פסקי דין על שלום לנקרי |

7166/06 עפ     25/01/2007




עפ 7166/06 שלום לנקרי נ' מדינת ישראל




3
בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

עפ 007166/06
בפני
:
כב' הנשיא י.פלפל
- אב"ד
כב' השופט נ.הנדל
- ס.נשיא
כב' השופטת ש.דברת
המערער:
שלום לנקרי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
מהות הערעור : ערעור על פס"ד של בימ"ש השלום בקרית גת (כב' השופט ד. פולוק) בת.פ. 1240/03 מיום 2.4.06
25/01/2007
החלטה

1. המערער, מר שלום לנקרי
, הגיש לבית המשפט כתב ערעור שהוכתר בכותרת "הודעת ערעור פלילי ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין".
בכותרת של המסמך נכתב "שלום לנקרי
מ.ז. 078134533 ע"י ידיד קרוב, מיופה כוח, יוסף בן ברוך, שכתובתי להמצאת כתבי בי-דין הינה: רח' יהודה הלוי 1/12 אשדוד טלפקס: 8555941-08 ; סלולר: 7424372-050".

2. ידוע לנו מדיונים בערעורים פליליים אחרים, שאין זו הפעם הראשונה שיוסף בן-ברוך מכנה עצמו "ידיד קרוב" והוא נוהג להגיש ערעורים, כביכול בשם מערערים, מתוך נסיון לייצג את בעלי הדין בפני
נו.

3. ב"כ המשיבה, עו"ד אדם אור, טען, כי "בהתאם לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין וסעיף 13 לחסד"פ מוסמך רק עורך דין לייצג נאשמים בבית משפט".
המערער טען, כי "מר בן-ברוך סיים משפטים אבל הוא לא עו"ד ואין לו תעודה. אני מבקש לא לפגוע בי ולאפשר לחברי לאמר את דבריי מתוך פיו".
מששאלנו את המערער למקצועו השיב "אני מורה, יש לי תעודת הוראה והסמכה להנדסאי".

4. קיימים מקרים בהם יכול "אחר" לייצג בעל דין או להצטרף לתביעה כאשר אינו צד לתביעה זו. תקנה 32(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 לפיה "פסול-דין רשאי לתבוע לדין על ידי אפוטרופסו או ידידו הקרוב..." וכן בבית משפט לענייני משפחה רשאי קטין להיות מיוצג על ידי "ידיד קרוב" (ראה סעיף 3 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995). מקרה נוסף הנו יציר הפסיקה הקרוי "ידיד בית משפט" – שהנו גוף או בעל תפקיד אשר מצורף להליך המתברר בפני
בית המשפט, על אף שאינו צד ישיר לסכסוך, אשר מטרתו לסייע לבית המשפט בסוגיה הנידונה. מדובר בצד שיש לו יכולת לתרום לבית המשפט, אם בשל אינטרס אותו הוא מייצג, בשל מומחיותו, תפקידו או עיסוקו (ראה מ"ח 7929/96 קוזלי ואח' נגד מדינת ישראל
, פ"ד נג(1), 529).

5. המקרה שבפני
נו אינו חוסה תחת אף אחד החריגים הנ"ל. המערער הנו אדם נורמטיבי שאינו מוגדר "פסול דין". איננו דנים בסוגיה כזו הדורשת שמוסד מקצועי חיצוני יסייע לבית המשפט בהבהרתה.

6. סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע, כי "לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך כדין והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי סעיף 15".
חריג לכך נמצא בסעיף 19(ג) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א 1971 שם כל פעולה שרשאי קטין לבצע בבית משפט, רשאי גם הורה הקטין, או אדם אחר שהרשהו בית המשפט לעשות כן, לייצגו. גם חריג זה אינו רלוונטי למקרה שבפני
נו.

7. בנוסף לנ"ל אציין, כי גם במשפט האזרחי - תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מייחדת את זכות הייצוג לעורך דין וזאת "באין הוראה מפורשת אחרת בדין". על פי סעיף 4(2) לפקודת עורכי הדין, 1938 (אשר בוטלה בשנת 1961) בחוק לשכת עורכי הדין - "מוסמך היה ביהמ"ש להתיר ל"ידיד" להתייצב מטעם בעל דין לפני בית המשפט ... אלא שהיתר זה לא היה ניתן למי שלפי דעת בית המשפט הפך "ידידות" זו לעסק המתחרה בעורכי דין" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית 1991, עמ'203-204). כיום סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"), קובע -
"הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:
(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;
(2) ....
(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים".

בסעיף הנ"ל לא קיים האיסור על עשיית פעולה "שלא דרך עיסוק ולא בתמורה", כפי שהופיע בפקודה. הסעיף אמנם נראה שאינו מונע מביה"ש להתיר ל"ידיד" להתייצב בפני
ו, אך גם הוראה המתירה זאת מפורשות לא קיימת ולכן יוצא איפה, כי האיסור בתקנה 472 לתקנות תופס גם בהתייצבות לשם טיעון בפני
ביהמ"ש (ראה – י. זוסמן, שם, שם).

הבקשה נדחית. הערעור יקבע לשמיעה על פי יומנו של בית המשפט.

המזכירות תשלח החלטה זו בדואר לצדדים ולבאי כוחם.
ניתן היום ו' בשבט, תשס"ז (25 בינואר 2007) בהעדר הצדדים ובאי כוחם.
י.פלפל
– אב"ד

נ. הנדל – ס. נשיא

ש. דברת - שופטת









עפ בית משפט מחוזי 7166/06 שלום לנקרי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 25/01/2007)