פסקי דין על ולדיסלב דנילוב

295/02 פ     01/10/2002




פ 295/02 מדינת ישראל נ' ולדיסלב דנילוב





מדינת ישראל

ע"י פרקליטות מחוז חיפה
בעניין:
המאשימה
נגד
ולדיסלב דנילוב
, ת.ז. 309116051

הנאשם
גזר דין
1. העבירות בהן הורשע הנאשם:

הנאשם, צעיר בן כ19- שנים, הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב אישום מתוקן ובעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיף 334+335(א)(1) לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום בו הודה הנאשם הגיע הנאשם מעכו לנהריה כשהוא חמוש בסכין ובקרש, ביחד עם שני מכרים, כדי לסייע לחברים שהותקפו ע"י חבורת רחוב יריבה. הנאשם תקף ביחד עם אחרים את חברי החבורה היריבה תוך שהוא דוקר ופוגע באמצעות הסכין שבידו בשלושה מבני החבורה היריבה.

2. עברו של הנאשם ותסקיר המבחן:

לנאשם שהוא בן כ19- שנים אין כל עבר פלילי. בנסיבות העניין הורה בית המשפט על הכנת תסקיר בעניינו. יצוין, למען הסדר, כי בשלב הראשון הוכן תסקיר לעניין מעצרו ובית המשפט הורה על שחרורו לחלופת מעצר במעצר בית בבית קרובי משפחה באור עקיבא. בהמשך, הוכן תסקיר לעניין ענישה.

שירות המבחן פירט בתסקירו את הרקע המשפחתי והאישי של הנאשם וציין כי מדובר בצעיר בעל נטיות ילדותיות שהגיע לאתר המריבה במחשבה ליישב את הסכסוך בדרך של דיבור ולא התכוון מלכתחילה לתוצאה אליה הגיעו הדברים. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם בשל להליך טיפולי אם כי סברה שאין הכרח שדווקא שירות המבחן יהיה הגורם הטיפולי. בסיכומו של דבר המליצה קצינת המבחן לגזור על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות וכן מאסר מותנה וזאת כדי להרתיעו מחד גיסא ומאידך גיסא למנוע את התדרדרותו לחברה עבריינית, כתוצאה ממאסר במתקן כליאה.

3. טיעוני הצדדים לעניין הענישה:

ב"כ המאשימה עותרת לגזור על הנאשם עונש של מאסר ממושך שיביא לידי ביטוי את חומרת העבירה בה הורשע, פציעתם בדרך של דקירה של שלושת המתלוננים. ב"כ המאשימה חולקת על גישתה של קצינת המבחן וטוענת שיש להחמיר עם הנאשם שהגיע לנהריה מעכו מצויד בסכין ובקרש, דבר המצביע על כוונה ותכנון, ובהתאם דבר המוסיף לחומרת המעשים שביצע. בנסיבות אלו סבורה ב"כ המאשימה כי יש לגזור על הנאשם מאסר ממושך, בהתאם למדיניות הענישה הראויה לעבריינים העושים שימוש בסכין ופוגעים באחרים.

ב"כ הנאשם אינו מפחית מחומרת מעשיו של הנאשם ואולם לגישתו יש לאמץ את המלצות שירות המבחן. ב"כ הנאשם מציין את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, תרומתם של הקורבנות ליצירת האירוע האלים, הפגיעות הקלות שנפגעו המתלוננים, הכל כפי שפורט בהחלטת בית משפט זה מיום 3/7/02 שניתנה בתיק זה ביחד עם תיק ב"ש 3214/02 לעניין שחרורו של הנאשם למעצר בית. בנסיבות אלו מאמץ ב"כ הנאשם את ממצאי בית המשפט ונימוקיו בהחלטה הנ"ל ועותר לגזור על הנאשם עונש שיביא לידי ביטוי הרתעה ממשית ביחד עם שיקום הנאשם. בשים לב לגילו הצעיר של הנאשם, העדר כל הרשעה קודמת, ובנסיבות המיוחדות של המקרה עותר הסניגור שלא למצות עם הנאשם את הדין ולאמץ את מסקנת שירות המבחן והמלצותיו.

הנאשם הביע חרטה וביקש לרצות עונש של מאסר בעבודות שירות, זאת כדי שלא יוחזק ביחד עם עבריינים.

4. שיקולי בית המשפט לעניין הענישה:

מקרה זה שבפני
אינו מקרה קל או פשוט. ההלכה כי העושה שימוש בסכין ותוקף אחר ייאסר לתקופה ממושכת. מדיניות ענישה זו מביאה לידי ביטוי את הצורך לשרש את "תת תרבות הסכין". בדרך כלל נוהג גם בית משפט זה לגזור על "סכינאים" עונשים של מאסר ממושך, למען יורחקו מהחברה.

ואולם המדיניות הראויה אינה מחליפה את שיקול הדעת וההתייחסות לכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו ולכל נאשם לפי נתוניו האישיים. כך גם במקרה זה. כפי שיובהר, סבור אני כי לפנים משורת הדין, אין מקום לאמץ במקרה זה את מדיניות הענישה המקובלת ויש לגזור על הנאשם עונש ברוח המלצות שירות המבחן.

את הרקע למקרה נשוא כתב האישום יש לקרוא בהחלטה בעניין שחרורו של הנאשם ממעצר, החלטה מיום 3/7/02. האמור שם מהווה חלק בלתי נפרד מגזר דין זה, ככל שהדבר נוגע לנסיבות המקרה המצדיקות, לגישתי, חריגה ממדיניות הענישה ואימוץ המלצות שירות המבחן.

אומר מיד כי הניתוח שעשתה קצינת המבחן אינו מקובל על בית המשפט במלואו. איני סבור כי הנאשם הגיע לנהריה במגמה ליישב סכסוך בהידברות. העובדה שהנאשם הגיע במיוחד מעכו מצויד בחבורתו ובכלי משחית מצביעה על כוונה שעמדה מאחורי התנהגות הנאשם. ואולם מעיון במכלול העדויות, וכן בהתרשמות מהנאשם בבית המשפט, סבור אני כי יש אמת בממצאי שירות המבחן כי מדובר בצעיר בעל נטיות ילדותיות. דווקא הגעתו מצויד בקרש שהביא עמו לנהריה מעכו מצביעה על היותו ילדותי, כי הרי קרשים ניתן גם למצוא בנהריה במרחק סביר מזירת האירוע. על כך יש להוסיף את הימלטותו מאימת המתלוננים, שלהם תרומה ממשית ליצירת האירוע האלים, הישר לנידת המשטרה בבקשה המופנית לשוטרים להגן עליו. מכלול התנהגותו בזירת העבירה מצביעה על אופיו הילדותי.

סבור אני כי במקרה זה יש מקום להעדיף ענישה שיהיה בה הרתעה לעתיד, כאשר יחסך מהנאשם ההכרח לחבור לחבורת עבריינים, דבר שהינו חלק בלתי נפרד ממאסר של ממש. כאשר מדובר בנאשם ללא כל עבר פלילי יש לעשות מאמץ ולגזור עליו עונש שייתן לו סיכוי להפוך את העבירה הראשונה בחייו לאחרונה. כך גם במקרה זה. הן מתסקיר המבחן והן מהתרשמות מהנאשם עצמו סבור אני כי זה המקום לחרוג ממדיניות הענישה המקובלת, ולהעדיף ענישה מקלה.

הכלל הוא, והדברים ידועים, כי בית המשפט אינו מחויב לקבל את המלצות שירות המבחן ועליו לשקול את האינטרס הציבורי, כך גם במקרה זה. אלא שלא כבמקרים אחרים בהם אין בית המשפט מקבל את המלצת שירות המבחן, סבור אני כי במקרה זה אין לקבל את המלצת שירות המבחן המתנערת מהפיקוח והליווי של הנאשם, והמותירה לנאשם, אשר שירות המבחן הגדירו כילדותי, את האחריות לפנות לרשויות הרווחה ולהשתלב מיוזמתו בתכנית טיפולית. סבור אני כי המלצה זו של שירות המבחן אינה מתיישבת עם ממצאי קצינת המבחן. בהתאם, אורה לשירות המבחן ללוות את הנאשם בפיקוח הולם בתקופה שתקבע.

בסיכומו של דבר, ומבלי להתעלם מחומרת העבירה, בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובהעדר הרשעות קודמות, סבור אני כי יש לגזור עליו עונש שיביא לידי ביטוי את טבעו הילדותי אשר הוביל אותו לביצוע מעשה של מעין רובין הוד הנחלץ להגנת החלשים ויוצא להשיב את כבודם האבוד עם חבריו ונשקו. סבור אני כי זה המקרה המתאים להתמיד במסלול של ענישה שיקומית, באופן בו לא יתחכך הנאשם ולא יצור יחסי קרבה עם עבריינים מבוגרים ובכירים ממנו, דבר שבשים לב לאופיו הילדותי קרוב לוודאי שיובילו לחברות בכנופיה של ממש.

כאמור, על בית המשפט לשקול אינטרס ציבורי רחב בבואו לגזור את הדין. כאשר מדובר בצעיר ללא כל עבר פלילי סבור אני כי חלק מהאינטרס הציבורי ארוך הטווח הינו לנסות ולהקנות לאותו צעיר כיוון חיובי להמשך דרכו. סבור אני כי האינטרס הציבורי הינו לנסות ולחנך את הנאשם לעבודה והכל תוך הרתעתו כי אם יפר את תנאי העבודה כי אז ירצה עונש מאסר וכן תוך הרתעתו בדרך של גזירת מאסר מותנה משמעותי.

שקלתי את בקשת המאשימה לחייב את הנאשם בפיצוי המתלוננים. ככלל, וכפי שכבר קבע בית משפט זה בעבר, המדיניות הראויה הנה לפצות קורבנות עבריינות, למען ידעו העבריינים כי כל הפוגע באדם יפצה את אותו אדם, זאת בנוסף לכל עונש אחר. אלא שבמקרה שבפני
סבור אני כי אין מקום לחייב את הנאשם בפיצוי המתלוננים.

המתלוננים, במקרה זה, הנם חברי חבורת הרחוב היריבה. הם נטלו חלק פעיל בתגרה ההמונית שמהלכה ביצע הנאשם את המיוחס לו. אין מדובר בעוברי אורח תמימים אלא במי שהיו מעורבים בפועל ביצירת אווירת האלימות. מעיון בחומר הראיות עולה כי מדובר בצעירים שהתנהגותם גובלת בשותפות לדבר עבירה ועובדת היותם "קורבנות" אל מול הנאשם שהוא ה"עבריין הפוגע" הנה כמעט בגדר של מקריות. לא רחוק היה הדבר שהמתלוננים הם יהיו אלו התוקפים את הנאשם והנאשם היה נחזה להיות, אז, קרבן תמים. בנסיבות בהן היו גם המתלוננים בגדר של חבורת רחוב הששה אלי קרב, ותרומתם ליצירת האלימות הייתה משמעותית, איני סבור כי יש מקום לפצותם על הפגיעות שנפגעו במהלך האירוע.

5. סיכום גזר הדין:

בסיכומו של דבר אני גוזר את דינו של הנאשם כדלקמן:

אני גוזר על הנאשם 24 חודשי מאסר, מהם 6 לריצוי בפועל ו18- חודשי מאסר על תנאי. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור העבירות בהן הורשע וכן כל עבירת אלימות מדרגת תקיפה הגורמת לחבלת גוף של ממש וזאת בתוך שלוש שנים מהיום.

אני מתיר לנאשם לרצות את ששת חודשי המאסר, מהם ינוכו הימים אשר הנאשם היה עצור (מיום 31/05/02 עד ליום 4/07/02) בעבודות שירות, בכפוף לחות דעתו של הממונה על עבודות שירות שתוגש עד ליום 18/11/02 . הממונה יזמן את הנאשם באמצעות עו"ד משה גלעד. לתשומת לב הממונה על עבודות שירות, הנאשם יחזור להתגורר בעכו ובהתאם יש להסדיר את עבודות השירות באזור מגוריו.

אני קובע להמשך דיון בחוות דעת הממונה על עבודות שירות ליום 20/11/02 שעה 08:30.
בנוסף, אני מורה לנאשם לעמוד בפיקוח של שירות המבחן לתקופה של 36 חודשים מהיום. שירות המבחן יעקוב אחר השתלבותו של הנאשם בתכנית טיפולית במסגרת הראשות המקומית, כפי שהמליץ שירות המבחן, ויסייע בידי הנאשם להגיע למסגרת הטיפולית המתאימה וכן ידווח לבית המשפט על ביצוע המעקב.

בהתאם לסמכות בית המשפט לפי הוראות סעיף 5(2) לפקודת המבחן אני מתנה את פיקוח שירות המבחן בתנאי והתנאי הוא שייאסר על הנאשם להגיע לעיר נהריה, מקום ביצוע העבירה נשוא כתב אישום זה, לתקופה של 12 חודשים מהיום.

בשים לב למתן גזר הדין מחד גיסא והצורך להשלימו בדיון נוסף באישור חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות מאידך גיסא, ובהתחשב בהוראות גזר הדין בכל הנוגע לאיסור הכניסה לנהריה, אני מתיר לנאשם לחזור ולהתגורר בבית הוריו בעכו לאלתר. בהתאם להוראות סעיף 6(א) לפקודת המבחן, וכדי לאפשר פיקוח יעיל על הנאשם, אני מורה לו להתגורר אצל הוריו לתקופה של 12 חודשים מהיום. בתום התקופה יוכל הנאשם לעבור ולהתגורר במקום אחר, כפי שימצא לנכון.

כאמור לעיל, אני קובע להמשך דיון בחוות דעת הממונה על עבודות שירות ליום 20/11/02 שעה 08:30.

הוסבר לנאשם בהתאם להוראות סעיף 3 לפקודת המבחן את מהות המבחן שהוטל עליו ועל חובתו לציית לתנאי המבחן. כמו כן הוסבר לנאשם על חובתו להתייצב אצל הממונה על עבודות שירות וכן על חובתו להתייצב בבית המשפט לדיון הבא ולכל דיון נוסף שיקבע, לפי הצורך.

כמו כן הוסבר לנאשם על זכותו לערער וזאת בתוך 45 ימים מיום שיושלם הדיון בחוות דעתו של הממונה על עבודות שירות.

המזכירות תעביר עותק גזר דין לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות שירות.

מותר לפרסום מיום 1/10/02.
ניתן היום כ"ה בתשרי תשס"ג, 1 באוקטובר 2002 במעמד הנאשם, הסנגור ונציג/ת התביעה.
ר. שפירא
, שופט
ליאת פנקר / g00029502p.1
24
בתי המשפט
תפ 000295/02

בית המשפט המחוזי בחיפה
רון שפירא - שופט
בפני









פ בית משפט מחוזי 295/02 מדינת ישראל נ' ולדיסלב דנילוב (פורסם ב-ֽ 01/10/2002)