פסקי דין על עוז מאור מחקר ופיתוח בע"מ | פסקי דין על שמעון נדל | פסקי דין על עו"ד משה שפורן | פסקי דין על לביו בלנק | פסקי דין על תאודור לבון | פסקי דין על עיריית נס ציונה |

937/05 הפ     02/07/2006




הפ 937/05 עוז מאור מחקר ופיתוח בע"מ נ' שמעון נדל,עו"ד משה שפורן ,לביו בלנק,תאודור לבון,עיריית נס ציונה




1


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
הפ 000937/05


בפני
:
כבוד השופט יהודה זפט
- סגן נשיא

02/07/2006


בעניין:
עוז מאור מחקר ופיתוח בע"מ



ע"י בא כח עוה"ד
שחר הררי

המבקשת

נ ג ד


1. 1. שמעון נדל

ע"י בא כח עוה"ד משה שפורן
2. 2. משה שפורן

, עו"ד
3. 3. לביו בלנק

4. 4. תאודור לבון

משיבים 3 ו – 4 ע"י בא כח עוה"ד דוב מלמד

5. 5. עיריית נס ציונה



ע"י בא כח עוה"ד
גדי גז רוקח ושמואל לנקרי

המשיבים






פסק דין

רקע

משיב 1 (להלן: "המשיב") ומשיבים 3 ו – 4 (להלן: "בלנק") החזיקו במשותף במקרקעין שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") הידועים כחלקה 71 בגוש 3850 בנס ציונה (להלן: המקרקעין") ובזכויות החכירה במקרקעין.

בסמוך לאוקטובר 2001 התקשר המשיב עם בלנק בהסכם שיתוף במקרקעין, לפיו חלקו הצדדים את הזכויות במקרקעין וייחדו מחצית מהמקרקעין למשיב (להלן: "הנכס") ומחצית לבלנק. עוד נקבע בהסכם כי כל צד ישא בהוצאות, עלויות, מסים מכל מין וסוג שיחולו על חלקו במקרקעין (להלן: "הסכם השיתוף").

לאחר עריכת הסכם השיתוף, ביום 21.10.01 התקשר המשיב עם המבקש בהסכם מכר, לפיו מכר למבקשת את הנכס תמורת 354,150$ בתוספת מע"מ. בהסכם נקבע כי מלוא התמורה תופקד בידיו של משיב 2 (להלן: "הנאמן") אשר התחייב לשלם מתוך כספי התמורה את כל החיובים החלים על המוכר בהתאם להוראות ההסכם, ובכלל זה תשלומים לבנק לאומי לישראל בע"מ שלהבטחת פירעונם שועבדו המקרקעין לטובתו, מס מכירה, דמי חכירה, מס שבח ומס רכוש, דמי היוון לתקופה של 49 שנים בהתאם לזכויות הבניה במקרקעין, ארנונה והיטל השבחה וכל תשלום אחר שחל על המוכר. עוד נקבע כי על המשיב להמציא את האישורים הנדרשים להעברת הזכויות בנכס תוך 18 חודש מיום חתימת ההסכם (להלן: "הסכם המכר").

לטענת המבקשת המשיב ו/או הנאמן לא שילמו תשלומי ארנונה, היטלי פיתוח, דמי היוון ומס שבח בגין הנכס והמשיב לא המציא את האישורים הדרושים להעברת הזכויות בנכס למבקשת.
המבקשת טוענת כי על פי הסכם השיתוף היה על בלנק לשלם את כל התשלומים החלים על חלקם במקרקעין ולשתף עמה פעולה בקשר עם חלוקת המקרקעין, לרבות התשלומים הכרוכים בכך, אולם הם לא עשו כן.
עוד טוענת המבקשת, כי ביום 8.8.04 רשמה עיריית נס ציונה
(להלן: "העירייה") שלא כדין עיקול על הזכויות בנכס.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת כדלהלן:

1. לאכוף את הסכם המכר ולחייב את הנאמן לשלם מתוך כספי התמורה שבידיו את כל התשלומים לרישום חכירה מהוונת ורישום הזכויות בנכס על שם המבקשת וכן לשלם למבקשת מתוך כספי הנאמנות פיצוי מוסכם בסך 50,000$.

2. לחייב את בלנק לשלם חובות עבר ודמי היוון למינהל, לשלם לעירייה את התשלומים בעד חלקם במקרקעין ולחתום על המסמכים הדרושים לפיצול המקרקעין על פי הסכם השיתוף.

3. להורות לעירייה להסיר את העיקול שרשמה ביום 8.8.04 על הנכס ולהמציא למבקשת אישור לרישום הנכס על שמה.

4. לחייב את הנאמן להמציא פירוט של כל הכספים ומועדיהם שהתקבלו בחשבון הנאמנות וכל התשלומים ומועדיהם ששולמו מחשבון הנאמנות.

טענות המבקשת

א. א. על פי הסכם המכר היה על המשיב והנאמן לשלם את כל תשלומי המסים לרשויות המס, מסים עירוניים ודמי היוון למינהל באופן שניתן יהיה להעביר את זכויות המשיב במקרקעין על שם המבקשת עד ליום 21.4.03, אולם הם הפרו את התחייבותם זו, לפיכך זכאית המבקשת לאכיפת הסכם המכר.

ב. ב. בהתאם להוראות הסכם המכר זכאית המבקשת לפיצוי מוסכם בסך 50,000$ בגין הפרה יסודית של ההסכם מצד המשיב. משהפר המשיב את ההסכם בהפרה יסודית זכאית היא לפיצוי האמור.

ג. ג. המבקשת רכשה את הנכס ובאה בנעליו של המשיב בקשר עם הסכם השיתוף.
על פי הסכם השיתוף היה על בלנק לשלם את מלוא התשלומים הנדרשים למינהל ולעירייה כדי שניתן יהיה לפצל את המקרקעין, אולם בלנק הפרו את התחייבותם זו, לפיכך זכאית המבקשת לאכיפת הסכם השיתוף.

ד. ד. ביום 8.8.04 רשמה העירייה עיקול על זכויות המשיב בנכס על פי פקודת המסים (גביה) בשל חוב נטען בסך 1,400,000 ₪. במועד האמור כבר התקשרה המבקשת עם המשיב, שילמה לו את מלוא התמורה בעד הנכס ורשמה לטובתה הערת אזהרה. לפיכך, במועד הטלת העיקול לא היו למשיב זכויות בנכס שאותן ניתן היה לעקל.
מכל מקום, זכויותיה הקודמות של המבקשת בנכס גוברות על העיקול המאוחר שהטילה העירייה על הנכס.

טענות המשיב

א. א. המשיב באמצעות הנאמן פועל מזה כ – 4 שנים לאפשר את רישום הזכויות בנכס על שם המבקשת, אלא שקשיים אובייקטיביים שאינם קשורים בו ואינם בשליטתו מונעים את הרישום האמור. לפיכך אין בסעד המבוקש נגדו כדי להועיל למבקשת.

ב. ב. לשינוי רישום הזכויות בנכס נדרש לשלם תשלומים החלים על כלל המקרקעין, ובכלל זה חלקם של בלנק, ולכך לא התחייב המשיב בהסכם המכר.

ג. ג. עתירת המבקשת לחייב את הנאמן לשלם לה 50,000$ כפיצוי מוסכם, אינה בסמכות בית משפט זה ואינה ראויה להידון בהליך של המרצת פתיחה.

טענות הנאמן

ד. ד. הנאמן מצטרף לטענות המשיב באשר לניסיונות להסדיר את רישום הזכויות בנכס על שם המבקשת. לטענתו, הסכם המכר נכרת בין המבקשת למשיב, והמבקשת לא העלתה כל טענה נגדו לפיכך יש לדחות את התובענה ככל שהיא נוגעת אליו.

ה. ה. בתשובתו מיום 9.10.05, פירט הנאמן את הפעולות שנעשו בכספי הנאמנות (סעיפים 23 ו – 24 לתשובה), לפיכך הסעד המבוקש בסעיף 4 לתובענה, התייתר.

טענות בלנק

א. א. הסכם השיתוף לא נרשם בפנקס המקרקעין ועל כן אינו חל על רוכש מאוחר של חלק מהמקרקעין.

ב. ב. הסכם השיתוף אינו מטיל על בלנק חובה לשלם איזה מהתשלומים החלים עליהם במועד מסויים, לפיכך אין לחייבם לעשות כן.
לבלנק אפשרות לשלם דמי חכירה למינהל או לשלם דמי היוון בעד חלקם במקרקעין ובשלב זה טרם החליטו באיזו מהאפשרויות לבחור.

ג. ג. בית המשפט התבקש לחייב את בלנק לשלם תשלומים לצדדים אחרים. סעד כזה אינו ניתן לאכיפה ועל כן אין להיעתר לו.

טענות העירייה

א. א. המבקשת תוקפת את החלטת העירייה שלא למחוק את הערת האזהרה שנרשמה על הזכויות בנכס. לפיכך, הסמכות לדון בעניין זה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא לבית משפט זה.

ב. ב. המבקשת קיבלה את החזקה בנכס בפברואר 2002, לא הודיעה לעירייה על קבלת החזקה ומאז לא שילמה את תשלומי הארנונה השוטפים. בכך לוקה המבקשת בחוסר ניקיון כפיים המצדיק את דחיית תובענתה.

ג. ג. המבקשת טוענת כי המשיב הפר את הסכם המכר בכך שלא שילם לעירייה את התשלומים בהם חוייב בגין חלקו במקרקעין. ממילא יש בכך כדי להצדיק את דחיית עתירתה להורות לעירייה להנפיק לה אישור בדבר היעדר חובות לצורך רישום זכויותיה במקרקעין.

ד. ד. ביום 8.8.04 נרשמה הערת אזהרה על חלקו של המשיב במקרקעין בגין חוב ארנונה שנצבר עד לאותו היום. לגרסת המבקשת קיבלה את החזקה במקרקעין בפברואר 2002. ממילא חוב הארנונה שבגינו נרשמה הערת האזהרה כולל חיובי ארנונה שעל פי דין חייבת בהם המבקשת בסך כ – 400,000 ₪. בנסיבות אלה, אין לקבל את עתירתה להורות על הסרת הערת האזהרה.

ה. ה. על פי הוראות סעיף 11א לפקודת המסים (גבייה) ואכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות), (הוראת שעה), התש"ס-2000 יש לראות מס המגיע על מקרקעי החייב כשעבוד על אותם מקרקעין. לפיכך, אין כלל נפקות למועד רישום הערת האזהרה על ידי העירייה. די בכך שקיים חוב ארנונה על הנכס, כדי ליצור שעבוד של הנכס גם ללא רישום הערת אזהרה.

דיון

ממצאים עובדתיים

א. א. מתצהירו של המשיב מיום 6.10.05 עולה כי ביום 26.11.02 תוקן שטר המשכנתה שנרשמה לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ באופן שהשעבוד מכוחו הוגבל רק לחלק של בלנק, ובהתאם נרשם שינוי כאמור בפנקס המקרקעין (נספח ה לתשובת המשיב).
עוד עולה מתצהירו של המשיב שבשל דרישת המינהל לחדש חוזה חכירה מהוון ביחס לכל המקרקעין, והשגות על גובה התשלום הנדרש על ידי העירייה, לא שילם המשיב דמי היוון ומיסי עירייה בעד הנכס.

ב. ב. עו"ד שפורן משה העיד שבלנק נכח בכל הפגישות בהן נוהל משא ומתן בין המשיב למבקשת בקשר עם מכירת הנכס (ע' 3 לפרוטוקול מיום 16.5.06). עדות זו נתמכה בחלקה בעדותו של בלנק (ע' 7 לפרוטוקול מיום 16.5.06). נמצא שבזמן אמת ידע בלנק על הסכם המכר ותנאיו ובכלל זה הוראת סעיף 4.5 להסכם לפיה חוייבה המבקשת לקיים את הוראות הסכם השיתוף, הוראה שככל הנראה נכללה בהסכם המכר בהתאם להתחייבות המשיב לפי סעיף 8.1 להסכם השיתוף, להחתים הקונה על הסכם השיתוף על אשרור התחייבויות המוכר לפי הסכם השיתוף.

ג. ג. זיו גבע, המצהיר מטעם המבקשת, העיד (ע' 2 לפרוטוקול מיום 16.5.06):

"...
הסכם המכר נחתם ב – 21.10.01 תפסנו חזקה בנכס בפברואר 2002, עם פינוי הנכס. אני לא מסרתי הודעה לעירייה שאנו המחזיקים בנכס...
ש.ת. לא קיבלתי חיובי ארנונה על שמי ולא שילמתי ארנונה על הנכס...
ש.ת. אנחנו משלמים מיוני 2005 ולחובות קודם יש הסכם עקרוני. אנחנו לא מתכחשים לחובות."

מעדות זו, עולה שהמבקשת לא הודיעה לעירייה שהיא מחזיקה בנכס ולא שילמה תשלומי ארנונה בגין הנכס בעד תקופה של למעלה משלוש שנים בה החזיקה בנכס.

דיון משפטי

חיובי המשיב והנאמן

ד. ד. אמנם הסכם המכר נכרת בין המבקשת למשיב, אולם על פי הוראות סעיף 5.1 להסכם המכר התחייב הנאמן לשלם מתוך כספי הנאמנות שהופקדו בידיו את כל החיובים החלים על המוכר בהתאם להוראות ההסכם. בכך יש כדי להקים לנאמן חובה שבצדה זכות אכיפה לביצוע התשלומים האמורים.

ה. ה. ועוד. הנאמן מונה להחזיק בידיו את כספי התמורה בנאמנות ובמטרה לשלם מכספים אלה את התשלומים שנקבעו בהסכם. ממילא אין לנאמן עניין להתנגד לסעד שנועד להבטיח את ביצוע התשלומים האמורים.

ו. ו. משמצאתי שהמשיב ו/או הנאמן לא שילמו את כל התשלומים שהיה על המשיב לשלם על פי הסכם המכר בתוך התקופה שנקבעה בסעיף 5.1 (7) להסכם המכר או בכלל אני קובע שהמשיב ו/ו הנאמן הפרו את התחייבותם זו.
לעניין זה ראוי לציין, כי בהסכמתו להסדיר התשלומים ולהמציא אישורים להעברת הזכויות בנכס תוך 18 חודש נטל על עצמו המשיב סיכון שבתוך התקופה האמורה לא יספיק להשלים את הליכי ההשגה על דרישת התשלום של העירייה ו/או ההליכים הקשורים בחידוש החכירה של המקרקעין ו/או הנכס. לפיכך, אין בכך שהליכים אלה לא הושלמו כדי לפטור אותו מהתחייבותו כלפי המבקשת.

ז. ז. המשיב אינו כופר בזכותה של המבקשת לאכוף את קיום חיוביו לשלם את התשלומים הקבועים בסעיף 5.1 להסכם המכר, אלא שלטענתו לא יהיה בכך כדי להועיל למבקשת בשל הקושי בהעברת הזכויות במחצית מהמקרקעין בלבד.

אכן, אפשר שקיים קושי ברישום הבעלות על שם המבקשת בשל כך שרכשה רק מחצית מהזכויות במקרקעין, אולם המבקשת הייתה מודעת לכך שרכשה רק חלק מהמקרקעין. לפיכך ולנוכח הוראות סעיפים 3.4 ו – 8.2 להסכם המכר, מהם משתמע לכאורה שלא הוטלה על המשיב חובה לרשום את זכויות המבקשת בנכס, אלא רק לאפשר רישום זה בדרך של תשלום החיובים המוטלים עליו והמצאת האישורים בגין תשלומים אלה, נראה שאם לאחר שהמשיב ישלם את התשלומים החלים עליו ויחתום על המסמכים הדרושים להעברת הזכויות בנכס לא תוכל המבקשת לרשום את זכויותיה בנכס בשל גורמים שאינם בשליטת המשיב, לא יראו במשיב מי שהפר את התחייבותו בהסכם המכר בנושא רישום הזכויות.

ח. ח. משהתחייב המשיב לשלם את התשלומים הקבועים בהסכם המכר אין לכרוך את ביצוע התשלום ברישום זכויות המבקשת בנכס. ראשית, ביצוע התשלומים מהווה תנאי להסכמת המינהל והעירייה לשינוי רישום זכות החכירה. שנית, לאחר ביצוע התשלומים האמורים, אפילו על חשבון החוב הרובץ על כלל המקרקעין, תוכל המבקשת לפעול להשלמת רישום הזכויות על שמה ביתר קלות ו/או לשלם את יתרת התשלומים על כל המקרקעין ולתבוע מבלנק השבה של התשלומים ששילמה בעד חלקו במקרקעין.

ט. ט. ככל שיש למשיב השגות על דרישות התשלום של העיריה ו/או המינהל יוכל לפעול להשבת הסכומים שישולמו ביתר מבלי לעכב את רישום הזכויות בנכס על שם המבקשת, שהרי המחלוקת לעניין זה היא בינו לבין העיריה ו/או המינהל ולא עם המבקשת.

י. י. משמצאתי שאין לקשור בין התשלומים בהם חוייב המשיב על פי הסכם המכר לבין השגות המשיב על דרישות העירייה ו/או המינהל והקושי לרשום את הזכויות בנכס על שם המבקשת, זכאית המבקשת לסעד שיאכוף על המשיב והנאמן לשלם את התשלומים בהם התחייב המשיב על פי הסכם המכר.

הפיצוי המוסכם

יא. יא. המבקשת עתרה לחייב את הנאמן לשלם לה סך של 50,000$ מתוך כספי הנאמנות שישארו בידיו לאחר ביצוע התשלומים בהם התחייב המשיב על פי הסכם המכר. הסעד המבוקש הוא למעשה תביעה כספית לחיוב המשיב לשלם למבקשת פיצויים בסך של 50,000$ שלפי סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984, מצויה בסמכות בית משפט השלום.

ברע"א 7589/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' רחל שוורץ, פ"ד נג (1) ע' 670, בע' 672, נקבע:

"אכן, כטענת המבקשת, צו המניעה לו עתרה, אינו ניתן להערכה כספית ועל כן הסמכות לתתו מסורה לבית המשפט המחוזי, מכוח סמכותו השיורית (ראו זוסמן ווינוגרד לעיל). ברם, הסמכות לדון בתביעה לסעד הכספי בסך 50,000 ש"ח, אשר נתבקש על ידי המבקשת, נתונה לבית משפט השלום מכוח סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984. זאת, חרף העובדה שהסעד הכספי נתבע כסעד משני. "
לפיכך, מחוסר סמכות עניינית אני מוחק את עתירת המבקשת לחיוב הנאמן לשלם לה 50,000$ מכספי הנאמנות, בלי לדון בה לגופה.

חיובי השותפים במקרקעין

יב. יב. סעיף 1 (א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969, קובע:

"זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה."

משלא הראה בלנק שזכותו של המשיב להעביר את זכויותיו שלפי הסכם השיתוף לצד שלישי נשללה זכאי המשיב להעביר את זכויותיו מכוח הסכם השיתוף למבקשת.

יג. יג. סעיף 8.1 להסכם השיתוף, קובע: "הצדדים מתחייבים אהדדי כי אם וככל שתימכרנה זכויותיו בנכס, הסכם המכר יותנה בחתימת הקונה על הסכם שיתוף זה או אשרור התחייבויות המוכר בהתאם להסכם זה ע"י הקונה." ממילא גלומה בסעיף זה הסכמה של כל השותפים שהסכם השיתוף יחול גם על רוכשים מאוחרים.

יד. יד. תכליתו של סעיף 29 (א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, (להלן: "חוק המקרקעין") להגן על רוכש מאוחר מפני הסכמות מוקדמות בין שותפים במקרקעין מבלי שידע על כך עובר לרכישת חלק מהמקרקעין. לפיכך, כל עוד הסכמות כאלה לא קיבלו פומביות בדרך של רישום המאפשר לרוכש לעמוד על הזכויות והחובות אותן עומד הוא לרכוש, לא יהיה להסכמות אלה תוקף כלפיו.
אין בהוראותיו של סעיף 29 (א) לחוק המקרקעין כדי לפטור מי שהיה צד להסכם שיתוף מהתחייבויותיו כלפי השותפים האחרים, אפילו הצטרפו לשותפות במועד מאוחר יותר.

טו. טו. בלנק היה מודע למכירת הנכס למבקשת ולהוראות ההסכם בהם הוראת סעיף 4.5 להסכם המכר: "הצהרות והתחייבויות הקונה: לפעול ולקיים את הוראות הסכם השיתוף, ולראות את הסכם השיתוף כאילו נרשם בהתאם להוראות סעיף 28 (א) לחוק המקרקעין, התשנ"ט – 1969.". בנסיבות אלה, סביר להניח שאילו ביקש שלא להחיל על המבקשת את הוראות הסכם השיתוף שנכרת בסמוך היה פועל למנוע הכללת הוראה זו בהסכם המכר. משלא עשה כן, סביר להניח שבזמן אמת הסכים שהמבקשת תבוא בנעלי המשיב ביחס להסכם השיתוף, כפי שהתחייב מסעיף 8.1 להסכם השיתוף.

טז. טז. אשר על כן, אני קובע כי המבקשת היא צד להסכם השיתוף והיא זכאית לאכוף על בלנק חיובים שנטלו על עצמם השותפים על פי הסכם השיתוף.

יז. יז. המבקשת מבססת את זכותה לחייב את בלנק לשלם את התשלומים המגיעים למינהל ו/או לעירייה בעד חלקו במקרקעין על הוראות סעיף 2.4 להסכם השיתוף (נספח ב), הקובע:

"כל צד ישא בהוצאות, עלויות, מסים מכל מין וסוג שהוא שיחולו על חלקו בנכס."

סעיף 2.4 להסכם השיתוף קובע חלוקה של ההוצאות הכרוכות במקרקעין על פי חלקו של כל אחד מהשותפים. אולם לא נקבע בו הסדר המחייב שותף לשלם תשלומים החלים עליו במועד מסויים ו/או בהתרחש אירוע מסויים.

אכן, אי תשלום חלק מהמסים המוטלים על כלל המקרקעין עלול לפגוע באפשרות של השותף האחר להינות מחלקו במקרקעין, ובענייננו עיכוב התשלום לעירייה ולמינהל מונע את רישומה של המבקשת כבעלת הזכויות בנכס, ברם במצב המשפטי הנוכחי אין בכך כדי לחייב שותף לשלם את חובותיו לרשויות, אלא להקים לשותף הנפגע זכות השבה במקרה שיבחר לשלם את חיובי השותף האחר כדי שלא להיפגע ממחדלו של השותף, כאמור בסעיף 32 (ב) לחוק המקרקעין:

"שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם במקרקעין."

לפיכך, אין המבקשת זכאית לחייב את בלנק להסדיר את חובו לעירייה ולמינהל במועד מסויים. לכל היותר רשאית היא לשלם את חלקו של בלנק ולתבוע ממנו השבה של התשלומים ששילמה בגין חלקו במקרקעין.

הערת השעבוד שרשמה העירייה

יח. יח. המבקשת לא שילמה את חיובי הארנונה בעד הנכס בתקופה שבין פברואר 2002 ו – יוני 2005, לפיכך יש לראות את חוב הארנונה בעד תקופה זו כשעבוד הרובץ על הנכס אף מבלי להזדקק לרישום ההערה אודות השעבוד. זאת, בהתאם להוראות סעיף 11א (1) לפקודת המסים (גביה), ואכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות), (הוראת שעה), התש"ס-2000.

ועוד. משנמצא שקיים חוב ארנונה על הנכס בגין התקופה שקדמה למועד כריתת הסכם המכר ו/או העברת החזקה בנכס מהווה אף חוב ארנונה זה שעבוד הרובץ על הנכס מכוח הוראות סעיף 11א (1) כאמור לעיל, ללא קשר לרישום ההערה. שעבוד זה שהתגבש קודם לרכישת הנכס על ידי המבקשת גובר על זכויותיה של המבקשת בנכס.

הואיל ועל המקרקעין רובץ שעבוד בגין חוב ארנונה בו חייבים המשיב והמבקשת אין להסיר ההערה שיש בה כדי להזהיר רוכשים עתידיים מפני השעבוד הרובץ על הנכס.

יט. יט. בטענתה כי במועד רישום הערת האזהרה לא נותרו למשיב זכויות בנכס ועל כן לא יכולה הייתה לרשום את ההערה (סעיף 13 לסיכומיה) תוקפת המבקשת את המעשה המינהלי שביסוד רישום ההערה. לפיכך ובהתאם להוראות סעיף 5 (1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000, ופריט 8 (א) לתוספת הראשונה, הסמכות לדון בעניין זה נתונה לבית המשפט לענינים מינהליים ולא לבית משפט זה.

סוף דבר

אשר על כן, אני מקבל את טענות המבקשת נגד המשיב והנאמן ודוחה את טענותיה נגד משיבים 2 ו – 3 והעירייה.

הנני מורה למשיב 2 לשלם מתוך כספי תמורת הנכס המוחזקים בידיו בנאמנות, את התשלומים בהם חייב משיב 1 על פי הסכם המכר.

משיבים 1 ו – 2 ביחד ולחוד ישלמו למבקשת את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך
-.30,000 ₪.

המבקשת תשלם למשיבים 3 ו – 4 את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך -.10,000 ₪ וכסכום הזה למשיבה 5.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתן היום ו' בתמוז, תשס"ו (2 ביולי 2006) בנוכחות הצדדים.

השופט יהודה זפט
- סגן נשיא











הפ בית משפט מחוזי 937/05 עוז מאור מחקר ופיתוח בע"מ נ' שמעון נדל,עו"ד משה שפורן ,לביו בלנק,תאודור לבון,עיריית נס ציונה (פורסם ב-ֽ 02/07/2006)