פסקי דין על מוראד בן מוחמד אבו חאמד

4025/01 פח     02/10/2002




פח 4025/01 מדינת ישראל נ' מוראד בן מוחמד אבו חאמד




1
בתי המשפט
פח 004025/01
בבית המשפט המחוזי בירושלים
02/10/02

כבוד השופט יעקב צמח
, סגן-נשיא
כבוד השופט עזרא קמא
, סגן-נשיא
כבוד השופט יעקב צבן

לפני:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה

נ ג ד
מוראד בן מוחמד אבו חאמד
הנאשם
למאשימה: עו"ד ניק קאופמן

לנאשם: עו"ד איברהים אבו-עטא
גזר דין

1. הנאשם, מוראד בן מוחמד אבו חאמד
, הורשע באינוס בנסיבות מחמירות ובמעשה סדום בנסיבות מחמירות שביצע בתיירת אוסטרלית, צעירה כבת עשרים וארבע שנים, שאותה הסיע במונית בשעת חצות ביום 26.3.99, מכיכר ציון למבשרת ציון. הנאשם הביאה לשטח נטוש בסמוך לקיבוץ צובה, הוציאה בכח מהמונית, השליכה על האדמה, הפשיטה מבגדיה, תוך שהוא חונק אותה כדי להתגבר על התנגדותה הפיזית. הנאשם בעל את התיירת מספר פעמים, וגם החדיר את איבר מינו לפיה. הנאשם עשה כן חרף פניותיה אליו "בבקשה אל תפגע בי, בבקשה אל תפגע בי". תחינותיה לא הועילו. כשיצא הנאשם לרגע מהמונית, ניצלה התיירת את ההזדמנות ונמלטה על נפשה, כשעל גופה אך חולצת גולף, ז'קט וגרביים בלבד. כשהגיעה לכביש הראשי, הסתתרה לזמן רב בתוך תעלת ניקוז. אחרי כן, משנוכחה שהנאשם הסתלק מהמקום, יצאה ממקום מחבואה, קשרה את הז'קט סביב מותניה, ורצה במעלה הכביש לאורך הגדר של קיבוץ צובה. היא הגיעה לכניסה הראשית, ושם פגשה שני שומרים, שנתנו לה שמיכה ותחתונים והתקשרו למשטרה. שני השומרים בשער קיבוץ צובה העידו שראוה יחפה, בלי מכנסיים. היא היתה מבוהלת, נסערת והיסטרית, ודיברה תוך בכי.

כתוצאה מהאינוס, הרתה המתלוננת, והפילה את עוברה אחרי הריון בן מספר שבועות.

2. לחובת הנאשם, שהוא כבן 23 שנים היום, הרשעות בעבירות שהחל לבצען מצעירותו, בכללן גניבות. בגין עבירות אלו, נידון בהיותו נער לעונשי מאסר של שנים עשר חודש ושל שמונה עשר חודש. במאסר האחרון, זכה הנאשם לחנינה חלקית מידי נשיא המדינה, בהפחתת עונש המאסר, והנאשם שוחרר ממאסרו ביום 23.3.99. שלשה ימים אחרי שחרורו, ביצע הנאשם את עבירותיו אלה.

הנאשם החמיר את עבריינותו בביצוע חטיפה לשם סחיטה נגד אחד, אריה גרבלסקי שמו. בגין מעשה זה הורשע הנאשם בבית משפט זה, בת"פ 1051/01, בחטיפה לשם סחיטה, בתקיפה בנסיבות מחמירות ובקשירת קשר לביצוע פשע, ונידון, בין היתר, לחמש שנות מאסר מיום מעצרו 17.2.2001.

3. בא-כח המדינה, עו"ד קאופמן, ביקש שנחמיר בעונשו של הנאשם ונדון אותו למאסר בפועל שלא ירחק מהעונש המירבי, שהוא עשרים שנות מאסר. הוא ציין את האלימות, את האכזריות, את הנזק הנפשי והגופני שהיה מנת חלקה של המתלוננת, ואת ההפלה הטראומטית שגרם לה הנאשם במעשהו. עד עתה לא נרפאה ממוראות הפשע שביצע בה הנאשם. כן ביקש עו"ד קאופמן, להורות כי העונש המוטל יצטבר לעונש שהוא מרצה עתה.

לעומתו, טען הסניגור, עו"ד אבו-עטא, כל אשר ניתן לטעון להקל בעונשו, אחר שייצג את הנאשם בנאמנות במהלך הדיון בתיק זה מתחילתו.

במיוחד הפנה עו"ד אבו-עטא לממצאי שירות המבחן בתסקיר מיום 29.5.2002, שהוגש לבית משפט זה בגין מעשה החטיפה האמור. נאמר בתסקיר כי הנאשם בן למשפחה מרובת ילדים. הנאשם למד עד כתה י"ב ועבד בנקיון ובטבחות, ולפני מעצרו עסק בהסעות. בתסקיר נאמר כי משפחת הנאשם חשה בושה, צער ואכזבה עקב פרשה זאת. שירות המבחן לא הגיש המלצה בענין הנאשם.

4. אף שהתיירת המתלוננת העידה לפנינו כשנתיים אחרי האירוע, אחר שהנאשם אותר, ראינוה על דוכן העדים נרגשת ובוכייה. עצם מתן העדות ותיאור מעשי האינוס חידש את הטראומה הקשה שניכר שהמתלוננת נתונה בה מאז מעשה האינוס האכזרי שביצע הנאשם בה, בתנאים מבעיתים ומפחידים. התיירת לא יכלה לעמוד במעמד של מתן עדות נוכח פני הנאשם, ועזבה את אולם המשפטים כשהיא ממררת בבכי. רק אחרי ניסיונות שכנוע והרחקת הנאשם מהאולם, נאותה התיירת לשוב לדוכן העדים ולהשלים את עדותה. גם אז התקשתה להירגע. אין לנו ספק כי השבר הנפשי העמוק שגרם לה הנאשם באינוס ברוטלי זה, ילווה אותה כל ימיה, ועל פי סימני הכאב שראינו על פניה, גם אין להניח כי תירפא משברה במהרה.

נוסיף כי בשבתנו בהרכב בתיקים מעין אלה, עדים אנו, לא פעם, להבעת תחושות קשות של קורבנות עבירות מין, אך לא נחטא אם נאמר כי היה זה אחד הגילויים הקשים ביותר של שברון לבב נוקב של קורבן עבירת מין.

5. אין לנו ספק כי הנאשם ניצל לרעה את היותה תיירת בארץ, וראה בה טרף קל לביצוע אונס סדיסטי ומשפיל, מן הסתם, בתקווה כי פשעו לא יתגלה. ואכן, רק במקרה, נתוני הדנ"א הובילו לנאשם, כשהיה עצור במסגרת חקירה פלילית בענין החטיפה האמורה.

וזו נסיבה נוספת לחומרה על החומרה היתרה שבמעשהו הנפשע של הנאשם.
תיירות ותיירים המבקרים בישראל הם אורחי המדינה, וחובת המדינה להושיט להם כל הגנה הניתנת לאזרחיה, אם לא למעלה מזה. כל פגיעה בתייר, אף כשמבוצעת בידי יחיד, עבריין חסר מעצורים, כמו הנאשם דנן, היא בנפש המדינה. תייר הבא לישראל, לרווחתו ולהנאתו, אין לסבול כי ביקור זה יביא עליו פגיעה ברכושו, בגופו ובנפשו. על כן, הכרח להחמיר בכגון זה, גם כדי שייצא קול, כי פשעים נוראים כאלה, במיוחד כשהם מבוצעים נגד תיירות, הם בלתי נסלחים, ומוציאים את דיבת הארץ רעה.

6. הנאשם עשה מעשה שפל ואכזרי, בלתי נסבל ובלתי נסלח, בבחורה צעירה שבאה ממרחקים כדי לחיות תקופה קצרה בארץ. היא האמינה בנאשם שיסיעה במוניתו בביטחון למחוז חפצה. תקוותה זו התבדתה וסופו של ביקור בארץ שהיא שבה למולדתה כשהיא חבולה נפשית, שבורה ורצוצה.

7. הנאשם היה ראוי, כבקשת המדינה, לעונש המתקרב לעונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה זו. ואם איננו מטילים עליו את מלוא העונש הראוי, אין זאת אלא כיוון שנושא הוא עתה עונש מאסר אחר, שאליו יתווסף במצטבר העונש המוטל כאן. אין כל הצדקה לחפוף את העונש המוטל בגין מעשיו אלה, כבקשת עו"ד אבו-עטא, הן נוכח חומרת העבירות והן כיוון שמדובר בעבירה מסוג אחר. די בכך, כאמור, שאיננו מחמירים עמו כפשעו.
8. לפיכך, אנו דנים את הנאשם לארבע עשרה שנות מאסר, שאותן ירצה במצטבר לעונש המאסר שהוא נתון בו עתה.
לנאשם הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ו בתשרי התשס"ג (2 באוקטובר 2002) במעמד המתייצבים.
יעקב צבן
, שופט

עזרא קמא
, סגן-נשיא

יעקב צמח
, סגן-נשיא








פח בית משפט מחוזי 4025/01 מדינת ישראל נ' מוראד בן מוחמד אבו חאמד (פורסם ב-ֽ 02/10/2002)