פסקי דין על משה אייזנמן | פסקי דין על אסתר אייזנמן | פסקי דין על לונסיה אסטווס

661/06 בשא     16/10/2006




בשא 661/06 משה אייזנמן , אסתר אייזנמן נ' לונסיה אסטווס





בית הדין הארצי לעבודה



בשא000661/06
תיק ע"ע 489/06

1. משה אייזנמן

2. אסתר אייזנמן
המבקשים


לונסיה אסטווס
המשיבה


בפני
: השופט יגאל פליטמן
, השופט שמואל צור
, השופטת ורדה וירט ליבנה

נציג עובדים מר יוחנן שטסמן, נציג המעבידים מר משה אורן


בקשה לעיכוב ביצוע

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור


1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת אהובה עציון; תיק עב 9180/04), על פיו חויבו המבקשים לשלם למשיבה סכום של 43,303 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות המשפט.

2. המשיבה שימשה כעובדת זרה סיעודית בביתה של המבקשת מס' 2 (להלן- המבקשת) משך כעשרים חודשים, עד למועד בו פוטרה מעבודתה, ללא מתן הודעה מוקדמת. על רקע זה התבררה בבית הדין האזורי בתל-אביב התביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת ובנה, המבקש מס' 1 (להלן- המבקש) לתשלום הפרשי שכר עבודה, גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות נוספות. המשיבה טענה כי עבדה אצל המבקשים ששה ימים בשבוע מעל 12 שעות ביום והיא נדרשה להיות זמינה 24 שעות ביממה ועל כן זכאית לגמול שעות נוספות. עוד טענה המשיבה כי פוטרה על אתר ללא תשלום פיצויי פיטורים ומבלי שקיבלה תמורת הודעה מוקדמת. וזאת לאחר שביקשה העלאת שכר.

המבקש טען כי תפקידה של המשיבה היה לטפל באמו בשעות בהם לא נכח בביתו, משכך המשיבה הועסקה בממוצע כ- 6.5 שעות ביום בלבד. כן טענו המבקשים כי המשיבה לא זכאית לפיצויי פיטורים בשל נסיבות פיטוריה - הפרות משמעת חמורות שהגיעו עד כדי סיכון חיי המבקשת.

3. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבה. בית הדין האזורי קבע כי המשיבה הוכיחה מסגרת העסקה קבועה שחייבה עבודה בשעות נוספות. בית הדין קבע כי מסגרת עבודתה של המשיבה כללה כ- 10 שעות עבודה ליום, בתוספת עבודה בסופי שבוע וביום שישי בערב, שעה ששהה המבקש בביתו. בית הדין קבע כי המבקשת ציפתה מהמשיבה להיות זמינה במהלך שעות היום, לרבות שעות בהן לא עבדה. באשר ללילות - בית הדין לא השתכנע כי המשיבה הייתה זמינה למבקשת, מלבד יום שישי בלילה. כפועל יוצא מכך חייב בית הדין את המבקשים בתשלום שעות נוספות גלובליות שיעמדו על סכום של 30% מעל שכר המינימום בסכום של 20,000 ש"ח, הכולל את התשלום על תקופת העסקתה של המשיבה, על פי חישובה. אשר לפיצויי פיטורים קבע בית הדין האזורי כי המבקשים לא הרימו את נטל ההוכחה בדבר הפרת משמעת חמורה מצד המשיבה העולה עד כדי שלילת פיצויי פיטורים. כן נקבע כי לא הוכח כי המבקשים או מי מהם התריעו בפני
המשיבה כי אם תמשיך במעשיה, תפוטר וככלל לא הוכח קשר סיבתי בין מעשים העולים כדי הפרת משמעת לבין פיטוריה של המשיבה. לאור זאת פסק בית הדין האזורי למשיבה פיצויי פיטורים (6,670 ש"ח) ותמורת הודעה מוקדמת (3,335 ש"ח) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשים לשלם למשיבה הפרשי שכר מינימום (7,900 ש"ח), בהפחתת הסכומים שהיו מותרים בניכוי בגין דיור, כלכלה והוצאות נלוות ודמי הבראה (3,060 ש"ח) ופדיון ימי חופשה (2,338 ש"). בסיומו של ההליך בבית הדין האזורי חויבו המבקשים בתשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 3,000 ש"ח.

4. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישו לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 10.9.06, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.

5. בבקשתם טוענים המבקשים כי סיכוייהם להיפרע מן המשיבה במקרה בו יתקבל ערעורם קלושים, שכן לפי מיטב ידיעתם המשיבה נמצאת בפיליפינים ואיננה עובדת. כן טוענים המבקשים כי אין כל דרך מעשית ומשפטית לגרום לכך שכספי פסק הדין שישלמו למשיבה יוחזרו להם, אם יזכו בערעור. עוד נטען כי המבקשת הינה אישה מבוגרת החיה מקיצבה וסכום פסק הדין בו חוייבה (43,383 ש"ח), הינו נטל כבד עליה, כך שאם תאלץ לשלמו מבלי שהוא יוחזר לה, יגרם לה נזק כספי כבד ונזק נפשי בלתי ניתן לתיקון. עוד טוענים המבקשים כי טובים סיכוייהם לזכות בערעור שהגישו.

6. המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק הדין. המשיבה טוענת כי המבקשים לא הצביעו על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו. לטענת המשיבה, היא עובדת כרגע בבריטניה ועל כן קיימת דרך משפטית לתבוע את הכספים שישולמו בהתאם לפסק הדין, אם יזכו המבקשים בערעורם. המשיבה מוסיפה וטוענת כי סיכויי הערעור של המבקשים אינם גבוהים, שכן פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס על קביעות עובדתיות והתרשמות מן העדויות שבאו בפני
ו, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם. עם זאת, על מנת להקל על הליכי הגבייה, מציעה המשיבה להעביר לידי בא כוחה בנאמנות את הכספים המגיעים לה על פי פסק הדין ולהפקידם בפקדון נושא ריבית עד לבירור הערעור.

הכרעה
7. הלכה פסוקה היא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של

פסק דין
הוא בבחינת החריג, במיוחד כן שכמדובר בחיוב כספי. החשש בלבד שמעלה המבקש ביחס למצבו הקשה של המשיב מבחינה כלכלית, אין בו - כשלעצמו- כדי לעכב ביצועו של

פסק דין
(ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4), 572 וגם ע"א 7221/01 י.ג.רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178).

8. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. נחה דעתנו כי, בנסיבות המיוחדות של העניין והעובדה שהמשיבה אינה תושבת ישראל ומועסקת מעבר לים, קיים חשש כי יקשה על המבקשים להיפרע מן המשיבה אם ישולם כל סכום פסק הדין ויתקבל ערעורם במלואו או בחלקו. מנגד יש ליתן את הדעת לכך שמדובר בתקופה ממושכת (למעלה משנתיים) שמקורה בהתמשכות ההליך בבית הדין האזורי בה לא שילמו למשיבה זכויות סוציאליות המעוגנות במשפט העבודה המגן. בנסיבות העניין, סבורים אנו כי האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים ימצא ביטוי בכך שהמבקשים יפקידו את הסכום הפסוק בקופת בית הדין עד להכרעה בערעור. לפיכך, אמו מורים למבקשים להפקיד את סכום פסק הדין בקופת בית הדין תוך 21 יום מהיום. אם לא יופקד הסכום כאמור, יהיה על המבקשים לשלמו למשיבה, כאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי.

9. סוף דבר: הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 8 לעיל. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעור.


ניתנה היום כ"ד בתשרי, תשס"ז (16 באוקטובר 2006) ותישלח לצדדים בפקסימיליה.

_________________ _____________ ___________________
השופט יגאל פליטמן
השופט שמואל צור
השופטת ורדה וירט-ליבנה

_______________________ _____________________
נציג עובדים מר יוחנן שטסמן נציג המעבידים מר משה אורן











בשא בית הדין הארצי לעבודה 661/06 משה אייזנמן , אסתר אייזנמן נ' לונסיה אסטווס (פורסם ב-ֽ 16/10/2006)