פסקי דין על שלמה גונן בע"מ | פסקי דין על נוריס – לפיתוח והובלות | פסקי דין על יוסף פולק |

10250/04 א     29/04/2007




א 10250/04 שלמה גונן בע"מ נ' נוריס – לפיתוח והובלות בע"מ, יוסף פולק




8
בתי המשפט
א 010250/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
29/04/2007
תאריך:
כב' השופטת רונית פינצ'וק - אלט

בפני
:

שלמה גונן בע"מ

בעניין:
התובעת
דליה ישראלי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. נוריס - לפיתוח והובלות בע"מ

2. יוסף פולק
הנתבעים
אילנה אייזן - אוטיקר

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
בפני
תביעה לתשלום בגין עבודות גינון והתקנת מערכות השקיה שביצעה התובעת בפרויקט פיתוח שטחים ציבוריים (שצ"פים) בנתניה, המכונה נת-600 (להלן: "הפרויקט").

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), חברה קבלנית שהנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הינו בעל השליטה בה ומנהלה, היתה הקבלן הראשי בפרויקט מכח הסכם בחנה לבין החברה לפיתוח ותיירות נתניה בע"מ (להלן: "ח.ל.ת").

בין היתר התחייבה הנתבעת לבצע עבודות גינון והתקנת מערכות השקייה כולל שתילים, צינורות, מתקני השקייה וכו' עפ"י כתב כמויות.

אין מחלוקת שאת כל עבודות הגינון כאמור לעיל ביצעה בפועל התובעת, שהיתה קבלן הגינון בפרוייקט, וכי עבודות הגינון נמסרו לח.ל.ת בינואר 2003.

בעקבות עבודות הגינון שבוצעו הוגש לח.ל.ת בפברואר 2003 חשבון סופי שנערך עבור הנתבעת ע"י עת/2, אלכסנדר אליי, בעל חב' א.ל.א.ש מהנדסים בע"מ, שגם מילא את פרטי המכרז עבור הנתבעת.

ביוני 2003 הסתיימה התחשבנות בין הנתבעת לבין ח.ל.ת, החשבון הסופי אושר ע"י גורמי הפיקוח מטעם ח.ל.ת, עפ"י חשבון שאושר ע"י עה/2, יעקב ניצן, מנהל הפרויקט מטעם ח.ל.ת על גבי ת/5.

במסגרת החשבון הסופי אושרו כל סעיפי הגינון במלואם, בסך כולל של כ- 591,616 ₪, התואמים את החישוב שערך מר אליי לגבי עבודות הגינון.

ח.ל.ת שילמה לנתבעת את כל הכספים לפי החשבון הסופי בסך של כשלושה מיליון ש"ח, כולל כל התמורה בגין עבודות הגינון בסך של כ- 600,000 ש"ח.

אין חולק שהנתבעת שילמה לתובעת רק חלק מהתמורה שהתקבלה מח.ל.ת עבור עבודות הגינון. התשלומים נעשו בשיקים של הנתבעת, וכנגדן הוציאה התובעת חשבוניות מס על שם הנתבעת.
אין גם חולק שהסכומים ששולמו לא כללו התייקרויות.

לטענת התובעת היא התקשרה בהסכם לביצוע העבודות ולקבלת התמורה עם הנתבעת, באמצעות הנתבע, לאחר שיחה מקדימה עם עובד או נציג של הנתבעת, מר בני עוזיאל. לטענת הנתבעים התקשרה הנתבעת עם טל עוז בע"מ (להלן: "חב' טל עוז") בלבד, כקבלן ביצוע שהתחייב לבצע את כל עבודות הפרויקט כולל עבודות הגינון, ומי שפעל בשמה של חב' טל עוז היה בני עוזיאל. לטענתה, היא העבירה לחב' טל עוז כספים שאילו היו מועברים למי שהיו מיועדים לו, היה בהם כדי לכסות גם את מלוא התשלומים לתובעת אלא שחב' טל עוז לא עשתה כן. בנוסף טוענת הנתבעת כי בהתחשבנות שבינה לבין טל עוז נותרה האחרונה חייבת לה כספים רבים, בין היתר כספים שהנתבעת הוציאה לשם השלמת הפרוייקט ותיקון ליקויים.
בנוסף לעילה החוזית הוגשה התביעה לחילופין, בין היתר, מכח דיני עשיית עשר ולא במשפט, ולעניין זה טוענת הנתבעת, בין היתר, כי היא שילמה את כל הסכומים שהתחייבה להם (ואף למעלה מכך), וכי ולו בשל כך נשמט הבסיס לתביעה נגדה מכח עילה זו.

לטענת התובעת היה בני עוזיאל עובד של הנתבעת ומנהל העבודה מטעמה, וכי חב' טל עוז שנוהלה ע"י אביו של בני עוזיאל, יעקב עוזיאל ז"ל, פעלה כקבלן משנה (נפרד) של הנתבעת ולא כמזמינת השירות מהתובעת.

לטענת שני הצדדים נכרת החוזה עם הנתבעת בע"פ. לטענת התובעת היה זה ההסכם בינה לבין התובעת, ולטענת הנתבעת היה זה ההסכם בינה לבין חב' טל עוז.

אין מחלוקת כי התובעת ביצעה עבודות בשני פרויקטים נוספים עבור הנתבעת, כי ההתקשרות היתה באותו מקרה בין שני הצדדים לתביעה, וכי בשני המקרים נחתם בין הצדדים זכרון דברים.

לטענת הנתבעת מכלל ההן יש ללמוד על הלאו, דהיינו שבעניינינו לא נכרת בין הצדדים הסכם. הגם שכלל זה נכון במקרים רבים, הרי שאין הוא ישים בעניינינו. עפ"י כלל זה היתה הנתבעת אמורה להתקשר בהסכם עם אחרים, לשיטתה - טל עוז - בכתב, ואולם היא לא הציגה הסכם כאמור ואף טענה כי ההסכם בינה לבין חב' טל עוז היה בע"פ.
לפיכך אין ללמוד משני הזכ"דים שנערכו בין הצדדים בעבר לעניינינו.
יש גם לציין לעניין זה כי הזכ"דים לאקוניים ביותר, ונילווה אליהם, עפ"י העדויות שבפני
, כתב כמויות, שהתקבל בעניינינו ע"י התובעת, לטענתה מאת הנתבע, ולטענת הנתבעים מאת בני עוזיאל.

עפ"י עדותו של עת/1, מר שלומי גונן, נולדה ההתקשרות בין הצדדים על רקע היכרות קודמת שלו עם הנתבע, בהתקשרויות הקודמות שבין הצדדים. בפרויקטים הקודמים מנהל העבודה מטעם הנתבעת בשטח היה אלכס אליי, והוא ניהל איתו מו"מ שתוצאותיו אושרו ע"י מר פולק. לאחר תחילת העבודה נמסרו לחתימתו זכ"דים שנערכו ע"י הנתבעת, ומר גונן ומר אליי חתמו עליהם. עפ"י עדותו, בפרוייקט הראשון עבר זמן רב בין הסיכום ואף תחילת עבודתו ועד שנערך הזכ"ד. בעניינינו מי שהיה מנהל העבודה בשטח היה מר בני עוזיאל, ולאחר שהוא סיכם איתו את גובה העמלה של הנתבעת, הוא קיבל לכך את אישורו של הנתבע שהיה אמור לערוך את ההסכם אלא שזה לא נערך בסופו של דבר.

כאמור, אף לשיטתה של הנתבעת לא נחתם חוזה בינה לבין חב' טל עוז. עפ"י עדותו של מר אליי, שלשיטתה של הנתבעת החליף את חב' טל עוז לאחר שזו עזבה את הפרויקט במחצית יולי 2002, גם איתו לא חתמה הנתבעת על חוזה אלא היא הסתפקה בהסכם כללי לעבודות אחרות.

מר גונן העיד כי בפברואר 2002 הזמינה הנתבעת באמצעות הנתבע את התובעת לבצע את עבודות הגינון, כי לצורך זה הוא נפגש עם הנתבע במשרדו של הנתבע, שמסר לו באותו מעמד כתב כמויות ומחירים של הנתבעת מול ח.ל.ת. והפנה אותו אל מי שהוצג כמנהל העבודה באתר, מר בני עוזיאל לשם קבלת תוכניות ביצוע.
בעקבות זאת נפגש מר גונן עם מר עוזיאל, קיבל את התוכניות וסיכם את התמורה בסך הסכום שתשלם ח.ל.ת בניכוי עמלה בשיעור של 18% שתישאר בידי הנתבעת.
כעבור יום או יומיים נפגש מר גונן עם הנתבע פעם נוספת, האחרון אישר את שיעור העמלה, והיה אמור לערוך הסכם בהתאם.

כמו כן העיד כי באותו שלב לא שמע על חב' טל עוז, וממילא לא כרת איתה חוזה. כמו כן העיד כי הסיכום בינו לבין בני עוזיאל ובינו ובין הנתבע היה שההתקשרות של התובעת הינה ישירות עם הנתבעת ללא קבלן מבצע באמצע.
רק כחודש וחצי לאחר מכן שמע מבני עוזיאל כי חב' טל עוז הינה קבלן בפרויקט, אולם דבר זה היה בדיעבד מבלי שנקשר חוזה בין התובעת לחב' טל עוז.
על גרסה זו עמד מר גונן בחקירתו הנגדית.

עת/3, מר בני עוזיאל, תמך בעדותו בגרסת התובעת והעיד, בין היתר, כי הוא פעל מטעמה של הנתבעת, וכי הוא מעולם לא אמר למר גונן שההתקשרות של התובעת היא עם חב' טל עוז. כמו כן העיד כי לא כל קבלני המשנה ולא כל הספקים עבדו בפרויקט דרך חב' טל עוז, וחלק נכבד מהם עבדו מול הנתבעת ישירות.

הנתבעת אינה מכחישה כי בני עוזיאל קיבל ממנה משכורת חודש בחודשו אלא שלטענתה נעשה הדבר לבקשת אביו של בני, יעקב עוזיאל, על מנת שבני יוכל לקבל הלוואה או משכנתא. כראייה לכך מצביעה הנתבעת על כך שעלויות שכרו הופחתו מהסכומים שהגיעו לחב' טל עוז בהתחשבנות שבינה לבין הנתבעת. לפיכך טוענת הנתבעת כי עבודתו אצלה היתה פורמאלית גרידא.

עפ"י עדותו של בני עוזיאל עבודתו אצל הנתבעת לא היתה פורמאלית גרידא, ולא נעשתה לשם קבלת הלוואה או משכנתא. עפ"י גרסתו לאחר שחב' גיב שהוא ניהל והיה בעל מניות בה (עם אדם נוסף) לא הצליחה בעסקיה, מאחר והוא רצה לעבוד עם משכורת קבועה ואף להפסיק לשם כך את עיסוקו בבנייה, ומתוך מחשבה שיתכן ובעתיד ישתלב בשותפות של עבודות בנייה עם ילדיו של הנתבע, סוכם כי הוא יועסק (מהותית, ולא פורמאלית בלבד) ע"י הנתבעת תמורת משכורת. כמו כן סוכם כי עלות משכורתו תנוכה מהכספים המגיעים לחב' טל עוז, וכך היה.

עפ"י עדותו של הנתבע העסקתו של בני ע"י הנתבעת היתה באופן פורמאלי בלבד, לבקשת אביו, והיה ברור לכל כי הוא נציג של טל עוז בלבד. בגרסה זו תמך מר הרמן (צבי) יעקובוביץ, החשב של הנתבעת, שעפ"י עדותו לא נכח בפגישה אך ישב בסמוך ושמע את הדברים. יצויין כי עפ"י עדותו של בני עוזיאל לא נכח מר יעקובוביץ בשיחה.

הנתבעת הגישה כנספח ה2 לתצהיריה ריכוז תשלומים בו רשום כי הפחיתה את עלות שכרו של בני עוזיאל. יצויין כי עפ"י הריכוז האמור היא גם הורידה מההפחתה את התקבול שהתקבל בגין שירות מילואים שלו במהלך אותה תקופה. לכאורה תומך הרישום בגרסתה אלא שמדובר בסה"כ במסמך שערכה הנתבעת בלבד.

הנתבעת אינה מכחישה כי שילמה לספקים מסויימים ישירות, לא דרך טל עוז. לטענתה חלק מהספקים ידעו על הקשיים הכספיים של חב' גיב ולא היו מוכנים לסמוך על תשלום של חברה נוספת של בני עוזיאל. הנתבעת מסרה לאותם ספקים הזמנות שלה והיא זו שביצעה את התשלום.

לטענת התובעת אין מדובר רק בספקים אלא גם בקבלנים נוספים, וכך העיד גם בני עוזיאל. יתר על כן עפ"י עדותו במועד הרלוונטי לא הוא ניהל את חב' טל עוז אלא אביו. רק לאחר שחדל לקבל משכורת מהנתבעת שב לעבוד בטל עוז וכאשר חלה אביו ולאחר מכן נפטר עברה החברה לניהולו.

עפ"י עדותו של מר אליי, לאחר שבני עוזיאל עזב את הפרויקט והוא שב אליו, שולמו כספים ישירות גם לקבלנים. דבר זה עולה גם מחשבוניות שהוגשו.

הנתבעת הגיש כרטסת ממוינת של הפרויקט אך לא את הנהלת החשבונות הנוגעת למתקשרים איתה, גם לא זו של טל עוז. כתוצאה מכך, בין היתר, לא הוכח בגין מה שילמה הנתבעת לטל עוז את התשלומים השונים, ולא ההסכם שביניהן. וודאי שלא הוכח את שטענה הנתבעת כי כל התשלומים למעט שניים (כולל אלה שהיא היתה צריכה לשלם עבור הגינון לאחר שקיבלה עבור כך מח.ל.ת) שולמו על ידה לטל עוז.

עת/2 מר אליי העיד אמנם כי טל עוז היתה מדווחת כלפי הפיקוח כקבלן משנה בפרויקט אולם לא היתה לו ידיעה כלשהי על ההסכמים שבין הצדדים. מכאן שבין היתר לא יכול היה לדעת אם כל הקבלנים התקשרו באמצעות טל עוז, ולא אם כל הקבלנים היו אמורים לקבל את התשלום באמצעות טל עוז בתקופה לפני שבני עוזיאל הפסיק להיות מועסק ע"י הנתבעת.

הנתבעת זימנה לעדות את מר יעקב ניצן, מנהל הפרויקט מטעם ח.ל.ת, אשר ערך לבקשתה מכתב לפיו ביצעה הנתבעת את הפרויקט באמצעות קבלן ביצוע. כמו כן העיד כי כשהוא מתייחס לטל עוז הרי מי שפעל מטעמה היה בני עוזיאל. עם זאת בחקירתו הנגדית העיד כי לא ראה חוזה התקשרות המעיד על היחסים שבין הצדדים ובם לא הובאה בפני
ו ההתחשבנות שביניהם.

הנתבעת הגישה שורה של מסמכים לתמיכת טענתה שפעילותו של בני עוזיאל היתה מטעם טל עוז. חלקם של המסמכים הינם מהתקופה שלאחר אמצע יולי 2002, דהיינו לאחר שבני עוזיאל עזב את הפרויקט. מסמכים נוספים נערכו ע"י צדדים שהתברר כי אין להם ידיעה ממשית על מערכת היחסים שבין הצדדים ולא על מערכת ההתחשבנות שביניהם. לגבי מסמכים נוספים העיד בני כי הוא ערך אותם או חתם עליהם לבקשת אביו, ועפ"י עדותו ביחס למסמך נ/4 שנכתב בכתב ידו על נייר של טל עוז, ומופנה למזכירה בנתבעת בו ביקש: "נא להזמין עבורנו..." העיד:
"ההזמנות נוריס עשה אותן, אני הייתי שם גם מטעם נוריס וגם עזרתי לאבא שלי. זה היה כל הסיכום שם בינו לבין פולק, כי יעשו משהו ביחד אני עם הילדים שלו".
גרסה זו מתיישבת עם חומר הראיות ועם גרסת התובעת.

כאמור שילמה הנתבעת לתובעת שני תשלומים בסך כולל של 240,000 ש"ח: ביולי 2002 שילמה סך של 180,000 ₪ וביוני 2003 שולם סכום נוסף של 60,000 ₪.
השיקים נרשמו ע"י הנתבעת ישירות על שם התובעת.
בספח שני השיקים נרשם "ע"ח חודש 05/02 גינון והשקיה בשצפים נתניה".
התובעת הוציאה את החשבוניות על שם הנתבעת ולא על שם טל עוז.
כל אלה מצביעים על קשר ישיר בין התובעת לבין הנתבעת. לא אף זאת אלא שעפ"י גרסת הנתבעת לא היה הגיון כלשהו בתשלום שנעשה ביוני 2003, זמן רב מאוד לאחר שטל עוז איננה בפרויקט, ולטענת הנתבעת חייבת לה כספים רבים.

לטענת הנתבעת כי התשלום נעשה במקום תשלום לטל עוז, לבקשת טל עוז, בהבדל מהתחייבות שלה לתשלום, אין ראייה אובייקטיבית או זכר בכתובים. האסמכתאות לגבי התשלום מצביעות על קשר ישיר בין התובעת לנתבעת.

עפ"י עדותו של גונן רכשה התובעת עבור הפרוייקט צמחים, עצים, צנרת, מערכת פיקוד ואוטומציה והעסיקה כארבעה פועלים משך מספר חודשים. חלק גדול של הרכישות נעשה לאחר התשלום הראשון ששולם לתובעת, ורכישות נוספות נעשו בנובמבר 2002 לאחר שטל עוז לא היתה בפרויקט מספר חודשים.
מר גונן כלל לא נחקר על עדותו זו.
הנתבעת הזמינה את התובעת לצורך המסירות שבוצעו לח.ל.ת, והתובעת ביצעה תיקונים שהתבקשו עד לאישור מסירת העבודה ע"י ח.ל.ת.
אם היתה נכונה גרסת הנתבעת ולפיה הועסקה התובעת ע"י טל עוז, אין זה סביר שהיא תמשיך לרכוש ציוד עבור הפרויקט, תמשיך בביצועו, ותתקן ליקויים, כאשר מזמין העבודה ומי שאמור לשלם תמורת עבודתה איננו עוד.
הנתבעת זימנה ישירות את התובעת לצורך ביצוע תיקונים ומסירות.
הנתבעת קיבלה את כל הכספים שהגיעו לה מח.ל.ת עבור הגינון.

לאור כל האמור לעיל, בהתחשב בהיכרות המוקדמת בין מר גונן לבין הנתבע, היעדר ההיכרות בינו לבין מר בני עוזיאל, העובדה שהנתבעת שילמה לתובעת ישירות פעמיים, אחת מהן זמן רב לאחר שטל עוז עזבה תוך שהנתבעת טוענת שהיא חייבת לה כסף רב, שלא הוכח שהיא שילמה סכומים נוספים בגין הגינון לטל עוז ובנוסף לא הוכח החוזה הנטען בין הנתבעת לטל עוז ועבור מה היו הסכומים שהיא שילמה לה, העובדה שהתובעת רכשה ציוד לצורך ביצוע העבודה והמשיכה בביצועה זמן רב לאחר שגם בני עוזיאל וגם טל עוז לא היו עוד בפרויקט, העובדה שהנתבעת זימנה אותה ישירות להמשך העבודה, העובדה שקבלנים וספקים רבים קיבלו כספם ישירות מהנתבעת, אני מקבלת את גרסת התובעת כי ההתקשרות היתה בינה לבין הנתבעת או למצער כי ההסכמה שבין הצדדים היתה כי את התשלום תקבל התובעת מהנתבעת.

בין היתר לנוכח קבלת העילה החוזית, אין תשתית לחיובו האישי של הנתבע אשר פעל בשמה ובמקומה של הנתבעת.

תמורת העבודות שביצעה התובעת קיבלה הנתבעת מח.ל.ת סך של 579,783 ₪ לפני מע"מ והתייקרויות.
עפ"י ההסכם שבין הצדדים, לאחר ניכוי עמלה בשיעור של 18% היתה התובעת זכאית לסך של 475,422 ₪ בתוספת מע"מ והתייקרויות.
הנתבעת שילמה ביולי 2002 180,000 ₪, וביוני 2003 60,000 ₪.
כמו כן שילמה הנתבעת את סכומי המע"מ על הסכומים האמורים, אך לא את ההתייקרויות.

אין מחלוקת שעפ"י החוזה עם ח.ל.ת היא שילמה לתובעת התייקרויות. הן עפ"י העדויות שבפני
בעניין ההתייקרויות במועד הרלוונטי לתביעה, והן משום ששכרה של התובעת נגזר משכרה של הנתבעת בניכוי העמלה, הגעתי לכלל מסקנה שעפ"י ההסכם שבין הצדדים זכאית התובעת להתייקרויות.

הנתבעת נותרה חייבת 270,999 ₪ נכון ליום 20/01/03 בתוספת מע"מ.
בהגינותה מציינת ב"כ התובעת כי מאז הגשת התביעה הופחת המע"מ ולכן במקום 319,779 ₪ עומדת קרן החוב על סך של 302,164 ₪.

לאור כל האמור לעיל נדחית התביעה נגד הנתבע 2 ללא צו להוצאות.
הנתבעת 1 תשלם לתובעת סך של 302,164 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מסירת העבודות (20/01/03) ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט לרבות הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין בתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"א באייר, תשס"ז (29 באפריל 2007), בהיעדר הצדדים.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

______________________
רונית פינצ'וקֿֿאלט, שופטת








א בית משפט שלום 10250/04 שלמה גונן בע"מ נ' נוריס – לפיתוח והובלות בע"מ, יוסף פולק (פורסם ב-ֽ 29/04/2007)