פסקי דין על שמואל סחר | פסקי דין על אייל כץ | פסקי דין על הינג'י |

54856/06 א     26/02/2007




א 54856/06 שמואל סחר נ' אייל כץ, הינג'י בע"מ




1
בתי המשפט
א 054856/06
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 177613/06

26/02/2007
תאריך:
כב' השופטת נועה גרוסמן

בפני
:

שמואל סחר

בעניין:
התובע/המשיב
עו"ד גב' ברנשטיין

ע"י ב"כ
נגד
1. אייל כץ

2. הינג'י בע"מ
הנתבעים/הנתבעים
עו"ד פלינר

ע"י ב"כ
החלטה
כללי:
מונחת בפני
י בקשת הנתבעים ,למחיקתה של התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ולחילופין, להורות על מחיקת התביעה בשל העדר עילה ובשל היות התביעה טרדנית.
ביום 26.9.06 הגיש התובע תביעה לסעד כספי, לרבות צו עשה בגין הפרת הסכם . עניינו של ההסכם בהתקשרות בין התובע לבין הנתבע 1 . בית המשפט התבקש כדלקמן :
להורות על אכיפת ההסכם קרי תשלום תמורה לתובע עבור שירותיו בסך 68,000 ₪.
להורות לנתבעת 2 להקצות כמוסכם, ארבע וחצי אחוז מכלל מניותיה לתובע ;
להורות על תשלום פיצוי כספי בגין הוצאותיו של התובע ועוגמת נפש בסך של 100,000 ₪;
נבחן את הטענות אחת לאחת.
סמכות עניינית - טיעוני הצדדים:
הנתבעים סוברים כי יש להורות על מחיקת התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.
לטענתם, הסעד המבוקש בכתב התביעה אינו בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. הסעד לו עותר התובע בכתב התביעה, הוא צו עשה לפיו מבוקש להורות לנתבעת 2 להקצות לתובע 4.5 אחוז מכלל מניותיה של הנתבעת 2, זאת ללא שצוין מהו שווי מניות אלה.
לטענת הנתבעים, מאחר ולסעד של "צו עשה" המבוקש אין שווי כספי, הרי שהתביעה אינה נכנסת בגדר סמכותו של בית משפט השלום והסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי, מכוח סמכותו השיורית.
עוד טוענים הנתבעים, כי בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה, הצהרה על בעלות במניות כמו גם צו עשה לגבי מניות אינה בסמכותו של בית משפט השלום, אף אם ניתן היה לבצע הערכה משוערת של שווי המניות.
זאת ועוד, לטענת הנתבעים, בהתאם לחוק החברות, לבית משפט המחוזי סמכות ייחודית לדון בענייני חברות ומאחר והתובע מבקש מהנתבעת 2 כי זו האחרונה תקצה לו ממניותיה, דהיינו עסקינן בסכסוך הנוגע לחברה, הרי שאף מטעם זה אין לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון בתובענה.
התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, בכתב התביעה נדרשים מספר סעדים כשהסעד של צו עשה הינו נלווה, נגרר ונספח לסעדים העיקריים שנתבעו.
לטענתו, עיקר הסעדים הנתבעים הינם פיצויים בגין הפרת הסכם והוספת סעד צו עשה הוא שולי ביחס לתמורה אותה דורש התובע.
התובע גורס, כי אם יפסק כי ההסכם נשוא התובענה אכן הופר, ובית המשפט יורה על אכיפה, יוקצו המניות לתובע ואין חולק כי הדבר בסמכותו המלאה.
עוד נטען, כי הסכסוך אינו בעניין דיני חברות, הסעד של הקצאת מניות נלווה לסעד העיקרי של פיצוי ואכיפה.
בתשובת הנתבעים לתגובת התובע טוענים הנתבעים, כי הסעד המבוקש של הקצאת מניות אינו "סעד נלווה" אלא הוא סעד עיקרי, או לפחות אחד משני סעדים עיקריים הנתבעים בתביעה זו.
זאת ועוד, אין חולק כי סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ליתן צו עשה , אינו מסמיך ליתן צו עשה לגבי עניינים שאינם בסמכותו.
עוד טוענים הנתבעים, כי גם סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אינו רלוונטי מאחר ועסקינן ב"סעד" ולא ב"שאלה שהכרעתה דרושה לבירור העניין" ואף לא מדובר בסעד שהתעורר "דרך אגב", היות והתובע ביקש סעד זה במפורש בכתב התביעה כסעד עיקרי ומהותי בתביעה.
סמכות עניינית - הכרעה:
סמכות בית המשפט נקבעת על פי הסעד שמבקש התובע ולא על פי מהותו של הסכסוך.
כאמור, הסעדים המבוקשים בתביעה שבפני
הינם:
א. א. סעד כספי בסך 168,000 ₪ בגין תמורה אשר על הנתבעים לשלם לתובע לרבות פיצוי כספי בגין הוצאות ועוגמת נפש.
ב. ב. צו עשה המורה לנתבעת 2 להקצות לתובע 4.5% מכלל מניותיה.
על חשיבותה ומהותה של הסמכות העניינית בדיננו, נקבע כדלקמן:
"כלל הוא, כי על כל ערכאה שיפוטית להקפיד הקפדה יתרה שלא לחרוג מגדרי סמכויותיה, ובית המשפט יידרש לשאלת סמכותו בעניין מסוים מיזמתו ואף ללא העלאת טענת חוסר סמכות על ידי מי מבעלי הדין. בשתיקת בעלי הדין, אין כדי להקנות לבית-המשפט סמכות שאינה מוקנית לו בדין. בית המשפט ייזקק לטענת חוסר סמכות, גם כאשר זו הועלתה לראשונה בפני
ערכאת הערעור.
פסק דין
שניתן בחוסר סמכות עניינית, בטל מעיקרו. משמעות הדבר היא, כי אין לו תוקף משפטי כלשהו וכי אין בקביעות העובדתיות הכלולות בו כדי לחייב את הצדדים להליך."
(ראו בספרו של כב' השופט א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית בעמוד 10).
סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 מסמיך כל בית משפט הדן בעניין אזרחי לתת

פסק דין
הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.
במקרה שלפנינו, מדובר בתביעה לצו עשה. במסגרתה עותר התובע להקצות לו כמוסכם ארבע וחצי אחוז מכלל מניותיה של הנתבעת 2. בנוסף עותר התובע לסעד כספי בסך 168,000 ₪.
סמכותו העניינית של בית משפט השלום קבועה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט. כל עניין שאינו מנוי בסעיף זה, נתון לשיפוטו של בית המשפט המחוזי. יתר על כן, ענייני חברות מצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי לאור חוק החברות. אין רגליים לסברה כי בית משפט שלום מוסמך ליתן סעד של צו עשה כמבוקש בסעיף 8.1.2 לכתב התביעה.

בנוסף, צו העשה המבוקש הינו סעד נפרד ועצמאי מתביעת התובע לתשלום כספי (כמפורט בסעיף 8 לכתב התביעה).
אוסיף ואציין, כי הסעד לצו עשה אינו ניתן להערכה כספית ולכן אף בשל טעם זה מצוי סעד זה בגדר סמכותו של בית משפט מחוזי.
מצאתי כי הסעד לצו עשה הינו בגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי ואילו הסעד הכספי מצוי בגדר סמכותו של בית משפט שלום.
ההלכה היא, כאשר נתבע סעד כספי וסעד שאינו כספי והסעדים הנתבעים הם בסמכותם של בתי משפט שונים אזי יש לפצל את הדיון.
מאחר והסעדים הנתבעים הינם בסמכותם של בתי משפט שונים, יש להורות על פיצול הדיון.
אשר על כן, משבית משפט השלום מוסמך לדון אך ורק בעתירה הכספית, זו המפורטת בסעיפים 8.1.1 ו- 8.1.3 לכתב התביעה בה מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 168,000 ₪ ומשבית משפט איננו מוסמך לדון בעתירה המפורטת בסעיף 8.1.2 שכן עתירה זו מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, דינו של סעיף זה להימחק מכתב התביעה.
התובע רשאי להגיש תביעה נוספת לבית המשפט המחוזי למתן צו עשה.
הנתבעים יגישו כתב הגנה בכל הנוגע לתובענה הכספית עד ליום 1.4.07.
העדר עילה והיות התביעה טרדנית
לטענת הנתבעים, יש להורות על מחיקת התביעה על הסף בשל העדר עילה, בשל נוסחה הכללי וסתמי של התביעה, העדר פרטים מהותיים כנדרש בתקנות ומהטעם כי התביעה טרדנית ומעורפלת, באופן המונע מהנתבעים יכולת להתגונן בפני
ה.
עוד טוענים הנתבעים, כי התובע נמנע מלפרט בכתב תביעתו כדבעי את העובדות עליהן מבוססות טענותיו.
התובע מתנגד לבקשה.
לטענתו, כתב התביעה, המתבסס על מלוא העובדות כפי שנדרש בתקנה 9(5) ו- 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, פירט את העובדות הידועות והקיימות בעניין ההסכם בעל פה שנכרת בינו לבין הנתבעים. עוד הוסיף התובע, כי מלוא העובדות הקשורות בכריתת ההסכם בין הצדדים ותנאיו העיקריים, צוינו בצורה מפורטת בכתב התביעה.
עיון בכתב התביעה מעלה, כי ניתן פירוט מספק כנדרש בתקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 .
למעלה מן הצורך אציין, כי בפני
הנתבעים פתוחה הדרך לפנות לתובע בקשה לקבלת פרטים נוספים ומפורטים לעניין ספציפי הנזכר בכתבי הטענות בהתאם לתקנה 65 לתקנות הנ"ל ו/או למשלוח שאלון.
סיכום :
מן המקובץ לעיל :
טענת חוסר סמכות עניינית באשר לסעד הכספי, נדחית. מקומה להתברר בבית המשפט השלום. יוגש כתב הגנה בסוגיה זו בלבד.
טענת חוסר סמכות עניינית באשר לסעד של צו עשה, מתקבלת. אני מורה על מחיקת הסעיפים הרלוונטיים מכתב התביעה : 8.1.2 9.2.
טענות כלליות לסילוק על הסף, נדחות בזה.
ישיבת יום 6.5.07, תקוים כסדרה.
הוצאות הדיון בבקשה, מתאזנות בין הצדדים, נוכח התוצאה אליה הגעתי. אין צו להוצאות.

ניתנה היום ח' באדר, תשס"ז (26 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

גרוסמן נועה, שופטת
קלדנית: תמי פדל








א בית משפט שלום 54856/06 שמואל סחר נ' אייל כץ, הינג'י בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/02/2007)