פסקי דין על שמעון מסיקה | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי

6160/05 בל     27/03/2007




בל 6160/05 שמעון מסיקה נ' המוסד לבטוח לאומי




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה ת"א – יפו
בל 006160/05


בפני
:
כבוד השופטת א. סלע
- סגנית שופט ראשי

27/03/2007


בעניין:
שמעון מסיקה



ע"י ב"כ עו"ד
אברהם

התובע


נ ג ד



המוסד לבטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
שחר

הנתבע




פסק דין


1. שמעון מסיקה
(להלן - התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה.

2. משדחה הנתבע את תביעת בתובע בנימוק –

"1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לירידה בשמיעתך.
לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה.
2. תנאי להכרה בנזק בשמיעה כמחלת מקצוע הוא – עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ-85 דציבל.
תנאי זה לא התקיים לגביך, ולכן לא ניתן לראות בנזק בשמיעתך בגדר מחלת מקצוע.
3. הנזק בשמיעתך התפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתך", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3. העובדות המוסכמות הינן –

א. התובע יליד 1957 עובד בליטוש יהלומים משנת 1972 עד היום עם הפסקה של 3 שנים עת היה בשירות סדיר.
ב. במהלך השנים עבד התובע במלטשות יהלומים שונות ומ-1/7/96, 5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום ואף יותר בתקופות מסויימות.
ג. במסגרת עבודתו במשך כל שעות היום נחשף התובע לרעש מעל 85 דציבל.
ד. התובע עובד ללא מגיני אוזניים.
ה. בעת גיוסו לצה"ל נתגלתה אצל התובע ירידה בשמיעה.

4. ד"ר ברקו מונה לשמש כמומחה יועץ רפואי בתיק זה (להלן – המומחה) ונתבקש להשיב לשאלות כלהלן –

א. האם נגרם לתובע נזק לאוזניו עקב החשיפה לרעש במקום עבודתו כמתואר לעיל, שהביא לליקוי השמיעה באוזניו?
ב. מהו ליקויו של התובע באוזניו?
ג. באם התובע לוקה באוזניו עקב הרעש במקום עבודתו האם הליקוי נגרם ע"י רצף אירועים זעירים שניתן לאתרם בזמן ובמקום, כאשר כל ארוע כזה גורם לנזק זעיר בלתי הפיך, עד שהצטברויות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאו לליקוי באוזניו או שאותו ליקוי הינו תוצאה של תהליך תחלואי מתמשך?
ד. האם יש להכיר במחלת התובע כמחלת מקצוע?

5. ביום 23/8/06 הגיש המומחה את חוות דעתו (להלן – חוות הדעת) ובהשיבו לשאלות שהועברו אליו על ידי בית הדין קבע, בין היתר –

"א. התובע סובל מליקוי שמיעה עיצבי מעט אסימטרי ב-2 האוזניים.
ב. נגרם לתובע נזק לאוזניו עקב חשיפתו לרעש במקום עבודתו- אולם רוב ליקוי השמיעה, ממנו סובל, נובע מתחלואה או תורשה.
ג. כאמור, חלק קטן מליקוי השמיעה הקיים התפתח לפי הלכת המיקרו-טראומה.
ד. כאמור, מחוסר נתונים אודיומטריים השוואתייים, לא ניתן לקבוע את מידת הנזק השמיעתי שנגרם מחשיפתו לרעש, לכן לא ניתן לאמר אם מדובר במחלת מקצוע או לא.
ה. פעלה כאן הילכת המיקרו-טראומה אולם לא ניתן לומר באיזו מידה נפגעה שמיעתו בתידוריות הדיבור מחשיפה לרעש".

6. עלי לבחון, איפוא, אם יש בחוות הדעת לרבות בדיבור "רוב ליקוי השמיעה ממנו סובל נובע מתחלואה או תורשה ... חלק קטן מליקוי השמיעה הקיים התפתח לפי הלכת המיקרו-טראומה". עוד קובע המומחה שמחוסר בדיקות שמיעה בגיל צעיר, לא ניתן לבצע השוואה מדויקת כדי לקבוע את מידת הנזק השמיעתי שנגרם מחשיפה לרעש.

מהמילים רוב ליקוי השמיעה ממנו סובל נובע מתחלואה או מתורשה וחלק קטן מליקוי השמיעה הקיים התפתח לפי הלכת המיקרוטראומה, ניתן ללמוד כי השפעת העבודה על מחלת התובע היתה פחותה בהרבה ממצבו הקונסטיטוציונאלי.

מחוות דעתו של המומחה עולה עוד כי התובע סבל, ככל הנראה, מליקוי שמיעה מגיל צעיר והיה מספר שנים במעקב בבית חולים תל השומר ובגיוסו לצה"ל ניתן לו סעיף ליקוי בגין בעיות שמיעה. הבדיקות לא עמדו בפני
המומחה משכך לא התאפשר למומחה להשוות מצב התחלתי מתחלואה לעומת המצב היום, לאחר חשיפתו לרעש. נוכח האמור קובע המומחה שאין ביכולתו לקבוע האם לתובע נגרמה מחלת מקצוע אולם מכל מקום עולה בבירור מתשובות המומחה כי רוב הליקוי נובע ממצבו הקונסטיטוציונאלי של התובע.

המילים "ככל הנראה" בהם מנסה התובע ל"תלות יהבו " אין לראות בהם את מה שהתובע מבקש. וזאת ניתן להסיק מכלל הנימוקים שפורטו בחוות הדעת ובפרט בתשובות ב' ו- ג' לחוות הדעת כפי שצוטט לעיל –

מחוות הדעת עולה שאת השימוש במילים "ככל הנראה" ניתן לייחס לזהירות בה נקט המומחה משתיקיו הרפואיים של התובע מבי"ח תל השומר לא היו מונחים בפני
ו בעוד שמיתר קביעות המומחה ניתן ללמוד בבירור כי המומחה סבור באופן חד משמעי כי רוב ליקוי השמיעה הינו על רקע תחלואתי .

7. לאור העובדות בתיק, לאור החומר שבתיק בית הדין ומשקבע המומחה חד משמעית ובמנומק, מחד שניתן ליחס חלק מליקוי השמיעה לעבודת התובע על דרך מיקרוטראומה ומאידך כי רוב ליקוי השמיעה נובעים מתחלואה או תורשה – אין להכיר במחלת התובע כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.

8. התוצאה, איפוא, שתביעה נדחית.

9. אין צו להוצאות.

ניתן היום ח' בניסן, תשס"ז (27 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

פסק הדין יישלח לצדדים בדואר.

א. סלע
, שופטת
סגנית שופט ראשי

קלדנית: רינת אברג'ל








בל בית דין אזורי לעבודה 6160/05 שמעון מסיקה נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/03/2007)