Google

הארכיבישוף היווני קתולי - יוסף ח'ורי סלים, סלים ח'ורי חאתם, סלים ח'ורי פאיק, סלים ח'ורי ראיק, 'סלים ח'ורי פרג, סלים ח'ורי נאדר

פסקי דין על הארכיבישוף היווני קתולי | פסקי דין על יוסף ח'ורי סלים | פסקי דין על סלים ח'ורי חאתם | פסקי דין על סלים ח'ורי פאיק | פסקי דין על סלים ח'ורי ראיק | פסקי דין על 'סלים ח'ורי פרג | פסקי דין על סלים ח'ורי נאדר |

4476/02 א     28/01/2007




א 4476/02 הארכיבישוף היווני קתולי נ' יוסף ח'ורי סלים, סלים ח'ורי חאתם, סלים ח'ורי פאיק, סלים ח'ורי ראיק, 'סלים ח'ורי פרג, סלים ח'ורי נאדר




1
בתי המשפט

א 004476/02
בית משפט השלום חיפה
28/01/2007
תאריך:
כב' השופט אברהם אליקים

בפני
:

הארכיבישוף היווני קתולי

בעניין:
התובע
עו"ד כרכבי בסאם

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . יוסף ח'ורי סלים

2 . סלים ח'ורי חאתם

3 . סלים ח'ורי פאיק

4 . סלים ח'ורי ראיק

5 . 'סלים ח'ורי פרג

6 . סלים ח'ורי נאדר

7 . סלים ח'ורי גאלב

הנתבעים
עו"ד כנאענה אבראיהם סלים

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

מבוא וטיבה של המחלוקת
1. התובע, הבעלים של חלקה 21 בגוש 19353 בכפר עראבה (להלן-"החלקה") הגיש כנגד הנתבעים תביעת פינוי מהחלק המוחזק על ידם בחלקה.

2. מסיכומי הנתבעים עולה כי אין מחלוקת כי התובע הוא הבעלים של החלקה וכי בין השנים 1984-1994 שכרו הנתבעים מהתובע חלק מהחלקה בשטח של כ-800 מ"ר עליו הוקם מבנה אשר שימש כמוסך.

3. הנתבעים בהגנתם טענו כי בתום תקופת השכירות הראשונה- בשנת 1994 הוארכה תקופת השכירות בהסכם בע"פ למשך 10 שנים נוספות וטענה זו שנוייה במחלוקת בין הצדדים.

4. עוד יצויין כי הותר לתובע לפצל סעדיו באשר לתביעת דמי שכירות או דמי שימוש ראויים והדיון מתמקד רק בבקשת התובע למתן צו פינוי כנגד הנתבעים.
5. מטעם התובע העידו מר מטר ומר דורין פיינרו מהנדס הועדה המרחבית לב הגליל, מטעם הנתבעים העיד הנתבע מס' 7 לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

6. למען הסדר אבהיר כי שלב הסיכומים אינו שלב להגשת ראיות ובוודאי שאינו שלב להגשת חוות דעת. הנתבעים צרפו לסיכומיהם חוות דעת של השמאי מר סלאמה שלא הוגשה כראיה בתיק ולכן אין הם רשאים להסתמך עליה.

המחלוקת
7. יש לבחון השאלה האם זכאים הנתבעים להמשיך ולהחזיק בנכס גם כיום ומה מקורה של אותה זכות.

8. הנתבעים מבקשים להתנות פינויים בהחזר השקעות שהשקיעו ויש לבחון האם הם זכאים לטעון הטענה ואם התשובה חיובית מהו הסכום לו הם זכאים.

9. ברקע הדברים חלוקים הצדדים באשר לזכותם של הנתבעים להחזיק בנכס משנת 94- תום מועד תקופת השכירות ועד ליום הגשת התביעה ובמידה ושאלה זו רלונטית יש לבחון מקור זכותם של הנתבעים להחזיק בנכס לאחר שנת 1994.

דיון
10. לצערי הנסיונות לסיים המחלוקות בין הצדדים בדרכי פשרה העלו חרס, אלא שהמו"מ הארוך ומשך נהול המשפט הביאו לכך שכיום מתייתר הצורך לדון במחלוקת על פי כתב התביעה.

11. הנתבעים טענו בהגנתם כי הם זכאים להחזיק במקום במשך 10 שנים החל משנת 1994, דהיינו הם טענו לזכות שכירות שנסתיימה גם לגרסתם בשנת 2004. גם אם עובדה זו היתה נכונה, הרי שאין מחלוקת כי בחודש ינואר 2007, בחלוף 3 שנים מתום תקופת השכירות לכאורה אין לנתבעים זכות להחזיק במושכר ודין התביעה כיום להתקבל במלואה.

12. עיון בטענות הנתבעים בכתב הגנתם ולמעשה גם בסיכומיהם מראה כי הם גם לא טוענים אחרת ואין הם טוענים כי הם זכאים להמשיך ולהחזיק במושכר מכח הסכם, ר' למשל סעיף 2.10 לסיכומיהם לפיו "הנתבעים מוכנים לפנות את הקרקע....".

13. לאור האמור לעיל דין התביעה להתקבל במלואה גם מבלי לבחון מי מהצדדים צודק באשר למה שהתרחש בשנת 1994.

14. למען הסדר אבהיר כי הנתבעים בסעיף 2.10 מבקשים לקבל פיצוי "עבור השקעה בשתי הקומות שהשקיעו בהסתמכם על ההסכם שנערך בינם לבין התובע", טענה זו דינה להדחות מבחינה משפטית ומבחינה לוגית. אם הסתמכו הנתבעים על ההסכם כדבריהם, הרי שלגרסתם ההסכם היה משנת 1994 למשך 10 שנים. הם שהו בנכס משנת 1994 ועד שנת 2007, כך שציפיותיהם הוגשמו במלואם. ניתנה להם האפשרות להנות מפרי השקעותיהם ומכאן שאין הם זכאים להחזר השקעה מעבר לכך, לכך אוסיף כי גם מבחינה משפטית דין הטענה להדחות. עיון בכתב ההגנה מראה כי אין בו כל טענה ולו ברמז בדבר השקעות או החזר השקעות אותו מבקשים הנתבעים לקבל וגם במהלך המשפט לא הוצגו ראיות מטעם הנתבעים התומכות בטענה זו. בנסיבות אלו על הנתבעים לפנות הנכס ללא כל תנאי.

15. למעלה מן הצורך אבהיר כי לאחר ניתוח טענות הצדדים עדיפה בעיניי עמדת התובע לפיה לא נערך הסכם שכירות בשנת 1994 ובכלל זה לא הוקנתה לנתבעים זכות שכירות למשך 10 שנים נוספות.

16. לא סביר בעיניי כי הסכם שכירות ובוודאי הסכם לתקופה ארוכה ייעשה ללא מסמך (הנני מפנה להוראות חוק המקרקעין המתיחסות לשכירות של מעבר ל-5 שנים כחכירה על כל המשתמע מכך) וגם התנהגות הנתבעים בשנים 1994-2002 לא היתה התנהגות של שוכרים. מעצם מהותה של שכירות על הדייר לשלם לבעל הנכס דמי שכירות, הנתבעים מודים בכתב הגנתם כי משנת 1994 ועד ליום הגשת התביעה 20.2.02 הם לא שילמו ולו שקל אחד לבעלים, הייתכן הסכם שכירות ללא דמי שכירות?!

17. גם תוכנו של ההסכם הנטען, הסכם בע"פ סתמי ובלתי מסויים, אין בו פרטים בדבר גובה דמי השכירות ותנאי התשלום.

18. למעשה גם מעדותו של העד היחידי מטעם הנתבעים, הנתבע מס' 7 כמתואר בעמ' 15 עולה כי לא נערך הסכם בין הצדדים בשנת 94: "אחרי 94' היינו במשא ומתן עם בריקי ג'מיל שהיה הממונה מטעם התובע שהם מינו אותו, כל הזמן רצינו לשלם לו והם אמרו שצריך להכין חוזה. ביקשנו ממנו להכין חוזה. בשנת 97' או תאריך כזה, ביקש מאיתנו להעביר לו טיוטת חוזה לפי מה שאנחנו חושבים ואז פנינו באופן לא פורמלי לעו"ד שלנו, שהכין טיוטה והעברנו אותה לג'מיל בריקי בפקס". גרסה זו סותרת מפורשות גרסת הנתבעים בכתב הגנתם לפיה כבר בשנת 1994 התגבש הסכם, הכיצד קיומו של הסכם בשנת 1994 מתיישב עם משא ומתן בשנת 1997?!.

19. לכך אוסיף כי הנתבעים אף מודים כי בנו במקום קומה נוספת ללא היתר, בגין אותן עבודות אף הוצא צו הריסה (ת/2). טענתו של הנתבע מס' 7 כי הבניה נעשתה בשנת 2001 על פי הסכמה שקבל בע"פ בשנת 1984 אינה סבירה בעיני, ר' עדותו בעמ' 15:
"ש. לפני שבניתם את הקומה הנוספת האם פניתם לבישוף לאישור על כך?
ת. באותו מעמד לא. אבל בהסכם הראשון הודענו להם שאנחנו בונים את המוסך וגם ממשיכים למעלה והם אמרו כל עוד אתם לא חורגים מהדונם שאתם משכירים, אז מותר לכם לעשות מה שאתם רוצים.
ש. זה היה בשנת 84?
ת. נכון.
ש. 17 שנים אחרי בניתם מבלי לקבל הסכמה לפני הבניה?
ת. נכון".

20. הנני משוכנע כי התובע לא היה נותן ידו לביצוע עבודות בנייה ללא היתר וגם אם היה הסכם שכירות בין הצדדים הרי שביצוע עבודות בניה של קומה שלמה ללא היתר ע"י השוכרים לכאורה מהווה הפרתו היסודית של ההסכם, הפרה המקנה לבעלים זכות ביטול ההסכם ודרישת פינוי מיידית של המושכר. במילים אחרות גם אם היו לנתבעים זכויות להחזיק במקום מכוח הסכם, הסכם זה הופר הפרה יסודית על ידם והתובע היה זכאי לפעול כפי שפעל בדרך של פנייה לבית המשפט ולדרוש פינויים מהמקום.

21. בטרם סיום אבהיר כי לכל היותר ניתן היה לראות הנתבעים כברי רשות משנת 94, רשות זו יכולה היתה להתבטל בהודעה מצידו של התובע (ר' למשל סעיף 19(א) לחוק השכירות והשאלה) והתובע אכן עשה זאת בעצם הגשת תביעתו.

סיכום
22. לאור האמור לעיל הנני מורה לנתבעים ביחד ולחוד לפנות את שטח חלקה 21 בגוש 19353 הנמצאת בכפר עראבה מכל אדם וחפץ ולהחזיר החזקה בה לתובע תוך 30 יום מהיום.

23. לאור הדרך בה נוהל התיק ונכונות הנתבעים להגיע לפשרה לכל אורך הדיון לא מצאתי ליתן כנגד הנתבעים צו להוצאות או לתשלום שכר טרחת עו"ד והנני ממליץ גם היום לצדדים להגיע להסדרת כל המחלוקות ביניהם בדרכי פשרה.

ניתן היום ט' בשבט, תשס"ז (28 בינואר 2007)
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

_________________
אברהם אליקים
, שופט








א בית משפט שלום 4476/02 הארכיבישוף היווני קתולי נ' יוסף ח'ורי סלים, סלים ח'ורי חאתם, סלים ח'ורי פאיק, סלים ח'ורי ראיק, 'סלים ח'ורי פרג, סלים ח'ורי נאדר (פורסם ב-ֽ 28/01/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים