פסקי דין על יונה בן בדר זליפה | פסקי דין על אליהו בן חיים אסולין |

1140/07 בש     04/02/2007




בש 1140/07 מדינת ישראל נ' יונה בן בדר זליפה,אליהו בן חיים אסולין




1
בתי המשפט
בית משפט מחוזי נצרת
בש 001140/07

בתיק עיקרי: פ 001005/07
בפני
:
כב' השופטת גבריאלה (דֶה-לֵיאו) לוי

תאריך:
01/02/2007
בעניין:
מדינת ישראל
המבקשת

- נ ג ד -
1. יונה בן בדר זליפה

2. אליהו בן חיים אסולין
המשיבים

נוכחים:
בשם המבקשת: עו"ד טקצ'מן

בשם המשיב 1: עו"ד רוני מועלם

בשם המשיב 2: עו"ד יוסף חאזם
מהסניגוריה הציבורית
המשיבים -הובאו ע"י הליווי

פרוטוקול

עו"ד חאזם: אני מבקש לפני שמיעת ההחלטה להמציא לבית המשפט עדות של עדה ראיה שנכחה במקום והמציאה לי זאת בכתב, זה שופך אור על התנהגות השוטרים שזה לא היה כפי שנטען על ידי המבקשת.

עו"ד טקצ'מן
: אני טוענת שהגשת המסמך תהא בשלב הראיה, אבקש לזמן את העדה כעדת הגנה.
החלטה

קראתי את האמור במסמך שהוגש וסומן על ידי נ/2, ואין בו כדי לשנות מהחלטתי כפי שיובהר להלן.

לא ברור מי המצהירה, מה הקשר שלה למשיבים, כיצד הופיעה פתאום היום עדת ראיה, איך נוצר הקשר עימה כעדת ראיה אקראית לטובת המשיבים כאשר הם עצורים.

מכל מקום, גם לגופו של עניין, אין בכך כדי להשפיע על החלטתי, והיא כפי שתובא לצדדים להלן.

ניתנה היום ט"ז שבט, תשס"ז (04 פברואר 2007) במעמד הנוכחים.

___________________
גבריאלה (דֶה-לֵיאו) לוי

שופטת

החלטה

בפני
בקשה למעצרם של המשיבים עד לתם ההליכים.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של החזקת סם שלא לשימוש עצמי בלבד, חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

לפי הנטען, המשיבים החזיקו ברכב השייך למשיב מס' 2 שקית ובה 76 כדורים של סם מסוכן אקסטזי – אמפטאמין.

כאשר זוהו ע"י שוטרים ואלו עצרו אותם ויצאו מהניידת והחלו ללכת לכיוון המכונית בה ישבו המשיבים, כאשר הם חבושים בכובעי זיהוי משטרתיים, ניסו המשיבים להמלט מן המקום כאשר משיב מס' 1 זורק את השקית דרך החלון.

לפי הנטען, הנאשמים החלו להמלט מן המקום בנסיעה לאחור, כאשר אחד השוטרים ניסה להכניס את ראשו דרך חלון פתוח החל נאשם 2 בנסיעה מהירה ותוך כדי כך נפגע השוטר בראשו.

ב"כ המבקשת מפנה לדוחות השוטרים אסף עיני ושרון יוסף המתארים בצורה מפורטת את השתלשלות העניינים; כמו כן מפנה לתעודה הרפואית ממנה עולה פגיעתו של השוטר אסף עיני.

משיב מס' 1 מודה בהחזקת הסם וטוען כי החזיק בו לצריכה עצמית, הוא גם מודה כי השליך את הסם מן הרכב, אך לטענתו עשה זאת מאינסטיקט, ולא על מנת להרחיק את השקית ממנו. הוא גם טוען שמשיב מס' 1 אינו קשור כלל לסמים שנמצאו.

שני המשיבים טענו בחקירתם כי לא ידעו כלל שמדובר בשוטרים וזאת שעה שהשוטרים היו חבושים בכובעי מצחייה משטרתיים וניתן היה בוודאות לזהות שמדובר בשוטרים.

המשיב 2 בכלל מכחיש את הקשר שלו לסמים שנמצאו.

ב"כ המבקשת מפנה לסתירות שהתגלו בגרסאות המשיבים; המשיב 1 אומר שעם זריקת הסם אמר למשיב 2 שהוא זורק סמים מהרכב ואילו משיב 1 בחקירתו אומר שהדבר נודע לו רק בחקירתו במשטרה.

ב"כ המשיב 1 טוען כי אין כל ראייה בתיק כי הסמים הוחזקו על ידי המשיב למען בצע כסף. באשר לשאר העבירות המיוחסות למשיב, מפנה לסתירות הרבות העולות מדוחות השוטרים, סתירות המלמדות על כך שתיאור האירועים לא היה כפי העולה מכתב האישום מציין את העובדה שמדובר באדם נורמטיבי שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, הוא התייצב מיד כשהתבקש הודה וסיפר את שארע, לא נשקפת ממנו מסוכנות וניתן לשחררו, לחילופין מבקש להורות על קבלת תסקיר מעצר.

ב"כ המשיב 2 מפנה אף הוא לסתירות העולות מדוחות השוטרים, מדגיש כיצד בתחילה בדו"ח הראשוני כלל לא הופיע סיפור הפגיעה בשוטר וכיצד הסיפור מתעצם ומקבל נפח מדוח לדו"ח, ולמעשה על פי הדוחות לא יכול להיות שהסיפור התרחש כפי שמתואר בכתב האישום.

ראיות לכאורה

כאמור נמצאו שני המשיבים נוסעים ברכב ממנו נזרקה השקית ובה הסם.

השאלה העולה הינה, האם ניתן לייחס בשלב זה את הסם רק למשיב 1 אשר הודה בהחזקה, או אף למשיב 2 שנהג ברכב.

אומנם המשיב 1 מציין כי הסם שלו, אך באשר לידיעתו של המשיב 2 לגבי המצאות הסם מתגלית על פניה סתירה בגרסאות ההמשיבים.
משיב 1 אמר בהודעתו מיום 12.1.07 כי עוד כשזרק את הסם אמר למשיב 2 כי זרק סמים, ואילו משיב 2 בהודעתו אומר כי דבר קיומם של הסמים נודע לו רק בחקירה.

סתירה זו עומדת בשלב זה לחובתו של משיב 2, ומלמדת לכאורה על ידיעתו ועל שותפתו להחזקת הסם.

עצם העובדה שהמשיב 2 שנהג ברכב, נמלט מן המקום באופן שנמלט כאשר שני השוטרים נגשו, מלמדת אף היא על הקשר שלו לסם. הסברו של המשיב 1 כי סבר שמדובר באנשים שבאו לגבות חוב אינה יכולה לסייע לו בשלב זה.

יש לציין כי משיב 2 בהודעתו הראשונה מיום 12/1/07, מציין כי ראה שני אנשים קופצים והוא לדבריו ממשיך בנסיעה "רגילה", ואילו משיב 1 בהודעתו מיום 12/1/07 מציין כי כשראה את שני האנשים קופצים, אמר למשיב 2 "סע סע כדי שלא יפגעו בי", והוא אף מוסיף בהמשך שאמר לו "תברח". [הודעה מיום 12/1/07 עמ' 2 שורה 57].

עובדה זו מתיישבת אכן עם עובדת הבריחה כפי שעולה מדו"חות השוטרים ולא עם טענת המשיב 2 כי המשיך בנסיעה רגילה.

משיב 1 טוען כי עלה לרכבו של משיב 2 כ"טרמפ" וכי לאחר שראה שני אנשים שקופצים עליו חשב שאלו גובים מהשוק האפור ועל כן צעק למשיב 2 שיסע מן המקום, מצד שני הוא מאשר שזרק את הסמים.
אם אכן חשב שאלו אנשי השוק האפור – מה הקשר שלהם לענין הסמים? גם אמירתו כי זרק את הסמים באינסטינקט אינה יכולה לסייע לו בשלב זה. [ראה הודעה מיום 13.1.07].

גם נסיבות בריחתם של השניים עומדות לחובתם בשלב זה.

העובדה שמדובר בשוטרים שחבשו כובעים מהם ניתן ללמוד בברור שמדובר בשוטרים, עולה מתוך חומר החקירה ועומדת לחובתם שני המשיבים בשלב זה, מה גם שמהדוחות עולה כי השוטרים בקשו מהם לעצור וצעקו להם משטרה.

באשר לעבירה של גרימת חבלה חמורה אציין כי מהדוחות המצויים בתיק קשה בשלב זה לקבל גרסה קוהרנטית כיצד בדיוק נפגע השוטר, אך דבר אחד ברור כי השניים ניסו להמלט ברכב וזאת שעה שראו שוטרים שבאו מולם, ובמהלך הבריחה נפגע השוטר.

גם אם השוטר נפגע קל בראשו כתוצאה מכך שהכניס את ראשו לחלון, ו/או בדרך אחרת, בשלב זה כאמור עולה בברור עובדת הבריחה שבה למעשה שני המשיבים מודים, וכן עולה עובדת הפגיעה לכאורה בשוטר, וזאת מהדוחות ומהתעודה הרפואית.

כמו כן העובדה שהסתייעו ברכב לביצוע העבירה עולה מתוך הראיות וכן העובדה שהסמים נזרקו מהרכב עת התקרבו השוטרים לרכב, ודי בקיומם של אלה לצורך הבקשה למעצרו עד תם ההליכים.

עילת המעצר

אציין כי החזקת הסמים בכמות זו מקימה כשלעצמה עילת מעצר מעבר לעבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה, והעבירות הנוספות.

למשיב 2, עבר פלילי מכביד במיוחד בתחום עבירות הרכוש והסמים, כך גם עבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור, סחיטה באיומים, בריחה ממעצר, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ועוד עבירות רבות אחרות.

לפי הנטען בבקשה, משיב 2 שוחרר שלושה שבועות קודם לאירוע בערבות עצמית עליה חתם בתחנת המשטרה באום אל פאחם, בגין חשד להחזקת סם שלא לצריכה עצמית ולא שמעתי כי המשיב 2 כופר בכך.

למשיב 1, אין עבר פלילי.

בנסיבות העניין למרות שכאמור משיב 1 לוקח על עצמו את החזקת הסם, דומה כי יש להבחין בין שני המשיבם, בשני עניינים:

האחד הוא כמובן ההבדל בעברם הפלילי, שכאמור לחובת המשיב 2 עבר פלילי עשיר הכולל גם עבירות סמים ועבירות כנגד שוטרים במסגרת מילוי תפקידם, עובדה שיש בה כדי ללמד על מסוכנותו נוכח העבירות שיוחסו לו בכתב אישום זה.

דבר שני הוא העובדה שהיה זה המשיב 2 שנהג ברכב שפגע לכאורה בשוטר. הגם שהמשיב 1 מציין כי הוא זה שביקש מהמשיב 2 לברוח, עדיין החובה הראשית להמנע מפגיעה מוטלת על זה שמכוון את ההגה וקובע את אופן הנסיעה.

אף אם האחריות לכך תוטל בסופו של יום גם על משיב 1, עדיין בשלב זה של בקשה למעצר עד תם ההליכים, עובדה זו פועלת לטובתו וחוברת לעובדת העדר העבר הפלילי ומאפשרת איון המסוכנות על ידי שליחתו למעצר בית מלא אם תמצא חלופה ראויה.

באשר למשיב 1, ניתן יהיה להורות על שחרורו לחלופת מעצר, בכפוף להמצאת חלופה ראויה. ובאשר למשיב 2, אני מורה על מעצרו עד תם ההליכים.

ניתנה היום י"ג בשבט, תשס"ז (1 בפברואר 2007) במעמד הנוכחים.

___________________
גבריאלה (דֶה-לֵיאו) לוי

שופטת

עו"ד מועלם: אני מבקש לשחרר את המשיב 1 לחלופת מעצר בביתו, כאשר אשתו תשמש ערבה, היא נמצאת כאן באולם. אני מסביר לה כי היא תשמש ערבה יחד עם אחיו, שאף הוא נמצא באולם ויוכל להחליף אותה כאשר היא תצטרך לצאת.

גב' זלפה איריס לאחר שהוזהרה כדין לומר את האמת עונה לשאלות עו"ד טקצ'מן
:
ש. במה את עובדת.
ת. כסייעת בגן מ-7.30 עד 15.30.
אני מוכנה גם לקחת חופש, בכל מקרה אחיו של המשיב יוכל להחליף אותי.
יש לנו שלושה ילדים.
יש לי בן שלא נמצא בבית הוא בישיבה, יש לי ילדה שהיא בת 14 והיא בבית ובת בת 7. הילדה בת ה-7 נזקקת לליווי לחוג פעם בשבוע.
אני מודעת לכך שעליי להשגיח על המשיב כל זמן שאחיו לא יוכל לשמור עליו.
ידוע לי שאם הוא יצא מן הבית אני צריכה להתקשר למשטרה.
אין לי עבר פלילי. אני יודעת שהמשטרה יכולה לבוא לבית לבדוק אם בעלי נמצא. אני מוכנה לחתום עבור בעלי.

מר זילפה אילן לאחר שהוזהר כדין לומר את האמת עונה לשאלות עו"ד טקצ'מן
:
אני אחיו של המשיב 1. ת.ז. שלי 027974427.
אני עובד. יש לי מכלת. אני יכול להיות עם המשיב עד השעה 16.30, להחליף את אשת אחי.
אני מוכן לערוב לו.
אני פותח את המכולת משעה שש בבוקר עד השעה שמונה. אחר כך מגיעה העובדת ואני חוזר בשעה 16.30.
אני מצהיר כי אין לי כל עבר פלילי ואפשר לבדוק את זה.
אני יכול להשגיח עליו משעה 8.30 עד השעה 16.30.

עו"ד טקצ'מן
: אין לי התנגדות לחלופת המעצר המוצעת בכפוף לבדיקת העבר של הערב השני.

החלטה

בהמשך להחלטתי מהיום, אני מורה על שחרורו של המשיב 1 למעצר בית מלא בביתו, רחוב שיכון ט' 841/24, בית שאן, כאשר אשתו ואחיו אילן זלפה יהיו ערבים לשחרורו כדלקמן:

1. אחד מהערבים חייב להיות בכל זמן נתון יחד עם המשיב 1 בבית כאשר שני הערבים יתאמו ביניהם לפי צרכיהם את השעות ואחריות לעניין זה מוטלת על שניהם באותה מידה.

2. כל אחד מהערבים יחתום על ערבות על סך 10,000 ₪ להבטחת שהותו של המשיב במעצר בית מלא.
3. המשיב ישהה במעצר בית מלא ומובהר לו כי כל יציאה למעט לצורכי חירום עליו לקבל אישור מראש.

4. המשיב יחתום על ערבות עצמית על סך 10,000 ₪ להבטחת שהותו בתנאי מעצר הבית.

5. מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב.

6. אישור בגין רישום צו עיכוב יציאה מן הארץ יומצא עד ליום 5/2/07 ולא יעכב שחרורו המיידי של משיב 1 כנגד חתימה על הערבויות דלעיל.

ניתנה היום ט"ז שבט, תשס"ז (04 פברואר 2007) במעמד הנוכחים.

___________________
גבריאלה (דֶה-לֵיאו) לוי

שופטת

001140/07בש 054 מאיה אסראף








בש בית משפט מחוזי 1140/07 מדינת ישראל נ' יונה בן בדר זליפה,אליהו בן חיים אסולין (פורסם ב-ֽ 04/02/2007)