדירה המצויה מתחת לדירת הנתבעים בבעלותו השיב : "אני לא יודע כרגע. אפשט את התשובה - ברגע שהרכוש יצא מהנאמנות של עו"ד חרל"פ ניסית לעזור לו לטפל בכל הרכוש. לא היה הבדל אם הרכוש היה על שמי או על שם אבי" ( עמ' 14 ישיבה מיום 14/6/06). לאחר מכן השיב כי הוא יבדוק למי שייכת הדירה שמתחת לנתבעים.

אם אין בידיעת התובע בבעלות מי הדירה המצויה מתחת לדירת הנתבעים, אשר לה לפי הנטען נגרמו הנזקים בשל מעשי האחרונים, מי כן יכול לדעת, והכיצד הוא דורש פיצויים בגין נזקים אלו אם לא הוכח שהוא מבעליה ?

יתרה מזאת, לכאורה מכוח חוזה השכירות שסומן כ- נ/1 בעלי הדירה המצויה מתחת לדירת הנתבעים הנם משפחת לסמן, כאשר התובע מצידו לא שלל לחלוטין את בעלותם (עמ' 14, ישיבה מיום 14/6/06)

חיזוק לטענה שהתובע אינו מבעלי הדירה, נשוא כתב התביעה, או הדירה שמצויה מתחת לדירת הנתבעים, מוצאת אני דווקא מהמסמכים שהוגשו על ידו :
א. א. נספח ד' לתצהיר עדות ראשית שלו, עניינו במברק שנשלח ביום 6/12/01 על-ידי משפחת לסמן לנתבעים, על-פיו : "בתאריך 5/12/01 בקרתי בבניין ונדהמתי לגלות שבנית על גג ביתי ללא רשות דירה שלמה. לכן אבקשך להרוס הכל ומייד".
במסגרת חקירתו הנגדית, כאשר הופנתה תשומת ליבו למסמך זה, השיב התובע שמר לסמן טפל בשמם בבעיות שיש בדירות והוא רכש חלק מהן, ויכול להיות שהוא גם רכש את הדירה שמתחת לדירת הנתבעים (עמ' 14 , ישיבה מיום 14/6/06).
ב. ב. תצהירו של מר לסמן מיום 4/4/02 בפני
העירייה, אשר הוגש במסגרת תצהיר עדות ראשית של התובע, נכתב כדלקמן : "בתאריך 12/01 או בסמוך לזה הדייר ג'וני ואיניס חאג' אחמד בנה על גג אחת מדירות הבניין שבבעלותנו מבנה מגורים גדול המשמש לצרכי מגורים וזאת תוך השגת גבול..."
ג. ג. חוות דעתו של השמאי מר רבנשטיין מיום 3/11/2002 : "בהתאם להעתק צילום מפנקס בתים משותפים מתאריך 12.10.2000 הבית המשותף בחלקה 10857/112 רשום בשלמות בשם לב טוב שלמה".

ראוי לציין כי מר לסמן, אשר לכאורה יכול היה להאיר שאלות חחשובות, לא הוזמן להעיד.

לאור האמור לעיל, התובע לא הוכיח בעלות בדירה נשוא כתב התביעה, או בדירה שמתחתיה במידה הנדרשת במשפט אזרחי ועל כן אינו יכול לתבוע את הסעדים האמורים, ודין התביעה להידחות מחמת חוסר יריבות.

12. בשולי פסק הדין: הנתבע 1 במסגרת חקירתו הנגדית אשר כי הוא הועמד לדין על בניית המבנה על הגג ונכון ליום חקירתו, התקיים רק דיון אחד בעניין. אשר על-כן, אין בדחיית התביעה כדי להוות מעשה בית-דין מסוג כלשהו בתביעה כנגד הנתבעים בגין הבנייה נשוא תביעה זו.

13. התביעה נדחית. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום כ"א בטבת, תשס"ז (11 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.

חנה לפין-הראל, שופטת








א בית משפט שלום 4209/03 בועז לב טוב נ' ג'וני חאג' אחמד, אינאס חאג' אחמד (פורסם ב-ֽ 11/01/2007)