פסקי דין על דן יהודה

3990/05 פ     25/03/2007




פ 3990/05 מדינת ישראל נ' דן יהודה




38
בתי המשפט
פ 003990/05
בית משפט השלום רמלה
25/03/2007
תאריך:
כבוד השופטת נ. קפלינסקי

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
דור לוי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
דן יהודה
- בעצמו

נאשם
שחר גבריאל
ס.ציבורית
ע"י ב"כ עו"ד
הכרעת דין

הנאשם מואשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. הוא מואשם בכך שביום 9.11.05 בשעה 18:10 לערך, תקף שלא כדין את אשתו (להלן: "המתלוננת"), בכך שסטר בפני
ה. הוא מואשם כי כחצי שנה עובר למועד הנ"ל, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, איים על המתלוננת בכך שאמר לה : "אני ארביץ לך". הוא מואשם כי בהמשך לאותן נסיבות, תקף את המתלוננת, שלא כדין, בכך שהכה בראשה עם אגרופו ונתן לה מספר סטירות.

בישיבת ההקראה הנאשם כפר.
לטענת הנאשם, ביום 9.11.05 הוא התנגד שהמתלוננת תתלווה אליו לאירוע משפחתי ובתגובה היא סיפרה שהוא תקף אותה. באשר לאירוע המתואר בעובדות 2 -3 לאישום, הנאשם טען שהמתלוננת תקפה אותו ובתגובה הוא אמר לה שגם הוא יכה אותה. הוא כפר בטענה שתקף את המתלוננת. לטענת הנאשם, הוא מוכה והוא זה שהועמד לדין.

מטעם המאשימה העידו המתלוננת, שוטר שהגיע אל בית הנאשם והמתלוננת ביום 9.11.05 בעקבות פנייתה של המתלוננת למשטרה, השוטרת שגבתה את אמרת הנאשם והוגשו מטעם התביעה 2 אמרות שנגבו מהנאשם, דוח עיכוב ודוח פעולה של השוטר שהגיע לבית הנאשם.

מטעם ההגנה העיד הנאשם והוגשו המסמכים הבאים: כתב תביעה לגירושין שהנאשם הגיש לבית הדין הרבני בשנת 99 ונספחים לו ובכלל זה בקשה לצו עיקול נכסים, פרוטוקול דיון אליו הנאשם לא התייצב וצו עיקול. הוגש מסמך נוסף שכותרתו "כתב תביעה בבית הדין הרבני האזורי נושא תאריך 24.6.95 שאין ראיה שהוגש. הוגשה האסמכתא לכליאת הנאשם בה נאמר שהנאשם מסרב לחתום בטענה שאין לו משקפיים. הוגשה גם הודעת המתלוננת במשטרה.

לאחר ששמעתי העדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט ולאחר ששקלתי ולאחר שהזהרתי עצמי כי עדות המתלוננת היא עדות יחידה של מי שמצויה בסכסוך ממושך עם הנאשם, החלטתי להעדיף את גרסת המתלוננת על פני גרסת הנאשם.

המתלוננת העידה שביום 9.11.05 היא הרימה את קולה, הנאשם סטר לה והיא התקשרה למשטרה. המתלוננת אשרה שלאחר שהנאשם סטר לה היא השליכה לעברו קרטון חלב ובעטה בו. היא העידה על אירוע קודם נוסף בו הנאשם אמר לה שאם תרים את קולה הוא יכה אותה. לטענתה, עקב כך שהרימה את קולה, הנאשם נתן לה מכת אגרוף בראשה וסטר לה. לדבריה, הייתה ביניהם אלימות כל השנים. המתלוננת הכחישה את טענת הנאשם שהיא פנתה למשטרה כיוון שהנאשם התנגד שתצטרף אליו לאירוע משפחתי, וטענה שלפני האירוע הנאשם לא התכוון לשוב הביתה. לדבריה, היא נהגה שלא להצטרף אל הנאשם לאירועים בשל הסכסוך ביניהם.
בתום עדותה של המתלוננת ולבקשת ב"כ הנאשם, הודעתה במשטרה הוגשה לתיק בית המשפט.

הנאשם העיד שהמתלוננת נהגה לתקוף אותו והוא לא הגיב. לטענת הנאשם, ביום 9.11.05 המתלוננת צעקה והוא אמר לה שאם תמשיך להתנהג כך, הוא ילך לבדו לאירוע המשפחתי. לטענתו, המתלוננת החלה לקלל, גם הוא קילל וכשהמתלוננת החלה לדחוף אותו, הוא נסוג. היא המשיכה לבעוט והוא המשיך לקלל. המתלוננת הרימה לעברו קרטון חלב. הוא ארז תיק ולאחר עשר דקות הגיעה המשטרה. הנאשם התבקש ע"י סנגורו להגיב לטענה שבמהלך הויכוח הוא סטר למתלוננת והנאשם השיב: "אין סיכוי שאני הרמתי יד, אף פעם לא הרמתי עליה ידיים היו מקרים ששברה לי טלפון על הראש, תפסתי את הטלפון ביד, לא הורדתי לה סטירה ולא אגרוף ולא שום דבר בחיים בכל מהלך הנישואים שלנו. היא שברה לי את הטלפון ואני מדבר על זה שהתחלתי לדמם"...
באשר לנטען בסעיפים 2-3 לעובדות כתב האישום, הנאשם טען שהם שכבו במיטה גב אל גב והחלו להתווכח. המתלוננת בעטה בגבו והוא אמר לה שיחזיר לה, אך הוא לא הכה אותה. הנאשם העיד כי בעבר פנה למשטרה פעמיים עקב אלימותה של המתלוננת אולם לא האמינו לו.

הנאשם טען בהודעתו ת/1 שהמתלוננת מעלילה עליו. לטענתו המתלוננת מרימה עליו ידיים צועקת ומקללת מעלילה וכל המשפחה יודעת.
בהודעתו השניה ת/2 הנאשם טען שהמתלוננת נוהגת לשקר ומרימה ידיים. גם בהודעתו זו הנאשם הכחיש שתקף את המתלוננת וטען שהיא יזמה את האירוע כיוון שרצתה ללכת לחתונה. בהודעתו ת/2 הנאשם טען שלא רצה להתלונן כי זו "פדיחה".
ב"כ הנאשם טען כי אין להעדיף את עדותה היחידה של המתלוננת על גרסתו המכחישה של הנאשם.
בהודעת המתלוננת במשטרה המתלוננת אמרה שתקפה את הנאשם בתגובה למעשיו כי ברגע של כעס עושים הכל. אחרי שבעטה בו נכנסה לחדר והתקשרה למשטרה.

התרשמתי כי עדותה של המתלוננת אמת ומשקפת את אשר אירע בעוד שגרסת הנאשם ולפיה המתלוננת נוהגת כלפיו כדבר שבשגרה באלימות פיזית ומילולית ללא תגובה מצדו, אינה סבירה. המתלוננת לא הכחישה שביום 9.11.05 היא השליכה לעבר הנאשם קרטון חלב ובעטה בו בתגובה לכך שסטר לה ובהודעתה נ/1 מסרה לחוקרת שלעתים נהגה באלימות כנגד הנאשם לא רק בתגובה למעשה אלימות פיזי שלו, אלא גם בתגובה לכך שהעליב אותה. לו תלונתה של המתלוננת במשטרה הייתה שקרית ופרי עלילה שרקמה המתלוננת כנגד הנאשם, כדי לנקום בו, סביר להניח שהמתלוננת לא הייתה אומרת שגם היא תקפה את הנאשם אפילו מבלי שהוא תקף אותה.
לא ראיתי ליחס משקל ראייתי כלשהו לכך שהמתלוננת עבדה במשרד עורכי דין. אין ראיה שהיא שיתפה מי מעורכי הדין במשרד במתרחש במשפחתה וגם לא שיש לה השכלה משפטית כלשהי. שאין לה ידע מיוחד בתחום המשפט ניתן ללמוד גם מתגובתה לאזהרת החוקרת בחשד שגם היא תקפה את הנאשם.

הנאשם סירב לחתום על ההודעה שמסר במשטרה. סירובו לחתום היה גם על האסמכתא לכליאה. בבית המשפט הנאשם טען כי סירובו לחתום על ההודעה נבע מכך שלא היו לו משקפיים. בעדותו הוא טען גם שלא כל הדברים שמסר לחוקרים נרשמו בהודעתו.
יש לציין כי הודעותיו של הנאשם במשטרה הוגשו ללא כל התנגדות.
גרסת הנאשם שהמתלוננת תקפה אותו שוב ושוב בעוד הוא מעולם לא הרים עליה יד אינה זוכה לאמון. המתלוננת מסרה בהודעתה נ/1 שהנאשם נהג לקלל אותה ולהשפיל אותה והיא נתנה דוגמאות של דברי הגנאי שלטענתה הנאשם הטיח בה. הנאשם לא הכחיש שאמר את הדברים. מדובר במילים לא קלות ולא ראיתי לקבל את גרסת הנאשם שהוא לא נהג כלפי המתלוננת גם באלימות פיזית במיוחד כאשר היא מעידה שהיא נקטה בה כלפיו.
הנאשם טען בבית המשפט כי פנה למשטרה מספר פעמים בעקבות אלימות של המתלוננת כלפיו. יש לתת את הדעת שלא זו הגרסה שהנאשם מסר בהודעתו במשטרה.
עדות הנאשם בבימ"ש כי המתלוננת תקפה אותו עם טלפון וגרמה לו לדימום לא הוצגה למתלוננת במהלך עדותה ומדובר בגרסה כבושה.
הנאשם בהודעתו במשטרה טען שהמתלוננת נוהגת להעליל עליו והדברים ידועים לבני המשפחה, איש מהם לא זומן לעדות ולא הוסבר מדוע.

טענת הנאשם כי המתלוננת נהגה לאיים עליו כי אחיה השוטר ידאג לכך שיפגעו בו בכלא לא הוצגה למתלוננת וזו גרסה שנשמעה לראשונה רק בעדות הנאשם בבית המשפט.

לאור כל האמור לעיל אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ניתנה היום ו' בניסן, תשס"ז (25 במרץ 2007) במעמד הצדדים.
נ. קפלינסקי
, שופטת

ב"כ הנאשם:
לאחר ששמענו את הכרעת הדין אני מבקש לדחות את הדיון לקבלת תסקיר משירות המבחן. התסקיר לשיטתנו הוא דרך המלך במצבים כאלה במיוחד כאשר מדובר באדם ללא ה.ק, יש להם ילדה משותפת וגם יש לו מצב אישי לא פשוט, תקופה ארוכה לא עובד בגלל פגיעה בעבודה, זכותו של הנאש במצבים אלה ששירות המבחן יחווה דעתו על הסיכון העולה למתלוננת מפניו כדי שזה יהיה כנימוקים לעונש.
ככל שקבלת התסקיר תגרום לכך שהטעונים לעונש ישמעו בפני
שופט אחר, הנאשם לא יתנגד.

התובע:
אנחנו מסכימים לתסקיר, בשלב הזה אין הסכמה לענין העונש.

הנאשם:
ניתן להזמין אותי לשירות המבחן על פי הכתובת רח' בן נתן עטר חיים 13א קרית מנחם רמלה משפחת צריקר. טל' 089231081. פלא' 0548015587.

החלטה
הטעונים לעונש יידחו לצורך קבלת תסקיר משירות המבחן ליום 3.6.07 בשעה 09.00.
הנאשם מוזהר כי אם לא יתיצב לדיון יוצא נגדו צו הבאה והדיון יתקיים בהעדרו.
העתק מפרוטוקול הדיון ומהחלטה זו יועבר אל שירות המבחן על מנת שלפני הדיון יהיה בפני
תסקיר.
ניתנה היום ו' בניסן, תשס"ז (25 במרץ 2007) במעמד הצדדים.
נ. קפלינסקי
, שופטת
סיגל טרי.








פ בית משפט שלום 3990/05 מדינת ישראל נ' דן יהודה (פורסם ב-ֽ 25/03/2007)