פסקי דין על "רבקה סיטון כמנהלת עזבון המנוח יצחק סיטון" | פסקי דין על מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ

18666/97 א     29/04/2007




א 18666/97 "רבקה סיטון כמנהלת עזבון המנוח יצחק סיטון" נ' מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ





בתי המשפט
1
א 018666/97
בבית משפט השלום
בירושלים
29/04/200729/04/2007
תאריך:
בפני
כב' השופט אלכסנדר רון

"רבקה סיטון כמנהלת עזבון המנוח יצחק סיטון"

ע"י ב"כ עו"ד בראייב

בעניין:
התובעת
נ ג ד
מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד פוזנר


הנתבעת
נ ג ד

1. מנורה חברה לבטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד חרס
2. סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שפיר

צדדים שלישיים
פסק דין
1 מבוא
פסק דין
בתביעה שעיקר עניינה בטענת התובעת לנזק שנגרם למוסך, בו החזיק בעלה המנוח כדייר מוגן, זאת עקב עבודות שביצעה הנתבעת.
פסק דין
זה ניתן על יסוד תקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין המאפשרת לבית המשפט, בכל עת, למחוק על הסף כתב תביעה כשאין הוא מגלה כל עילת תביעה. אף כי על הפרק נסיבות חריגות, דומה, אין בפני
בית המשפט מנוס ועליו להורות כאמור.
2. מסגרת הדיון

א. כתב התביעה הראשון בתיק זה הוגש לפני כמעט עשר שנים. מאז, התנהל התיק בפני
מותב קודם, מהותיקים, המנוסים והמערכים בבית משפט זה. לאחר הפסקה שארכה מספר שנים בקידום ההליך, חזר בית המשפט לשמוע את הצדדים ואף הוחל בשמיעת הראיות. גם בא כוחה הנכחי של התובעת אינו הראשון, נכנס הוא לעבי הקורה ולייצוג מרשתו בשלב מאוחר. זאת עד לאחרונה, כשלמרבה הצער נבצר מהמותב הקודם להשלים את מלאכתו, והעבר הדיון לח"מ.

ב. לאחר שהובא התיק בפני
הגעתי לכלל דעה כי מתנהל התיק כשצל כבד מרחף מעל מעמד התובעת, ועל הפרק שאלה האם אין המדובר בליקוי יסודי היורד לשורש ההליך. נוכח זאת, ועל יסוד הסכמת הצדדים, ניתנה ביום 11.12.06 החלטת בית המשפט, ולפיה, קודם שתישקל קביעת מועדים להמשך שמיעת הראיות, תועמד להכרעה שאלת מעמד התובעת.

ג. בעקבות החלטה זו הועלו בפני
בית המשפט טענות הצדדים, ומטעמים שיפורטו בהרחבה להלן, אין בפני
בית המשפט מנוס אלא להורות, גם אם בשלב מאוחר זה, על מחיקת ההליך כולו.


3. מעמד התובעת: תובעת נטולת כל מעמד

א. כאמור בכותרת כתב התביעה המתוקן המהווה את הבסיס להליך, הגדירה עצמה התובעת כדלקמן: "רבקה סיטון כמנהלת עזבון המנוח יצחק סיטון"
.

ב. כפתיח מצא בית המשפט לציין, כי ביקש להקפיד עם עצמו ביותר ולהימנע מלשקול את מחיקת ההליך, אלא לאחר שנחה דעתו כי, בכל מקרה, ובלא קשר לכל מסקנות אפשריות של הדיון בראיות, אלה שנשמעו ואלה שעדיין לא נשמעו, על הפרק תביעה עקרה שאין ביכולתה להביא לעולם כל תוצאה מבין אלה להן מייחלת התובעת, ככל שניתן בכלל להגדירה ככזו.

ג. יצחק סיטון ז"ל היה התובע המקורי בכתב התביעה המקורי, והלך הוא לעולמו לפני כעשר שנים. בעקבות זאת תוקן כתב התביעה כשהוגדרה התובעת כאמור לעיל. אפילו היה בנמצא צו ירושה או צו קיום צוואה לפיהם היתה אלמנתו היורשת, ואפילו היתה היא מתמנה כמנהלת עזבונו, לא היה בסיס משפטי לתובענה המוגשת על ידה 'כמנהלת עזבון'. לכל היותר, ייתכן שהיה מקום לתביעה שהוגשה על ידי עזבון המנוח, גם אם באמצעות מנהל העזבון, או, אולי, על ידי האלמנה עצמה כיורשת. קל וחומר כשאין בנמצא כלל צו ירושה או צו קיום צוואה, אין יודעים, יורשי המנוח, מיהם, ומעולם לא נתמנתה האלמנה הנכבדה כמנהלת העזבון.

ד. בנקודה זו יוטעם, שלא זו בלבד שבמועד הגשת כתב התביעה המתוקן לא היתה בנמצא מנהלת עיזבון שמונתה כדין ושקיבלה את אישור בית המשפט לענייני משפחה להגשת תביעה כאמור, אלא, שעד עצם היום הזה, כשחלפו כעשר שנים מאז פטירת המנוח, עדיין אין צו ירושה או צו קיום צוואה, מנהל כלשהו לעזבון המנוח לא נתמנה ואף ספק אם נתבקש. סעיף 1 לכתב התביעה המתוקן, לפיו מנהלת התובעת את עזבון המנוח, על פניו אינו מדויק, זאת, גם לשיטת ב"כ התובעת, ומעט תמוה הכיצד נכתבו הדברים.

ה. טענות ההגנה בענין זה הועלו בפני
המותב בפני
ו התנהל התיק עד לאחרונה כבר במועד מוקדם - ראה, למשל, בפרוטוקול הדיון עוד ביום 29.12.98. ביום 12.4.99. כשעלה הנושא לראשונה, הוחלט, כי התובעת בכתב התביעה המתוקן תהא "רבקה סיטון כמנהלת עזבון המנוח יצחק סיטון ז"ל". בשנית, נזקק בית המשפט לשאלה זו בהחלטה האחרונה שניתנה בענין, ביום 6.2.06, זמן לא רב קודם שהוחל בהוכחות, תוך שנקבע בפסקה 5, בשורות האחרונות של עמוד 20 להחלטתו כדלקמן: "אני קובע אפוא שבכל מקום בו נזכרת התובעת בכתב התביעה יש לפרש זאת כמנהל עזבון המנוח בלבד". עם זאת, אין לח"מ אלא לציין, שהחלטות הביניים שניתנו על ידי המותב הקודם אינן סופיות, זאת, באשר החלטות ביניים מטבען ניתנות לשינוי בכל עת, וכן להזכיר את שצוין בפתיח ל

פסק דין
זה, ולפיו מוסמך בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה בכל עת, היינו גם עתה, למרות שהחלטות ביניים קודמות לא מצאו לנכון להורות כן.

ו. במסגרת ההחלטה מיום 6.2.06 אף ניתן ביטוי לתפיסה, לפיה צו בדבר מינוי האלמנה כמנהלת עזבון הינו ענין לגילוי מסמכים: "... אם סבורה הנתבעת שעל התובעת לצרף או להציג צו למינויה כמנהלת עזבון, ניתן להטיל זאת בהליך גילוי מסמכים או כיוצ"ב, או לשמור טענה זו למועד מאוחר יותר, אין בה כדי להביא למניעת הגשת כתב התביעה המתוקן או מחיקתו" [סעיף 5(ה) בעמוד 22 להחלטה מיום 6.2.06; ראה גם בסיכומי ב"כ התובעת בעמ' 62 משורה 20 לפרוטוקול]. לא אסתיר כי גם בהבנת רכיב זה בהחלטה הקודמת מעט התקשיתי, באשר לא צלחה בידי דרכי לרדת לסוף דעתה של ההחלטה, האם מעמד בעל דין הוא עניין לגילוי מסמכים. מכל מקום, בנסיבות הענין, לא יהא בכך כדי לשנות: באשר אין כלל בנמצא צו לפיו מונתה האלמנה כמנהלת העזבון, ואף צו המלמד כי היא היורשת הבלעדית של עזבון בעלה, ממילא לא ניתן היה לגלות את דבר קיומם של מסמכים אלה, שמעולם לא באו לעולם. בנסיבות אלה אניח לדברים. לא למותר לציין, שקיום מעמד לתובע אינו שאלה אגבית, אלא שאלת סף קריטית. זאת ועוד: הנושא בסמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, ולזכויות שמקורן בירושה ממד קנייני מובהק, באשר להכרזה על זכויות שמקורן כאמור תוקף כלפי כולי עלמא ויש להסתפק עד כמה יש מקום להכרעה שיפוטית בכגון דא בהליך אזרחי שתוקפו מוגבל לצדדים המתדיינים בפני
ו [ראה, למשל, המ' 2734/93 (מחוזי חיפה) שניאור נ' שניידר ואח'].


4. הערות נוספות

א. הלכה היא, כי שעה שסבור בית המשפט שבפני
ו כתב תביעה שאינו מגלה עילה, חובה עליו לשקול מתן אפשרות לתיקונו קודם שיורה סופית על מחיקתו. ומובן, שאם נכון הדבר תמיד, ראוי הדבר שבעתיים כשבפני
ו תובענה שהתנהלה זמן כה רב. ואולם, ברור על פני הדברים, שאין בנמצא כל תובע אפשרי שבפיו עילת תביעה הראויה להישמע. זאת, לא רק בשל העדר כל יורש אפשרי המתבסס על צו ירושה, למרות שחלפו עשר שנים מאז פטירת המנוח, אלא, נוכח מהותם של דברים.

ב. כאמור בכותרת כתב התביעה המתוקן, כבר בפסקת ההקדמה, נגרם הנזק למוסך בו היה המנוח יצחק סיטון דייר מוגן, ומדובר בנכס שפונה עוד בתחילת 2003. גם התובעת אינה גורסת שהפכה לדיירת מוגנת במקום בעלה בהתאם לסעיף 23 לחוק הגנת הדייר. מכאן, שעל הפרק טענות בשם עזבון, המתייחסות לנזק נטען שנגרם לנכס בו החזיק המנוח, לטענת התביעה עצמה, כדייר מוגן, ועם מותו לא נכנס בנעליו איש - לא אלמנתו, שלטענתה ירשה את זכויותיו, ולא כל יורש אחר. ספק רב, מה בכלל משמעותו של עיזבון, שהנכס העיקרי שלו הוא זכות דיירות מוגנת בבית עסק, שכידוע לא ניתן כלל להעברה אלא לבן משפחה במגבלותיו הרבות של חוק הגנת הדייר, ועתה כבר ידוע שלא העברו הזכויות לאיש, והנכס פונה. יורש, כל יורש, אינו יכול לרשת אלא נכסים הנכללים בעזבונו של מנוח. אך ממילא ברור, שאם עזבון המנוח, לא נכללו בו כל נכסים של ממש, לא ירש איש דבר, לפחות לא זכויות במוסך נשוא הפרשה. מכאן, שאין בנדון דידן כל אפשרות שיש בנמצא יורש כלשהו [בין היתר ראה: ע"א (י-ם) 511/95 עזבון המנוח כהן נ' גולדמן ואח']. בנסיבות אלה אין כל טעם שיאפשר בית המשפט את תיקון התביעה. באין עזבון שהזכויות במוסך הן חלק ממנו, גם יורש - אין, וכל אפשרות לתיקון התביעה על ידי החלפת יורש, לא תועיל. בשלב זה גם ב"כ התובעת אף לא סבר לבקש זאת, גם לא לחלופין.

ג. העדר כל זכויות במוסך בולט לעין, ואם נותר עוד ספק, יבואו דברי התובעת שכבר נחקרה נגדית, בתשובתה לשאלת ב"כ הנכבד של הנתבעת שביקש לברר את גירסתה בדבר זכויותיה בחלקה, כי: "היה שם שטח פנוי ובזמנו היו שם נחשים, אני יודעת שהיו לי זכויות, אני ניקיתי וסידרתי ועשיתי הכל, הביאו לנו אדמה ועשיתי שם גינה יפה, לא קניתי את חלקה 58" [עמ' 29 שורות 8 - 9 לפרוטוקול מיום 4.7.06]; ואם לא די בכך, תבוא תשובתה לשאלה למי הזכויות בקרקע, ותסיר את הספק האחרון, אם עוד ישנו: "הקדוש ברוך הוא... מה אני יודעת? שטח מלוכלך ולא נקי וג'רדונים (חולדות) היו שם ולכלוך..." [עמוד 29 שורות 13-14 לפרוטוקול הנ"ל; ראה ברוח זו גם בדבריה שם, משורה 20 ואילך].

ד. למרות זאת, לטענת בא כוחה הנכבד של התובעת, על בית המשפט לאפשר: "להמשיך לקיים את כל הדיונים בתיק ולסיים את ההוכחות ובסופו של דבר בית המשפט יכריע בתיק על פי מה שהוגש בפני
ו ויתן את המשקל המתאים בענין המעמד" [עמוד 63 שורות 20-22 לפרוטוקול]. קיום מעמד התובע הינו תנאי סף, ודין טענה זו להדחות. לחילופין טען, שהתובעת: "... עמדה לצד בעלה המנוח כעובדת מן המניין, הם הקימו את המוסך ביחד בשנת 99'... היא היתה עדה לכל ההתרחשויות ממקור ראשון..." [עמ' 63 שורות 6 - 8 לפרוטוקול]. יכולת להעיד, אינה הופכת, כמובן, את העד לבעל דין.

5. סוף דבר:-

התביעה - נמחקת.

הוצאות הדיון, תוך שיצוין שנפסקו בנסיבות העניין לפנים משורת הדין לטובת התובעת, בסך 15000 ש"ח, על התובעת, אישית. זאת, לתשלום לנתבעת. הוצאות הצדדים השלישיים, בסך 7,500 ש"ח לכל אחד מהם, על הנתבעת. לסכומים הנ"ל יצורף מע"מ כחוק.

ניתן היום י"א באייר, תשס"ז (29 באפריל 2007) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

אלכסנדר רון
, שופט








א בית משפט שלום 18666/97 "רבקה סיטון כמנהלת עזבון המנוח יצחק סיטון" נ' מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/04/2007)