פסקי דין על חיים אליהו קליין | פסקי דין על צייזלר גלעד | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

5472/05 א     14/01/2007




א 5472/05 חיים אליהו קליין נ' צייזלר גלעד, איילון חברה לביטוח בע"מ





1
בתי המשפט
א 005472/05
בית משפט השלום ירושלים
14/01/2007
תאריך:
כב' השופט א' דראל

בפני
:

חיים אליהו קליין

בעניין:
התובע
א' ליבשין

ע"י ב"כ עו"ד
נגד
1. צייזלר גלעד

2. איילון חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים
ז' רחמני

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. 1. התובע, יליד 27.8.1986, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.2.2004. בעת התאונה היה התובע נוסע ברכב בו נהג הנתבע מס' 1. הרכב בוטח על ידי הנתבעת מס' 2 בביטוח חובה.

2. 2. פרופ' אלידן מונה מומחה רפואי בתחום הא.א.ג. בחוות דעתו הוא מצין כי לתובע נגרם בתאונה חתך של אפרכסת אוזן שמאל, רגישות ונפיחות של האף ללא המטומה של המחיצה. בוצעה תפירה של האוזן וחבישה והוא שוחרר עם הפנייה לביקורת במרפאה.

3. 3. המומחה מתאר בחוות דעתו כי בדיקת השמיעה שנערכה הייתה תקינה וקיימת צלקת קטנה בלתי מכערת באפרכסת שמאל. עוד הוא מציין דפורמציה קלה של גב האף. בסיכום חוות דעתו, מצא המומחה כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה.

4. 4. בהודעה מיום 10.9.06 הודיע התובע על כך שהוא חולק על חוות דעתו של המומחה וביקש לזמנו לחקירה. בהתאם נקבע מועד לשמיעת הראיות והוטל על התובע להפקיד את שכרו של המומחה לצורך חקירתו. משלא הופקד הסכום במועד, הודיע התובע כי הוא מוותר על חקירתו של המומחה.

5. 5. בסיכומיה טענה באת כוח התובע כי המומחה טעה בכך שלא קבע נכות צמיתה ונכות זמנית. עוד היא טענה כי יש מקום להביא בחשבון את הפגימות אותן ציין המומחה לצורך הערכת הפסדי התובע ופסיקת פיצוי עבור גריעה מכושר השתכרותו ועזרה וסיעוד בעתיד גם בהיעדר קיומה של נכות צמיתה.

6. 6. כאמור, התובע ויתר על בקשתו לחקור את המומחה ואף לא שיגר אליו שאלות הבהרה. לא מצאתי כי יש מקום שלא לאמץ את חוות הדעת ואת הקביעות הכלולות בה.

7. 7. טענה נוספת שהעלה התובע באשר לנכותו קשורה לאפשרות קיומה של נכות אורטופדית. התובע הצביע על כך שטופל לאחר התאונה בטיפולי פיזיוטרפיה והתלונן על כאבים בצוואר, בגב ובגפיים. עיון בתיעוד הרפואי מעלה כי אין בסיס לטענה כי הייתה פגיעה אורטופדית משמעותית בתאונה ולפיכך, לא מונה בשלבים המוקדמים של ההליך מומחה בתחום זה (ר' החלטה מיום 10.8.05).

8. 8. לסיכום, בכל הנוגע לנכות הרפואית, לתובע לא נותרה נכות צמיתה עקב תאונת הדרכים נשוא התביעה.

9. 9. בתצהיר העדות הראשית שהגיש תיאר התובע את הטיפולים הרפואיים שקיבל לאחר התאונה. הוא מציין כי לאחר ששוחרר מבית החולים סבל מכאבים עזים באוזניים, בגב, ממגבלות תנועה ומטנטון בלתי פוסק. הוא מציין קיום כאבי ראש.

10. 10. בעת התאונה היה התובע תלמיד כיתה יב' ועבד במקביל כקוטף רימונים במטע הרימונים המשפחתי. הוא השתכר באותה עת סכום של 1,600 ₪ לחודש. לטענתו בשל התאונה הוא הפסיד סדנת הכנה לצה"ל ונעדר מהמטע המשפחתי.

11. 11. בנוסף, התלונן התובע על כך כי בשל הפגיעה באף, אפו התעקם והדבר מכער את פניו. עוד הוא התלונן על כך שבאוזן השמאלי נותרה צלקת מגרדת ומכוערת באיזור בולט.

12. 12. כאמור לתובע לא נקבעה נכות. במהלך הדיון הראה התובע את הצלקת שנותרה באוזנו ולאחר שהצלחתי להבחין בה תוך מאמץ לא קטן, מצאתי כי התרשמות המומחה כי מדובר בצלקת קטנה שאינה מכערת היא התרשמות נכונה. עוד הראה התובע את ה'עיקום' שיש באפו. אודה כי גם בעניין זה מדובר ב'פגם' אם ניתן לקרוא לו כך, שכמעט ולא ניתן להבחין בו גם במבט מקרוב.

13. 13. מעדותו של התובע התברר כי שב ללימודיו בחלוף כארבעה ימים (עמ' 4, ש' 28) ולא הוברר מתי בדיוק חזר לעבוד בקטיף הרימונים. בחקירתו החוזרת, הוסיף התובע כי בתחילה חזר ללימודים העיוניים ורק לאחר מכן שב לתפקד בהדרגה בצורה סדירה.

14. 14. באשר לקיומו של הפסד השתכרות, ביקש התובע לפסוק לו הפסד השתכרות בעבר עבור תקופה של חודשיים וחצי. הנתבעים טענו כי לכל היותר יש לפסוק לתובע פיצוי עבור 3 ימי עבודה בלבד.

15. 15. מתלושי השכר שהגיש עולה כי בחודש ינואר, החודש שלפני התאונה השתכר 1,600 ₪ ובחודש פברואר, החודש שבו אירעה התאונה השתכר סכום של 960 ₪. התובע לא הביא תלושי שכר נוספים היכולים להראות שנגרם לו הפסד מעבר לסכום של 640 ₪ העולה מתלושי השכר ולא הביא כל ראיה התומכת בטענתו כי לא עבד וכי השתכרותו באותה תקופה נגרעה. מדובר בנזק אותו ניתן להוכיח בראיות בנקל וההימנעות מהבאת ראיות מובילה לכך שלא יפסק פיצוי עבור נזק זה (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד לה(2), 800 ,עמ' 811-812).

16. 16. לפיכך, אני פוסק לתובע ברכיב זה סכום של 640 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.04. איני סבור כי הפגיעה אותה נפגע התובע גרמה לגריעה מכושר השתכרותו.

17. 17. התובע טען כי בשל אי הכושר נמנע מלהושיט עזרה להוריו במשק הבית המשפחתי ונסתייע על ידי ההורים בנסיעות ובסיוע אחר. מאחר ומדובר בתקופת אי כושר קצרה ביותר (התובע שב ללימודים אחרי 3 ימים) ואף אם אניח כי נמשכה זמן ממושך יותר, אני פוסק לתובע פיצוי עבור תקופה זו בדרך של אומדן בסכום של 1,500 ₪ (נכון להיום) וזאת בהביאי בחשבון את מצבה של אמו של התובע.

18. 18. התובע ביקש שיפסק לו נזק לא ממוני בסכום המקסימלי הקבוע בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק של ממון) תשל"ו - 1976. בהביאי בחשבון שלא נותרה לתובע נכות צמיתה אך נותרה לו צלקת קטנה שהיא כמעט בלתי נראית ועיקום באף שגם בו קשה להבחין וכן את תקופת אי הכושר הקצרה (3 - 4 ימים) אני פוסק לו פיצוי בסכום של 10,000 ₪ (נכון להיום).

19. 19. לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סכום של 12,140 ₪. לסכום זה יש לצרף את הפרשי ההצמדה והריבית ביחס להפסדי העבר. עוד יצורף לסכום המתקבל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מס ערך מוסף. הנתבעים ישיבו לתובע את האגרה ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום.

20. 20. הנתבעים טענו כי אין להטיל עליהם לשאת באגרה הנובעת מניהול ישיבת הוכחות בתיק זה וזאת נוכח סירובו של התובע לשמוע הצעה לסילוק התביעה בפשרה. משלא פעלו הנתבעים בהתאם לתקנה 504 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 והפקידו את הסכום עליו אינו חולקים בקופת בית המשפט, איני סבור כי יש לזקוף לחובת התובע את סירובו לקבל הצעת פשרה ועמידתו על ניהול הוכחות. לו היו הנתבעים מפקידים את הסכום בטרם שמיעת הראיות, יכולים היו לטעון כי יש לעשות שימוש בהוראות תקנה 509 ולהביא את הדבר בחשבון.
21. 21. הסכומים הנפסקים ישולמו לתובע באמצעות בא כוחו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי בא כוח הנתבעים.

ניתן היום כ"ד בטבת, תשס"ז (14 בינואר 2007) בהיעדר הצדדים.
א' דראל
, שופט









א בית משפט שלום 5472/05 חיים אליהו קליין נ' צייזלר גלעד, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/01/2007)