פסקי דין על שרם משה

2469/02 עמק     27/10/2002




עמק 2469/02 מדינת ישראל נ' שרם משה




3
בתי המשפט
עמק002469/02
בית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון
27/10/2002
תאריך:
כבוד השופט אהרן ד. גולדס

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
שרם משה
הנאשם
גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה על סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").

2. העובדות אשר הקימו את ההרשעה הינן ב"קצירת האומר":
ביום 6.1.02 ציווה ביהמ"ש על הנאשם במסגרת תיק ב"ש 46/01 להרוס בניה אשר בוצעה בלא היתר עד ליום 31.5.02.
ההריסה לא בוצעה ב מעמד שהורה ביהמ"ש ואף לא במועד הגשת כתב האישום.

3. התובעת בטיעוניה לעונש ביקשה נוכח העובדה שבינתיים קיבל הנאשם בתחילת אוקטובר 2002 היתר, להטיל על הנאשם קנס אשר יהלום את חומרת העבירה.

4. הנאשם בטיעוניו לעונש ביקש להקל בעונשו נוכח קבלת ההיתר וכן כי מדובר באיחור של חמישה חודשים בלבד והנובע מקשיים בקבלת הסכמת שכן.
5. בית המשפט העליון וכן בתי המשפט המחוזיים קבעו בשורה של פסקי דין, כי העונש ההולם נאשם אשר לא קיים צו שיפוטי הוא מאסר בפועל.

בע"פ 578/78 מדינת ישראל
נגד עיסא, פד"י לו' (1) בעמ' 725 נאמר:

"ההשלמה של התביעה הכללית עם אי קיומם של צווים שיפוטיים, יש בה נזק חמור נוסף המצטבר לנזק, הנובע מן העבירה עצמה, ולמותר להוסיף כי לא ניתן לשקוד על קיומו של החוק, אם הדבר אינו כולל, בין היתר, גם אכיפת הצווים של בתי המשפט".

לגבי העונש במקרים כגון המקרה דנן נאמר בע"פ 305/78 (לא פורסם):

"האמצעים שננקטו עד כה כדי לרסן את ההתעלמות מהוראותיו של החוק, מההגבלות אותן הוא קובע ומדרכי הרישוי אותן הוא מחייב, לא נשאו פרי... האמצעים המשפטיים שהיו מקובלים עד כה בתחום זה לא השיגו את מטרתם: הקנסות שהוטלו לא היו שקולים בהשפעתם העונשית כנגד התועלת הצומחת מן הבניה תוך התעלמות ממגבלותיו של החוק וצווי הריסה אינם מקויימים... לאור המצב אליו הגענו יש לראות בהטלת עונשי מאסר בפועל על עבירות תכנון ובניה אמצעי הולם ויעיל, כדי לבלום את התפשטותה הנוספת של הפרת החוק המתוארת ולהחדיר יסוד מרתיע מוחשי לתוך מערכת הענישה הנוהגת בתחום אליו מדובר".

6. דברים דומים נאמרו אף בע"פ (ת"א) 39/98 עיריית נתניה נגד הראל שאול:

"סוגיה זו של בניה ללא היתר נדונה בבית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין. התופעה של בניית מבנים ללא היתר ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח - תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה.
יש במעשים כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירה."

ברע"פ 23/83 פור נגד מדינת ישראל
, לח' (1) 534, בעמ' 535 נאמר:

"מדיניות הענישה, אשר נקבעה על-ידי בית משפט זה מכבר, מורה לבתי המשפט בדרגה הראשונה להחמיר בדינם של עבריינים, המפרים צווי בית משפט בנושא הבניה הבלתי חוקית. בדרך כלל העונש הראוי יכלול בין מרכיביו עונש מאסר לריצוי בפועל. הנסיון מלמד, שכל עונש הרתעה אחר אין בו כח ההרתעה הדרוש".

בהמרצה 520/78 עבדול חפוז מוחמד פרוג'י ואח' נגד מדינת ישראל
, פד"י לב' (3) בעמ' 611 נאמר מפי כב' הנשיא זוסמן:

"ואולם לענין עונש המאסר לא אוכל להיעתר לבקשתו של הסניגור המלומד, כי בחומרה רבה רואה אני את הפרת הצווים של בית המשפט אשר היא כשלעצמה מחייבת הטלת עונש מאסר גם אם הבנין ישאר על כנו".
7. היינו, בהטלת עונש מאסר בפועל מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של אנשים המפירים בריש גלי את חוק התכנון והבניה.
על כל אדם המפר צו בית משפט לדעת, כי בית המשפט מתייחס בחומרה יתרה לעבירות אלו - ונותן ביטוי להתייחסות זו בעונשי מאסר מתאימים.

8. מול אלה ניצב הנאשם ומבקש כי בית המשפט יטה עימו חסד נוכח קבלת ההיתר בתקופה שחלפה.
9. בבוא בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם הרי שעניינו של הנאשם עומד בפני
בית המשפט, אך כשמלווה לכך עניינה של ההרתעה וההתראה לאחרים מבחינת "להזהיר הגדולים על הקטנים".

10. אשר על כן, ולאחר ששקלתי הדברים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א) קנס בסך 5000 ש"ח.
הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1/11/02 ובכל 1 לחודש שאחריו.
כל תשלום בסך 500 ש"ח או 5 ימי מאסר תמורתו.

ב) הנאשם יחתום על כתב התחייבות ע"ס 10,000 ש"ח לתקופה של שנתיים להימנע מעבירה בה הורשע.
לא תיחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם ל- 7 ימים.

11. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום כ"א בחשון, תשס"ג (27 באוקטובר 2002) במעמד ב"כ המאשימה והנאשם.

_________________
אהרן ד. גולדס
, שופט
002469/02עמק451 כנרת גולן








עמק בית משפט לעניינים מקומיים 2469/02 מדינת ישראל נ' שרם משה (פורסם ב-ֽ 27/10/2002)