פסקי דין על אברהם בן יעקב | פסקי דין על עמוס מימון

8632/06 עא     07/01/2007




עא 8632/06 אברהם בן יעקב נ' עמוס מימון






בבית המשפט העליון

ע"א 8632/06

בפני
:
כבוד השופטת ד' ברלינר
המבקש:
אברהם בן יעקב



נ ג ד

המשיב:
עמוס מימון


בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי תל-אביב בה.פ. 765/06, מיום 16.7.06, שניתנה על ידי כב' סגן הנשיא השופטת ד"ר דרורה פלפל


החלטה

1. ביום 18.10.04 נחתם הסכם שכותרתו "זיכרון דברים" בו המבקש מתחייב למכור והמשיב מתחייב לקנות את זכויותיו, בחלקה 15 בגוש 6896, ששיטחה כ- 5.54 דונם במחיר 290,000$ לדונם. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל, ס' נשיא, הכריע בה.פ. 765/06, מיום 16.7.06, "כי בין הצדדים נחתם זיכרון דברים שלו תוקף משפטי מחייב" (להלן: פסק הדין). בית משפט קמא דחה ב-16.11.06, בקשה לעיכוב ביצוע, אשר הוגשה לו על ידי המבקש ב-29.10.06. ביום 22.10.06 הוגש ערעור מטעם המבקש, לבית משפט זה על פסק הדין. במקביל הוגשה הבקשה הנוכחית לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

2. ככלל,

פסק דין
ניתן למימוש מיד עם הינתנו והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו, ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). תקנה 466 מסויגת בתקנות 467 ו-468 לתקנות, המעניק לבית המשפט שיקול דעת לעכב את ביצועו של

פסק דין
. השיקולים העיקריים בבקשת עיכוב ביצוע שנקבעו בפסיקה הם במצטבר סיכויי הערעור ומאזן הנוחות.

3. העובדה, כי נושא הערעור הינו בעלות במקרקעין, היוותה שיקול מרכזי בבקשה לעיכוב הביצוע. המבקש הצביע על מספר פסקי דין הקובעים, כי בהעברת זכויות במקרקעין שיקול "אי ההפיכות" תופס נפח מרכזי. נכון הדבר כי ברגיל, כאשר מדובר במימוש זכות קניין במקרקעין, ניטה לומר כי הנזק אינו ניתן לפיצוי בקלות. דא עקא, יש הבדל מרכזי בין קרקע המשמשת למגורים לבין קרקע למטרות מסחר והשקעה כספית. במקרה כזה העברת המקרקעין בעין אינה בלתי הפיכה, ומגלמת בתוכה נזק כספי הניתן לפיצוי. בע"א 5511/06 יעקב (ג'קי) אמינוף ואח' נ' א. לוי השקעות ובנין בע"מ, תק-על 2006(3) 3530 , 3531, אמר השופט לוי:

"אמת, בתי-המשפט נוטים להיענות לבקשות עיכוב ביצוע שעניינן בנכסי מקרקעין מסוימים, כגון דירות מגורים, וזאת, בשל ההשלכות המיידיות החמורות של פינוי אדם ומשפחתו ממקום מושבם הקבוע. אולם, אין זה המקרה שבפני
, בו המבקשים מתגוררים בארצות הברית, ואילו הנכס נשוא פסק-הדין משמש לצרכים מסחריים גרידא (השוו רע"א 764/03 עתמי נ' מעברי, לא פורסם)".

על עיקרון זו, התבססה אף החלטת בית משפט קמא בקובעה כי " ... אומנם המדובר במקרקעין ברם אלה עמדו למכירה ואינם משמשים את המבקש למגוריו, כל נזק שייגרם לו, משמעו נזק כספי...". המבקש לא הרים את נטל השכנוע המוטל על כתפיו בנושא מאזן הנוחות והנזק העלול להיגרם לו מביצוע פסק הדין. כמו כן לא השכיל להראות כי מצבו הכלכלי של המשיב עלול להערים קשיים בהשבת המצב לקדמותו, אם יתקבל ערעורו. פסק דינו של בית משפט קמא מורכב משני נדבכים עיקריים. הראשון: הקביעה כי הסכם "זיכרון הדברים" הינו הסכם משפטי מחייב. השני: הדרך בה יש ליישם את "זיכרון הדברים" על פי ההשלמות והפרשנות אותה קבע בית משפט קמא (סוגית המיסוי). המבקש העלה טענות מעורפלות ולא מבוססות באשר לסיכויי הערעור על שני חלקיו. האמירה "אין בית המשפט נכנס לפרטי הערעור ואין הוא בוחן את סיכויי הערעור לפני ולפנים, די בכך שהערעור אינו מופרך על פניו", יש בה להצביע על עמימות טיעוניו. משכך, אינני רואה מקום לעכב את ביצוע פסק הדין על שני נידבכיו, הן לעניין רישום הבעלות בקרקע על שם המשיב והן לעניין החבות בתשלום המס. עם זאת, אני רואה לנכון להיעתר לבקשה בדבר רישום הערת אזהרה כדי שהקרקע תישאר בידי המשיב. אשר על כן, אני מורה כי על הקרקע תירשם הערת אזהרה, אשר תמנע מהמשיב להעביר או לשעבד את הזכיות במקרקעין לצדדים שלישיים עד להכרעה בערעור.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז בטבת התשס"ז (7.1.07).

ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06086320_z03.doc/אמ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
??

??

??

??

1
2
1









עא בית המשפט העליון 8632/06 אברהם בן יעקב נ' עמוס מימון (פורסם ב-ֽ 07/01/2007)