פסקי דין על לנקרי סמדר | פסקי דין על אלי ג`אן מזנון האוצר

10334/05 דמ     26/02/2007




דמ 10334/05 לנקרי סמדר נ' אלי ג`אן מזנון האוצר




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
דמ 010334/05


בפני
:
כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי

תאריך:
26/02/2007



בעניין:
לנקרי סמדר





התובעת

נ ג ד


אלי ג`אן מזנון האוצר



ע"י ב"כ עו"ד
מורוז פבל

הנתבע

פסק דין


התובעת עבדה במסעדה אצל הנתבע במשך 13 חודשים, לפי "משכורת חודשית קובעת" של 1,577 ש"ח, ועד ליום 11.12.05.

בתביעתה הנוכחית תובעת התובעת, את התביעות הבאות:

1. פיצויי פיטורים.
2. תמורת הודעה מוקדמת לפיטורים.
3. דמי הבראה.
4. הפרשי שכר בקשר למשכורת דצמבר 2005 (600 ש"ח), ונובמבר 2005 (1,600 ש"ח).

אדון בתביעות התובעת אחת ולאחת, לאו דוקא על פי סידרן.

התביעה ל"פדיון דמי הבראה":

הנתבע לא הכחיש (עמ' 1, שורה 17) את זכאות התובעת ליתרת "פדיון דמי הבראה" בסך של 690 ש"ח, שיפסקו לכן לזכות התובעת וכפי שעוד יפורט להלן.

התביעה ל"הפרשי שכר":

הנתבע טוען כי הפרשי השכר אותם הוא חייב ע"פ טענת התובעת, שולמו לה במזומן, ולכן הוא מתקשה להוכיח את תשלומם בפועל. לדבריו – המוכחשים ע"י התובעת – הוא נהג לשלם מידי יום ביומו שכר לתובעת, וממילא לא הלין את "משכורתה החודשית".

הנתבע הביא עדה מטעמו – גב' חמוטל כהן. מדובר בעובדת ותיקה שלו, שהודתה בביה"ד כי היא עצמה קיבלה את השכר מידי חודש. קשה איפוא להבין מדוע דוקא התובעת קיבלה שכר מידי יום ביומו ולא באופן "חודשי" או "שבועי". הנתבע לא הציג לפני ביה"ד "פנקס שכר" או כל ראיה ממשית אחרת לאופן ומועד תשלום השכר.

אני מעדיף את עדות התובעת על פני עדות הנתבע בהקשר לתשלום השכר. כלומר, התובעת לא זכתה בשכר שהשתלם בתקופה שבמחלוקת מידי יום ביומו, והיא היתה צפויה לקבלו בתחילת דצמבר 2005. או אז, פרץ סכסוך בין הצדדים – עליו עוד ידובר – ולפיכך עיכב הנתבע את השכר אצלו.
הנתבע מחוייב אפוא בהפרשי השכר המתאימים, וגם בפיצויי הלנה שיופחתו במשהו, משום אי הבהירות של סיום יחסי העבודה וטעותו כי הוא רשאי לקזז מהשכר "תמורת הודעה מוקדמת להתפטרות", כפי שיפורט עוד להלן.

התביעה לפיצויי פיטורים ו"תמורת הודעה מוקדמת":

הנתבע – כך נוצר הרושם – הוא איש נוח לכעוס. התובעת איחרה לעבודתה, דבר שהעלה את חמתו של הנתבע אשר נזף בה בקול גדול. התובעת נעלבה ועזבה את מקום העבודה, לא לפני שדרשה "מכתב פיטורים". בשיחה שבין הצדדים – או לפחות חלק ממנה – נכחה גם עדת ההגנה גב' חמוטל כהן, אשר כבר הוזכרה בפסק הדין הנוכחי לעיל.

על פי פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה יסוד הפיטורים וההתפטרות כאחד, הוא שהצד הפועל נתן ביטוי, אשר אינו משתמע לשני פנים, לכוונתו להביא את יחסי העבודה הקיימים בין השנים לידי סיום (דב"ע ל/1-3 הרמין נ' דיאיב, פד"ע א' 18; דב"ע נד/62-3 מד"י נ' זינגר, פד"ע כז' 391, 394). אי אפשר לומר במידת הודאות הדרושה במשפט אזרחי, כי התובע פיטר את התובעת. לעומת זאת, עובדה היא שהתובעת מצידה עזבה את המסעדה ולא שבה אליה עוד, גם כאשר נצטננה דעתה. בסופו של יום, התובעת היא זו שהיתה צריכה לשכנע בקיום "מעשה פיטורים" במובן המשפטי של המונח. היא לא עמדה בנטל זה, וממילא התביעה ל"פיצויי פיטורים" ו"תמורת הודעה מוקדמת לפיטורים" – תדחה.

קיזוז:

אין מקום לקבל את "טעות הקיזוז" של הנתבע. שכן, הנתבע מצידו, בהתנהגותו, לא הראה שום רצון לקבל את עבודת התובעת בתקופת "ההודעה המוקדמת להתפטרות", גם אם תוצג המריבה וסיום העבודה שבעקבותיה כהתפטרות.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים:

1. סך של 2,200 ש"ח הפרשי "שכר עבודה", בצרוף פיצויי הלנת שכר מופחתים בשיעור של 5% לכל חודש מלא מיום 1.1.06 ועד ליום התשלום בפועל.

2. סך של 690 ש"ח "פדיון דמי הבראה", בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה 12.12.05 ועד ליום התשלום בפועל.

הוצאות:

התובעת לא היתה מיוצגת על ידי פרקליט, וזכתה רק בחלק קטן של תביעתה. לפיכך כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן לבקש רשות ערעור תוך 15 יום.



ניתן היום ח' באדר, תשס"ז (26 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.





ד"ר יצחק לובוצקי
- שופט




ק/רוניתעמרני/








דמ בית דין אזורי לעבודה 10334/05 לנקרי סמדר נ' אלי ג`אן מזנון האוצר (פורסם ב-ֽ 26/02/2007)