פסקי דין על fioa international s.r.i | פסקי דין על תכשיטי טוביאס | פסקי דין על אלי אור |

56875/96 א     29/11/2001




א 56875/96 fioa international s.r.i נ' תכשיטי טוביאס בע"מ,אלי אור בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
056875/96


בפני
:
כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי




29/11/01





fioa
international s.r.i

בעניין:

התובעת


ע"י עו"ד אילן שלגי



נ
ג
ד



1. תכשיטי טוביאס בע"מ

2. אלי אור בע"מ


הנתבעות


ע"י עו"ד אפרים קרנון



פסק - דין

מבוא


1.
התובעת היא חברה רשומה באיטליה, העוסקת בייצור מכונות וציוד לייצור תכשיטי זהב (להלן: "פיואה").

נתבעת 1 היא חברה העוסקת בייצור תכשיטים.

נתבעת 2 היא חברת-בת של נתבעת 1, שהוקמה בתאריך 8.5.94, לצורך יצור ושיווק תכשיטי זהב חלולים, באמצעות ציוד שנרכש על ידי הנתבעות באיטליה (להלן: "הנתבעות או "התובעת שכנגד" בהתאמה).


עניינה של התביעה במכונות, שסופקו על ידי פיואה לנתבעות ותמורתן לא שולמה במלואה.

הנתבעות טוענות, כי לא חלה עליהן חובה לשלם את יתרת התמורה מאחר שתנאי ההסכם, ובמיוחד התנאי המתייחס לקבלת ידע מקצועי מפיואה, הופרו על ידי התובעת.

רכישת המכונות מפיואה

2.
בין מר קפראי, מנהלה של פיואה, לבין מנהל הנתבעות, מר יעקב טוביאס, נוהל משא ומתן אשר במהלכו הוסכם, כי פיואה תספק לנתבעות מכונות לצורך הקמת קו יצור של תכשיטי זהב חלולים (להלן: "קו היצור").

עיקרי ההזמנה, הפריטים הכלולים בה ומחירם פורטו בחשבון פרופורמה, שהוצא על ידי פיואה (נספח
a
לתצהיר עדותו של מר קפראי, ונספח 4.2 לתצהיר עדותו של מר טוביאס).

3.
תנאי התשלום בגין ההזמנה פורטו במכתב אשראי (להלן: "מכתב האשראי המקורי"), שהוצא על ידי בנק דיסקונט לבקשת הנתבעות (נספח
c
לתצהירו של מר קפראי, ונספח 11 לתצהירו של מר טוביאס).

בהתאם לאמור במכתב האשראי המקורי, מרבית התמורה היתה אמורה להשתלם לפיואה לאחר שמר קפראי יגיע לישראל, יחד עם טכנאי נוסף, וידריך את עובדי הנתבעות בהפעלת הציוד, שיסופק בהתאם לחשבון הפרופורמה (סעיף 6 לתצהירו של מר קפראי).

4.
בתחילת חודש ספטמבר 1994 הודיע מר טוביאס, כי עובר למשלוח הציוד לישראל בכוונתו לבקר באיטליה, כדי לקבל הדרכה לגבי אופן הפעלתו של הציוד. לפיכך ביקש מר טוביאס, כי משלוח הציוד לישראל ידחה למועד מאוחר יותר (סעיף 47 לתצהירו).

פיואה הסכימה לדרישה זו,
וביקשה שתוקפו של מכתב האשראי המקורי יוארך בהתאם (סעיף 7 ונספח
e
לתצהירו של מר קפראי).

בניגוד למוסכם, לא האריכו הנתבעות את תוקפו של מכתב האשראי המקורי, ומר טוביאס הגיע לאיטליה לאחר שפקע תוקף מכתב האשראי.

הפחתת היקף ההזמנה

5.
אין מחלוקת, כי במהלך שהותו
באיטליה
ביקר מר טוביאס במספר מפעלים נוספים ליצור תכשיטים חלולים, והחליט לרכוש אצלם חלק מן המכונות הדרושות להקמת קו היצור (סעיף 52 לתצהירו של מר טוביאס ועדותו בעמ' 38). לפיכך הודיע מר טוביאס למר קפראי למר הבר, נציגה של פיואה בישראל, כי בכוונתו לצמצם את היקף ההזמנה, וכי הוא מתכוון לרכוש מפיואה רק חלק מקו היצור. מר טוביאס הוסיף ודרש, כי משלוח המכונות של פיואה לישראל ידחה למועד מאוחר יותר, על מנת שיאוחד עם משלוח המכונות שהזמין מיצרנים אחרים (סעיף 9 לתצהיר קפראי וסעיף 10 לתצהיר מר הבר).

6.
פיואה הסכימה להפחתת היקף ההזמנה ולדחית מועד משלוח המכונות.

על פי גרסת פיואה, הוסכם בין הצדדים, כי מכתב האשראי המקורי, שפקע, ישונה באופן שיצוין בו כי על פיואה תחול החובה להפעיל רק את המכונות שיסופקו מתוצרתה – בניגוד למכונות שיסופקו על ידי יצרנים אחרים; כי תנאי התשלום ישופרו; כי יחולו על העסקה תנאי ההתקשרות לעסקאות יצוא של
ucim
(האיגוד האיטלקי של יצרני מכונות מכשירים ואוטומציה); וכי יבוטל התנאי אשר היה כלול במכתב האשראי המקורי – המחייב את הגעתו של מר קפראי באופן אישי לישראל, על מנת להפעיל את קו היצור.

לטענת פיואה, מר טוביאס היפר את הבטחתו לשנות את מכתב האשראי, כאמור לעיל, ושינה רק את סכום התמורה המוסכמת ואת תאריך פקיעת מכתב האשראי.


על פי גרסת הנתבעות, מכתב האשראי נוסח בהתאם לנוסח שהוכן ונשלח על ידי פיואה עצמה (נספח 17 לתצהירו של מר טוביאס). לדבריהן, בנספח 17 נאמר, כי למרות השינוי בהיקף העסקה על מר קפראי לבוא לישראל באופן אישי, על מנת לספק את הידע כתנאי לתשלום 74% מן התמורה.

7.
אכן, אין מחלוקת כי מר קפראי שב והתחייב לבוא לישראל ולספק את הידע באופן אישי, אך בניגוד לנטען על ידי ב"כ הנתבעות בסיכומיו (סעיף 2.3), נוסח ההתחייבות שהוצע ע"י פיואה בנספח 17 שונה מהנוסח עליו הוסכם במכתב האשראי המקורי.


במכתב האשראי המקורי נאמר (כך במקור!):

“…only after applicants will submit to us their declaration of approval certifying that … mr. caprai and one fioa technician arrived in israel to eli-or factory and supplied the knowledge referring to the equipment supplied based on proforma invoice 144pc dd 30 march 1994…”


בנספח 17 נאמר, לעומת זאת:

“…only after applicants will submit to us their declaration of approval certifying that … mr. caprai arrived in israel to eli-or factory and supplied the knowledge only for the machines supplied by fioa int…”


מר קפראי העיד, כי פיואה עמדה על דרישתה שמכתב האשראי החדש ינוסח כאמור בנספח 17, אך הנתבעת לא שעתה לדרישה זו. לדבריו, מר טוביאס טען, כי שינוי מכתב האשראי יעלה לו הרבה כסף,
וכי עליו להוכיח לרשויות כי הוא קונה גם את הידע, כדי לקבל הטבות מהממשלה
(עמ' 8 שורה 14).

8.
מן האמור לעיל עולה ברורות, כי הצדק עם פיואה, וכי מר טוביאס פעל בניגוד לנוסח שהוצע לו בנספח 17, ובמכתב האשראי החדש שינה רק את סכום התמורה המוסכמת ואת תאריך פקיעת מכתב האשראי.

ביקור הטכנאים

9.
בשלהי נובמבר 1994 נשלחו המכונות אל הנתבעות.

פיואה טוענת, כי הנתבעות לא תיאמו עמה מועד לביקור הטכנאי, שהיה אמור להפעיל את המכונות בפעם הראשונה, והחלו בהפעלתן יחד עם מכונות וציוד שרכשו מיצרנים אחרים.

פיואה גורסת, כי הפעלת המכונות ללא טכנאי היתה בניגוד למוסכם בין הצדדים וגרמה להן נזקים (סעיף 14 לסיכומי בא-כוחה).


הנתבעות טוענות, כי הטכנאים מטעם פיואה הגיעו לישראל רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצידן, ולאחר שהתרו בפני
פיואה כי עליה לעמוד בהתחייבותה ולשגר את הטכנאים.

בנסיבות אלה, טוענות הנתבעות, כי לא נותרה ברירה בידיהן, אלא לנסות להפעיל את הציוד בעצמן. הנתבעות מוסיפות ואומרות, כי הפעלת המכונות נעשתה על סמך ההסבר שניתן למר טוביאס ולעובד מטעמן, מר טויטו, בעת ביקורם במפעלה של פיואה באיטליה (סעיף 72 לתצהירו של מר טוביאס ועדותו של מר טויטו, בעמ' 61).


10.
אין מחלוקת, כי שני טכנאים מטעם פיואה הגיעו למפעל הנתבעת בחודש מרץ 1995.

אין גם מחלוקת, כי הצעתה של פיואה לשגר טכנאי אחד בלבד, בחודש ינואר 1995, נדחתה על ידי התובעות, כאמור במכתבן מיום 15.2.95 (נספח 21.1 לתצהירו של מר טוביאס).

במכתב זה צוין מפורשות, כי הנתבעות אינן מסתפקות במשלוח הטכנאי, אלא עומדות על קבלת הידע וההדרכה ממר קפראי.


בתאריך 4.3.95 הגיעו שני טכנאים מטעם פיואה למפעל הנתבעות, ובמשך יומיים הפעילו את המכונות ועסקו במתן הדרכה לעובדי הנתבעות.

ב"כ פיואה טוען בסיכומיו, כי אחד הטכנאים, מר רוניונה, לא היה טכנאי סתם, אלא מי שייצר את המכונות כקבלן משנה. לדבריו, שני הטכנאים הפעילו את המכונות שסיפקה התובעת, לאחר שתיקנו בהן נזקים שנגרמו בשל הפעלה לא מיומנת ע"י הנתבעות, ובשל טיפול גרוע בהן עקב חדירת מים שאירעה לאחת המכונות, לאחר הגעתה לישראל (סעיף 18 לסיכומים).

קבלת הידע

11.
בעת ביקורם של הטכנאים נוסח מכתב על ידי מר טוביאס, המופנה אל פיואה. במכתב, אשר נכתב בכתב ידו של מר הבר – המתיימר לדעת אנגלית
- נאמר כי הנתבעות מאשרות, כי הציוד נבדק והוכנס "למצב עבודה" באמצעות טכנאים:


“we confirm that all the equipment was checked in puted in work by your technician.”



במכתב אף נאמר, כי הנתבעות טרם קיבלו את הידע ליצור חוט הזהב, באמצעות המכונות שסופקו על ידי פיואה. מר טוביאס העיד, כי עמד על כך שהדברים ירשמו ויובאו לתשומת ליבה של פיואה (סעיף 81 לתצהיר עדותו הראשית).

12.
מר טוביאס הודיע לנציגי פיואה, כי יתרת התמורה המוסכמת תשולם לתובעת לאחר הגעתו של מר קפראי לישראל. לדבריו, באותה עת נאמר לו, כי נבצר ממר קפראי לנסוע עקב מחלה וניתוח, שנאלץ לעבור באיטליה (סעיף 82 לתצהירו של מר טוביאס, ועדותו של מר קפראי בעמ' 9).

מר טוביאס אף העיד, כי הסכים לשלם לפיואה, לפנים משורת הדין, סך של 30,000,00 לירטות נוספות על חשבון יתרת התמורה המוסכמת (סעיף 83 לתצהירו).


ב"כ פיואה טוען, כי מתוך רצון לסיים את המחלוקת ברוח טובה, הציעה פיואה למר טוביאס כי ישלח אליה לאיטליה טכנאי, שילמד את אופן הפעלת קו היצור, ומר טוביאס הסכים לכך -
אך לא שלח את הטכנאי.

מר טוביאס השיב לענין זה ואמר, כי שקל את האפשרות לבטל את העסקה כולה, אך בסופו של דבר נסע לאיטליה, כדי לאתר איש מקצוע אחר שיגיע למפעל הנתבעות בישראל, ואף הודיע על כך במכתב ששלח בתאריך 31.5.95 למר הבר, נציגה של פיואה בישראל (נספח 26 לתצהירו של מר טוביאס).

13.
בשלב מסוים החליטו הנתבעות כי מוטב להן לקבל את הידע מגורם אחר, ולכן הודיעו לפיואה במכתב מתאריך 31.5.95, המופנה לנציגה של פיואה מר הבר, כי אין עוד צורך בהגעתו של מר קפראי, או בהגעתו של טכנאי אחר מטעם פיואה (נספח 27 לתצהירו של מר טוביאס).

מפאת חשיבותו, יובא נוסח המכתב ככתבו וכלשונו:

"בהמשך למכתבנו מיום 24.5.95 ברצוני להודיעך כי נושא הידע ליצור חוטים חלולים ברמה הנדרש ליצור תכשיטים חלולים והפעלת הציוד בישראל, הוסדר לפי בקשתם, על ידי, אם כי במאמץ רב ובהוצאות מרובות.
נזק שנגרם לנו עד כה הוא אדיר בהיקפו... מכיון שנכשלתם בהתחייבותכם באספקת הידע הדרוש וגרמתם לנו להפסדים ישירים ועקיפים גדולים ביותר, אנו רואים בכם אחראים להם ואנו סבורים כי עליכם לשאת בחלק מהם.
לפיכך אנו דורשים לקזז 40,000,000
itl

מיתרת הכסף עבור הציוד שסיפקתם.
הצעתנו זאת תקפה למשך 30 יום. באם לא נקבל תשובתכם החיובית בפרק זמן זה נדרוש את מלוא הוצאותינו הישירות והעקיפות בגין מחדלכם בענין".


מר טוביאס העיד, כי בסופו של דבר לא הצליח למצוא טכנאי, שיבוא ויתן את הידע הדרוש להפעלת הציוד (עמ' 43 שורה 11).

14.
למעשה, אין חולקין כי מאז משלוח המכתב נספח 27, לא נקטו הנתבעות בשום פעולה או יוזמה כלפי פיואה. הנתבעות לא שילמו את יתרת התמורה המוסכמת, ואף לא את הסכום שהוצע על ידיהן כתשלום על פי נספח 27 -
עד למועד בו הוגשה תביעתה של פיואה, אשר במענה לה הוגשו על ידי הנתבעות כתב ההגנה והתביעה שכנגד.

למרות לשונו הברורה של נספח 27, מר טוביאס שב וטען כי מר קפראי הבריא ואף נפגע עמו בחו"ל בתערוכות שונות, אך העדיף משום מה להגיש בשם התובעת תביעה "במקום לבוא לישראל ולהעביר לנו את הידע המיוחד כפי שהתחייב" (סעיף 89 לתצהיר עדותו הראשית).


הפרת ההסכם

15.
ב"כ הנתבעות טוען בסיכומיו, כי אספקת הידע המיוחד היתה תנאי עיקרי ויסודי בעיסקה, וכי ללא התחייבות פיואה לספקו - לא היתה הנתבעת 2 מתקשרת בהסכם עמה. לדבריו, המכונות ללא הידע שוות כקליפת השום ואין בהן כל תועלת (סעיף 2.5 לסיכומים).

ב"כ הנתבעות מפנה לעדותו של מר טוביאס ממנה עולה, לטענתו, כי הידע המיוחד שהיה על פיואה לספק ואשר לא סופק, הוא הידע כיצד להפיק באמצעות המיכון שנרכש מאת פיואה את חוט הנחושת מצופה הזהב, כך שניתן יהיה להפיק ממנו בהמשך התהליך תכשיטי זהב חלולים.

לדבריו, זו גם הסיבה שהותנה על ידי הנתבעות, כי תשלום עיקר התמורה יעשה לאחר מסירת הידע בישראל על ידי מר קפראי.

16.
ב"כ פיואה טוען, כי הספקת הידע המיוחד היתה מותנית ברכישת קו יצור שלם מתוצרת פיואה. לדבריו, נושא הספקת הידע המקצועי לצורך ייצור תכשיטי זהב חלולים לא היווה חלק מההסכם, והוא אף אינו מצוי בתחום עיסוקה של פיואה – שהיא יצרנית של מכונות וציוד בלבד, ולא יצרנית של תכשיטי זהב.

לדבריו, בעקבות צמצום היקף רכישת המכונות על ידי הנתבעות צומצמה אף חבותה של פיואה למכירתן בלבד, ולכל היותר להספקת ידע בנוגע להפעלתן התקינה של המכונות (סעיפים 4-8 לסיכומי התשובה).

לגירסתו, מקור הבעיות בהפעלת קו הייצור הוא במכונות ובציוד, שנרכשו משלושה יצרנים שונים ויצרו שעטנז בלתי הגיוני ושגוי בקו היצור, וכן בהפעלתן של המכונות שסופקו על ידי פיואה ללא הדרכה מקצועית של הטכנאים מטעמה, ובחוסר מיומנותם של עובדי הנתבעת ביצירת תכשיטים חלולים (סעיף 6 ואילך לסיכומי התשובה).

17.
ממכלול העדויות והראיות שהובאו בפני
עולה, כי פיואה מילאה כראוי את חלקה בהסכם והנתבעות הן אלה שהפרו אותו.

בהתאם להסכם המקורי, התחייבו הנתבעות לרכוש מפיואה מכונות וציוד עבור קו יצור שלם של תכשיטים חלולים. תימוכין לכך ניתן למצוא במכתב האשראי המקורי ובטופס הבקשה לאישור תוכנית השקעה, שהוגש למרכז ההשקעות, וכן באישור שנתקבל ממרכז ההשקעות (נספחים 4,5 לתצהירו של מר טוביאס).


מר טוביאס פעל בחוסר תום לב, כאשר ניצל את העובדה שפקע תוקפו של מכתב האשראי המקורי והודיע לפיואה כי החליט, באופן חד-צדדי, להפחית את היקף ההזמנה ולרכוש חלק מהמכונות אצל מתחריה באיטליה.

18.
אין עוררין, כי מר קפראי ומר הבר הזהירו את מר טוביאס, כי יצירת שענטז בקו היצור - על ידי הרכבתו ממכונות של שלושה יצרנים שונים - תיצור קשיים בהכנת התכשיטים החלולים (סעיף 10 לתצהירו של מר קפראי וסעיף 11.3 לתצהירו של מר הבר).

מר הבר, שנתבע תחילה יחד עם פיואה בתביעה שכנגד ונמחק לבקשת ב"כ התובעת שכנגד, העיד על כך גם בחקירתו הנגדית:

"אני אישית נתתי אזהרה כזו ברגע הראשון שמר טוביאס התקשר אלי למילנו... אמרתי לו ששעטנז יצור בעיה, כמו שאי אפשר להכניס חלק של פיאט בפיז'ו... נכון שגם אני וגם מר קפראי ידענו שאם מר טוביאס ירכוש מכונות מיצרנים אחרים יהיו לו בעיות ביצור המוצר".

(עמ' 25 שורה 13)


מר טוביאס נשאל במהלך חקירתו הנגדית, מדוע החליט לצמצם את הזמנתו אצל פיואה והשיב, כי אחת המכונות היתה ישנה ובסיסית ולכן החליט לרכוש מכונה משוכללת מחברה מתחרה (עמ' 39 שורה 24).

בהמשך אישר, כי עשה "חקר שוק" והחליט לרכוש חלק מהמכונות אצל יצרנים מתחרים, מפני שמחירן היה נמוך יותר מהמחיר שדרשה פיואה
(עמ' 44 שורה ).

ב"כ הנתבעות מאשר בסיכומיו, כי המכונות שרכישתן בוטלה היו מכונות הדרושות לשלבים הסופיים של קו היצור, וכי מר קפראי הזהיר את הנתבעות, כי לא יוכל להיות אחראי לפעולת קו יצור המורכב ממכונות שלו וממכונות של אחרים (סעיף 2.8.3 לסיכומים).

19.
לא הובאה בפני
ולו ראשית ראיה לביסוס טענתן של הנתבעות, כי המכונות שנמסרו להן על ידי פיואה היו בלתי תקינות.

הטכנאי, מר רוניונה העיד כי:

"במהלך הביקור במפעל ניסיתי לייצר חוט מצופה בזהב באמצעות המכונות והצלחתי לעשות זאת כראוי".


(עמ' 30 שורה 13)


עדות זו לא נסתרה.

אינני מקבלת את דבריו של מר טוביאס, כי הבעיות התעוררו דווקא במכונות שהיו בתחילת קו היצור, אשר נרכשו מפיואה. אדרבא, מר טויטו אישר, כי הפעיל את המכונות שבועיים שלושה לאחר שהותקנו במקומן, אך הבחין כי הפס מתעקם והתפר לא ישר (עמ' 61 ועמ' 65).

לדבריו, הסיבה לכך נעוצה במכונה, שכונתה על ידו "מכונת הספירלות", אשר אין חולקין כי נרכשה אצל יצרן מתחרה ולא אצל פיואה (עמ' 62. ראה גם דבריו של מר טוביאס, בעמ' 55).

מר טויטו אף אישר, כי בסופו של קו היצור, בחלק המיועד לביצוע התהליך הכימי, הותקנו מכונות של יצרן אחר, וטען כי לא הכיר את התהליך הכימי ולא הצליח לבצעו
(עמ' 65).

20.
לא עלה בידי הנתבעות לסתור טענתה של פיואה, כי השיבוש בהפעלת קו היצור נבע מהיווצרות שעטנז של מכונות, שלא נועדו לעבוד זו עם זו והורכבו בקו היצור ע"י הנתבעות.

לא עלה בידי הנתבעות גם לסתור טענתה של פיואה, כי בנסיבות שנוצרו לא ניתן היה לצפות ממנה כי תהיה אחראית לתקינותו של כל קו היצור, ואחריותה הצטמצמה רק להבטחת תקינותן והפעלתן הסדירה של המכונות שסופקו על ידה.


פיואה עמדה בהתחייבות זו, בכך ששיגרה שני טכנאים מטעמה בחודש מרץ 1995, אשר סייעו בהפעלת המכונות שנרכשו אצלה.

אי הגעתו של מר קפראי

21.
בואו של מר קפראי לישראל, לצורך הדרכת העובדים בהפעלת המכונות, היה תנאי יסודי בהסכם שבין הצדדים, כעולה ממכתב האשראי המקורי וממכתב האשראי המתוקן.


מר קפראי לא הגיע לישראל בסופו של דבר, וב"כ הנתבעות טוען כי בכך הפרה פיואה את ההסכם הפרה יסודית, הפוטרת את הנתבעות מתשלום יתרת החוב (סעיף 2.6.8 ואילך לסיכומים).


ב"כ פיואה מנסה להמעיט מחשיבותה של עובדה זו וטוען, כי פיואה מילאה את חלקה בהסכם, בכך ששיגרה שני טכנאים לישראל, ולכן לא נותר עוד צורך בבואו של מר קפראי עצמו (סעיף 2 לסיכומי התשובה).


אינני מקבלת את טיעון זה של ב"כ פיואה. בואו של מר קפראי לישראל הוסכם והותנה במפורש בין הצדדים. הנתבעות היו מעונינות בקבלות הדרכה אישית ממנו, בשל היותו מנהל פיואה ומהנדס כימי במקצועו, ומשלוח הטכנאים אינו מהווה תחליף או קיום נאות להתחייבות זו.

22.
מוסכם על הצדדים, כי עקב מחלה נבצר ממר קפראי לבוא לישראל.

מר קפראי הודיע, כי בכוונתו לממש את התחייבותו לאחר שיחלים ממחלתו. מר טוביאס ציין מיוזמתו, כי מר קפראי הודיע לו שהנתבעות לא תחויבנה לשאת בהוצאות הנסיעה שלו, מכיוון שהוא מתעתד להגיע בחודשים הקרובים בצורה רציפה לישראל, לצורך מו"מ עם מפעלים אחרים (עמ' 46 שורה 26 ועמ' 47).

בשלב מסוים הודיעו הנתבעות, כי בכוונתן לקבל את הידע הדרוש מטכנאי אחר (נספח 27 לתצהירו של מר טוביאס).

אין מחלוקת, כי לא היתה כל פניה נוספת למר קפראי או לפיואה מצד הנתבעות בנוגע לבואו של מר קפראי למפעלן של הנתבעות. בנסיבות אלה, אין מקום לטענתן של הנתבעות, כי מר קפראי התחמק מקיום הבטחתו, אלא הנתבעות הן שוויתרו על הגעתו.

ביטול ההסכם

23.
ב"כ פיואה טוען, תוך הפניה לאסמכתאות משפטיות, כי הסתמכותן של הנתבעות על אי הגעתו של מר קפראי עקב מחלתו כעילה לביטול ההסכם בדיעבד – ביטול שנעשה רק במסגרת כתב ההגנה - נגועה בחוסר תום לב. לדבריו, ביטול צריך שיעשה תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע דבר ההפרה – אם ההפרה היתה יסודית, ותוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה שניתנה לצד המיפר – אם ההפרה לא היתה
יסודית (עמ' 10 לסיכומים). ב"כ פיואה סבור, כי ביטול ההסכם לראשונה במסגרת כתב ההגנה, אינו עולה בקנה אחד עם אחת אף מהאפשרויות המנויות לעיל.


ב"כ הנתבעות אינו מתמודד עם טענה זו אלא משיב בסיכומיו, כי פיואה הפרה את ההסכם תחילה, ולכן אינה זכאית לסכומים הנדרשים בתביעתה (פרק 2 לסיכומים).

24.
הלכה היא וכך מורין, כי הסכם אינו מתבטל מאליו, גם אם הופר על ידי צד כלשהו הפרה יסודית. ביטולו של הסכם כרוך במתן הודעת ביטול מטעם הצד הנפגע, ובהעדרה יחשב הצד הנפגע כמוחל על זכות הביטול.

ראה, ג' שלו
דיני חוזים
(תש"ן) 560.


סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 מורה כך:

"ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7 (ב) [הפרה לא יסודית – ד.א.] ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה – תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה".


בע"א 5196/91 ליפ נ' בנהמו, פ"ד מח (4) 202, 209-210 נאמר:

"כלל הוא, כי כדי שהודעת הביטול תהיה אפקטיבית עליה להינתן תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה (סעיף 8 לחוק התרופות)... אם מבקש הנפגע לבטל את החוזה לאחר חלוף זמן סביר מעת שנודע לו על ההפרה, תחילה עליו לתת למפר ארכה לקיום חיוביו על פי החוזה, כאילו היתה זו הפרה שאינה יסודית".


הטעם לכך מוסבר בספרה של ג' שלו,
בעמ' 565-566:

"הודעת ביטול מאוחרת, מעבר לגבולות הזמן הסביר, אין כוחה עמה להפקיע את החוזה... הדרישה למתן הודעת ביטול תוך זמן סביר נובעת מן השאיפה להבהרת המצב המשפטי ולמניעת מצב שבו ימתין הנפגע ו'ימשוך' את החלטתו אם לעשות שימוש בברירת הביטול או לדבוק בחוזה חרף ההפרה.
לאחר חלוף הזמן הסביר רואים את הנפגע כמי שוויתר על ברירת הביטול".


ראה גם, ד' פרידמן ונ' כהן
חוזים
, כרך ב' (תשנ"ג) עמ' 1100.

25.
כך גם בענייננו. הודעה על ביטול ההסכם לא נשלחה לפיואה תוך זמן סביר לאחר שנודע לנתבעות על ההפרה (אי הגעתו של מר קפראי לישראל). הודעת הביטול אשר נשלחה לראשונה לפיואה במסגרת כתב ההגנה אינה תופסת, עקב השיהוי הרב שנקטהו הנתבעות, ולכן ההסכם נותר בעינו.
בנסיבות אלה, המסקנה המתבקשת היא כי הנתבעות הן אשר הפרו את ההסכם, בכך שנמנעו עד היום מתשלום יתרת התמורה המוסכמת לפיואה.





הסכום המגיע לפיואה

26.
בכתב התביעה עתרה פיואה לחיובן של הנתבעות בתשלום יתרת התמורה המוסכמת בגין ההזמנה, בסך השווה ל-53,999,980 לירטות, וכן בהחזר הוצאות הטכנאים, בסך השווה ל-15,774,715 לירטות ובסה"כ 69,774,595 לירטות. בנוסף עתרה פיואה לחיובן של הנתבעות בריבית פיגורים הנהוגה באיטליה, בשיעור של 7% לשנה,
ולחילופין בשיעור של 5% לשנה.


ב"כ הנתבעות טוען בסיכומיו, כי פיואה אינה זכאית לתשלום בגין כרטיסי הטיסה והוצאות האירוח של טכנאיה, מכיוון שההסכם הופר, לשיטתו, על ידי פיואה עצמה, ומכיוון שהנתבעת 2 הסכימה לשאת בהוצאות הבאתו לישראל של טכנאי אחד בלבד (נספח 9 לתצהירו של מר טוביאס).

ב"כ הנתבעות מוסיף וטוען, כי לבסוף הוסכם כי הנתבעת 2 לא תישא כלל בהוצאות הטיסה והשהיה של הטכנאים, ומפנה לעדותו של מר טוביאס (בעמ' 46-47).

יאמר מיד, כי הפניה זו לדברי מר טוביאס אינה מדויקת, בלשון המעטה.
ההפניה מתייחסת להוצאות הנסיעה של מר קפראי, שהביע נכונות לפטור את הנתבעות מתשלום הוצאותיו, אך אינה מתייחסת להוצאות הטכנאים, שהגיעו לפניו.

27.
מאחר שהגעתי למסקנה, כי הנתבעות הן אשר הפרו את ההסכם, אין ספק כי עליהן לשלם לפיואה את יתרת התמורה המוסכמת, בסך השווה ל- 53,999,980 לירטות.

אכן, הנתבעות הביעו הסכמתן לשאת בהוצאות הנסיעה והשהיה של טכנאי אחר בלבד,
כאמור במכתב נספח 9 לתצהירו של מר טוביאס מיום 31.5.91 [צ"ל – 31.5.94]. לפיכך
אני סבורה כי אין מקום לחייבן ביותר מכך.
פיואה זכאית, אפוא, להחזר מחצית מהסכום ששולם על ידה עבור כרטיסי הטיסה והוצאות הנסיעה של הטכנאים, בסך השווה ל-7,887,357 לירטות.


אשר לריבית הנדרשת על ידי פיואה – לא הובאה בפני
ראיה כלשהי להוכחת שיעור הריבית הנדרשת, ולא מצאתי כי ראוי לחייב את הנתבעות בריבית שונה מזו הנהוגה במדינת ישראל.

לפיכך אני קובעת, כי הסכום בלירטות ישולם לפי ערכו בשקלים חדשים בתוספת
הצמדה וריבית בשיעור של 4%, על פי חוק פסיקת ריבית.

העדר יריבות עם הנתבעת 1

28.
ב"כ הנתבעות טוען, כי אין יריבות בין פיואה לבין נתבעת 1 (תכשטי טוביאס בע"מ).

לדבריו, ההסכם נכרת עם הנתבעת 2 בלבד, ומר טוביאס הבהיר זאת לפיואה כבר בשלב המו"מ (סעיף 3 לסיכומים).


אין באפשרותי לקבל את טענת ב"כ הנתבעות.

ממסכת הראיות והעדויות שנפרסה בפני
עולה, כי הליך המו"מ וסיכום תנאי העסקה נעשה בין פיואה לבין נתבעת 1, בטרם הוקמה נתבעת 2 כלל.

זאת ועוד. בין הנתבעות קיים קשר הדוק, עד כדי טשטוש הגבולות ביניהן. כך, למשל, הכתובת של הנתבעות זהה, קיים עירוב של העובדים בחברות, התכתובת עם פיואה נעשתה על גבי נייר מכתבים של נתבעת 1 (נספחים 21,13,15,19 וכו' לתצהירו של מר טוביאס), ומעולם לא הודע לפיואה כי אין לנתבעת 1 שיג ושיח עמה.

נראה כי ניסיונה של הנתבעת 1 להרחיק עצמה מעם התביעה נובע מכך, שהנתבעת 2 אינה פעילה עוד ולא תהיה לפיואה כל אפשרות להפרע ממנה.

נסיון זה לא יצלח ואין בדעתי לתת לו יד.

לפיכך אני קובעת,
כי על הנתבעות לשאת בתשלום כלפי פיואה, ביחד ולחוד.

התביעה שכנגד

29.
הורתה של התביעה שכנגד במסגרת כתב ההגנה, שהוגש על ידי הנתבעות, והיא מבוססת על הטענה, כי ההסכם הופר על ידי פיואה, בכך שלא סיפקה לנתבעת 2 את הידע המיוחד, באמצעות מר קפראי.

מאחר שהגעתי למסקנה, כי ההסכם הופר על ידי הנתבעות, ולא על ידי פיואה, אין כל מקום לדרישת הפיצויים הנכללת בתביעה שכנגד.

לפיכך אני דוחה את התביעה שכנגד.


בהערת אגב ולשם השלמת התמונה אציין, כי טענותיה של התובעת שכנגד בנוגע לאובדן רווחים – כפי שפורטו בפרק 4.2 לסיכומי בא-כוחה - הן טענות בעלמא, שלא הונחה כל תשתית להוכחתן. ב"כ התובעת שכנגד היה ער ככל הנראה לעובדה זו, ולכן עתר, לחילופין, כי פיואה תחויב רק בהשבת הסכומים ששולמו לה ובעלויות נוספות, שהתובעת שכנגד טענה כי נגרמו לה (סעיף 4.2.2 לסיכומיו).

כאמור, אין יסוד לדרישתה העיקרית או החילופית של התובעת שכנגד, מאחר שהאחריות להפרת ההסכם רובצת לפתחה, יחד עם הנתבעת 1.




סוף סיפור


אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות 1,2 לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סךהשווה ל-61,887,337 לירטות לפי ערכן בשקלים ביום 4.3.95, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק
החל ממועד זה ועד ליום התשלום בפועל.


בנוסף, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת את הוצאות המשפט שהוצאו בפועל על ידה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪, בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.


אני דוחה את התביעה שכנגד, ללא חיוב בהוצאות נוספות, מאחר שמדובר באותם צדדים ובאותן עילות.


ניתן והודע היום _____________

בנוכחות ב"כ התובע עו"ד _____________________

בנוכחות ב"כ הנתבע עו"ד _____________________


ד"ר דפנה אבניאלי
, שופטת







א בית משפט שלום 56875/96 fioa international s.r.i נ' תכשיטי טוביאס בע"מ,אלי אור בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/11/2001)