פסקי דין על רחמים סינואני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6071/06 בל     22/01/2007




בל 6071/06 רחמים סינואני נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
בל 006071/06


בפני
:
כבוד השופט אילן איטח


22/01/2007



בעניין:
רחמים סינואני



ע"י ב"כ עו"ד
יוסף מ. גולדשטיין

המערער

נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד ארן ספורטה

המשיב

פסק דין


1. 1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27.7.06 אשר קבעה למערער דרגת נכות זמנית מהעבודה בשיעור של 50% מיום 11.5.04 ועד ליום 14.5.04 ובשיעור 30% מיום 15.5.04 עד ליום 16.5.07.
2. 2. להלן העובדות הרלוונטיות לענייננו:
2.1. 2.1. המערער, יליד 1954, מסגר במקצועו, נפגע בתאונת עבודה ביום 9.2.04. הפגיעה הוכרה בראש (חבלה בראש עם שבר בגולגולת ובלסת).
2.2. 2.2. ועדה רפואית מדרג ראשון התכנסה בעניינו של המערער וקבעה לו ביום 20.2.05 דרגת נכות יציבה בשיעור של 10%. הן המערער והן המשיב ערערו על החלטת הדרג הראשון.
2.3. 2.3. הועדה לעררים התכנסה ביום 18.7.05, שמעה את תלונותיו של המערער ושל בא כוחו, וערכה למערער בדיקת פה ולסת וגב. הועדה קבעה כדלקמן:
"לפי מסמכים שבתיק, אין ביטחון שהיה שבר בקונדילוס של הלסת. בצילום ct מדובר על עיוות בעמדה ובתנועה של הקונדילוס. אם היה שבר, יכול להיות שהוא שבר ישן. ואם היה נזק עקב התאונה אז הוא גרם רק לבעיה זמנית שעברה עם הזמן והיום מבחינה קלינית אין סימן כלשהו לפגיעה בפרקי הלסת. לכן הועדה מקבלת ערעור המוסד וקובעת שבגין הלסת לא נשארה נכות.
מבחינה אורטופדית: הועדה עיינה בתיק ומצאה רישומים רבים ורצופים מ- 1998- 2004 על כאבי גב תחתון עם קרינה לרגל שמאל, הגבלה בתנועות, כאבי צוואר חוזרים ובדיקות שנעשו. הועדה מבקשת לצפות בצילומי ע.ש. גבי ומתני שנמצאים ברשותו.
הועדה מבקשת חוו"ד פסיכיאטרית, נוירואופתלמולוגית וא.א.ג. הועדה תסכם ללא נוכחות."
2.4. 2.4. פסיכיאטריה – ביום 6.9.05 נבדק המערער על ידי הפסיכיאטר – דר' פלר. דר' פלר שמע את תלונות המערער, רעייתו וב"כ. התייחס לחוו"ד מטעם המערער מאת דר' פורטנוי מיום 26.5.05. דר' פלר לא מקבל את הממצאים והמסקנות של דר' פורטנוי וקובע כי להערכתו יש למערער נכות בשיעור של 10% לפי תקנה 34 (ב) שענינה הפרעות פסיכונוירוטיות כאשר ישנם סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה.
2.5. 2.5. א.א.ג. –ביום 6.9.05 נבדק המערער על ידי רופא א.א.ג. - דר' סמואל. דר' סמואל בדק את המערער, שמע את תלונות המערער, רעייתו וב"כ. שלח את המערער לערוך בדיקת שמיעה עדכנית ובדיקת eng. תוצאות הבדיקות הועברו לדר' סמואל אשר הורה על עריכת בדיקות חוזרות. לאור תוצאות הבדיקה קבע דר' סמואל, בישיבה מיום 13.6.06 כי למערער עדין נכות זמנית בשיעור של 20% עד ליום 16.5.07.
2.6. 2.6. נוירואופטלמוגיה – ביום 3.7.06 נדק המערער ע"י הנוירואופטלמוג – דר' גוטמן אשר קבע כי למערער לא נותרה נכות עינים הקשורה לתאונה.
2.7. 2.7. ביום 27.7.06 התכנסה הועדה שוב וקבעה כדלקמן:
"ועדה עיינה בחוו"ד עיניים מ- 3.7.06 שקובע שאין נכות ומקבלת אותה. חוו"ד א.א.ג. מיום 13.6.06 שממליצה 20% נכות זמנית מ- 15.5.04 עד 16.5.07 ומקבלת אותה. ועדה עיינה בחוו"ד פסיכיאטרית מ- 6.9.05 שממליצה 10% לפי סעיף 34ב' לצמיתה ומקבלת אותה. מבחינה אורטופדית לא נותרה נכות מדובר בארועים חוזרים של כאבי גב כפי שארעו בעבר החל מ- 1998 עד 2004. ראה כרטיס רפואי עם כאבים על גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין, רגל שמאל, כאבי צוואר. אי לכך יש לראות את האירוע כהחרפה זמנית וחולפת עם מהלך טבעי מקודם."
3. 3. להלן טענות המערער בתמצית:
3.1. 3.1. לענין הבדיקה בתחום הנפשי-פסיכיאטרי – היא נערכה זמן קצר ומבלי שהתקיימו בה כל התבחינים שבד"כ פסיכולוגים קליניים עורכים לבירור הזכרון והדבר עולה כדי טעות משפטית. כמו כן, לא התחשבו בעובדה שהמערער לא עובד מאז התאונה דבר המצביע על בעיה נפשית.
3.2. 3.2. לענין א.א.ג. – ענין הזמניות לא ברור שכן כבר חלפו למעלה משנתיים מאז התאונה. לאור הבדיקה שנערכה למערער היה מקום לבחון את תלונותיו בדבר נדודי שינה בכובד ראש.
3.3. 3.3. שגתה הועדה שלא הפעילה בעניינו של המערער את תקנות 15, 16 ותקנה 18.
4. 4. להלן תשובות המשיב בתמצית:
4.1. 4.1. טענות המערער מתמקדות בשיקול הדעת הרפואי של הועדה.
4.2. 4.2. לא נפל פגם בהתנהלות הועדה בכל הנוגע לתחום הפסיכיאטרי. הוועדה הפנתה את המערער לבדיקה פסיכיאטרית כיוון שבהרכבה לא נכלל מומחה בתחום זה. המומחה בתחום הפסיכיאטריה נתן את חוות דעתו ואף הפנה לתאונת עבודה קודמת של המערער משנת 1997 גם אז קיבל המערער טיפול נפשי. הפסיכיאטר התייחס בפירוט לחוות הדעת של ד"ר פורטנוי ומציין כי בבדיקתו עלו ממצאים שונים מהממצאים שעלו בבדיקת ד"ר פורטנוי. אופן הבדיקה ומשכה הינם עניינים שבגדר רפואה אשר ערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם.
4.3. 4.3. בתחום הא.א.ג התייעצה הוועדה עם בודק רפואי אשר נתן חוות דעתו לאחר שקיבל לידיו תיעוד רפואי לרבות תוצאות בדיקת השמיעה של המערער ובדיקת ה- eng. באשר לנכות הזמנית הסתמך ד"ר סמואל על עמדת הבודקת בבדיקת ה- eng וקבע כי מדובר בנכות זמנית בשל הצורך בבירורים נוספים על מנת לקבוע דרגת נכות צמיתה וסופית.
4.4. 4.4. משלא נקבעה למערער דרגת נכות צמיתה הרי שאין מקום להפעלת תקנה 15 בעניינו.
דיון והכרעה:
5. 5. המסגרת המשפטית להתערבות בית הדין בהחלטת ועדת העררים:
סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב}, התשנ"ה – 1995 (להלן-החוק) שכותרתו "קביעת דרגת נכות מעבודה" קובע לאמור:
"א. רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -
1. אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה.
2. את דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
(א1). קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי סעיף 104 (א) וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות"
6. 6. סעיף 123 לחוק שכותרתו "ערעור" קובע, כי החלטת הועדה הרפואית ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד. סמכות הועדה היא סמכות מקצועית – רפואית המחייבת לימוד העובדות, ניתוחן ותרגומן של הפגימות והליקויים לשפת אחוזי הנכות (דב"ע (ארצי) לח/01-65 זינגר – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ז' 213).
7. 7. במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 213). אך כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה, לפי שיקול דעתה הרפואי, את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרם על ידי הפגימות ואם לא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים – עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו – אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין (דב"ע (ארצי) לג/0-40 דולזר – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ד 407).
8. 8. על פי ההלכה הפסוקה, קביעתה של ועדה רפואית בדבר דרגת הנכות מחייבת את בית הדין (עב"ל (ארצי) 9/60 המוסד לביטוח לאומי
– כליף, פב"ל ו 39) ואין בית הדין רשאי לשמוע ראיות הבאות לסתור את קביעת הועדה הרפואית או לעקפה, כן לא ישים בית הדין עצמו מומחה לרפואה ולא יקבע דרגת נכות (דב"ע (ארצי) לו/0-6 אלחטיב – הועדה הרפואית לערעורים והמוסד לביטוח לאומי
, פד"ע א 157; פב"ל יא 337) ולא יעמיד דעתו תחת דעתה של הועדה לענין ממצא עובדתי מבחינה רפואית (דב"ע (ארצי) ל/0-11 סימן טוב – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ב' 133).
מן הכלל אל הפרט:
9. 9. לאור ההלכה ופסקי הדין אשר אוזכרו לעיל אין בידי להתייחס לטענות המערער ככל שאלו מתייחסות לאופן ומשך הבדיקות שעבר ע"י חברי הועדה או מי מהיועצים לועדה. מדובר בעניין שברפואה אשר לבית הדין אין את הסמכות כמו גם את הידע או הכלים להתמודד עמו. מה גם שהמערער לא הציג שום תשתית רפואית מתאימה כדי לקבל את גרסתו. טענות של בא כוח אינן – בכל הכבוד – מספקות כדי לקבוע כי בבדיקה הרפואית נפל פגם.
10. 10. מעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי הועדה, כללה בהרכבה אורטופד, מומחה פה ולסת וקרדיולוג, ערכה למערער בדיקה וקבעה ממצאיה ודרגת נכות בגינם. מכיוון שבהרכב הועדה לא נכללו מומחים בתחום הנפשי ובתחום הא.א.ג, הפנתה הוועדה את המערער לבדיקות אצל מומחים בתחומים האמורים וקבעה את דרגת הנכות של המערער רק לאחר שקיבלה לידיה את חוות הדעת הרלוונטיות.
11. 11. בתחום הפסיכיאטריה קבע המומחה למערער דרגת נכות בשיעור של 10% לפי סעיף ליקוי 34(ב) תוך התייחסות לחוות דעתו של ד"ר פורטנוי ואי קבלת מסקנותיו על סמך שוני בממצאים שעלו בבדיקות שערך. אין בעובדה כי המערער לא שב לעבודתו לאחר הפגיעה בעבודה משום אינדיקציה ברורה לכך שמדובר בבעיה נפשית כלשהיא. מדובר בטענה בעלמא אשר אינה נתמכת במסמך רפואי כלשהוא. אף מעיון בחוות דעתו של ד"ר פורטנוי עולה כי העובדה שהמערער אינו עובד נובעת ככל הנראה ממצבו הנפשי ולא מהווה סממן למצבו הנפשי. אשר על כן, דין הטענה להידחות.
12. 12. בתחום הא.א.ג ערך המומחה 3 ישיבות בעניינו של המערער כאשר לראשונה ביום 6.9.05 שמע את תלונות המערער, ערך לו בדיקה והפנה את המערער לביצוע בדיקת שמיעה עדכנית ובדיקת eng וכן ביקש לקבל לידיו את כל התיעוד הרפואי הנוגע לירידה בשמיעה של המערער. ביום 19.3.06 שוב ביקש המומחה לבצע למערער בדיקת שמיעה עדכנית ובדיקת eng חוזרת. ביום 24.5.06 מציין המומחה כי בדיקת ה- eng אשר בוצעה למערער אינה שלמה ולכן מופנה המערער לביצוע בדיקה חוזרת וכן מציין כי מעיון בבדיקת השמיעה שנערכה למערער עולה כי קיימת החמרה מזערית בשמיעה לעומת הבדיקה מיום 6.11.05. ביום 13.6.06 קבע המומחה, לאחר עיון בבדיקת ה- eng, כי מדובר בפגיעה המתאימה ל"פגיעה וסטיבולרית פריפרית" וסיכם המומחה כך: "לדעתי נכותו עדיין זמנית 20% מ- 15.5.04 עד 16.5.07".
13. 13. לענין תקנה 15 - הלכה פסוקה היא כי הועדה אינה מחויבת לשקול הפעלת תקנה 15 בעניינו של מבוטח שעה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בלבד, פרשנות זו אף עולה מלשון הסעיף, לפיה תישקל הפעלת תקנה 15 באם מתקיים התנאי לפיו חלה ירידה בהכנסות המבוטח לזמן בלתי מוגבל כתוצאה מהנכות. שעה שנקבעה למערער אך נכות זמנית, לא מתקיים התנאי להפעלת תקנה 15 דלעיל. תקנה 16 דנה בעניין סמכות הועדה להגדיל את דרגת הנכות שעה שנקבעה דרגת נכות בשיעור של למעלה מ- 65%. למערער נקבעה דרגת נכות זמנית של 50%, משכך, אין מקום לשקול את הפעלת התקנה. הדברים יפים ונכונים גם לעניין הפעלת תקנה 18 שענינה דרגת נכות נמוכה מ- 20%.
14. 14. על אף שיש לדחות את טענות המערער מצאתי לנכון להחזיר את ענינו של המערער לועדה, וזאת מן הטעמים להלן:
14.1. 14.1. מעיון בחוות הדעת של המומחה לא.א.ג עולה כי חוות דעתו של ד"ר הימלפרב, אשר עמדה בפני
הועדה בישיבתה השניה, לא עמדה בפני
ו ובכל מקרה אין כל התייחסות אליה ולממצאיה. מדובר בפגם משפטי המצדיק השבת עניינו של המערער לוועדה על מנת שתתייחס לחו"ד הנ"ל.
14.2. 14.2. מחד קובעת הועדה כי היא מקבלת את חוות דעתו של דר' פלר לגבי 10% נכות לפי תקנה 34 (ב), אך מאידך היא קובעת לו אחוזי נכות זמניים למרות שדר' פלר קבע נכות יציבה. משמימלא מוחזר הענין לועדה לגבי א.א.ג. תנמק הועדה את הטעם לקביעת הדרגה הזמנית בתחום זה.
סוף דבר
15. 15. לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל שלא מטעמיו. עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתפעל בהתאם לאמור בסעיף 14 לעיל. אין צו להוצאות.

ניתן היום ג' בשבט, תשס"ז (22 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.

אילן איטח
, שופט

נאוה ינאי








בל בית דין אזורי לעבודה 6071/06 רחמים סינואני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/01/2007)