פסקי דין על גילקי משה | פסקי דין על מנחם חכמון | פסקי דין על דני אליגון |

1708/07 בשא     25/04/2007




בשא 1708/07 גילקי משה נ' מנחם חכמון, דני אליגון




1
בתי המשפט

בשא001708/07
בית משפט השלום באר שבע
25/04/2007
תאריך:
כב' הרשם עדו כפכפי

בפני
:

גילקי משה

בעניין:
המבקש
הנתבע
סימונה חיים

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. מנחם חכמון
, עו"ד
2. דני אליגון
, עו"ד

המשיבים
התובעים
פסק דין
1. המבקש עותר למחיקת התביעה על הסף מהטעם כי עילת התביעה טרם התגבשה.

אומנם הטעם של תביעה מוקדמת מידי אינו מצויין במפורש בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, אולם נפסק בע"א 615/84 אברהם מרקוביץ - חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' סתם, פ"ד מב (1) 541, כי העילות למחיקת כתבי תביעה על הסף המנויות בתקנה 100, אינן מגבילות את סמכות בית המשפט למחוק כתב תביעה מסיבה אחרת. יחד עם זאת, מדובר בצעד מרחיק לכת אשר בית המשפט ינקוט בו רק במקרים חריגים.

לטעמי המקרה דנן נופל לאותם מקרים חריגים ונסיבות מיוחדות המצדיקות מחיקת התביעה שכן התביעה דנן מוקדמת באופן שניתן לקבוע כי אין היא מראה בשלב זה עילת תביעה.

2. עסקינן בתביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 665,493 ₪. כאמור בכתב התביעה, נפגע המבקש בתאונת עבודה ביום 23/12/02 ופנה אל המשיבים ביום 15/6/03 לייצגו מול המוסד לביטוח לאומי.
בנוסף, נטען כי המשיבים טיפלו בענייניו של המבקש אל מול חברת הביטוח הראל.
המשיבים יצגו את המבקש אל מול המוסד לביטוח לאומי וניתן

פסק דין
ביום 26/9/06 המכיר בפגיעתו מיום 23/12/02 כתאונת עבודה.
מכח פסק הדין הוגשה ביום 30/9/06 בקשה לקביעת דרגת נכות.
אין חולק כי טרם נקבעה דרגת נכות כאמור וטרם קיבל המבקש כל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה.

ביום 10/1/07, ביטל המבקש את יפוי הכח למשיבים.

בכל הנוגע לטיפול מול חברת הביטוח, נטען בכתב התביעה כי עקב טיפול המשיבים החלה חברת הביטוח לשלם תשלומים חלקיים מיום 11/03 וביום 14/3/06, הוגשה כנגדה תביעה אשר תלויה ועומדת.

3. מסעיף 48 ואילך לכתב התביעה, מפורט שכר הטרחה המגיע למשיבים לטענתם.

לשיטתם, הסכם שכר הטרחה מחייב את המשיב לשלם להם 20% בצירוף מע"מ מכל סכום שיתקבל או שיגיע לנתבע.
לפיכך נטען בסעיף 5 לכתב התביעה:
"היה ויקבעו לנתבע 20% נכות רפואיים, ולאחר הפעלת תקנה 15, תקבע לו זכות לקצבה חודשית של 30% ...".

על בסיס הנחה זו מבקשים היום המשיבים סעד.

דין דומה מחילים המשיבים על זכאותם לשכר טרחה מהטיפול מול חברת הביטוח וגוזרים את שכר הטרחה הנתבע מ- 20% מסכום התביעה כנגד הראל ו- 20% מהפיצויים החודשיים לעתיד שנתבעו מהראל.

לפי תחשיבי המשיבים זכאותם עולה לסך כולל של 665,493 ₪, אותו מבקשים לקבל נכון למועד הגשת התביעה.

4. בעניין זה ראוי להפנות לכתב התביעה שערכו המשיבים בתביעת המבקש כנגד הראל ושם תבעו הם פיצוי כספי בגין כספים שמגיעים עד להגשת התביעה ובגין תשלומי עתיד, עתרו לסעד הצהרתי בנוגע לזכאותו של המבקש.

לשיטתם של המשיבים הואיל והמבקש הפר את הסכם שכר הטרחה, אין הם מחויבים להמתין לקביעת זכאותו בפועל וזכאים הם היום להפרע על מלוא פוטנציאל שכר הטרחה, ללא קשר לתוצאות שיושגו בפועל.

אין בידי לקבל עמדה זו.
גם בהנחה כי המבקש הפר את הסכם שכר הטרחה, בעקבות ההפרה זכאים המשיבים לכל היותר לפיצויי קיום, אשר מעמידים אותם במצב לו קויים החוזה ככתבו וכלשונו.
הסכם שכר הטרחה מתנה קבלת שכר הטרחה באחוזים מזכאות המבקש, כאמור בסעיף 13 לתגובת המשיבים ואין מקום להעמידם במצב טוב יותר, שעה שהופר החוזה.

לעניין זכאותם מפנים המשיבים לסעיפים 1 ד' ו- 2 להסכם שכר הטרחה.
סעיף 1 ד' מבסס את הזכאות לשכר טרחה מכל סכום שהמשיב יקבל או יהא זכאי לקבל או יפסק לטובתו.
סעיף 2 קובע התחייבות לשלם סכומים, כאמור, במקרה של הפסקת ייצוג ואז ייקבע התחשיב על בסיס כתב תביעה שהוגש.

גם סעיפים עלו אינם מקנים לטעמי עילת תביעה בשלב זה, שכן טרם נקבע כל סכום או שיעור מוחלט שהמבקש זכאי לקבל ולא ראוי בשלב זה לערוך בירור כאמור בטרם יובהר האם המבקש אומנם זנח תביעותיו או התרשל במימוש זכויותיו.

יובהר כי טענה לרשלנות כאמור אינה מהווה חלק מעילת התביעה שהוגשה.

לעניין זכאות לשכר טרחה השווה ע"א 2578/04 וקנין נ' כהן (פורסם בנבו):
"הפרויקט לא התממש בסופו של דבר. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל שעורכי הדין יהיו זכאים לשכר טרחה כאילו הפרויקט אכן בוצע, שהרי אין כלל טענה שהלקוחות, בין אם קבוצת כהן ובין אם קבוצת גבאי, התחייבו לשלם את השכר כאמור במזכר ההבנה אפילו אם הפרויקט לא ימומש. הלכה פסוקה היא שהתקשרות בין עורך דין ללקוחו כוללת תנאי מכללא לפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם פרקליטו בכל עת, טרם השלמת העסקה שלעניינה נשכרו שירותיו של עורך הדין, אלא שעל הלקוח לשאת בשכר ראוי עבור השירות שניתן (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז (5) 114)".

אומנם במקרה דנן כולל הסכם שכר הטרחה הוראות מסוימות בנוגע לשכר טרחה עם הפסקת הייצוג, אולם לא עולה מההסכם מפורשות זכאות מיידית לשכר טרחה וספק אם זכאות שכזו תעמוד במבחן הביקורת השיפוטית.

לעניין זה ניתן להקיש מתובענה לסעד הצהרתי במסגרתה לא יתן בית המשפט סעד שהינו אקדמי ותיאורטי.

בספרו של י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 1995, עמ' 565, מביא המחבר דוגמא למקרה המצדיק סעד הצהרתי:
"אין החותם יכול לתבוע אותם כרכים, הואיל ולא יצאו עוד, את עניין חבותו של המוציא לאור לספק את הכרכים כאשר יופיעו, יכול להתברר על דרך

פסק דין
הצהרתי"

המשיבים מודעים להגיון זה שכן כך פעלו בהגישם תביעה כנגד חברת הביטוח הראל, בשמו של המבקש.

יובהר כי תביעה לסעד הצהרתי אינה מצריכה בקשה לפיצול סעדים בעתיד, לצורך תביעת סעד אופרטיבי. (השוואה, א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007, עמ' 130).

כשם שעילה חדשה שנולדה לאחר הגשת התובענה מאפשרת תיקון כתב התביעה ללא צורך בפיצול סעדים, כך יש להקיש כי ככל שטרם התגבש הסעד, אין בסיס לתביעה בשלב מוקדם.

יובהר כי במקרה דנן ראוי למחוק תביעה זו, שכן בירורה יאלץ את בית המשפט לעסוק בהשערות ומשאלות לב של המשיבים שעה שתביעה לסעד הצהרתי או תביעה לסעד ממשי לאחר קביעת זכאותו של המשיב, תמנע בירור כאמור.

אומנם לעיתים נאלץ בית המשפט לבחון אפשרויות עתידיות שונות, אולם עושה הוא כן רק בלית ברירה, כאשר נדרש לעשות כן בתביעות נזיקין ואין מקום בתביעה לשכר טרחה לפעול בדרך זו, שעה שבידי המשיבים כלים אחרים להבטיח זכויותיהם.

(השווה דברי כב' השופט חשין בע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 802:
"אכן, בחישוב פיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לימים יבואו, נדמים אנו בעינינו כמו היינו מהלכים בארץ הפלאות של עליסה, ארץ בה ניחושים והשערות הן עובדות ותקוות ומשאלות-לב הן מציאות. הוטל עלינו לגלות את צפונות העתיד - עתיד שיהיה ועתיד שלא יהיה - ואנו לא נביאים אנו ולא בני נביאים".

ניהול התביעה במתכונתה יביא לריבוי הליכים וסרבולם, שכן נניח וייקבע כי המשיבים זכאים לשכר טרחה בשיעור המבוקש ותקבע לאחר סיום התובענה זכאותו של המבקש אל מול המוסד לביטוח לאומי או חברת הביטוח הראל, בשיעורים שונים, יפתח פתח לתביעות השבה וקיים חשש לקביעות עובדתיות סותרות בין תביעות והליכים שונים.
כשם שההלכה הפסוקה מצאה לנכון לחסום תביעות מאוחרות מידי בגין שיהוי, כך יש מקום לחסום תביעה מוקדמת מידי שהמשיבים הזדרזו והגישו בטרם חלפו 30 ימים מאז נודע להם על הפסקת ייצוגם.

פועל יוצא מהאמור לעיל הוא כי דין התביעה להמחק על הסף.

יובהר כי המשיבים לא עתרו לתיקון תביעתם, בין אם לשינוייה לסעד הצהרתי ובין לתביעה לשכר שהתגבש במועד הגשתה ואשר טרם שולם, או שכר ראוי.

אני מורה על מחיקת התביעה.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקש, בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתן היום ז' באייר, תשס"ז (25 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.
____________
עדו כפכפי
, רשם








בשא בית משפט שלום 1708/07 גילקי משה נ' מנחם חכמון, דני אליגון (פורסם ב-ֽ 25/04/2007)