פסקי דין על שמשון סויסה | פסקי דין על אשר ביטון | פסקי דין על מיטל עמר | פסקי דין על אליהו ראם |

1378/04 פ     27/06/2004




פ 1378/04 מדינת ישראל נ' שמשון סויסה,אשר ביטון,מיטל עמר, אליהו ראם




בעניין:
page

38




מדינת ישראל

בש 002319/04
בית משפט השלום
ב
א
י
ל
ת
בתיק עיקרי: פ
001378/04
27/06/2004
תאריך:
כב'' השופטת ד.בלטמן-קדראי
-סגן נשיא
בפני
:





מדינת ישראל
בעניין:

המבקשת
/
המאשימה
ש. ניוסטד
ע"י ב"כ עוה"ד:




נ
ג
ד




1. שמשון סויסה
, 058721044
ע"י ב"כ עוה"ד:
י. דראבי

מהסניגוריה הציבורית

2. אשר ביטון
, 038378295
ע"י ב"כ עוה"ד:
י. מויאל

3. מיטל עמר
, 040818486 - בהעדר
ע"י ב"כ עוה"ד:
רוטנברג

4. אליהו ראם
, 079379269 – בהעדר


המשיבים
/
הנאשמים




ב"כ המבקשת
המשיבים 1 ו- 2 ובאי-כוחם

נוכחים
:
החלטה למשיבים 1 ו- 2

1. בפני
בקשה למעצר עד תום ההליכים של משיבים אלה, אשר הועמדו לדין על עבירות של סחר בסמים (משיב 1) ותיווך לסם (משיב 2).


2. המשיב 1 איננו כופר בקיומן של ראיות לכאורה נגדו להוכחת שלושה מקרים בהם סחר בסם, כאשר מכר לסוכנת משטרתית סם מסוג קוקאין בכמויות שנמכרו תמורת בין 600 ל- 1,500 ש"ח, בימים 04.05.2004, 07.05.2004 ו- 24.05.2004 (אישומים 4, 5 ו- 6).

המשיב 2, לו מיוחס תיווך לשתיים מעסקות הסחר הנ"ל (בימים 04.05.2004 ו- 24.05.2004, אישומים רביעי ושישי), וכן תיווך לעסקת סחר נוספת שבוצעה ביום 19.01.2004, במהלכה רכשה הסוכנת סם מסוג קוקאין מהמשיב 4 בכמות 1.328 גרם שנמכר תמורת 700 ש"ח (אישום ראשון), כופר בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמו.


3. לאחר שבחנתי את חומר הראיות ושמעתי טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמו של המשיב 2 בכל אחד מהאישומים המיוחסים לו.

בתיק החקירה ראיות לכאורה לעסקות הסחר הנ"ל, בן מכר המשיב 1 את הסם
לסוכנת וכן לעסקת הסחר בינואר 2004, בה מכר משיב 4 את הסם לסוכנת.

בתיק הודעות ותרשומות של הסוכנת המשטרתית, המתעדות פעולות ושיחות שונות, לפיהן כל אחת מעסקות אלה (נשוא אישומים 1, 4 ו- 6) החלה מפניה יזומה של הסוכנת למשיבה 3, אשר קישרה בין הסוכנת לבין אחד בשם "אשר", שהינו מכר של המשיבה 3, אם באופן שמשיבה 3 מסרה לאשר את מספר הטלפון של הסוכנת (אישום ראשון), ואם באופן שמשיבה 3 מסרה לסוכנת את מספר הטלפון של אשר, שהינו: 7308882-054.
מהראיות עולה, כי בכל אותם שלושה אירועים עסקינן באותו אשר [וראה, בין היתר, העובדה שאותו מספר הטלפון סופק בקשר לשני המקרים המתוארים באישום רביעי ושישי; וכן תוכן שיחות הסוכנת עם משיבה 3 המתועד בדרכים שונות].

בתיק ראיות לכך, שהסוכנת שוחחה בקשר לקבלת פרטי ספק סם עם אשר במספר הטלפון הנ"ל:
בתיק תמלול של שיחה בין אשר לסוכנת, בו מספק אשר לסוכנת את מספר הטלפון של משיב 1, אשר אף השיחה עמו הוקלטה ותומללה ומתעדת תיאום לצורך רכישת סם (שיחות אלה הן בקשר לעסקת מכירת הסם ביום 24.05.2004).
בתיק ראיות לכך, שהשיחות עם ספקי הסם נעשות לאחר שאלה מודעים לפנייתה הצפוייה של הסוכנת אליהם, באופן המוכיח לכאורה כי אשר עדכן אותם אודות פניה זו מבעוד מועד.
בתיק אף ראיות לכך, שהמשיב 2 הוא המחזיק בטלפון שמספרו: 7308882-054, הוא הטלפון שהוזכר לעיל.

בתיק ראיות לכאורה לכך, שהמשיב 2 אף היה במקום בו בוצעה מכירת הסם לסוכנת ביום 05.04.2004 (אישום רביעי): הן בהודעתה של הסוכנת; והן בדו"ח הפעולה של השוטר חכים, אשר צפה באירוע מכירת הסם.
בתיק ראיות לקשרים שונים בין משיב 1 (ספק הסם) לבין משיב 2, לרבות בענין זיקתו של משיב 2 לרכב בו השתמש המשיב 1 לצורך הבאת הסם.

לאלה יש להוסיף, כמובן, כי שמו של המשיב 2 הוא אשר, כשמו של אותו מתווך עמו שוחחה הסוכנת; ועוד יש להוסיף, כי המשיב 2 לא מסר גרסה כלשהי ביחס לכל האישומים אשר הוטחו בו, לרבות אף לענין הטלפון הנ"ל שנמצא ברשותו.

די בכל אלה בכדי לקשור בין אותו "אשר" שתיווך לסם בכל העסקות לבין המשיב 2, ושוכנעתי לפיכך כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמו בכולן.


4. עילת מעצר קיימת נגד שני המשיבים, והיא בראש ובראשונה המסוכנות הקשורה למפיצי סמים.

5. באי-כח המשיבים עתרו לשחרורם של המשיבים לחלופות מעצר.

לענין משיב 1, נטען כי מדובר באדם שאיננו כלל משתמש בסם והמנהל אורח-חיים נורמטיבי, מי שעובד קשה לפרנסתו ולמעשה נעדר עבר פלילי (אין מחלוקת כי עברו הפלילי רחוק מאוד ובלתי רלוונטי), המשיב 1 לא ישב מעולם במעצר.
נטען אף, כי הינו סובל מבעיות בריאות שונות, וכן כי עליו ללוות את בת-זוגו לטיפולים שונים.
התבקש שחרורו לחלופת מעצר של מעצר בית מלא מחוץ לעיר אילת.

לענין משיב 2, נטען כי נוכח חולשת הראיות מתאים עניינו לשחרורו לחלופת מעצר, והוצעה חלופת מעצר בביתו באילת בפיקוח אשתו, ולחילופין, מחוץ לעיר אילת, בבית הורי אשתו.
נטען אף, כי בית המשפט חייב לבחון חלופת מעצר, וכי הדרך הראוייה לעשות כן הינה לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן.

באי-כח המשיבים עתרו, לפיכך, לכך ששירות המבחן יגיש תסקיר בענין משיבים אלה, ובו יבחן את חלופות המעצר המוצעות.

6. על פי הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996, על בית המשפט להורות על שחרור לחלופת מעצר, מקום שניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך שפגיעתת בנאשם פחותה מאשר מעצר בפועל.

החוק איננו מבחין לענין זה בין עבירה לעבירה, והוראתו מחייבת בחינת חלופות מעצר תמיד.
בכל זאת, הלכה היא: כי נוכח המסוכנות הרבה הקשורה לסוחרים ולמפיצי סמים, ודרכי המסחר בסם הפתלתלות המיוחסות להם, יש, כרגיל, להורות על מעצרם בפועל, ושחרורם לחלופת מעצר ייעשה במקרים חריגים בלבד.
חלופה כאמור נשקלת, בדרך כלל, לאחר קבלת תסקירי מעצר.

מתן הוראה לשירות המבחן ליתן תסקיר מעצר איננה נעשית באופן אוטומטי, וכאשר בית המשפט סבור שהמקרה שבפני
ו, נוכח מסוכנות גבוהה במיוחד או חוסר אמון בולט בנאשם, איננו מתאים לשחרור לחלופת מעצר, לא יורה אף על בחינת חלופות על פי תסקירי מעצר, ויורה מיידית על מעצר עד לתום ההליכים.

למשיב 2 מיוחסים שלושה מקרים של תיווך לסמים מסוג קוקאין, כאשר תיווך לכאורה לספקים שונים, ואף גרם להספקת סם בתכיפות לקריאה ובכמויות שונות לפי דרישה.
ברשותו נמצאו מספר מכשירי טלפון ומהנסיבות בכללותן נראה כי מעורבותו בתיווך להספקת סמים משמעותית, וכי הינו בעל מקום משמעותי בשרשרת הפצת הסם (אמנם באחת החוליות האחרונות).
לא נטען כי המשיב 2 צורך סמים, ולכן עבריינותו הלכאורית איננה מוסברת במניעים הקשורים לצרכנות סם, ולכן אין לצפות לתסקיר מעצר שיעסוק בחלופות מעצר כוללות פיקוח מוגבר וטיפול של גמילה מסם.

אף המשיב 1 איננו צורך סמים. אף הוא לא מסר במהלך חקירתו מידע כלשהו שיהיה בו אסמכתא ללימוד אודות גורמים שעשויים להפחית מסוכנותו הלכאורית.
מעורבותו בשלוש עסקות סחר במהלך אותו חודש, בסם מסוג קוקאין ובכמויות משתנות לפי דרישה והספקה מיידית, קשריו עם מי שנחזה לכאורה להיות מתווך לסמים, ובהכרח קשריו, מצד שני, עם ספקים גדולים ממנו, כל אלה מעידים על היותו חוליה חשובה בשרשרת הפצת הסם ועל מסוכנות רבה.

7. כל אלו הינם טעמים אשר עשויים להטיל ספק רב באפשרות לשחרר את המשיבים לחלופה כלשהי, לרבות החלופות המוצעות, ובאם יהיה ניתן לבטוח בהם באם ישוחררו לחלופות אלה.

בכל זאת, לא ניתן להתעלם בענייננו מכך שלמשיבים אין עבר פלילי מכביד, ואף לא מכך שאחרים בפרשה זו שוחררו למעצר בית או שנתבקשו תסקירי מעצר בעניינם.
הגם שעניינם של האחרים שונה, סברתי כי שוני זה אינו מצדיק הבחנה כבר בשלב זה שתצדיק הימנעות מקבלת תסקיר בעניינם של שני משיבים אלה.

לפיכך, הנני מורה על הכנת תסקירי מעצר בענין שני המשיבים, ולאחר קבלתם יישקלו שוב כל הטעמים שנמנו לעיל, ואז תינתן החלטה בבקשה זו.

8. נקבע לפיכך לדיון ליום 14.07.2004 בשעה 11:00.

שירות המבחן יגיש תסקירי מעצר בעניינם של שני המשיבים, ויתייחס בו הן למסוכנות הנחזית מהמשיבים והן לחלופות המעצר שהוצעו.
אין להתייחס כלל לחלופות מעצר בעיר אילת.

9. המשיבים ישהו במעצר עד למתן החלטה אחרת, ויובאו על ידי שב"ס/ליווי.



ניתנה היום, ח'' בתמוז, תשס"ד (27 ביוני 2004), במעמד הנ"ל.

ד. בלטמן קדראי, שופטת
סגן נשיא


העתק הפרוטוקול נמסר לצדדים הנוכחים.

002319/04בש 136 קרן שטרית







פ בית משפט שלום 1378/04 מדינת ישראל נ' שמשון סויסה,אשר ביטון,מיטל עמר, אליהו ראם (פורסם ב-ֽ 27/06/2004)