פסקי דין על מוחמד נביל עיסא דבוס | פסקי דין על התובע הצבאי
3747/06 ע 15/01/2007
ע 3747/06 מוחמד נביל עיסא דבוס נ' התובע הצבאי
בית המשפט הצבאי לערעורים ע' 3747/06
באזור יהודה והשומרון
בפני
הרכב: אל"ם דני פרידמן - אב"ד
אל"ם אלי וולף
- שופט
אל"ם אלי בן טובים
- שופט
המערער: מוחמד נביל עיסא דבוס
, ת"ז 914234067 (באמצעות ב"כ עו"ד זכי כמאל
)
נגד
המשיב: התובע הצבאי
(באמצעות ב"כ סרן יוסף מלקו)
ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי שומרון (בפני
כב' סגן הנשיא רס"ן עמית פרייז)
בתיק מס' 3046/06 מתאריך 12.10.06
(הערעור נדחה)
תאריך הישיבה: 15 בינואר 2007, כ"ה בטבת התשס"ז.
פסק דין
השופט אל"ם א' בן-טובים:
המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, כפי שיוחסה לו בכתב אישום מתוקן. נסיבות העבירה בה הורשע הן כדלקמן: המערער נעתר לבקשת חברו מחמד זוכרי לגייס אדם לשם ביצוע פיגוע התאבדות בישראל. לאחר שגייסו את מוצעם עדנאן סמארה לביצוע הפיגוע, חזר בו מוצעם מנכונותו לכך. המערער עשה לאיתור מחבל אחר בשם דואא חינאוי שיהיה מוכן לצאת לפיגוע ההתאבדות. הלה הסכים ובהמשך גם הוא חזר בו, תוך שהוא מציין שיהיה מוכן לבצע פעילות של הנחת מטענים נגד כוחות הביטחון. כמו כן, אמר דואא למערער כי ישיג בעבורו מתאבד כמבוקש ובתנאי שהפיגוע יהיה מטעם "אירגון הג'יהאד האיסלמי הפלשתיני". עוד טרם למימוש הכוונה נעצר המערער ותכניתו נגדעה.
בגין הרשעתו. כאמור נדון המערער לעונש של שלוש וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, וכן הופעל עונש מאסר על תנאי של 3 שנות מאסר על תנאי שהוטלו על המערער בתיק 6441/03, מהן שנתיים לריצוי באופן מצטבר.
בערעורו נגד חומרת העונש טען המערער נגד שיקולי בית הדין קמא ונימוקיו להטלת למידת העונש שהטיל. בין היתר טען כי החומרה שמצא בית הדין קמא בכך שדובר בתכנון "רצח המוני-פיגוע התאבדות" אינה מבוססת, שכן בכתב האישום דובר בפיגוע התאבדות ולא ברצח המוני. כמו כן, טען כי נסיבותיו האישיות של המערער כאדם צעיר אף הן מצדיקות הקלה בעונשו.
לא מצאנו בטענות הסנגור עילה להתערב בעונש. עונש של שלוש וחצי שנות מאסר על ביצוע העבירה בה הורשע אושר אך כפסע היה לביצועה, אינו עונש חמור. פיגוע התאבדות כשלעצמו הינו מעשה חמור ביותר ותוצאותיו לא ניתנות לחיזוי מראש והן עלולות להיות קשות ביותר.
פסיקת בית המשפט לערעורים ובהם גם פסקי הדין עליהם הסתמך המערער מצביעה על רמת ענישה של ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ואין העונש שהוטל על המערער סוטה מרמת ענישה זו. ראה ע' איו"ש 1006/05 מיום 28.2.05.
הפעלת עונש מאסר על תנאי עקב הרשעה תוך תקופת התנאי מתחייבת מהוראת החוק (ס' 47(3)(4)(א) לצו בדבר הוראות ביטחון. הפעלת חלק מהמאסר על תנאי בחופף לעונש בגין העבירה בה הורשע תעשה בנסיבות מיוחדות. בית הדין קמא שקל את טענות הצדדים ובכללם טענת התביעה להטלת עונש המאסר על תנאי, באופן מצטבר, ובחר להפעיל במצטבר את עונש המאסר על תנאי שהופעל, באופן חלקי בלבד. לא מצאנו עילה להתערב בפסיקתו זו. לפיכך החלטתנו לדחות את הערעור.
השופט אל"ם ד' פרידמן:
אני מסכים.
השופט אל"ם א' וולף:
אני מסכים.
הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט אל"ם א' בן-טובים.
ניתן והודע היום, 15 בינואר 2007, כ"ה בטבת התשס"ז, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.
___________________ __________________ ___________________
שופט אב"ד שופט
רמ"שית: נע+מפ
??
??
??
??
ע' 3747/06
____________________________________________________________________
2
ע בית המשפט הצבאי 3747/06 מוחמד נביל עיסא דבוס נ' התובע הצבאי (פורסם ב-ֽ 15/01/2007)