פסקי דין על מרים הלוי | פסקי דין על קרן מרכזית לפיצויי פיטורין בע"מ - בנק הפועלים

403/07 עב     25/04/2007




עא 403/07 עו"ד חיים אינדיג v. פרמייר קלאב בע"מ,קלאב הוטל אילת בע"מ ואח'






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 403/07

בפני
:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין


כבוד השופט א' א' לוי


כבוד השופט א' גרוניס


המערער:
עו"ד חיים אינדיג



נ ג ד

המשיבים:
1. פרמייר קלאב בע"מ


2. קלאב הוטל אילת בע"מ

3. הוטל ניהול (1996) בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה"פ 1003/06 מיום 30.11.06 שניתן ע"י כב' השופט י' זפט

בשם המערער: בעצמו

בשם המשיבים: עו"ד ראובן בכר

עו"ד מיטל בן בסט
עו"ד הלה פלג


פסק-דין

השופט א' גרוניס
:

1. המערער, שהינו דירקטור בחברות המשיבות, נצטווה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד סגן הנשיא י' זפט) להעביר לידי המשיבות, שהינן חברות פרטיות, כתבי התחייבות שניתנו לו על ידי צדדים שלישיים, להם מסר המערער מסמכים של המשיבות. בערעור מלין המערער על הציווי למסור את ההתחייבויות למשיבות.

2. ההליך המשפטי שהתנהל בבית המשפט המחוזי על פי יוזמת המשיבות אינו הראשון בו מעורבים בעלי הדין וכנראה אף אינו האחרון. בהליך קודם, אשר הוגש על ידי המערער נגד המשיבות ואחרים לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ה.פ. 644/06), נטען על ידו כי המשיבות אינן מוסרות לידיו מסמכים ומידע שהוא זכאי לקבלם בתפקידו כדירקטור. בדיון שנערך בהליך הקודם, ביום 25.6.06, הגיעו הצדדים להסדר, שקיבל תוקף של החלטה. על פי ההסדר התחייבו המשיבות למסור למערער מסמכים שונים, שאין צורך לפרטם. עוד הוסכם כי-

"מסירת המסמכים האמורים כפופה לכך שככל שהמבקש [המערער] יעביר מסמכים מאלה שיקבל לעיונו של מר חקשורי, יועצים משפטיים, רואה חשבון או מומחה אחר, כל אחד מהנזכרים יהיה כפוף לכל החובות החלות על פי דין על דירקטור.
תנאי להעברת מסמכים כאמור מהמבקש לאחרים, החתמתם על התחייבות כאמור."

3. לאחר שנעשה ההסדר האמור פנו המשיבות אל המערער ודרשו כי יעביר להן את ההתחייבויות של הצדדים שלישיים. בהמשך הועברו מסמכים מן המשיבות לידי המערער. המערער סרב להמציא את ההתחייבויות. משכך, הגישו המשיבות תובענה נגד המערער לבית המשפט המחוזי בה דרשו שהלה יעביר לידיהן את ההתחייבויות. בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה. לדעת בית המשפט דלמטה מטרתן של ההתחייבויות הייתה להגן על האינטרסים של המבקשות ולפיכך ועל יסוד ההסדר המוסכם וחובתו של המערער בתור דירקטור, חייב הוא להמציא את ההתחייבויות לידי המשיבות.

4. דעתנו היא כי צדק בית המשפט המחוזי, זאת הן לאור ההסדר המוסכם והן לאור עקרונות כלליים של דיני חברות. כוונתו של המערער במקרה הקונקרטי הייתה שתינתן לו אפשרות להתייעץ עם גורמים שלישיים על מנת שיוכל למלא כהלכה את תפקידו כדירקטור. על כן, הוא חפץ להביא לידיעת אחרים מסמכים ומידע שהגיעו לידיו עקב מילוי תפקידו. אולם, העברת מידע של חברה פרטית לידי צד שלישי עלולה לעורר חשש של שימוש לרעה במידע. לפיכך הוסכם בהסדר כי צד שלישי שיקבל מידי המערער מסמכים שנמסרו לאחרון על ידי המשיבות "יהיה כפוף לכל החובות החלות על פי דין על דירקטור". אותן חובות המוטלות על דירקטור - בין אם חובת אמונים, חובת זהירות או חובה דומה - מטרתן להגן, בעיקר, על החברה. לאור מטרה זו, ברי כי קיים הגיון רב בדרישה של המשיבות כי כתבי ההתחייבות שניתנו על ידי צדדים שלישיים יהיו בידיהן. אם אותן התחייבויות לא תהיינה בידיהן, כיצד יוכלו הן להגן על עצמן?! אין די בכך שאותן התחייבויות תיוותרנה בידי המערער, שהרי הזכות לתבוע בשל הפרה של ההתחייבויות, אם חלילה תופר התחייבות כאמור, הינה של המשיבות. מכך מתבקש שהן תחזקנה בהתחייבויות.

5. נראה כי אף יש ממש בטענת המשיבות הנסמכת על סעיף 254(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - החוק). נקבע שם כי נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, כי עליו לנהוג בתום לב ולטובת החברה וכי בגדר זה (ס"ק (4)) חובה עליו לגלות לחברה כל ידיעה ולמסור כל מסמך הנוגע לענייני החברה ואשר הגיעו לידיו מכוח תפקידו בחברה. ההתחייבויות הינן בגדר מסמכים הנוגעים לעניינן של המשיבות. מסמכים אלו הגיעו לידי המערער עקב תפקידו כדירקטור. מכאן שעליו למסור את ההתחייבויות לידי המשיבות.

6. המערער טוען כי אין מוטלת עליו חובה לחשוף בפני
הדירקטורים האחרים מידע לגבי האנשים איתם הוא מתייעץ. המערער מבחין בין המשיבות לבין הדירקטורים העומדים לטענתו מאחורי הבקשה. לשיטתו אין מדובר בהעברת המידע לידי המשיבות, אלא בהעברת מידע לידי דירקטורים אחרים בחברה, פעולה הנכנסת לכאורה בגדרי סעיף 265 לחוק. בהתבסס על הבחנה זו טוען המערער כי תנאי סעיף 265, קרי, נחיצות החומר לדירקטורים לצורך מילוי תפקידם ותום לב בבקשת החומר, לא מולאו ומכאן שהוא אינו חייב כאמור בהעברת החומר. לא מצאנו יסוד לטענה זו, כפי שלא מצאנו יסוד לטענה שלא ניתן אישור כנדרש להגשת התובענה נגד המערער.

7. המערער מוסיף וטוען כי היה וכתבי ההתחייבות יגיעו לידי המשיבות, ובמיוחד לידי גורמים מסוימים בהן, יביא הדבר להפעלת לחצים על אותם צדדים שלישיים שנחשפו למסמכי המשיבות באמצעות המערער. כתוצאה מכך תיפגע, לטענת המערער, יכולתו לתפקד כדירקטור. ייתכן, שבאופן עקרוני טענה מעין זו יכולה הייתה לבסס סירוב להעביר את כתבי ההתחייבות. אם כי חובה לציין כי טענה כזו מעוררת שאלות מורכבות. מכל מקום, גם אם הדבר אפשרי מבחינה עקרונית, יש צורך לבסס טענה מעין זו מבחינה עובדתית. טענותיו העובדתיות של המערער בסוגיה זו הינן כלליות וסתמיות מידי. כבר מטעם זה אין מקום לקבלן.

8. אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.



ש ו פ ט

המשנה לנשיאה א' ריבלין
:

אני מסכים.

המשנה לנשיאה

השופט א' א' לוי
:

אני מסכים.

ש ו פ ט


הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס
.


ניתן היום, ז' באייר התשס"ז (25.4.2007).


המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07004030_s05.doc גק
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 403/07 עו"ד חיים אינדיג נ' פרמייר קלאב בע"מ,קלאב הוטל אילת בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 25/04/2007)