פסקי דין על טקטאקה מחמד

2707/06 פ     11/03/2007




פ 2707/06 מדינת ישראל ענף התביעות - משטרת ישראל נ' טקטאקה מחמד




1
בתי המשפט

פ 002707/06
בית משפט השלום ירושלים
11/3/2007
תאריך:
כב' השופט מ.בן-עטר

בפני
:

מדינת ישראל
ענף התביעות - משטרת ישראל

בענין:
המאשימה
נ ג ד
טקטאקה מחמד
הנאשם
גזר דין

1. הרשעת הנאשם בתיק זה מתייחסת לשני אירועים. אירוע אחד מיום 12/06/06 (להלן - האירוע מיום 12/06/06) של שהיה בלתי חוקית בישראל, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל). באירוע השני, החמור יותר, אשר אירע ביום 01/01/05 (להלן - האירוע מיום 01/01/05), הסיע הנאשם בתחום ישראל תושבת הרשות הפלסטינית, אשר שהתה בישראל ללא היתר כדין. אף שהנאשם עצמו גם שהה בישראל שלא כדין, הוא הציג את עצמו בפני
השוטר כאחמד סלמאן ת.ז. 031493281, תושב ישראל, והציג מסמכים מזויפים (צילום דרכון ואישור על אבדן תעודת זהות) המתייחסים לזהות השאולה, והצליח כנראה להערים, נכון לעת ההיא, על גורמי האכיפה, שכן רק כשנתפס הנאשם באירוע מיום 12/06/06 ונעצר, מסר הוא את פרטיו האמיתיים.

בעקבות האירוע מיום 01/01/05 הורשע הנאשם בשש עבירות:
* · הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל;
* · שהיה בלתי חוקית בישראל, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל;
* · שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין);
* · הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין;
* · התחזות, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

2. הנאשם בן ארבעים, נשוי ואב לשישה ילדים קטינים. הוא איש עסקים, בעל מחצבה באזור בית לחם והבעלים והמנהל היחיד של חברה ישראלית בשם סלעי ירושלים סחר ושיווק בע"מ (להלן - החברה הישראלית) העוסקת באספקת אבן ושיש לבניה. לפי הנטען על ידי ב"כ הנאשם, מעסיקה החברה הישראלית כעשרים פועלים ישראליים ומחזורה בשנת 2006 הסתכם בסך שנים-עשר מליון שקל חדש, ולצורך גזר דין זה טענות אלה אינן שנויות במחלוקת.

3. המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה של עשרה חודשים, קנס גבוה ומרתיע, ומאסר מותנה. נציג המאשימה הצביע על ההכבדה הנגרמת לכוחות הבטחון עקב ריבוי השוהים הבלתי חוקיים בישראל והצורך להבדיל בין השוהה התמים לבין השוהה שהסתנן לצורך ביצוע פיגוע. כן הצביע על הארכת זמן הבידוק הנגרמת במחסומים עקב ריבוי השימוש במסמכים מזויפים. ב"כ המאשימה הפנה לדיון מאוחד שקוים בשבעה תיקים בבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 7399/03 ואח'), שבמסגרתו נקבעו עונשי מאסר בפועל לתקופות שבין 4 חודשים ל-5 חודשים על מי שעברו עבירות דומות לאלה בהן הורשע הנאשם, כשכל הנאשמים שם היו ללא עבר פלילי, למעט נאשם אחד שהיתה לו הרשעה ביידוי אבנים.

4. ב"כ הנאשם, הצביע על כך כי מטרת כניסת הנאשם לישראל היתה תמימה, וטען כי שליחת הנאשם למאסר תפגע קשות בעסקיו וכן בפרנסתם של אותם עשרים פועלים ישראליים העובדים בחברה הישראלית. כמו כן, הפנה ב"כ הנאשם למצבו הרפואי של הנאשם אשר סובל מסכרת, פריצת דיסק, מחלת לב ולחץ דם גבוה. ב"כ הנאשם הפנה לחמישה גזרי דין, אשר ניתנו על ידי בית המשפט השלום ואשר באחד מהם הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל ל-31 יום בגין עבירות דומות, ואילו ביתר התיקים הוטלו תקופות מאסר של 60 יום. ב"כ הנאשם, ביקש שלא ייגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל, והוא ביקש להסתפק בקנס ובמאסר מותנה. עם זאת טען, כי אם ייגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל, אין מקום לגזור עליו קנס בנוסף.

5. לנאשם 4 הרשעות קודמות, כולם בבתי משפט צבאיים. הרלבנטיות לענייננו של שלוש מבין ההרשעות זניחה, אם מחמת מהות העבירות ואם מחמת הזמן שחלף מאז נעברו העבירות (17 עד 20 שנה). ההרשעה בעלת נפקות לענייננו מתייחסת לעבירה של שהיה בלתי חוקית בישראל, אשר נעברה ביום 25/01/02.

6. בצדק ציין ב"כ המאשימה כי גזרי הדין אליהם הפנה ב"כ הנאשם בטיעוניו התייחסו לנאשמים עם עבר נקי, ואילו לנאשם כאן הרשעה אחת וההרשעה הנוכחית מתייחסת לשני אירועים נוספים. אמנם הפנה ב"כ הנאשם, בתשובה, לגזר דין נוסף, המתייחס לנאשם בעל עבר פלילי, אך שם נגזר מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים (ת"פ 5191/04 בבית משפט זה).

7. הנאשם שונה מהנאשם הטיפוסי בעבירות שב"ח. הרוב המכריע של הנאשמים בעבירות שב"ח הינם במצב סוציו-אקונומי נמוך, עובדי כפיים, אשר אינם מצליחים לפרנס את משפחותיהם לנוכח המצוקה הכלכלית השוררת ברשות הפלסטינית, והמגיעים לישראל במטרה להשיג כסף כדי לספק למשפחותיהם את צרכיהן הבסיסיים. לרוב, לנוכח "צוק העתים", נשלחים אותם שוהים לתי חוקיים "מצויים" לריצוי מאסר בפועל, אף כשלא נתלוותה לשהיה הבלתי החוקית כל עבירה נוספת ואף ש-"בימים כתיקונם - והיו ימים כאלה לפני שנים מספר - ... ניתן היה לעבור עליו (מעשה עבירת שב"ח - מ.ב.) לסדר היום גם אם לעונשו בעונשים קלים" (כדברי כב' השופט מישאל חשין בב"ש 8303/03 פקיה נ' מדינת ישראל - לא פורסם בפ"ד; החלטה מיום 17/09/03).

לעומת זאת, ניכר כי מצבו הסוציו-אקונומי של הנאשם גבוה וכי הפרוטה מצויה בידו. הוא איש עסקים והבעלים של חברה ישראלית עם מחזור עסקים של מליון שקל חדש לחודש. משפחתו, מן הסתם, אינה סובלת מפת לחם, וגם לא תסבול מכך אם יישלח למאסר.

לדידי, אם יש מקום להקל, מי שראוי להקלה הינו אותו נאשם מצוי אשר תכלית עבירתו אך ורק להביא לסיפוק צרכיה הבסיסים של משפחתו, כגון אוכל וביגוד. לעומת זאת, הנאשם דנן יכול היה וצריך היה לכלכל את צעדיו ועסקיו באופן שלא ייכנס לישראל שלא כדין, ובוודאי שלא יעבור את העבירות הנוספות שעבר באירוע מיום 01/01/05. כניסותיו של הנאשם לישראל, ככל שהיו קשורים לעסקיו, לא נועדו לשם סיפוק צרכים בסיסיים למשפחתו, וגם לא לתכלית העסקת 20 תושבי ישראל המועסקים בחברה ישראלית, אלא לתכלית הגדלת הונו ורווחיו (העסקת התושבים הישראליים אינה אלא תוצאת לוואי של תכלית הגדלת הונו ורווחיו של הנאשם). ככל שדרושה הימצאות אדם בישראל לצורך ניהול עסקיו של הנאשם, כי אז על הנאשם היה לדאוג לקבלת היתר כניסה לישראל, או לחילופין להעסיק תושב ישראל בעל הכישורים המתאימים כמנהל בחברה הישראלית. אני מתקשה לקבל את טענת הנאשם כי אין לו מחליף לצורך ניהול עסקיה של החברה הישראלית.

8. ב"כ המאשימה טען בטיעוניו לענין העונש כי הנאשם נכנס דרך קבע לישראל וכי אין לדעת כמה פעמים הצליח להכשיל שוטרים עם התעודות המזויפות בהן השתמש באירוע מיום 01/01/05. אתעלם מטיעונים אלה במסגרת גזירת עונשו של הנאשם. לא רק שאין בפני
בדל ראיה כי הנאשם עבר כל עבירה נוספת, מעבר לאלה שהורשע בהן בעבר ושהורשע בהן בתיק זה, אלא שחזקה על המאשימה כי אם היו בידיה ראיות לעבירות נוספות שבוצעו על ידי הנאשם במועדים אחרים, היתה מאשימה אותו גם בהן.

9. קיימת חומרה בעבירות הנוספות שהתלווו לעבירות השב"ח באירוע מיום 01/01/05.

10. אני שוקל לקולא את מצבו הרפואי של הנאשם, את העובדה כי הודה וחסך מזמנו היקר של בית המשפט וכן את העובדה כי אשתו היא היא השוהה הבלתי חוקית שהסיע באירוע מיום 01/01/05.

11. לאור כל האמור, אני גוזר את עונשו של הנאשם כדלקמן:

א. 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו בקשר לאירועים בהם הורשע בתיק זה. הנאשם יתייצב ביום 15/04/07 לא יאוחר מהשעה 09:00 בתחנת המשטרה בגוש עציון לשם תחילת ריצוי עונש המאסר. הדחיה בבמועד תחילת המאסר נועדה ליתן לנאשם שהות לדאוג, בטרם כניסתו למאסר, לסידורים מתאימים בנוגע לעסקיו.
ב. קנס בסך 10,000 ₪, אשר ישולם לא יאוחר מיום 01/04/07. במקרה של אי-תשלום הקנס, ייאסר הנאשם למשך 60 יום.
ג. מאסר מותנה לתקופה של חודשיים לגבי כל עבירה נוספת על הוראות חוק הכניסה לישראל ולתקופה של 4 חודשים לגבי כל עבירה נוספת הנמנית עם העבירות האחרות בהן הורשע בתיק זה. תקופת התנאי לגבי שני סוגי עבירות הנוספות היא שלוש שנים מהיום.

זכות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"א באדר התשס"ז (11 מרץ 2007) במעמד עו"ד דפנה רומן (ב"כ המאשימה), עו"ד מוחמד חלאילה (ב"כ הנאשם) והנאשם בעצמו.

מוריס בן-עטר, שופט
הוקלד על ידי רִנָּה









פ בית משפט שלום 2707/06 מדינת ישראל ענף התביעות - משטרת ישראל נ' טקטאקה מחמד (פורסם ב-ֽ 11/03/2007)