פסקי דין על גוקובסקי חנה | פסקי דין על מובשוביץ רז | פסקי דין על מובשוביץ חגית |

3910/05 א     16/01/2007




א 3910/05 גוקובסקי חנה נ' מובשוביץ רז, מובשוביץ חגית




1
בתי המשפט
א 003910/05
בית משפט השלום רמלה
בתיק עיקרי: 003910/

16/01/2007
תאריך:
כבוד השופט זכריה ימיני

בפני
:

גוקובסקי חנה

בעניין:
תובעת
עו"ד פאנוס אליאס

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . מובשוביץ רז

2 . מובשוביץ חגית
נתבעים
עו"ד בן-שניאור מורן

ע"י ב"כ עו"ד
פסק-דין

השאלות העומדות לדיון הן:
1) 1) האם על הנתבעים או מי מהם לשלם לתובעת את הסכומים הנקובים בכתב התביעה בגין בניה שבנו הנתבעים? אם כן;
2) 2) מהו הסכום שעל הנתבעים או מי מהם לשלם לתובעת?
3) 3) האם על הנתבעת לפצות את התובעים או מי מהם בגין הסכומים אותם תובעים התובעים בתביעה שכנגד? אם כן;
4) 4) מהו סכום הפיצוי שעל הנתבעת לפצות את התובעים או מי מהם?

כללי:
בעלי הדין מתגוררים בבית משותף הנמצא ברחוב הסלע ב' בישוב שוהם. מספר דירת התובעת הינו 1, והיא נמצאת בקומה קרקע ואליה צמודה חניה וגינה בשטח 100 מ"ר. מספר דירת הנתבעים הינו 3, והיא נמצאת בקומה א' מעל דירת התובעת.

לאחר מו"מ שארך כשנתיים, מו"מ שידע עליות ומורדות, נחתם הסכם בין בעלי הדין, שנוסחו כדלקמן:
הסכם

שנערך ונחתם ביום 16 לחודש 11 שנת 2004 בשוהם

בין: גוקובסקי חנה
......
מרחוב הסלע 7ב', דירה מס' 1 קומת קרקע, בישוב שוהם
דירה הידועה כגוש 4030 חלקה 2
(להלן: "צד א' ")

לבין: חגית מובשוביץ .....
רז מובשוביץ .......

שניהם ביחד וכל אחד מהם לחוד
מרחוב הסלע 7ב', דירה מס' 3 קומה א', בישוב שוהם
דירה הידועה כגוש 4030 חלקה 2
(להלן: צד ב' ")
מבוא:

הואיל ו; בכוונת הצדדים להסכם זה להגדיל את שטח דירותיהם על ידי
בניה והרחבה.

והואיל ו: ההרחבה. בכפוף לקבלת כל האישורים וההיתרים המתחייבים
עפ"י חוק, תבוצע על שטח הדירה (הגינה) שבבעלות מלאה ובלעדית של צד א'.

והואיל ו: מוסכם על הצדדים ומוצהר כי בגין האישור והזכות הניתנת
לצד ב' לבנות על השטח השייך לצד א' יפצה צד ב' את צד א', בהתאם להסכם זה.

ולפיכך הגיעו הצדדים להסכם כדלקמן:

1. 1. המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד הימנו.

2. 2. כנגד אישור הזכות הניתנת על ידי צד א' לצד ב' לבנות על שטח הדירה (הגינה) בבעלות צד א', עד לכ- 30 מטרים בניה, ישלם צד ב' סכום כולל של 9000 ₪ ובמלים: תשעת אלפים שקלים חדשים (לצורך הנוחות יקרא להלן סכום הכסף "פיצוי" או "סכום הפיצוי").
סכום הפיצוי כולל בתוכו את ההשתתפות של צד ב' בהוצאות הנדרשות עבור הכשרת הקרקע לבנייה.

3. 3. אופן התשלום:
תשלום ראשון על סך 2.000 ₪ ישולם בעת קבלת היתר הבניה.
תשלום שני על סך 2,000 ₪ ישולם בעת חתימה על הסכם עבודה עם הקבלן המבצע.
תשלום סופי ואחרון ישולם על סך 5,000 ₪ בתחילת הבניה של העמודים של צד ב'.

4. 4. נוסף על האמור בסעיפם 2,3 דלעיל ממחה (מעביר) צד ב' לצד א' המחאה מלאה, בלתי חוזרת ובלתי מותנית של מלוא הזכויות הכספיות המגיעות לו בעבור הפיצוי ו/או השתתפות בבניה אשר תגענה לו בעתיד, מאת בעלי הדירה הממוקמת מעליו, היא דירה מס' 5, אשר נכון להיום הבעלות בה, ככל הידוע לצדדים בהסכם זה הנה של שגיא ושירי אגרנט.

5. 5. היה והאמור בהסכם זה יופר במלואו ו/או אף בחלקו ע"י מי מהצדדים להסכם זה יהא זכאי הצד האחר לסכם (!) זה לתבוע ישירות את הכספים מאת הצד המפר.

6. 6. הסכם זה מבטא את כל הסכמות הצדדים ומבטל כל סיכום אחר ו/או נוסף בין הצדדים.

7. 7. כל תוספת ו/או החסרה ו/או תיקון ו/או שינוי ו/או ויתור על האמור בהסכם זה או חלק ממנו לא יהא לו תוקף אלא אם בוצע בהסכמת שני הצדדים ובכתב.

8. 8. התשלומים לאדריכל ולשאר ההוצאות ישולמו בהתאם להצעת מחיר שנקבל כל אחד מן הצדדים מאותם בעלי מקצוע אשר יידרשו לתמחר את החלקים המשותפים כ-50% לכל צד.

9. 9. מכיוון שהבניה בקומת הקרקע הינה גם עבור הכנה לקומה א' ולשאר הקומות, לפיכך מוסכם בין הצדדים כי עלות היסודות והגג (המהווה רצפה לקומה א) יתחלק שווה בשווה בין הצדדים . החלקים המיועדים לכל צד בנפרד, ישא בהם כל צד בנפרד.

10. 10. מרגע חתימת הצדדים על הסכם זה, הצדדים יראו עצמם מחויבים אחד כלפי השני וכל צד מפר יצטרך לשלם לצד השני
עבור כל ההוצאות שהוציא הצד השני עד השלב האחרון עבור פרוייקט הבניה + קנס על סך 5,000 ₪ וזאת עד
30 יום מרגע ההודעה על ביטול הפרוייקט.

כראיה לנכונות האמור באו הצדדים על החתום

גוקובסקי חנה
חגית מובשוביץ
רז מובשוביץ

לאחר החתימה על ההסכם, פנו בעלי הדין למהנדס בנין לצורך קבלת היתר בניה לבניית תוספת הבניה. לאחר מכן, פנו התובעת והנתבעת 1 לקבלני בנין לצורך קבלת הצעות מחיר לבנית תוספת הבניה. משראתה התובעת כי הנתבעת גורמת להתמשכות בלתי סבירה במו"מ עם הקבלנים, דבר שלמעשה גרם לדחיית תחילת הבניה במשך זמן רב, החליטה התובעת לבנות את תוספת הבניה לדירתה בהתאם להצעת המחיר של הקבלן ששמו היה "סביונים". ואכן התובעת בנתה את תוספת הבניה לדירתה, שכאמור היתה על שטח הגינה אשר היה צמוד לדירתה. לאחר זמן, בעת שהתובעת היתה בחופשה ולא היתה בדירתה, החלו התובעים לבנות את תוספת הבניה לדירתם, תוספת בניה שהיתה מעל לתוספת הבניה שבנתה התובעת על שטח הגינה שלה. משדרשה התובעת מהנתבעים לשלם לה את הסכומים שהתחייבו לשלם לה על פי החוזה סירבו, והחלו לטעון טענות מטענות שונות. משראתה זאת התובעת, הגישה את תביעתה זו כנגד הנתבעים.
מהעדויות ששמעתי בבית המשפט, עולה שהרוח החיה בכל מהלך הבניה והתשלומים היתה הנתבעת 2.

הנתבעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה שכנגד, בגין נזקים,שלטענתם נגרמו להם כתוצאה מכך ששני בעלי הדין בנו את תוספת הבניה בנפרד, ולא במשותף.

העדויות:
מטעם התובעת העידה התובעת בלבד. מטעם הנתבעים העידו הנתבעת והנתבע, אלא שעדות הנתבע היתה עדות שמיעה בלבד, והוא הודה בחקירתו הנגדית שלמעשה אינו יודע מאומה. לאור זאת, יש בפני
למעשה את עדות התובעת מול עדות הנתבעת.

טענות הצדדים:
טוענת התובעת כדלקמן:
1) 1) בהסכם הסכימו הצדדים שהנתבעים ישלמו לתובעת תשלום עבור שטח הקרקע שעליו נבנתה תוספת הבניה וכן מחצית מעלות יסודות, עמודים ותקרה שניה, שהיא הרצפה של הנתבעים;
2) 2) לא היתה בהסכם כל התחייבות של שני הצדדים לבנות את תוספת הבניה ביחד;
3) 3) אין ליתן אמון בעדות הנתבעת, ויש ליתן אמון בעדות התובעת;
4) 4) טוענת הנתבעת שעל התובעת היה ללכת עם הנתבעת כנגד הקבלנים, אך בעת שבנתה את תוספת הבניה לדירתה שילמה פי 3;
5) 5) גם על פי הדין היה על הנתבעת לקבל את הסכמת התובעת לבנות על גג תוספת הבניה שבנתה התובעת;
6) 6) על פי דיני המקרקעין, הגינה היתה צמודה לדירת התובעת, ואילו הנתבעים לא המציאו לבית המשפט את החוזה לפיו רכשו את דירתם;
7) 7) הנתבעים התנהגו שלא בתום לב;
8) 8) הנתבעים לא ידעו למסור פרטים על עלות מחירי הבניה שבנו את דירתם;
9) 9) התובעת לא הפרה את החוזה עם הנתבעים, אלא ההיפך, והנתבעים הם אלה שהפרו את החוזה עם התובעת.

טוענים הנתבעים בסיכומיהם כדלקמן:
1) 1) החוזה עליו חתמו הצדדים בטל מחמת הטעיה שהטעתה התובעת את הנתבעים;
2) 2) התובעת אינה יכולה להתנגד לבניית תוספת הבניה של הנתבעים;
3) 3) הצדדים הסכימו כי הבניה תיעשה בשותפות;
4) 4) יש לפרש את החוזה על פי פרשנות הנתבעים;
5) 5) התובעת הפרה את החוזה;
6) 6) על התובעת לשלם לנתבעים את סכום התביעה שכנגד.

דיון ומסקנות:
אומר כבר עתה כי טענותיהם של הנתבעים הינן בניגוד לכל דין, בניגוד לחוק המקרקעין ולדיני עשיית עושר ולא במשפט. מוטב היה לנתבעים לשלם את הסכומים שהתחייבו בהם על פי ההסכם שחתמו עם התובעת, ובכך לחסוך מעצמם ומהתובעת את אבדן יחסי השכנות הטובה, את הוצאות המשפט ואי הנוחות הכרוכה בניהול משפט.

זכויות התובעת במקרקעין ותוספת הבניה וטענת ההטעייה:
התובעת המציאה לבית המשפט את הסכם הרכישה של הדירה עליו חתמה עם חברת רובננקו. כן המציאה התובעת את העתק חוזה החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל (להלן-"המינהל") לפיו היא קיבלה מהמינהל זכות חכירה לגבי הדירה, כאשר לדירה צמודים חניה וגינה בשטח 100 מ"ר. אין צורך לציין שההצמדות לדירה דינן כדין הדירה עצמה. במקרה זה, מאחר והגינה היתה צמודה לדירה, הרי שלא היתה לכל דייר אחר בבנין כל זכות להיכנס לגינה, הדירה הוצאה מהרכוש המשותף, היתה חלק מדירת התובעת. ללא הסכמת התובעת לא יכול היה כל דייר בבנין להוסיף תוספת בניה ללא הסכמת התובעת. משהסכימה התובעת לבנות על גבי 30 מ"ר מהגינה, הרי כל מי שבונה מעל תוספת הבניה של התובעת, עושה למעשה שימוש בחלק מהגינה של התובעת. מאחר וכך הם פני הדברים, הבונה על תוספת הבניה של התובעת חייב לשלם לתובעת את חלקו היחסי בשימוש בשטח גינת התובעת, בין אם נובע הדבר מדיני הקנין ובין אם הדבר נובע מדיני עשיית עושר ולא במשפט. כך שהתובעת לא הטעתה כלל את הנתבעים בעת שדרשה מהם תשלום על מרכיב ערך הקרקע עליו נבנתה תוספת הבניה.

הנתבעים טענו כנגד זכויות התובעת בגינה. אלא שהנתבעים לא המציאו לבית המשפט את חוזה הרכישה של דירתם. גם אם המציאו הנתבעים העתק חוזה של אדם שרכש דירה מאת חב' רובננקו, כשהחוזים של חברת רובננקו היו חוזים אחידים, לא המציאו לבית המשפט את טופס המפרט בו בדרך כלל מפרטים את החלקים המוצאים מהרכוש המשותף. על כן, לא הוכיחו הנתבעים את טענתם לענין זכויות התובעת בגינה.

ההסכם, ההפרה הנטענת ומועד תחילת הבניה:
מהמסמכים שצירפה התובעת לתצהירה עולה שאכן בתחילה ניסתה לבצע את הבניה ביחד עם הנתבעים, אלא שהנתבעת החלה לנהל מו"מ עם הקבלנים, כאשר היה ברור לה שברצון התובעת להתחיל בבניה מוקדם ככל האפשר. נראה מתוך התצהירים שדרכה של הנתבעת לא אצה לה להתחיל בבניה, בין אם לא היו לה די מזומנים על מנת להתחיל בבניה, ובין אם ניסתה לגרור את התובעת להתחיל בבניה במועד המתאים לה. בנסיבות אלו, גם אם היתה מלכתחילה הסכמה לבנות את תוספת הבניה יחד, הנתבעת סיכלה רצון זה, שכן לא נהגה עם התובעת בתום לב, ככל שהדבר נוגע למו"מ עם הקבלנים ומועד תחילת הבניה. על כן, רשאית היתה התובעת להתחיל בבניה גם אם הנתבעים לא רצו באותה עת לבנות את תוספת הבניה לדירתם.

לאור האמור לעיל, אינני סבור שהתובעת הפרה את ההסכם או הוראה מהוראותיו.

תשלום עבור ערך המקרקעין:
אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעים אכן בנו את תוספת הבניה לדירתם, כאשר תוספת זו מצויה על תוספת הבניה שבנתה התובעת, ותוספת זו מצויה על הגינה שהיתה צמודה לדירת התובעת. על כן חייבים הנתבעים לשלם לתובעת את הסך 9,000 ₪, כפי התחייבותם בסעיף 2 להסכם.

תשלום בגין בנייה משותפת:
בהתאם להתחייבותם על פי סעיף 9 להסכם, על הנתבעים לשלם לתובעת על כל רכיב בבניה אשר מהווה הכנה לבניה של הנתבעים. החלקים הם יסודות, עמודים ותקרת תוספת הבניה של התובעת המהווה רצפה של תוספת הבניה של הנתבעים.
התובעת המציאה קבלות על הבניה שבנתה, אשר משמשת את הנתבעים לתוספת הבניה שבנו לדירתם, כדלקמן:
- - תשלום עבור קידוחים 16,400 ₪
- - קורות יסוד 4,000 ₪
- - יציקת עמודים 10,000 ₪
- - הכנת קלונסאות ויציקה 7,000 ₪
- - יציקת תקרה המהווה את הרצפה של הנתבעים 16,000 ₪
סך כל הסכומים מגיע ל- 53,400 ₪. התובעת תובעת מהנתבעים בהתאם להסכם מחצית מסכום זה, דהיינו את הסך 26,700 ₪. מבדיקת הצעות המחיר שצירפה התובעת לתצהיר העדות הראשית מטעמה עולה שסכומים אלו עולים בקנה אחד עם הצעת המחיר הנמוכה ביותר, כך שהתובעת לא הגדילה את הוצאות הבנייה, אלא צמצמה אותן עד כמה שניתן.

לאור האמור לעיל, סבור אני שעל הנתבעים לשלם לתובעת את הסך 26,700 ₪ בגין חלקי הבניה שבנתה, אשר שמשו אותם בבניית תוספת הבניה לדירתם.

פיצוי מוסכם:
הנתבעים הפרו את החוזה עם התובעת בכך שסירבו לשלם לה את הסכומים שהתחייבו לשלם לה על פי החוזה, לכן עליהם לשלם לתובעת את הפיצוי המוסכם הקבוע בסעיף 10 לחוזה.
התביעה שכנגד:
משקבעתי שהתובעת לא הפרה את ההסכם שבין הצדדים, ממילא יש לדחות את התביעה שכנגד. אך מעבר לכך, אדון בתביעות הנתבעים והתובעים שכנגד.

תשלום עבור בעיית קונסטרוקציה:
התובעים שכנגד לא המציאו כל חוות דעת של מומחה אודות הבעיה, וללא חוות דעת זו לא ניתן לקבוע כל ממצא שעניינו במומחיות של מהנדס בנין.

סיוד וצביעה:
בעת בניית תוספת הבניה לדירתם, היה על התובעים שכנגד לנקוט באמצעי זהירות על מנת שלא לגרום לנזק לביתה של הנתבעת שכנגד. משלא נזהרו התובעים שכנגד, אין להם אלא להלין על עצמם. מהראיות עולה שהעבודות לתיקון הנזקים שגרמו התובעים שכנגד היו צביעה חיצונית בלבד של תוספת הבניה של הנתבעת שכנגד, כך שהסכום אותו תבעו הנתבעים שכנגד כולל גם עבודות סיוד וצביעה בביתם, ובכך אין הנתבעת שכנגד צריכה לשאת.

הוצאות בגין הגג המשותף:
התובעים שכנגד תובעים מהנתבעת שכנגד מחצית מהוצאות האיטום של הגג ובניית מעקה. מחקירתה הנגדית של התובעת שכנגד לא היה לה כל הסבר מדוע שילמה מחיר כה גבוה עבור איטום זה, כאשר בהצעה של הקבלן שבנה את תוספת הבניה של הנתבעת שכנגד היה צורך לשלם אך ורק את הסך 3,000 ₪. התובעת שכנגד לא ידעה להסביר מה נעשה באיטום. כן לא ברור מדוע היה צורך לבנות מעקה לגג תוספת הבניה של התובעים שכנגד אם אינם עושים שימוש בגג.

על כן סבור אני שיש לדחות את תביעת התובעים שכנגד בגין ראש נזק זה.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים, ביחד לחוד, לשלם לתובעת כדלקמן:
1) 1) את הסך 40,700 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (7.11.05) ועד ליום התשלום בפועל;
2) 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
3) 3) שכ"ט עו"ד (בתביעה ובתביעה שכנגד) בסך 6,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום כ"ו טבת ה'תשס"ז - 16 בינואר 2007 בהעדר הצדדים.

_____________________
זכריה ימיני
, שופט








א בית משפט שלום 3910/05 גוקובסקי חנה נ' מובשוביץ רז, מובשוביץ חגית (פורסם ב-ֽ 16/01/2007)