פסקי דין על משה נור | פסקי דין על אירנה מובשוביץ |

70649/06 עפ     14/02/2007




עפ 70649/06 משה נור ,אירנה מובשוביץ נ' מדינת ישראל - "המשרד לאכות הסביבה"




5
בתי המשפט
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
עפ 070649/06
בפני
:
כב' השופט ז' המר
סג"נ - אב"ד
כב' השופטת י' שיצר

כב' השופטת י' שבח

תאריך:
14/02/2007
בעניין:
1 . משה נור

2 . אירנה מובשוביץ

המערער

נ ג ד
מדינת ישראל - "המשרד לאכות הסביבה"

המשיבה
פסק דין
1) ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בפ"ת (כב' השופטת ל' לב-און) בת"פ 2774/03, בו הורשעו המערערים בעבירה לפי חוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו-1966 (להלן: "חוק השילוט").
על פי עובדות כתב האישום, שני המערערים לפנינו היו נושאי משרה בחברה בע"מ, אשר הואשמה יחד איתם בשל הצבת שלט פרסומת אשר נראה לעיניהם של הנוסעים בדרך הבין עירונית, כביש מס' 2, בין מחלף הסירה להרצליה, לבין צומת הקנטרי קלאב בת"א.
המערער 1 היה מנכ"ל החברה והמערערת 2 היתה סמנכ"ל החברה. על פי עובדות כתב האישום, שניהם היו ממונים על הקמה והצבת שלטים ותחזוקתם.
לאחר שמיעת ראיות, הורשעו המערערים בעבירה האמורה.
בימ"ש קמא זיכה את המערערים מעבירה נוספת בה הורשעו בגין אותו שלט, לפי חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984.

2) בהודעת הערעור מלינים המערערים על ההרשעה ומעלים שלושה נימוקים:
האחד הוא כי מן הדין היה לזכותם בשל אכיפה בררנית. בסמוך לשלט שהוצב על ידם הותקנו והוצבו שלטי פרסום נוספים של חברות אחרות מהם אף גדולים ובולטים יותר מהשלט נושא דיון זה. השלטים האחרים לא הוסרו למרות הצהרת ב"כ המדינה.
לא נוכל לקבל הנמקה זו, שכן כדי להגיע למסקנה על קיומה של הגנה מן הצדק בטענה של אכיפה בררנית, על הטוען להציג תשתית ראייתית מספקת שתהווה בסיס לטענה.
בענייננו לא הוצגה תשתית ראייתית כזו. עצם העובדה שקיימים שלטים נוספים בסמוך לשלט נושא הדיון, אין בה משום ראיה על אכיפה בררנית.

נימוק נוסף שמעלים המערערים הוא כי המדינה לא הוכיחה שהדרך ממנה נראה השלט היא דרך בין עירונית.
אין מחלוקת כי ההגדרה של דרך בין עירונית היא הגדרה שיורית, כלומר, כל דרך שאינה דרך עירונית, כפי שהיא מוגדרת בחוק השילוט.

עיינו בפרוטוקול ובמוצגים שהוגשו לבימ"ש קמא, ונחה דעתנו כי בימ"ש רשאי היה להגיע למסקנה אליה הגיע כי אכן קטע הדרך הרלוונטי, משם נראה השילוט, היא דרך בין עירונית.
לבימ"ש קמא הוגשה תע"צ (ת/3) של הממונה על ניהול ובקרה במחלקת העבודות הציבוריות במשרד התחבורה. בתעודה זו צויין כי אותו קטע דרך הוא כביש בין עירוני ובאחריות מע"צ מחוז ת"א והמרכז. החותם על התע"צ אף העיד בביהמ"ש, ובחקירתו הנגדית ע"י ב"כ המערערים חזר ואמר כי על פי מפה מעודכנת המאושרת ע"י מהנדס התחבורה במע"צ, קטע הדרך הוא דרך בין עירונית. בכניסה לקטע זה של הדרך מהרצליה מוצבים שני תמרורים, המורים על קצה דרך עירונית לאלה שבאים מהרצליה ועולים על הדרך לכיוון ת"א.
במפה אשר הוגשה וסומנה ת/4, מסומנים שני התמרורים ב-25, המורים על קצה הדרך העירונית בכניסה לקטע הכביש הרלוונטי לכיוון ת"א. ממילא על פי ההגדרה שהוזכרה לעיל, דרך שאינה עירונית היא דרך בין עירונית.
המערערים לא הביאו ראיות לסתור ולפיכך בדין הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי אכן מדובר בדרך בין עירונית.

הנימוק השלישי הוא כי לא ניתן היה להרשיע את המערערים שהיו נושאי משרה בחברה לאחר שהחברה עצמה נמחקה בסופו של דבר, מסיבות דיוניות מכתב האישום.
לא מצאנו ממש בטענה זו. על פי הנטען בכתב האישום, המערערים היו אחראים אישית על ביצוע הצבת השלט, כפי שקבע בימ"ש קמא, על פי הראיות שהובאו לפניו ודברי המערערים עצמם.

אשר על כן, אין נפקא מינה בשאלה אם גם החברה הורשעה אם לאו.

אשר על כן אנו דוחים את הערעור.
ניתן היום, כ"ו בשבט, תשס"ז (14 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.
ז' המר
, שופט – סג"נ
אב"ד

י' שיצר
, שופטת

י' שבח
, שופטת
קלדנית: ל. כהן








עפ בית משפט מחוזי 70649/06 משה נור ,אירנה מובשוביץ נ' מדינת ישראל - "המשרד לאכות הסביבה" (פורסם ב-ֽ 14/02/2007)