פסקי דין על עושרי נחום | פסקי דין על שמגד חברה לניהול תביעות | פסקי דין על ברדה אברהם | פסקי דין על ברדה גיל |

1079/06 א     01/03/2007




א 1079/06 עושרי נחום נ' שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ, ברדה אברהם, ברדה גיל




1
בתי המשפט
א 001079/06
בית משפט השלום פתח-תקוה
01/03/2007
תאריך:
כב' השופטת שירי רפאלי

בפני
:

עושרי נחום

בעניין:
תובע
עו"ד לוי יואב

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ

2 . ברדה אברהם

3 . ברדה גיל
נתבע
עו"ד קורנצקי רמי

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. לפני תביעת התובע כנגד הנתבעים בגין נזק שנגרם לו בתאונת דרכים.

2. אין חולק בדבר העובדות הבאות. התאונה אירעה ביום 28.7.05 בשעה 22:30 לערך בלילה. שתי מכוניות נסעו באותה עת מערבה מצומת מורשה לכיוון צומת הכפר הירוק. במכונית התובע נהג בנו רועי, אז כבן 21 ועימו ארבעה מחבריו. במכונית השניה נהג הנתבע, אף הוא בגיל דומה, ואף עימו מספר חברים. לאחר שחלף בצומת מורשה נהג רועי בנתיב האמצעי מבין שלושת נתיבי הכביש. הוא נהג, לדבריו, במהירות של 90 - 95 קמ"ש. במהירות זו הגיע לצומת הכפר הירוק, בה התכוון לפנות ימינה לרמת השרון. לצורך כך היה על רועי לסטות מהנתיב האמצעי אל הנתיב הימני וממנו לסטות שוב ימינה אל הנתיב הפונה לרמת השרון. תוך שהוא מבצע תמרון זה, חש לפתע חבטה מאחור. התברר כי רכב הנתבע שנסע בנתיב שלימינו של רועי התנגש בו באופן שהפינה הימנית קדמית של רכב הנתבע פגעה במרכז חלקו האחורי של רכב רועי. כתוצאה מההתנגשות הסתחרר רכבו של רועי מספר פעמים על הכביש ונעצר באי התנועה במרכז הכביש. אך בנס לא היו נפגעים בנפש.

3. לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת כולה על כתפי הנתבע. לדברי ב"כ התובע בסיכומיו, התאונה היא "תאונת חזית אחור קלאסית". לגירסתו, הנתבע עסק בדבר מה בתוך רכבו (חגורה או דיסק), לא שם לב לנעשה בכביש לפניו, לא שמר מרחק וגרם כך להתנגשות. ב"כ הנתבע טוען כי יש לזקוף לחובת הנתבע את העובדה שהעדים מטעמו לא הגיעו לתת עדות למרות שבוצעה להם מסירה כדין של הזימון לדיון. עוד הוא טוען כי אין להטיל על רועי אשם תורם שכן "הוא היה וניסה כבר לעבור מהאמצעי לימני בעוד מועד אלא בגלל שהנתיב לא היה פנוי הסטייה שלו לא צלחה עד להגעתו באותו מקום בה הצליחה".

4. לטענת הנתבע, אין מדובר כלל בתאונת "חזית אחור קלאסית" אלא בתאונה שנגרמה עקב סטית רכבו של רועי מנתיב לנתיב בחוסר זהירות. על פי גירסה זו, רועי נסע בנתיב האמצעי והגיע כך עד הצומת עצמו, תוך שהוא מחפש הזדמנות לסטות ימינה לצורך הפניה. בסופו של דבר נאלץ לסטות ימינה בפתאומיות ובמהירות, תוך שהוא חוצה נתיב אחד ומתכוון לסטות שוב ימינה לנתיב נוסף. הוא ביצע תמרון זה מבלי שהתבונן במצב התנועה ומבלי שהבחין בנתבע שנסע סמוך אחריו. באופן זה "חתך" רועי את נתיבו של הנתבע, חסם את נתיב נסיעתו במפתיע ולמרות שהנתבע בלם לא הצליח למנוע את ההתנגשות. ב"כ הנתבע טוען כי אין לזקוף לחובת הנתבע את אי הגעתם של העדים להעיד. לדבריו, לא רק שלא נמנע מלזמנם אלא שביצע להם מסירה של הזימון במסירה אישית. רק מתוך רצון לחסוך בהוצאות ולהימנע מישיבה נוספת ויתר הנתבע על עדותם.

5. לאחר ששמעתי את העדים שהעידו לפני, בחנתי שוב היטב את הראיות ואת טענות הצדדים, באתי לכלל דעה כי האחריות בתיק מתחלקת באופן שהנתבע נושא ב- 20% ממנה ואילו רועי נושא ב- 80% ממנה (לענייננו - אשם תורם). אבאר את נימוקי.

6. באשר לרועי. שוכנעתי מעל לכל ספק, כי נהיגתו של רועי היתה מחוסרת זהירות ואף מסוכנת ממש. רועי נהג במכונית עמוסה חברים, בכביש מהיר, במהירות גבוהה מהמותר (95 קמ"ש לפי הודעתו במשטרה), לאורך כל הדרך בנתיב האמצעי במקום בנתיב הימני, מה גם שהתכוון מראש לפנות ימינה לרמת השרון. על פי העדויות ששמעתי ולאור מיקום התאונה בצומת (התנגשות רכבו של רועי באי התנועה), אני קובעת כי רועי החל בסטיה ימינה לצורך הפניה בשלב מאוחר יחסית, כאשר כבר התקרב קרבה גדולה מדי למחלף. בשלב זה היה עליו לחצות ימינה שני נתיבים בהם נוסעת תנועה ערה ומהירה, כדי להגיע למחוז חפצו. הנסיבות לא הותירו לפניו אפשרות לבצע את הסטיה ימינה בזהירות ובהדרגה כמתחייב, אך הוא בחר לבצעה בכל זאת, במהירות רבה ואף בפראות. רועי "חתך" ימינה לנתיב בו נסע הנתבע, תוך שהוא נדחק לפניו בנתיב. בתוך שניות ספורות (7 שנות לפי ההודעה במשטרה ובין 10 ל - 15 שניות לפי עדויות העדים לפני) כבר החל בסטיה ימינה לנתיב הבא, הלא הוא הנתיב הפונה לרמת השרון. בשלב זה ובמצב זה אירעה ההתנגשות, כל זאת לפי עדי התובע עצמו. לוח הזמנים מעלה כי המדובר היה כמעט ברצף. לפי העדויות ניתן היה ללמוד כי בעת הסטיה הראשונה מהנתיב האמצעי לנתיב הימני, האיץ רועי את רכבו (עדות הנוסע ברכבו של רועי). רועי אף העיד כי בטרם ביצע את הסטיה הבחין ברכב הנתבע נוסע בנתיב הימני. אני מסיקה מכך כי רועי האיץ על מנת להצליח לבצע את הסטיה לפני רכבו של הנתבע, למרות שזה היה כבר קרוב. אציין כי איני מוצאת ממש בטענת רועי כי באותו מועד היה רכב הנתבע רחוק, שכן היא עומדת בניגוד לעובדה שתוך שניות ספורות המכוניות התנגשו. לאחר שרועי חלף בנתיבו של הנתבע, ניסה לסטות ימינה תוך השתלבות לנתיב הימני יותר, הפונה לרמת השרון. בנתיב זה היתה תנועה והוא נאלץ להאט מעט תוך כדי נסיון ההשתלבות (עדותו של התובע בעניין זה נתמכת גם בעדות הנתבע: "הוא בלם וגם אני בלמתי"). בשלב זה, מיד לאחר שרועי חלף בנתיבו של הנתבע והחל לצאת ממנו ימינה, אירעה ביניהם ההתנגשות, כאשר הפינה הימנית קדמית של רכב הנתבע פוגעת במרכז חלקו האחורי של רכב התובע. בכל הנוגע לתנועת רועי על פני הכביש, ניתן לראות כי מדובר בתמרון פרוע, שתחילתו בנסיעה בנתיב המרכזי במהירות של 95 קמ"ש, עבור לסטיה פתאומית ימינה, תוך כדי האצה וממש לפני מכונית נוסעת, ומשם המשך הסטיה ימינה לנתיב הבא תוך בלימה מסויימת, כל זאת בתוך שניות. סטיה מסוכנת זו היוותה את הגורם העיקרי לתאונה.

7. באשר לנתבע, התרשמתי כי לא היה עירני ולא הגיב בזמן לתמרון שביצע רועי בנתיב שלפניו. אכן, התמרון היה מהיר, אך בכל זאת עברו מספר שניות מרגע שרועי החל להיכנס לנתיבו של הנתבע ועד שהחל לצאת ממנו. אילו היה הנתבע ער לנעשה, היה בולם את רכבו ואף סוטה לשמאל ומנסה להתחמק ממכונית רועי מיד כשהחל בסטיה. התרשמתי כי משום מה לא פעל כך. כתוצאה מכך נותר נוסע בנתיבו הקודם, במהירות הגבוהה בה נסע (לפי עדותו אף הוא נסע במהירות של 90 קמ"ש). כאשר רועי האט במידה מסויימת את מהירות נסיעתו לפני הנתבע, זאת תוך כדי סטיה נוספת ימינה, לא הגיב הנתבע בזמן ולא האט בהתאם, לא שמר מרחק והתקרב במהירות אל מכונית רועי. באופן זה אירעה ההתנגשות. אציין כי לא שוכנעתי כלל בטענת הנתבע כי בלם בלימת חירום. איש מעדי התובע לא שמע חריקת בלמים לפני החבטה, ועוצמת ההתנגשות והסתחררות מכונית רועי מעידות כי שתי המכוניות היו במהירות גבוהה בעת ההתנגשות. איני קובעת מסמרות בטענה כי הנתבע היה עסוק בדבר מה בתוך הרכב טרם התרחשה התאונה, שכן טענה זו לא הוכחה כדבעי. די לי בהתרשמות כי לא שם לב למתרחש לפניו בכביש ולא הגיב בזהירות ובמיומנות הנדרשת, על מנת להטיל גם עליו אחריות מסויימת לנזק שנגרם בתאונה.

8. סכום התביעה הוא 18,840 ₪. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 3,768 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. בנוסף ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

ניתנה היום ח' באדר, תשס"ז (26 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

שירי רפאלי
,
שופטת








א בית משפט שלום 1079/06 עושרי נחום נ' שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ, ברדה אברהם, ברדה גיל (פורסם ב-ֽ 01/03/2007)