פסקי דין על אלי (מאור) וקנין

3462/01 פ     14/02/2002




פ 3462/01 מדינת ישראל – משטרת ישראל נ' אלי (מאור) וקנין




בעניין:

11



בתי המשפט


בית משפט השלום באר שבע
פ
003462/01


בפני
:
כבוד השופט דב מגד
תאריך:
14/02/02




בעניין:
מדינת ישראל – משטרת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד
סימונה ויניק
המאשימה


נ
ג
ד


אלי (מאור) וקנין
- הובא ע"י הליווי


ע"י ב"כ עו"ד
אלפוכרי בקרי
- ס.צ.
הנאשם

נוכחים:
ב"כ המאשימה.
הנאשם ובא כוחו.
גזר דין

1.
הנאשם יליד 1966 אסיר בכלא אשל בבאר-שבע, הורשע עפ"י הודאתו בעבירת התפרצות בכוונה לגנוב. מעובדות כתב האישום עולה, כי בתאריך 28.12.00, בעת שהנאשם היה בחופשה ממאסרו, התפרץ לבית בכוונה לגנוב. הוא טיפס מעל חומת החצר, חדר לחצר הבית, פתח שני חלונות וניסה להוציא רכוש מהבית באמצעות מקל מטאטא שהחדיר לחלון.
שכנה שיצאה לחצר סמוכה הפריעה לו
בכך.

2.
לחובת הנאשם מרשם פלילי מכביד ביותר הכולל 18 הרשעות קודמות בעבירות שבל"ר, רכוש, בריחה ממשמורת חוקית וסמים. הוא ריצה מספר רב של מאסרים וכיום הוא מרצה תקופת מאסר מצטברת של 5.5 שנים הכוללת 4 שנות מאסר שנגזרו עליו בת.פ. 21/97 בימ"ש שלום באר-שבע בגין 32 התפרצויות. גזר דין זה כולל מאסר מותנה בר הפעלה.

3.
בטענותיה לעונש הדגישה ב"כ המאשימה את הרשעותיו הקודמות של הנאשם ואת החומרה הטמונה בעבירה שבפני
נו וביקשה להחמיר עימו.

הסניגור טען כי הנאשם מבקש לשקם עצמו
ועובד 4 שנים בכלא, הודאתו חסכה זמן שיפוטי ולמתלונן לא נגרם נזק כתוצאה מהעבירה. הנאשם מביע חרטה עמוקה ומן הראוי לנהוג עמו במידת הרחמים, באשר הוא אמור להשתחרר בעוד 6 חודשים ממאסרו. בגין העבירה שבפני
נו לקה פעמיים בכלא. הוא
לא שוחרר שחרור מוקדם ברשיון ונענש בכך
שנמנעו ממנו חופשות.

הנאשם הוסיף ואמר, כי הוא עובד בכלא בנגרייה זה 4 שנים. הוא ביקש סליחה והביע חרטה וטען
כי שינה את דעתו ברגע האחרון (בניגוד להודאתו שבכתב האישום – ד.מ) ויצא מהבית.
הוא טען שיש בדעתו לשקם את עצמו ושהוא נמצא בקשר עם הרשות לשיקום האסיר.

4.
לאחר ששמעתי את הטיעונים לעונש ואת דברי הנאשם, החלטתי שמן הראוי במקרה שבפני
נו לקבל תסקיר שירות המבחן.
מהתסקיר עולה תמונה עגומה. הנאשם נולד למשפחה ענפה. אביו היה מכור למשחקי קלפים והפסיד את כספו, לא גילה אמפטיה לילדיו ולא דאג לביתו. עול פרנסת המשפחה נפל על שכמה של האם, שמערכת יחסיה עם האב אופיינה כל השנים בבעיות קשות. הנאשם למד 8 שנים בלבד בבית ספר יסודי וכבר אז סבל מבעיות הסתגלות. לאחר שעזב את בית הספר, עסק בעבודות מזדמנות ולא הצליח להתמיד בהן. בגיל 17 החל להסתבך בפלילים, באופן שמאז 1986 הוא נכנס
ויוצא בשערי בית הסוהר.

זה 18 שנים הנאשם מכור לסמים קשים ובעבר אף השתמש בסמים קשים בהזרקה. ההתרשמות הינה כי אינו מודע לעומק
בעיית התמכרותו ואינו בשל להשתלב בתהליך טיפולי, הדורש כוחות, לקיחת אחריות ושינוי דפוסי התנהגות וחשיבה. נראה כי הוא מגלה
מוטיבציה חיצונית בלבד המונעת מחששו לתוצאות ההליכים המשפטיים ורצונו לצאת לחופשות מהכלא. בשיחה עם הגורמים הטיפוליים בכלא, נמסר שכשאין נענים לדרישותיו - הוא עורך נסיונות אובדניים. בשלב זה טרם נערכה עימו תוכנית טיפולית שיקומית, מאחר וחופשותיו נשללו ממנו. במהלך מאסרו עבד בנגרייה אך התקשה להתמיד ולעבוד באופן עקבי. בנסיבות אלה נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית.

5
הנאשם עבר עבירה חמורה. החומרה שבה הינה כפולה, הן בכך שהפר את האמון ששלטונות שב"ס, המייצגים במקרה זה את ערכי החברה הנורמטיבית, נתנו בו, והן בכך שלא נרתע מלבצע עבירת רכוש בעוד מאסר מותנה חמור מרחף מעל ראשו. נתתי ליבי לטענתו, שהוא עומד לסיים בחודשים הקרובים מאסר ממושך. שקלתי שמא אפשר, למרות המאסר המותנה בר
ההפעלה, להסתפק בפתרון שיאפשר לנאשם להשתחרר מהכלא ולפתוח דף חדש.

תקוותי נכזבה. הפכתי בתסקיר שירות המבחן כה וכה
ולצערי לא מצאתי בו, ולו קרן אור אחת, שתאיר באור חיובי את סיכויי הנאשם לפתוח דף חדש בחייו ולחזור אל דרך הישר. הרשעותיו הקודמות של הנאשם והעבירה שבפני
נו מלמדות שלא למד דבר ולא שכח דבר ומה שהיה הוא שיהיה, בבחינת אין חדש תחת השמש.
לא התעלמתי מהודאת הנאשם בפני
,
משלילת חופשותיו בכלא ומהעובדה שהנאשם לא הצליח לממש את זממו ולבעלי הדירה לא נגרם נזק, כנימוקים לקולא.

6.
לאחר ששקלתי השיקולים דלעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א.
9 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
ב.
אני מפעיל את המאסר המותנה בן 24 חודשים שבת.פ. 21/97 בית משפט שלום באר-שבע. המאסר המותנה הנ"ל יחפוף את המאסר בפועל הנ"ל ושניהם יצטברו למאסר שהנאשם מרצה כיום.
בסה"כ ירצה הנאשם
24 חודשים במצטבר למאסר שמרצה כיום.
ג.
9 חודשי
מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לא יעבור הנאשם עבירה מסוג פשע.

הודעה זכות הערעור.

ניתן היום ב' באדר, תשס"ב (14 בפברואר 2002) במעמד הצדדים.


ד. מגד, שופט








פ בית משפט שלום 3462/01 מדינת ישראל – משטרת ישראל נ' אלי (מאור) וקנין (פורסם ב-ֽ 14/02/2002)