פסקי דין על יהודה פז פרנקל | פסקי דין על כונס נכסים הרשמי

27631/05 בשא     13/07/2006




בשא 27631/05 יהודה פז פרנקל נ' כונס נכסים הרשמי




1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא027631/05

בתיק עיקרי: פשר 002301/99
בפני
:
כב' השופטת ד. קרת-מאיר

תאריך:
13/07/2006



בעניין:
יהודה פז פרנקל
- בפשיטת רגל
עו"ד רם דקל, נאמן על נכסי החייב
החייב
הנאמן





נ ג ד


כונס נכסים הרשמי

הכונס הרשמי
החלטה

1. מהות הבקשה:
הבקשה שבפני
הינה בקשה להחלפת הנאמן על נכסי החייב ומינוי נאמן אובייקטיבי לפי ראות עיני בית המשפט.
בבקשה נטען כי הנאמן נגוע בניגוד אינטרסים, מגלה עוינות המשפיעה על תפקודו וגורם לנזקים כבדים לחייב בהליכי פשיטת הרגל.
החייב טען כי הנאמן איננו ממלא את תפקידו נאמנה שכן אין הוא אוסף כספים ורכוש המגיעים לחייב. זאת לאור העובדה כי לקוחו של הנאמן השתלט על הנכסים.
הנאמן מזלזל בזכויות כספיות המגיעות לחייב בגין עוינות, מתעלם מזכויותיו המהותיות של החייב ואין הוא רואה לנכון לזמן את החייב במשך שנים לבדוק תביעות חוב של נושים אחרים.
החייב טען כי במועדים הרלוונטיים היה שותף עם מר אבולניק (לקוחו של הנאמן במספר עסקאות) ולבקשתו של אבולניק הוכרז החייב כפושט רגל.
החייב טען כי עורכי הדין של הנושים העלו חשד באשר למינויו של הנאמן עו"ד רם דקל עוד באסיפות הנושים אשר התנהלו בפני
הכנ"ר.
החייב פרט את הנכסים הקיימים ברומניה, בהם היה שותף עם אבולניק. מאז מתן צו פשיטת הרגל נמנע מהחייב לצאת מהארץ ואבולניק מנצל מצב זה וגונב כספים המגיעים לחייב ממפעל הבשר ברומניה. כספים אלה היו אמורים להגיע לקופת פשיטת הרגל, אלא שלדברי החייב "הצמד צור אבולניק ורם דקל עושים יחדיו כדי שהכספים ישארו בידי צור אבולניק ולא יגיעו לכלל הנושים".
החייב פרט הסכם אופציה לרכישת מניות ותביעה שהתנהלה בעניין זה וטוען כי עו"ד דקל שיקר לבימ"ש, כאשר הצהיר שלא ידע על נכסים השייכים לחייב ברומניה.
כמו כן, פרט החייב מקרקעין בעיירה בטץ בגרמניה בהם קיימות לו לטענתו זכויות השוות מליוני דולרים. גם בעניין זה פועל הנאמן, לטענת החייב, יחד עם שותפו אבולניק לשם גזילת זכויותיו.
החייב ביקש כי בימ"ש יורה למשטרה לחקור את הנושאים אשר הועלו על ידו במשטרה ולקיים דיון משמעתי כנגד עו"ד דקל.

2. תגובת הנאמן:
הנאמן ציין כי ביום 13.12.00 ניתן צו כינוס כנגד החייב וביום 4.9.02 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד דקל מונה כנאמן על נכסי החייב.
מאז מינויו פועל הנאמן במסירות וביושר לאתר נכסים של החייב לצורך מימושם לקופת פשיטת הרגל וחלוקתם לנושים.
החייב איננו משתף פעולה, מתחמק בכל דרך שהיא מהכנ"ר, מהנאמן ומבית המשפט, מפר צווים ומכשיל את הליכי פשיטת הרגל.
החייב לא התייצב לחקירתו הראשונית בפני
הנאמן והכנ"ר ולבסוף זומן לחקירה בבימ"ש אשר התקיימה ביוני 2006, זאת לאחר שהוגשה נגדו בקשה לבזיון בימ"ש.
מאז שניתן צו הכינוס לפני כ- 5 שנים, עשה החייב ככל שביכולתו לחבל בהליכי פשיטת הרגל ואף לא שילם פרוטה לקופת פשיטת הרגל.
החייב מסר מידע שקרי על עסקיו ונכסיו והבריח רכוש באמצעות ילדיו.
בעת האחרונה הגיש הנאמן בהסכמת הכנ"ר בקשה להעמדת החייב לדין פלילי בקשר לעבירות באשר לפשיטת רגל, וזימן לחקירה את ילדיו של החייב בשל ידיעות שהגיעו לידי הנאמן בדבר מעורבות לכאורה בהברחות נכסים מצד החייב.
הנאמן טען בתגובה כי החייב התעורר לפתע והתחיל להתעניין בתיק פשיטת הרגל לאור אותם הליכים.
לאורך השנים מאשים החייב את הנאמן בהאשמות קשות ביותר בניגוד עניינים, בגניבת כספים, בשקרים לבית המשפט וכדומה.
הנאמן טען כי לא יתכן שהחייב מעז להאשים את הנאמן בהאשמות כה חמורות כל עוד שהחייב הוא זה שלגביו נקבע בפסקי דין רבים כי מדובר בנוכל חסר תקנה. 5 שופטים שונים, אחד בבית העליון וארבעה בבית משפט מחוזי, קבעו בהליכים שונים כי החייב הוא שקרן וחסר תקנה. הנאמן ציטט החלטות שונות של בתי משפט בהן נאמר כי החייב אינו ראוי כי ינתו בו אמון; כי הוא שם את מערכת המשפט בישראל ללעג ולקלס; כי הוא מפריח כזבים בעדות בבימ"ש ככל העולה על רוחו; כי גירסתו היא בלתי מהימנה וגדושה בדברי כזב ובגדר אחיזת עיניים ועוד.
החייב הוא אדם אשר הורשע בפליליים וריצה תקופות מאסר ממושכות בגין עבירות של מרמה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים, סחיטה באיומים.
משהורשע החייב ברח והסתתר בגרמניה ורק לאחר שנלכד על ידי האינטרפול הוסגר לישראל וריצה את עונש המאסר שנגזר עליו.
לגופו של עניין, טען הנאמן כי אין ניגוד עניינים בפעולתו.
הנושים בחרו בו באסיפת נושים ביום 7.7.02, וזאת בתמיכת הכנ"ר.
העובדה כי הנאמן מייצג חלק מנושי החייב הוא דבר מקובל ורגיל.
מרגע שמונה הנאמן לתפקיד הוא פועל כקצין בימ"ש לטובת כל הנושים.
לאורך כל השנים בהן פועל הנאמן לא נשמעה טענה כלשהי ממי מהנושים בדבר ניגוד עניינים וגם לא נשמעה תלונה מצד הכנ"ר.
באשר למפעל ברומניה, אין מקום לטענה כי הנאמן ידע על נכסים אלה ולא פעל בגינם.
החייב העיד בחקירתו בפני
בימ"ש ביוני 2006 כי אין לו זכויות, מניות או נכסים כלשהם.
עניין הזכויות ברומניה נבדק לגופו על ידי הנאמן ונמצא חסר בסיס, שכן החייב לא השקיע כספים במפעל הבשר ולא רכש זכויות באותו מפעל.
המניות רשומות אך ורק על שם השותף המיועד במפעל הבשר, ואם מגיעות זכויות כלשהן הרי שהן קיימות למר אבולניק אשר מימש את רכישתם.
אבולניק עצמו לא קיבל הכנסות כלשהן ממפעל הבשר וטענותיו של החייב באשר להכנסות נמצאו חסרות כל בסיס.
באשר למקרקעין בעיירה בטץ בגרמניה, המידע היחיד שניתן לנאמן בעניין זה הוא תצהיר שהוגש על ידי אבולניק, בו נאמר כי החייב סיפר לו שיש נכסים בגרמניה, מדובר באמירה סתמית ללא כל בסיס.
אילו החייב היה מעוניין כי הנאמן יפעל בעניין של נכסים ומפעלים השייכים לו לכאורה, מדוע לא הביא את המידע בפני
הנאמן ונתן הצהרות שווא בפני
הנאמן ובפני
הכנ"ר.
החייב נהג בדיוק להיפך, לא שיתף פעולה והתחמק בצורה שיטתית ממתן כל מידע.
הנאמן הוסיף וטען כי החייב מתחמק ומסרב למסור מידע וגם מסייע לילדיו להתחמק מהנאמן.

3. תשובת החייב:
בתגובה צירף החייב תצהיר, שם התייחס החייב להכרעת הנאמן לתביעות חוב אשר הוגשו נגדו מבלי שתישאל דעתו ועמדתו .
הנאמן פגע בזכות החייב להביע את עמדתו קודם שיוכרעו חובותיו.
החייב טען כי לאחר שקיבל את המסמכים הרלוונטיים הסתבר כי הנאמן קבע חובות שאין החייב חב בהם.
באשר למפעל הבשר ברומניה, טען החייב כי עו"ד רם דקל הוא שקרן, שכן בעניין מפעל הבשר ברומניה התנהלה תביעה בבימ"ש שלום בת"א בו העיד גם אבולניק, כאשר עו"ד דקל ייצג אותו בזמן שכבר היה נאמן על נכסי החייב.
כל הפרטים ידועים לעו"ד דקל גם אם הלקוח הסתיר ממנו את הפרטים.
החייב הפנה למסמכים שונים אשר הוצגו במהלך הדיון, מהם עולה שאין מחלוקת כי החייב שילם כספים לרכישת המניות.
באשר לנכסים בגרמניה, היפנה החייב לעדות של אבולניק בבימ"ש שלום בת"א וטען כי הנאמן ידע על הנכסים לפני הרבה שנים.
גם בחקירה בבימ"ש טען החייב כי נאמר על ידו כי לו ולאבולניק עסקים משותפים ברומניה ובגרמניה.

4. תגובת הכנ"ר:
הכנ"ר הצטרף לתגובתו של הנאמן וציין כי הנאמן פועל מאז מינויו במסירות ובנסיון לאתר את הנכסים, אשר החייב נמנע מלגלותם, וזאת ללא תמורה עד היום.
המסמכים אשר צורפו לתצהיר החייב אינם מעידים על קיום נכס הניתנים למימוש.
אילו היה החייב ממציא מסמכים התומכים בטענותיו בדבר נכסים ברומניה ובגרמניה, היה הדבר נבדק עניינית ובמלוא הרצינות.
אם אכן יש בידי החייב מסמכים נוספים המבססים את האמור בבקשתו, הרי שעליו למסור אותם מיידית לנאמן ולמחלקת החקירות של הכנ"ר, ותיערך בדיקה נוספת כאשר דו"ח מפורט יוגש לבית המשפט.
הכנ"ר ציין כי החייב איננו יכול להסתיר נכסים מפני הנושים, הכנ"ר ובית המשפט ולא לדווח עליהם במסגרת פשיטת הרגל - ומצד שני לשלוף נכסים שלא דיווח עליהם מלכתחילה על מנת לגרום להחלפתו של הנאמן.
הכנ"ר סבר כי אין מקום להחליף את הנאמן.

5. דיון והחלטה:
אינני רואה כל מקום לקבל את בקשתו של החייב.
עיקר טענתו של החייב מופנית כלפי הנאמן בנושא של ניגוד עניינים וחבירה למרשו, מר צור אבולניק, בגזילת כספים מאת החייב.
במסגרת בקשתו חוזר וטוען החייב כי קיימים נכסים הן ברומניה והן בגרמניה אשר הנאמן לא עשה די על מנת לממש אותם כדי להכניס כספים לקופת הפש"ר.
טענות אלה מעלה החייב, למרות שבדו"ח אשר מולא על ידו בחר החייב להעביר שני קווים על חלק ו' שבו עליו לפרט את נכסיו וזכויותיו.
כך נהג החייב גם בפרק הדן בנכסי מקרקעין אשר הועברו לאחרים, במניות וזכויות בתאגיד, בהשקעות, חייבים, זכויות, כלי רכב או כל נכסים אחרים עליהם התבקש להצהיר במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
גם במסגרת חקירתו הנגדית בפני
י לא ניתן מידע של ממש באשר לנכסים.
החייב נחקר באשר למגרשים בגרמניה. לאחר תשובות ארוכות נשאל על ידי בימ"ש אם המגרש הנטען בגרמניה נרכש על ידו ותשובתו היתה שלילית.
החייב נשאל האם יש בבעלותו מקרקעין או באירופה או במקום אחר. שאלה זו נשאלה גם על ידי בימ"ש ותשובתו של החייב היתה שלילית באופן חד משמעי.
מקובלת עלי גם עמדת הנאמן כי העובדה שהחייב סיפר למרשו, שהוא גם נושהו של החייב, כי יש לו נכסים בגרמניה, בוודאי שאיננה בסיס לקביעה פוזיטיבית בדבר קיומם של נכסים אלה השייכים לחייב.
גם בעניין מפעל הבשר ברומניה, אין מקום להפניותיו של החייב להליכים בפני
ערכאות אחרות.
פסק הדין אליו התייחס החייב לא קבע קביעה כלשהי באשר למהות הכספים, הנטענים על ידי החייב כי הועברו על ידו לתשלום עבור מניות במפעל הבשר ברומניה, בסכום של 30,000 דולר.
כל מה שקבע בימ"ש שלום הוא כי התובע באותו תיק לא הוכיח זכאות להשבת כספים אלה אשר הועברו באמצעות החייב.
בחקירתו הנגדית של מר אבולניק באותו תיק, אין כל הודאה בתשלום כספים המצדיקים קביעה בדבר רכישת מניות על ידי החייב. ישנו הסבר ארוך בדבר העברת כספים שהם למעשה תשלום של חובות אותם חב החייב לאבולניק בגין עסקים אחרים.
החייב עצמו לא הגיש תביעה כלשהי בעניין נכסים אלה - לא בעניין המקרקעין בגרמניה ולא בגין מפעל הבשר ברומניה.
יתרה מזאת, הנאמן ציין במסגרת התגובה כי טענותיו של החייב נבדקו על ידו ונמצאו בלתי מבוססות.
קשה לקבל טענות מפיו של חייב באשר לקיומם של נכסים, כאשר כל ניסיון של הנאמן לגרום לקיומה של חקירה הן של החייב והן של בני משפחתו נתקלת באינסוף קשיים שגם בימ"ש עצמו, אשר ניסה לגרום לקיומה של חקירה, התקשה להתגבר עליהם.
החייב התחמק הן בשם עצמו והן בשם בנו במשך תקופה ארוכה ביותר מקיום חקירה עניינית בדבר נכסיו.
אין לכן כל בסיס לטענותיו של החייב כלפי הנאמן.
אין ספק כי אם יהיו בידי החייב מסמכים רלווונטיים, ולא רק הפניות לחקירות בהליכים אחרים, שיש בהם כדי להעיד על בעלות וזכויות בנכסים שניתן לבדוק אותם באופן קונקרטי, הרי שעל החייב להעביר מסמכים אלה באופן מיידי לנאמן - על מנת שניתן יהיה לבצע בדיקה נוספת הן על ידי הנאמן והן על ידי הכנ"ר, כפי שציין הכנ"ר בתגובתו.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
החייב ישא בהוצאות הנאמן בסך 7,500 ₪ +מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום י"ז בתמוז, תשס"ו (13 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ד. קרת-מאיר
, שופטת









בשא בית משפט מחוזי 27631/05 יהודה פז פרנקל נ' כונס נכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 13/07/2006)