פסקי דין על גרשון חברה לעבודות עפר | פסקי דין על כבישים ופיתוח | פסקי דין על ענבר מרדכי | פסקי דין על ענבר תמר |

13609/00 א     28/01/2007




א 13609/00 גרשון חברה לעבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ נ' ענבר מרדכי , ענבר תמר




1
בתי המשפט

א 013609/00
בית משפט השלום חיפה
28/01/2007
תאריך:
כב' השופט ר. חדיד

בפני
:
גרשון חברה לעבודות עפר
, כבישים ופיתוח בע"מ
-
ח.פ. 4-053823-51
בעניין:
התובעת
גולדנברג עידן

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1 . ענבר מרדכי
- ת.ז. 051768950
2 . ענבר תמר
- ת.ז. 052239993

הנתבעים
רולוף אלי

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 240,828 ש"ח בגין חובותיה של חב' מוריסון חב' לבניין ותשתיות בע"מ (להלן: "חב' מוריסון").

2. להלן בתמצית העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

א. הנתבעים הינם בני זוג ובמועדים הרלוונטיים לתביעה הם היו הבעלים והמנהלים של חב' מוריסון.

ב. במהלך שנת 1992 התקשרה חב' מוריסון עם עיריית חיפה בהסכם לבניית בית ספר יבנה ברמת אלון בתור קבלן ראשי (להלן: "הפרויקט").

ג. ביום 2.2.93 התקשרה הנתבעת בהסכם עם התובעת לפיו היא מסרה לה ביצוע עבודות פיתוח, חפירות ותשתיות בפרויקט (להלן: "ההסכם").

ד. ביום 24.10.93 הגישה התובעת נגד חב' מוריסון תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת התמורה המגיעה לה בהתאם להסכם בסך של 86,912 ש"ח (להלן: "התביעה"). חב' מוריסון לא התגוננה מפני התביעה ובהתאם לכך ניתן נגדה ביום 5.12.94

פסק דין
על מלוא סכום התביעה (להלן: "פסק הדין").

ה. חב' מוריסון הפסיקה את פעילותה ונסיונות התובעת לממש את פסק הדין באמצעות הליכי הוצאה לפועל בהם נקטה, לא צלחו.

סכום התביעה דנן מורכב מיתרת החוב בתיק ההוצל"פ אשר נפתח לצורך ביצוע פסק הדין נכון למועד הגשת התביעה.
טענות הצדדים:

3. לטענת התובעת בתמצית, נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") ערב בעל-פה להתחייבויות חב' מוריסון כלפי התובעת. במהלך המו"מ לקראת כריתת ההסכם הוא נהג בהעדר תום לב והציג מצג שווא לעניין מצבה הכלכלי האיתן של חב' מוריסון, אף כי היא הייתה נתונה לקשיים כלכליים והוא ידע כי לא תוכל לעמוד בהתחייבויות אשר נטלה על עצמה בהתאם להסכם. התובעת מבקשת לחייב נתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") בסכום התביעה בשל היותה מנהלת בחב' מוריסון ובטענה כי ידעה על מצבה הכלכלי הרעוע בעת ההתקשרות עם התובעת.

4. לטענת הנתבעים, בתמצית, לנתבעת לא היה כל קשר להתקשרות עם התובעת בעוד כי התובע פעל מתוקף תפקידו כמנהל חב' מוריסון ומעולם לא ערב להתחייבויותיה כלפי התובעת. כן נטען שהנתבע לא הציג בפני
התובעת כל מצג שווא באשר למצבה הכלכלי של חב' מוריסון ואשר היה סביר עובר ולאחר חתימת ההסכם. חב' מוריסון נקלעה לקשיים כלכליים בעקבות ביצוע פרוייקט קודם במצפה הושעיה (להלן: "פרויקט הושעיה") בגינו לא התקבלה התמורה המובטחת ומאחר והתובעת הדירה רגליה של חב' מוריסון בפרוייקט באמצעות התקשרות ישירה עם עיריית חיפה.

הנתבעים מפנים לעובדה כי התביעה הוגשה בשנת 2000, כשבע שנים לאחר חתימת ההסכם ורק לאחר שנכשלו מאמצי התובעת לגבות את החוב אשר נפסק לזכותה מחב' מוריסון.
ד י ו ן:

5. במסגרת הדיון בתביעה הוגשו תצהיר עדות ראשית של מר גרשון פרל, מנהל התובעת, ושל הנתבע ושניהם העידו בפני
י. כמו כן, מטעם התובעת העידה ללא מתן תצהיר פקידת בנק לאומי בו התנהל חשבון בנק מס' 416600/34 על שם חב' מוריסון (להלן: "חשבון הבנק"), גב' חנה שושי (להלן: "פקידת הבנק") וכן רואה החשבון של חב' מוריסון, מר חיים גרייף.

6. במסגרת בקשה בתיק בש"א 12889/00 לביטול עיקול זמני אשר הוטל לבקשת התובעת, נחקר המצהיר מטעם התובעת, מר פרל, בין היתר לעניין חלקה של הנתבעת בהתקשרות נשוא התביעה, והוא השיב באומרו:

"...... המתחמקים המקצועיים הם מוטי ענבר ובעקיפין גם אשתו.

ראיתי אותה פעם או פעמיים במשרד, מעולם לא דיברתי עם אשתו. רק מוטי ענבר הבטיח לי אישית, היא מעולם לא הבטיחה לי דבר. ברגע שהיא הייתה במשרד בנוכחותי ביחד עם בעלה מוטי ענבר אז מבחינתי הם יחד" (שם, עמ' 2 שורה 1 לפרוטוקול הדיון).

מנגד, בחקירתו הנגדית בפני
העלה המצהיר מטעם התובעת טענה סותרת, באומרו:

"לשאלתך האם שוחחתי עם נתבעת 2 עובר להגשת התביעה אני משיב שראיתי אותה במשרדי חברת מוריסון. שוחחתי איתה פה ושם.

במהלך ביקורי אצל חברת מוריסון וכאשר הבאתי להם את החשבונות אני נתקלתי בנתבעת מס' 2 פעם או פעמיים במשרדי החברה" (שם, עמ' 9 שורה 12 לפרוטוקול הדיון).

ובהמשך: "את מפנה אותי לפרוטוקול הדיון מיום 27.12.00 בתיק בש"א 12889/00, עמ' 2 שורה 4, שם העדתי כי מעולם לא דיברתי עם נתבעת מס' 2 אני משיב כי היא הייתה במשרד והשתתפה בשיחה. אני לא זוכר אם הייתה שיחה אחת או יותר שבה היא השתתפה" (שם, עמ' 10 שורה 6 לפרוטוקול הדיון).

7. אף בהתעלם מהסתירה בעדויות המצהיר מטעם התובעת לעניין קיום שיחות בינו לבין הנתבעת, כמצוטט לעיל, והשפעת הדבר על אמינותו, משתי הגרסאות יחדיו מתחייבת המסקנה, לפיה, הנתבעת לא נטלה כל חלק בהתקשרות שבין הצדדים. מסקנה זו מתחייבת גם כן לאור העובדה כי הטענות המועלות בתצהיר התובעת מופנות כנגד הנתבע ולא כנגד הנתבעת, זאת למעט מספר טענות כלליות וסתמיות אשר הועלו כנגד הנתבעת בסעיפים 50-53 לתצהיר.

8. התובעת מפנה בסיכומיה להלכה הפסוקה לעניין משמעות הימנעות הנתבעת ממתן עדות בתביעה (ע"א 465/88 הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651). הלכה זו עשוייה לסייע לבעל דין המעלה גרסה מגובשת ומפורטת כנגד הצד שכנגד, אולם, לא ניתן באמצעותה למלא את החלל המוחלט אשר הותירה התובעת בגרסתה כנגד הנתבעת, ואשר, כאמור מפי התובעת עצמה, נעה בין העדר קשר טוטאלי עם נציג התובעים לבין קשר אקראי בהזדמנויות בודדות.

9. לאור האמור לעיל, מן הדין לדחות את התביעה כנגד הנתבעת ומוטב היה לולא הוגשה התביעה נגדה מאשר הוגשה.

10. טענת התובעת כאילו הנתבע ערב באופן אישי להתחייבויות חב' מוריסון כלפיה, היא טענה במישור החוזי. לטענה זו אין זכר בהסכם נשוא התביעה ובהתאם לכך עסקינן בטענה בעל-פה כנגד מסמך בכתב שלא בנקל בית המשפט יאמץ אותה, מה גם ובהתאם להלכה הפסוקה, חזקה כי הכתב מגבש את מכלול ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים (ר' ע''א 7825/01 דאטא סיסטמס נ. בנק דיסקונט, פ''ד נח(5), עמ' 348, 361).

יתירה מכך, התובעת פנתה לחב' מוריסון בכתב מיום 20.7.93, 28.7.93, 4.10.93 ו-9.10.93 (העתק אותן פניות צורפו לתצהיר התובעת), אולם, אין באותן פניות, כולן אן חלקן, טענה, ולו ברמז, לערבותו הנטענת של הנתבע. אמנם נכון, במכתב ב"כ התובעת לנתבע מיום 20.10.93, נספח ח'(1) לתצהיר התובעת, נדרש הנתבע לשלם לתובעת סך של 83,885 ש"ח, אולם, גם בפני
יה זו לא נטען לערבותו האישית כלפי התובעת. לא זאת אלא זאת, העובדה כי התובעת נמנעה מצירוף הנתבע לתביעתה נגד חב' מוריסון ותחת זאת הגישה תביעה דנן רק לאחר כישלון מאמציה לגביית החוב הפסוק מחב' מוריסון, פועלת לרעתה ומחזקת את המסקנה כי הנתבע לא ערב באופן אישי כלפיה.

בנסיבות העניין, אני דוחה טענת התובעת כאילו הנתבע ערב להתחייבויות חב' מוריסון.

11. בסעיפים 8-9 לתצהיר התובעת, נאמר, כי היא סיימה ביצוע העבודות בפרוייקט ביום 6.7.93 אף כי במהלך הביצוע הוברר למצהיר מטעמה כי חב' מוריסון בקשיים פיננסיים. בחקירתו הנגדית נשאל המצהיר מטעם התובעת מתי נודע לו על אותם קשיים, והוא השיב באומרו: "הכוונה חודש חודשיים לאחר תחילת ביצוע העבודה" (שם, עמ' 11 שורה 3 לפרוטוקול הדיון). משמע, גם אם התובעת הסתמכה על המצג הנטען של הנתבע לעניין מצבה הפיננסי האיתן של חב' מוריסון, הרי למצג הנטען לא הייתה השפעה על שיקולי התובעת בהמשך ביצוע העבודה בפרוייקט.

ויודגש, אין מחלוקת בין הצדדים כי חב' מוריסון שילמה לתובעת חלק מהתמורה המגיעה לה עבור ביצוע העבודה בהתאם להסכם, ועובדה זו מחזקת את המסקנה, לפיה, התובעת הסכימה לקחת סיכון עסקי מחושב בהמשך התקשרותה עם חב' מוריסון גם לאחר שנודע לה אודות מצבה הכלכלי.

12. אמנם נכון, מדפי החשבון של חב' מוריסון לשנת 1993 עולה, כי עד לתחילת חודש יולי סורבו מספר שיקים בחשבון, אולם, לא הוכח באם סירובם היה בשל העדר כיסוי מספיק (העשוי ללמד על מצבה של החברה) או מסיבות טכניות אחרות. מכל מקום, בהתאם לסעיף 1 ו-10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, לו סורבו אותם שיקים בשל העדר כיסוי מספיק (אף באם הייתה סיבה נוספת לסירוב) הדבר היה מביא להגבלת החשבון באותה תקופה והרי לא נטען, ומקל וחומר לא הוכח, כי במקרה דנן החשבון אכן הוגבל עד לתחילת חודש יולי 1993, מועד סיום העבודה (פקידת הבנק נשאלה בחקירתה לעניין סיבת החזרת השיקים, אולם, אף היא לא ידעה לומר מה הייתה הסיבה לכך, שם, עמ' 23 שורות 12 ו-17 לפרוטוקול הדיון).

13. א. בחקירתה העידה פקידת הבנק לעניין דפי האובליגו של חשבון הבנק, מוצג ת/6, באומרה:

"לשאלת בית המשפט אני משיבה כי דפי האובליגו משקפים את המצב של החשבון כולל מסגרות האשראי בתאריכים המצויינים בהם ולא ניתן באמצעותם לגזור את המסגרות שהיו בתקופות שאינן מופיעות בהם. כך לדוגמא, דף האובליגו שהוא נכון ליום 15.2.03 והדף שלאחריו הוא 2.4.93, לא ניתן באמצעותו לדעת מה היו המסגרות של חברת מוריסון לתקופה שבין שניהם" (שם, עמ' 27 שורה 10 לפרוטוקול הדיון).

ב. מעיון בדפי האובליגו של חב' מוריסון מתחילת שנת 93' ועד לסיום העבודה נשוא התביעה, תחילת יולי 93', עולים הנתונים הנ"ל:

תאריך מסגרת אשראי שוטף יתרת חוב בחשבון
(1) 31.12.92 24,000 ש"ח 48,339 ש"ח
(2) 17.01.93 24,000 ש"ח 96,169 ש"ח
(3) 22.01.93 50,000 ש"ח 172,971 ש"ח
(4) 31.01.93 100,000 ש"ח 190,706 ש"ח
(5) 15.02.93 110,000 ש"ח 166,625 ש"ח
(6) 31.03.93 150,000 ש"ח 122,866 ש"ח (7) 02.04.93 150,000 ש"ח 122,866 ש"ח
(8) 20.04.93 150,000 ש"ח 148,334 ש"ח
(9) 29.04.93 150,000 ש"ח 32,278 ש"ח
(10) 09.05.93 150,000 ש"ח 149,372 ש"ח
(11) 30.06.93 200,000 ש"ח 221,786 ש"ח

מהטבלה הנ"ל עולה, כי מסגרת האשראי השוטף בחשבון הבנק הייתה בתקופה הרלוונטית בעלייה מתמדת ובחלק מהזמנים החשבון אף התנהל במסגרת המאושרת וללא כל חריגה. לעניין הגדלת מסגרת האשראי בחשבון הבנק, העידה פקידת הבנק, באומרה:

"ש. אני רואה שבמהלך דפי האובליגו ת/6 אנו רואים כי מסגרת האשראי השוטף הוגדלה מידי פעם.... האם נכון לומר שמגדילים את מסגרת האשראי לאחר שהבנק בודק שאין סיכון מהגדלת מסגרת האשראי וקיימות בטחונות כנגד ההגדלה?
ת. כך נהוג בדרך כלל" (שם, עמ' 26 שורה 1 לפרוטוקול הדיון).
ג. אמנם נכון, בחלק מהתקופות כמפורט בטבלה לעיל, מסגרת האשראי השוטף הייתה נמוכה מיתרת החוב בחשבון הבנק, אולם, בהעדר הוכחה כי באותם זמנים סורבו שיקים אשר נמשכו מהחשבון בשל העדר כיסוי מספיק, אין בדבר כדי להעיד בהכרח על מצב כלכלי דחוק של חב' מוריסון.

14. למעט דפי חשבון ודפי אובליגו, נמנעה התובעת מהגשת ראיות נוספות לעניין מצבה הכלכלי של חב' מוריסון במועדים הרלוונטיים לתביעה. אמנם נכון, גם הנתבעים לא הגישו ראיות לעניין זה, אולם, אין לבוא אליהם בטרוניה כאשר התביעה נגדם הוגשה כשבע שנים לאחר חתימת ההסכם ועל סף תום תקופת ההתיישנות וכן לאור הכלל, לפיו, המוציא מחברו עליו הראייה.

15. לא מצאתי לייחס משמעות מרובה לעובדה כי הנתבע לא גילה לתובעת כי חב' מוריסון לא קיבלה מלוא התמורה המגיעה לה בגין פרוייקט הושעיה, שכן, כפי שהוא העיד, ועדותו אמינה בעיני, הייתה לו תקווה, שלא התממשה, לקבלת אותה תמורה. כמו כן, למצער, האיחור בתשלום תמורת עבודה שבוצעה, אינו מחזה יוצא דופן.

16. לסיום, בנסיבות מקרה דנן קשה להשתחרר מהרושם כי הגשת התביעה ומכלול טענות התובעת כנגד הנתבעים, באו על רקע כישלון מאמציה לגבות את החוב הפסוק מחב' מוריסון, זאת ותו לא.

17. לסיכום כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכר טרחת עו''ד בסך של 12,000 ש''ח בתוספת מע''מ עליו וזאת תוך 30 יום, שאם לא כן, הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום ט' בשבט, תשס"ז (28 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.
ר. חדיד
, שופט
קלדנית: פני מ.








א בית משפט שלום 13609/00 גרשון חברה לעבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ נ' ענבר מרדכי , ענבר תמר (פורסם ב-ֽ 28/01/2007)