פסקי דין על טסלר חיים | פסקי דין על ע.מ. עמית ייזום ובניה בע"מ

2609/05 א     30/04/2007




א 2609/05 טסלר חיים נ' ע.מ. עמית ייזום ובניה בע"מ




בעניין:
טסלר חיים
ת.ז. 09541400
התובע

- נ ג ד -
ע.מ. עמית ייזום ובניה בע"מ
ח.פ. 512981846
הנתבעת
ב"כ התובע: עו"ד אמנון ניסים

ב"כ הנתבעת: עו"ד אהרוני ישראל
פסק דין
1. עסקינן בתביעה כספית על סך של 48,449 ₪ נכון ליום הגשת התביעה המקורית בתאריך 29.6.05.

2. התובע, אדריכל במקצועו, היה אמור לתכנן תכנון אדריכלי בעבור הנתבעת, חברה בע"מ, על-פי הזמנתה, 4 בנייני מגורים משותפים ברח' חטיבת הנחל בחדרה, על חלק מחלקות 12, 13 בגוש 10403, מגרשים 1001-1004, המכונים פרוייקט "גני עמית".

3. שכרו של התובע עוגן בהסכם שכ"ט בין הצדדים, ולכך נתייחס להלן.

4. אין מחלוקת כי את שני הבניינים הראשונים מתוך ה- 4 הזמינה הנתבעת מהתובע, ומודה היא בחובתה לשלם את שכר טרחתו (ויתכן אף כי שולם כבר בפועל), והמחלוקת נשוא תובענה זו נוגעת לבניין השלישי בלבד, וליתר דיוק - לזכאותו של התובע לקבל מהנתבעת, שכר טרחה בגין תכנון הבניין השלישי.

5. בעוד שהתובע טוען כי הנתבעת ביקשה ממנו להתחיל את תכנון הבניין השלישי, ולכן חייבת לשלם לו את שכרו בעבור כך עפ"י ההסכם (כיוון שתיכנן את הבניין השלישי), טוענת הנתבעת באמצעות מנהלה מר מישל סדגאסי (להלן: "מישל") כי הנתבעת לא הזמינה את תכנון הבניין השלישי מהתובע, אלא כנראה חברה אחרת בשם מרכז הרטוב 2001 בע"מ ו/או מר עופר שבת, אשר הוא בעל מניות ומנהל בנתבעת, אך הוא לא הזמין את העבודה בעבור הנתבעת.

6. משכך הם פני הדברים, השאלות הדורשות הכרעה בתובענה זו הן כדלקמן:

א. האם התובע הוכיח לי שהנתבעת הזמינה ממנו את התכנון האדריכלי של הבניין השלישי?

ב. בהנחה שהתשובה חיובית - האם הוכיח את סכום התביעה?

נספחים "ה' ו- "ז" לת/1.

7. טרם שנדון בשתי השאלות הנ"ל, נדון בשתי שאלות אחרות המהוות פלוגתא בין הצדדים, כדלקמן:

א. האם נספח ה' לת/1 (תצהיר עדותו הראשית של התובע), הנושא כותרת "הסכם שכר טרחה אדריכלי מיום 21.2.01", מהווה גם את ההסכם שבין הצדדים להזמנת שרותי תכנון ארבעת הבניינים המשותפים או שמא מסכם רק את נושא שכר טרחה לגבי ההזמנה האמורה?

ב. האם נספח ה' בוטל ע"י נספח ז' לת/1, הנושא כותרת "הסכם שכר טרחה אדריכלי בניין 2 - פרוייקט גני עמית מתאריך 12.2.03"?

8. אין מחלוקת בין הצדדים כי נספח ה' לת/1, העלה על הכתב את סיכום נושא שכר הטרחה שבין התובע לנתבעת בכל הקשור לתכנון ארבעת הבניינים.
תוכנו, בחלקים הרלבנטים לנו, כדלקמן:

"הנדון: הסכם שכר טרחה אדריכלי

להלן פירוט שכר טרחה אדריכלי עבור תכנון 4 בניינים משותפים...

1. עבור 108 יח"ד... לפי תוכנית ההגשה המקורית - 650$ ליח"ד. סה"כ 70,200$.
2. ...
...
בכבוד רב,
סדגסי מישל, שבת עופר
ע.מ.עמית ייזום והשקעות בע"מ".

9. יצויין כי על מסמך זה חתם מישל בלבד (חקירתו הנגדית עמ' 22 לפרו' ש' 27).

10. המחלוקת בין הצדדים היא לגבי משמעותו של נספח ז' לת/1 שתוכנו כדלקמן:

"הנדון: הסכם שכר טרחה אדריכלי בניין 2 - פרוייקט גני עמית

בהמשך לפגישתנו האחרונה בנושא שבנדון, להלן מס' דברים:

1. הריני מאשר תוספת של 150$ לתכנון יח"ד בבניין 2..., בכפוף להסכמת הבנק המלווה.

2. הסכם זה מבטל הסכם שנחתם בין הצדדים בתאריך 21.02.02 בגין תכנון 108 יח"ד.

על החתום: ע.מ. עמית ייזום ובניה בע"מ

_______________ ___________________
חיים טסלר, אדריכל מישל סדגאסי, יזם".

11. מי שחתם בשם הנתבעת על מסמך זה היה מישל בלבד.
לא הוצג לי מסמך שמלמד כי התובע חתם על נספח ז', אבל אין מחלוקת כי הסכים לתוכנו, אם כי מסייג זאת לנושא שכר הטרחה בלבד (ראה סעיפים 15-16 לת/1).

12. סבורני גם כי לא יכולה להיות מחלוקת שהתאריך שבסעיף 2 לנספח ז' צריך להיות 21.2.01, כיוון שנספח זה מתייחס לנספח ה' הנושא תאריך זה. על-כן כשנרשם בו תאריך "21.02.02" מדובר בטעות סופר של השנה (ראה חקירתו הנגדית של מישל עמ' 20 לפרו' ש' 21-24).

13. בעוד שהתובע רואה את נספח ז' כמשנה אך ורק את נושא שכר הטרחה המוזכר בנספח ה' אודות בניינים מס' 2 ואילך, אך אינו מבטל את הזמנת שרות התכנון של ארבעת הבניינים כפי שהוזמנו ע"י הנתבעת מלכתחילה, שכן אלה סוכמו בנפרד, טוענת הנתבעת כי נספח ה' מהווה למעשה את הזמנת שרותי התכנון לארבעת הבניינים. לכן סעיף 2 לנספח ז' מבטל את הזמנת התכנון לשני הבניינים האחרונים, קרי 3 ו- 4 שהוזמנו מלכתחילה ואודותיהם התייחס נספח ה' (שהרי נספח ה' התייחס ל"תכנון ארבעה בניינים משותפים", כרשום בו), ומותיר על כנו אך ורק את הזמנת תכנונם של שני הבניינים הראשונים, תוך שהוא משנה את שכר טרחת התובע בכל הקשור לבניין 2 בלבד.

14. כל צד הרחיב בסיכומיו לעניין הפרשנות הראויה בנדון. בסופו של יום טיעוני התובע (בתצהירו ובחקירתו הנגדית) וטיעוני בא-כוחו (בסיכומיו) שיכנעו אותי יותר.
טעמיי יפורטו להלן.

15. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת הזמינה מהתובע מלכתחילה תכנון אדריכלי של ארבעה בניינים משותפים (ראה בנדון סעיפים 3-6 לת/1 וס' 2.1 לתצהירו של מישל נ/1). המחלוקת בין הצדדים לטעמי היא - האם ניתן לראות בנספח ה' את ההסכם אודות הזמנת ביצוע ארבעת הבניינים, או להבדיל רק את הסכם שכר הטרחה לאותה הזמנה.

16. חוק החוזים (נוסח כללי), התשל"ג-1973, קובע בסעיף 25(א) כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שמשתמעת מהחוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות".
בנדון יש לומר כי לשון החוזה כמקור פנימי הוא מקור חשוב שאין להתעלם ממנו. גם אם מקור זה אינו עומד כמקור עצמאי ומכריע, אין לשכוח כי באמצעותו נתנו הצדדים ביטוי חיצוני לתכלית הסובייקטיבית, שהיא אומד דעתם, שביקשו להשיג בכריתתו של החוזה (לעניין זה ראה ע.א. (מחוזי חיפה) 1180/05, דרי ואח' נ' יוגב ואח' (פס"ד מיום 26.6.06 - פורסם במאגר המשפטי של נבו)).
17. לנוכח גישה פרשנית זו, אם נבחן את לשונו של נספח ה' לת/1 ככלי פרשני ראשון במעלה, נראה בצורה ברורה כי הוא עוסק בשכר הטרחה האדריכלי בלבד להבדיל מהזמנת תכנון ארבע הבניינים מהתובע.
כותרת נספח "ה" נושאת לשון "הסכם שכר טרחה אדריכלי", ולא - "הסכם הזמנת שרותי תכנון". גם תוכנו של המסמך עוסק אך ורק בשכר הטרחה, כפי שצוטט לעיל, אך אינו עוסק, בעצם הזמנת תכנון ארבעת הבניינים מהתובע.
משכך יש לומר כי השינוי בנספח זה, שלכאורה מהווה הסכם שכר טרחה בין הצדדים, כפי שנעשה בנספח ז' לת/1 (שגם צוטט לעיל), נעשה אך ורק בנושא שכר הטרחה אודות בניין 2, אך לא בנושא הזמנת תכנון יתרת שני הבניינים, שמספרם 3 ו- 4.
שכך הוא הדבר ניתן גם ללמוד, שוב, מלשונו הברורה של נספח ז', שעוסק בתוכנו, כמו גם בכותרתו, בנושא שכר הטרחה בלבד (להבדיל מתכנון או הזמנת ארבעת הבניינים).

18. על כן ובמענה לשאלה הראשונה שהצגנו בסעיף 7 לעיל, יש לומר כי נספח ה' אינו מהווה את ההסכם שבין הצדדים להזמנת שרותי התכנון לארבעת הבניינים המשותפים, אלא אך ורק את הסכם שכר הטרחה של התובע אודות שרותי התכנון המוזמנים.

19. משכך הם פני הדברים יש לומר, במענה לשאלה השניה שהצגנו בסעיף 7 לעיל, כי נספח ז' ביטל את הסכם שכר הטרחה הנקוב בנספח ה' לגבי בניין מס' 2, אליו גם מתייחסת כותרתו.

20. לנוכח פרשנות זו יש לומר כי סעיף 2 לנספח ז' לא מועיל ולא תומך בגירסת הנתבעת, שהרי כל שיכול הוא לבטל זה את נושא שכר הטרחה שסוכם בנספח ה' אודות בניין 2 אך לא מעבר לכך. בודאי שאין בו בכדי לבטל את הזמנת יתרת שני הבניינים, כפי שהוזמנו מלכתחילה (ואודות הזמנה כאמור אין מחלוקת) ע"י הנתבעת מהתובעת.

21. במילים אחרות, לו היה רוצה התובע להתחמק מחובתו לתכנון ארבעת הבניינים מכוחו של נספח ז', לא היינו מקבלים זאת. באותה מידה לא ניתן לפרש את נספח ז' כמבטל את הזמנת תכנון יתרת ארבעת הבניינים. ביטול שכזה צריך להיות בהסכם נפרד או לחילופין, בתוספת סעיף ברור וחד משמעי, ולו אף לנספח ז', אודות ביטול הזמנת תכנון שני הבניינים הנותרים.
22. כך הבין זאת התובע, כפי שעולה מתצהיר עדותו הראשית (סעיף 3 לת/1) ומחקירתו הנגדית (עמ' 9 לפרו' ש' 12-17; עמ' 13 לפרו' ש' 3-19), הבנה שלטעמי עולה בקנה אחד עם לשונם, וממילא פרשנותם, של נספחים ה' ו- ז' כמפורט לעיל.

23. הנתבעת מנסה להוכיח את פרשנותה, כי נספח ז' למעשה מבטל את הזמנת שני הבניינים הנותרים שמספרם 3 ו- 4, בכך שההסכם הראשון נספח ה' נוקב בערכים דולריים, ולכן לא היה צורך בהסכם חדש (נספח ז') לצורך שערוך כלשהו. מכאן כי נספח ז' בא לשנות את ההתקשרות הראשונית שבין הצדדים כאמור, בכל הנוגע להזמנת תכנון 4 הבניינים. אין ממש בטענה זו, שכן נספח ז' לא בא לשנות את השערוך (שנותר שערוך דולרי) הנקוב בחוזה אלא להגדיל את המחיר הדולרי ליחידת דיור. לכך היה צורך בהסכם שכר טרחה חדש, כפי שנעשה.
כאמור, לו רצתה הנתבעת לבטל את הזמנת שני הבניינים הנותרים מהתובע, באופן שלא יבצע את התכנון בהם לכשיגיע המועד לכך, היתה צריכה לעשות זאת במפורש ובמובחן מכל נושא שכר הטרחה.
או לפחות, היה עליה להוסיף בנספח ז' סעיף נוסף שבו יצויין במפורש כי "מבוטלת בזאת הזמנת תכנון בניינים משותפים מס' 3 ו- 4", או בכל ניסוח דומה אחר.
משלא עשתה כן הנתבעת, ולשונם של נספחים ה' ו- ז' ברורה, כאמור לעיל, מתקבלת כאמור פרשנותו של התובע לנדון, כמפורט בהרחבה לעיל.

24. א. מסקנתי זו לא היתה משתנה גם אם הייתי רואה בנספח ה' ככולל בתוכו גם את
הזמנת התכנון האדריכלי של ארבעת הבניינים וגם את הסכם שכה"ט שבין הצדדים (כגירסת הנתבעת), ולא רק את הסכם שכר הטרחה (כגירסת התובע שכאמור לעיל מקובלת עלי).

ב. סעיף 1 לנספח ז' עוסק בתוספת שכר טרחה ליחידת דיור, תוספת לשכר הטרחה המקורי ליחידת דיור כפי שנקבע בנספח ה'.

ג. משעוסק סעיף 1 לנספח ז' בנושא שכר הטרחה בלבד, יש מקום וטעם לטענה, כי לפי כלל הפרשנות המוזכר בסעיף 16 לעיל, גם סעיף 2 עוסק בביטול הסכם שכר הטרחה בלבד (להבדיל מביטול הזמנת תכנון יתרת ארבעת הבניינים), שננקב בנספח ה', אודות בניין 2, וקובע תחתיו שכר טרחה חדש, גבוה יותר.
היינו - אין בסעיף 2 לנספח ז' משום ביטול הזמנת תכנון שני הבניינים הנותרים (שלטעמי, וכאמור לעיל, מצריך סעיף נפרד ומפורש, לו רצו כי כך יהיה הדבר), אלא רק שינוי שכר הטרחה בגין כל יחידת דיור בבניין 2.

25. על כן, לסיכום ייאמר אין ללמוד מנספח ז' כלל ועיקר כי בוטלה הזמנת בניינים 3 ו- 4 מהתובע בכל מקרה. מכאן כי יש לבחון את טענת התובע, שהנתבעת ביקשה ממנו להתחיל את תכנון בניין 3 עפ"י ההזמנה המקורית, לגופה.

הזמנת הנתבעת את תכנון בניין 3.

26. כאמור, התובע טוען כי הנתבעת ביקשה ממנו להתחיל להכין את תוכניות בניין 3, במסגרת ההזמנה המקורית של ארבעת הבניינים כאמור לעיל.
מנגד, הנתבעת טוענת כי לא היא זו שביקשה את הכנת תוכניות בניין 3, אלא חברת מרכז הרטוב 2001 בע"מ ו/או מר עופר שבת (להלן: "עופר"), אחד ממנהליה ומבעלי מניותיה.

27. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת היתה בשליטתם של מישל ועופר בחלקים שווים (ראה עדותו של מישל עמ' 18 לפרו' ש' 4).

28. אין גם מחלוקת שלא תמיד הקפידו שני מנהליה של הנתבעת לחתום שניהם כאחד על מסמכים (בתוספת חותמת הנתבעת) בכדי שיחייבו את הנתבעת.
למשל:

א. על נספחים ה' ו- ז' המוזכרים לעיל חתם מישל בלבד בשם הנתבעת.

ב. על תוכניות ההגשה של שני הבניינים הראשונים, נספחים טו-טז לת/1 חתם בשם הנתבעת מישל בלבד (חקירתו הנגדית של מישל עמ' 33 לפרו' ש' 16-20).

ג. גם עו"ד יוסף ברינט, כונס הנכסים של חברת נ.ע.א. חדרה בע"מ, ושעשה את עיסקת הקומבינציה נשוא ארבעת הבניינים עם הנתבעת באישור ביהמ"ש המחוזי (ראה עדותו עמ' 29 לפרו' ש' 10-14), ציין כי בכל הקשור לפרוייקט הבניה הנדון היה בקשר רק עם מישל ולא עם עופר. לכן בנדון מישל בלבד היה חותם בשם הנתבעת על חוזים, יפויי כח בלתי חוזרים, התחייבויות ורישום משכנתא וכד' (עמ' 31 לפרו' ש' 22-24).

29. בתצהיר עדותו הראשית ציין מישל כי חתימתו של עופר בלבד אינה מחייבת את הנתבעת, שכן פרוטוקול זכויות החתימה של הנתבעת דורש את חתימות שניהם בצירוף חותמת הנתבעת בכדי לחייב אותה (סעיף 2.3 לנ/1).
נשאל בנדון מישל בחקירתו הנגדית מדוע חתימתו בלבד מחייבת את הנתבע, ואילו חתימתו של עופר בלבד אינה מחייבת את הנתבעת, והשיב - "אחרי מס' שנים שעבדתי עם עופר גיליתי שבחברה הזו הוא עושה הרבה דברים לא כשרים. הוא נתן שיקים עם חתימה אחת ופרע את השיקים אצל כל מיני אנשים בשוק האפור..." (עמ' 22 לפרו' ש' 28-31).

30. תשובתו זו של מישל לא רק שלא השיבה על השאלה שנשאל, אלא הוא גם לא צירף לתצהירו את אותו פרוטוקול הדורש את חתימת שניהם+חותמת על מנת לחייב את הנתבעת.
מישל גם לא צירף, לפחות, אישור רואה חשבון כי כך הם פני הדברים.
משכך, נותרתי עם העובדה שהוכחה לי, שמישל חייב את החברה בחתימתו הוא בלבד בצירוף חותמתה.
היות ואיני רוצה לחשוב כי מישל פעל בניגוד לתקנון הנתבעת ו/או החלטות אחרות של בעלי מניותיה, אני יוצא מנקודת הנחה כי, כמוהו, גם חתימתו של עופר בלבד בצירוף חותמת הנתבעת, על מסמכים, די לה בכדי לחייב את הנתבעת.
בכל אופן, לא הוכח לי אחרת, אלא דווקא כאמור הוכח לי שדי לחיוב הנתבעת בחתימת אחד משני המנהלים האמורים בצירוף חותמת הנתבעת.

31. כאמור, התובע טוען כי עפ"י הוראת הנתבעת החל לתכנן את תוכניות הבניין השלישי. בתצהיר עדותו הראשית (ת/1) פירט התובע את השתלשלות הדברים שהובילו אותו לתכנון הבניין השלישי, כדלקמן:

א. במהלך עבודות הגמר של הבניין השני, ומתוך ידיעה כי יידרש ע"י הנתבעת להכין את תיק התוכניות של הבניין השלישי, התחיל בעבודת ההכנה של תיק הבניין השלישי.

ב. במהלך חודש אוקטובר 2004 פנה אליו מר אלי ממן, בן דודו של עופר, ששימש בפרוייקט הנדון כקניין וכמנהל הפרוייקט בשטח, וביקש ממנו, בשמו של עופר, להכין עבור הנתבעת את תיק התוכניות לבניין השלישי לצורך קבלת היתר בניה.

ג. התובע ביקש מאלי ממן, למען הסדר הטוב, הוראה בכתב מעופר לנדון, ובינתיים המשיך בהכנת התוכניות של הבניין השלישי.
בהתאם לבקשתו, מסר לו אלי ממן מכתב, שנרשם על נייר המכתבים של הנתבעת, ובו צויין כדלקמן (נספח ח' לת/1):

"לכבוד תאריך: 21.12.04
אדריכל חיים טסלר

שלום רב

הנדון: בניין מס' 3 - פרוייקט גני עמית
רח' חטיבת הנחל - חדרה

אבקשכם להשלים את התכנון להוצאת היתר בניה
לבניין מס' 3 ובניין מס' 4 בהקדם האפשרי.

בכבוד רב,
ע.מ. עמית
מבקשים היתר לשני הבנינים יזום ובניה בע"מ


טל' 9514069-09 פקס: 9514096-09".

ד. יצויין כבר כעת כי נספח ח' נרשם בכתב יד, ובשם הנתבעת לא חתום אף אחד ממנהליה (מישל או עופר).

ה. התובע מציין כי היות והיה ידוע לו שעופר הוא בעלים משותף של הפרוייקט ביחד עם מישל, הבין את נספח ח' כהוראה של הנתבעת לתכנן את הבניין השלישי. בעקבות מכתב זה אף השלים את התכנון ואת תיק התוכניות של הבניין השלישי.

ו. להפתעתו, כך מציין התובע, קיבל ביום 3.1.05 מכתב שתוכנו כדלקמן (נספח ט'):

"בס"ד 3 בינואר 2005

לכבוד
משרד טכני לעבודות תכנון בניין
ח. טסלר
רח' הרצל 9 א'
חדרה

שלום רב,

הנדון: המשך תכנון מבנים על מגרשים 1001 ו- 1002
גוש 10403 רחוב חטיבת הנחל בחדרה

1. אבקשך להכין בהקדם תכניות לקבלת היתר בניה על המגרשים הנ"ל, וכן תכניות עבודה של האדריכלות.
כמוסכם בבניינים אשר תכננת עבור גני עמית יהיה שכר התכנון בשיעור של 800$ ארה"ב לכל יחידת דיור בבנין ובתוספת מע"מ. קומת מחסנים וכניסה ראשית תחושב כקומה רגילה.
2. שכר טרחתם ישולם כדלהלן:
1/3 השכר בגמר תכניות לרשויות.
1/3 השכר הנוסף בגמר תכניות עבודה.
1/3 הנותר בשלושה שעורים שווים - בגמר השלד, בגמר עבודות פנים והנותר בגמר עבודות פיתוח.

צלום כל חומר התכניות יעשה על ידינו בנפרד.

טלפון במשרד: 9514069 - 09
פקס: 9514096 - 09
כתובת: ת.ד. 2007
הרצליה פיתוח 46120

בכבוד רב,

עופר שבת
מרכז הרטוב 2001 בע"מ".

ז. נספח ט' הנ"ל נחתם ע"י עופר עם חותמת של מרכז הרטוב 2001 בע"מ, אם כי מספרי הטלפונים זהים לאלה של נספח ח', שנשלח לכאורה בשם הנתבעת.

ח. התובע מציין כי נספח ט' נשלח אליו ללא תאום מראש וללא כל הודעה מוקדמת. כמו כן, הוא לא הכיר את החברה שחתמה על המכתב (מרכז הרטוב בע"מ), אשר אף לא נכללה באף אחת מחברות קבוצת עופר.
יחד עם זאת, כך לדברי התובע, הוא לא ייחס לכך חשיבות, כיוון שסבר שמדובר בטעות של עופר בתום לב, שהרי הוא עצמו חתם על המכתב נשוא נספח ט'.
יחד עם זאת, עם קבלת נספח ט', התקשר התובע לאלי ממן ושאל אותו האם יש צורך לשנות את התוכניות של הבניין השלישי על שם חברת מרכז הרטוב 2001 בע"מ, החתומה על נספח ט', אולם אלי השיב לו בשלילה ואמר לו שלא להתייחס לחותמת שבנספח ט'.

ט. בעת קבלת נספח ט' התובע כבר היה בשלבים סופיים של הכנת התוכניות לבניין השלישי, וכל שנותר לו הוא לצלם את התוכניות לצורך הגשתן לועדה. לשם כך הוא מסר את התוכניות לאלי לצילום. לאחר שהתוכניות חזרו עם העתקים מצולמים, התובע ערך את תיק התוכניות והעבירן באמצעות אלי ממן לחתימת הנתבעת. התוכניות נחתמו ע"י הנתבעת, כשעופר חתם בשם הנתבעת, במשרדי הנתבעת ושלא בנוכחותו.

י. לאחר קבלת התוכניות החתומות ע"י הנתבעת התובע נסע איתן למשרדי הג"א בחיפה, וקיבל את אישור הג"א לתוכניות.
באותה הזדמנות, ומתוך שרות לנתבעת בלבד (שכן אין זה תפקידו), ניגש למשרדי כונס הנכסים עו"ד יוסף פרינט, והשאיר לו את התוכניות לחתימתו.
התוכניות הוחזרו אליו ע"י כונס הנכסים בצירוף מכתב לוואי מיום 21.4.05, בו צויין כדלקמן:

"על-פי אישור בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ אשר התקבל במשרדי אתמול הריני מצ"ב את התוכניות אשר השארתי במשרדי, לאחר שחתמתי עליהן מתוקף תפקידי".

על מכתב זה חתמה בשם עו"ד יוסף ברינט עו"ד בן-שלוש ממשרדו (ראה גם חקירתו הנגדית של עו"ד ברינט עמ' 31 לפרו' ש' 8-10).
מכתב זה נשלח גם למישל בפקסימיליה כמכותב בהעתק, כפי שמצויין בו.

יא. כאשר התוכניות היו אצל כונס הנכסים לחתימה שלח עופר אל התובע בפקסימיליה בתאריך 5.4.05 מכתב שנשלח אליו מאת מר יורם ברקמן מבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, שנתן את הליווי הפיננסי לפרוייקט, ובו ביקש הבהרות בקשר לתכנון הבניין השלישי.
לאחר קבלת המכתב שוחח התובע עם יורם ברקמן בטלפון, ענה על שאלותיו ואף שלח לו הבהרות בכתב.
מכתבו של מר ברקמן שהועבר לתובע בפקסימיליה ע"י עופר צורף כנספח י"א לת/1, וההבהרות שנתן התובע למר ברקמן צורפו כנספח י"ב לת/1.
מציין התובע כי על סמך ההבהרות שנתן, קיבל כונס הנכסים עו"ד ברינט, אישור מהבנק לחתום על התוכניות, כמפורט לעיל.

יב. בנסיבות אלה, מציין התובע כי התוכניות האדריכליות לבניין השלישי היו מוכנות להגשה לועדה לבניין ערים בעיריית חדרה לצורך קבלת היתר לבניין זה כבר ביום 16.2.06.
צילום העמוד הראשון של תוכניות הבניין השלישי החתומות ע"י כל הגורמים שהוזכרו לעיל, לרבות הנתבעת, צורף כנספח י"ג לת/1.
כבר במועד זה היה על הנתבעת לשלם את שכרו בגין תכנון הבניין השלישי, אך היא נמנעה מלעשות כן.
משכך, נאלץ התובע לשלוח לנתבעת מכתב דרישה לתשלום שכר טרחה הבניין השלישי בתאריך 31.5.05, עם העתק למישל במישרין, אשר לא טרח להשיב על המכתב (העתק המכתב צורף כנספח י"ז לת/1).

יג. התובע אף נפגש עם מישל ועופר ביום 9.6.05, פגישה שלא הניבה פרי.

32. ראוי לציין כי תאור השתלשלות העניינים דלעיל, כפי שמופיע בת/1, לכאורה נסמך על מסמכים ולא נטען בעלמא, כפי שפורט בהרחבה לעיל, ועל כן מעורר אמון.
נקודת החולשה העיקרית בתאור השתלשלות זו מתמקדת בנספח ט'.
הנתבעת, מתבססת על מסמך זה בכדי לטעון כדלקמן:

א. מי שהזמין את עבודת תכנון הבניין השלישי זו חברת מרכז הרטוב 2001 בע"מ ו/או עופר, ולא הנתבעת. הראייה - נספח ט' על תוכנו.

ב. חיזוק לכך מוצאת הנתבעת גם בעובדה שמלכתחילה, ובכתב התביעה המקורי, תבע התובע את חברת מרכז הרטוב 2001 בע"מ ולא את הנתבעת. היינו - גם הוא הבין לכאורה מלכתחילה כי היא זו שהזמינה את העבודה ולא הנתבעת.

33. גירסתו של התובע לעניין נספח ט' הוזכרה לעיל, ובתצהירו אף הרחיב בנדון כדלקמן:

א. מלכתחילה אכן הגיש את התביעה נגד מרכז הרטוב 2001 בע"מ, כיוון שסבר שחברה זו ממשיכה במקום הנתבעת, את פרוייקט הבנייה הנדון ומשלימה את בניית ארבעת הבניינים. אולם, מכתב הגנתה של נתבעת זו, כפי שהוגש לביהמ"ש, למד כי טעה, וכי הנתבעת היא זו שממשיכה בפרוייקט הנדון (ס' 37 לת/1).

ב. טעותו זו גם נובעת לנוכח דברים שאמר באוזניו מישל, בפגישה שהתקיימה ביניהם ביום 21.6.05, בו כינה את עופר בכינויי גנאי, תוך שהוא אומר לו שהוא יוצא מהעסק וכי הפרוייקט עובר לבעלותו של עופר (סעיף 36 לת/1).

ג. כאמור, מכתב ההגנה שהוגש לכתב התביעה המקורי נוכח לדעת שלכאורה הוטעה ע"י מישל, ולכן לטעמו ולמעשה, הנתבעת היא שהזמינה את עבודות תכנון הבניין השלישי.

ד. זאת ועוד, מעיון בחוזה שנחתם בתאריך 21.1.05 בין כונס הנכסים לבין הנתבעת ובנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (נספח כ"ב לת/1), עולה כי הנתבעת, חייבת להישאר בשליטתם המלאה של עופר ומישל עד למילוי כל התחייבויותיהם עפ"י החוזה שטרם הסתיימו (סעיף 19(א) להסכם).
מכאן עולה לכאורה כי הנתבעת לא היתה יכולה להעביר את התחייבויותיה לסיום הפרוייקט לחברה אחרת, למשל מרכז הרטוב 2001 בע"מ, והיא היא זו שלכאורה הזמינה את תכנון בניין 3 מהתובע, למרות נספח ט'.
כל טענה אחרת מצד מישל מהווה הטעייה (סעיפים 42-43 לת/1).

34. התובע גם נחקר בנדון חקירה נגדית וציין כדלקמן:

א. לנוכח נספח ח' (שהוזכר וצוטט לעיל) שנשלח אליו, הוא לא היה צריך את נספח ט'. לכן הוא גם לא הבין כשנשלח לו פעם נוספת מכתב דוגמת נספח ט'. על כן, לאחר קבלתו של נספח זה, הוא התקשר לעופר על מנת לשאול מדוע המכתב חתום ע"י חברת הרטוב. עופר השיב לו, שהוא התכוון לאשר את השכר הקודם כמו בבניין 2, ואילו לגבי חותמת חברת "מרכז הרטוב 2001 בע"מ" הוא השיב לו שזו טעות ולא להתייחס לכך (עמ' 9 לפרו' ש' 24-31).
ב. יצויין כי לכאורה עדותו הנ"ל של התובע לא עולה בקנה אחד עם מה שנרשם בסעיף 11(א) לכתב התביעה המתוקן. בסעיף זה נרשם כי מנהל הנתבעת, עופר, שלח לו את נספח ט' כביכול בשם חברת מרכז הרטוב 2001 בע"מ, תוך שהוא מודיע לו כי הוא מנהלה, והיא זו שרכשה את זכויות הבניה של הבניין השלישי והרביעי.
התובע נשאל על סתירה זו והשיב שלדעתו אין שוני בין דבריו בחקירתו הנגדית לבין הרשום בסעיף 11(א) לכתב התביעה (עמ' 11 לפרו' ש' 16-23).
בהמשך חקירתו הנגדית הסתייג התובע ממה שכתוב בסעיף 11(א) לכתב התביעה המתוקן, וציין כי "עופר שבת לא אמר לי שהוא מנהלה של הרטוב. גם במסמך שקיבלתי מרשם החברות לא מופיע שעופר שבת הוא מנהלה של הרטוב" (עמ' 11 לפרו' ש' 25-27).
התובע גם ציין, בניגוד לרשום בסעיף 11(א) לכתב התביעה המתוקן, כי עופר לא אמר לו שהוא רכש את השטח (עמ' 11 לפרו' ש' 28).
לשאלה מדוע בכל אופן הגיש את התביעה המקורית מלכתחילה נגד החברה האחרת, השיב כי עשה כן לאחר שמישל אמר לו שהוא יוצא מהתמונה, ובכל מקרה הוא לא ייחס לזה חשיבות (עמ' 12 לפרו' ש' 3-8).

35. כאמור, אלמלא אותו מסמך ט' הייתי יכול לקבוע כבר כעת, לנוכח נספח ח' וחתימת עופר על תוכניות בניין 3 בשם הנתבעת בצירוף חותמת הנתבעת, כי הנתבעת הזמינה את תכנון בניין 3. להזכיר - כפי שציינו לעיל, שוכנעתי כי די בחתימת אחד משני המנהלים, עופר או מישל, בצירוף חותמת החברה, בכדי לחייב את הנתבעת.

36. השאלה הנשאלת היא - האם נספח ט' צריך לסתור את המסקנה דלעיל שבסעיף 35?
לטעמי, התשובה שלילית וטעמיי כדלקמן:

א. האמנתי לתובע כי הוטעה לחשוב ע"י מישל שבעל הדין הנכון שלו היא חברת מרכז הרטוב 2001 בע"מ. לכן תבע מלכתחילה, מבכתב התביעה המקורי, חברה זאת. להזכיר, את כתב התביעה המקורי הגיש התובע בעצמו מבלי שהיה מיוצג ע"י עו"ד. בכל מקרה בהמשך ההליך בחר לתקן את כתב תביעתו ולתבוע את הנתבעת הנכונה לטעמו, היא היא הנתבעת דנן.

ב. חיזוק למסקנת הטעיית התובע בנדון ע"י מישל קיבלתי משני נתונים כדלקמן:

1. התובע שלח לנתבעת מכתב דרישה לתשלום שכר טרחתו בגין תכנון הבניין השלישי (נספח י"ז לת/1) כבר ביום 31.5.05, כשמישל היה מכותב בהעתק, אולם מישל לא טרח להשיב בכתב למכתב זה.
בחקירתו הנגדית מישל נשאל האם ראה מכתב זה קודם הגשת התובענה הנדונה, והשיב בשלילה (עמ' 24 לפרו' ש' 9-10).
אציין שלא שוכנעתי מתשובתו זו של מישל, שכן חזקה על התובע כי ידאג להגעת מכתב זה למישל על מנת לזרז את תשלום שכר טרחתו בגין בניין 3, במיוחד כשנפגש עם מישל, לאחר שליחתו, בתאריך 21.6.05. בכלל - כל הדו-שיח של מישל עם התובע, כגירסתו של מישל בחקירתו הנגדית, בתקופת הזמנת תכנון הבניין השלישי ודרישת שכר הטרחה של התובע, נעשה בעל-פה. מישל לא טרח להוציא לתובע ולו אף מכתב אחד בנושא הנדון, לרבות אודות יחסיו העכורים עם עופר או הזהרת התובע מפני מעשיו הנלוזים לכאורה של עופר (ראה חקירתו הנגדית עמ' 23 לפרו' ש' 3-16).
אמנם מישל טוען כי יש בידיו מכתב אזהרה אחד שהוא שלח (וגם לא ברור למי), אולם ציין כי הוא "יחפש אותו" (עמ' 23 לפרו' ש' 10-13). התנהגותו זו של מישל תמוהה בעיניי, במיוחד כשמנסה להציג לצורכי תובענה זו את עופר כגנב רמאי ושקרן, אולם לא טורח להזהיר מפניו או להתריע בכתב אודות מעשיו הנלוזים בפני
מי מבעלי המקצוע שעובדים עם הנתבעת, ואף לא הוציא מכתב אחד בנדון לכונס הנכסים, למעט שיחות בע"פ כגירסתו (ראה עמ' 23 לפרו' ש' 14-15).
יותר מזה, מישל אף לא טרח להזהיר או להתריע את הכונס בעל-פה אודות התנהגותו הנלוזה לכאורה של עופר, אלא רק בתחילת שנת 2006 (עדותו של הכונס עמ' 31 לפרו' ש' 27-38).
קשה לתת אמון במנהל חברה שמתנהג כאמור בצורה כה תמוהה וכה חסרת אחריות לכאורה, כלפי ספקים של הנתבעת ו/או בעלי חוב אחרים שלה, והתובע בכללם.
2. מישל גם הציג מצג על-פיו לא ידע מלכתחילה על הזמנת תכנון בניין 3 מהתובע כפי שנעשה לכאורה ע"י עופר, אלא רק בשלב מאוחר יותר, וגם אז לא נתן הסכמתו להזמנה זו (ראה עדותו עמ' 22 לפרו' ש' 24-27).
לשון אחרת - לא הסכים להזמין תוכנית הבניין השלישי מהתובע, לא מלכתחילה ואף לא בדיעבד.
דא עקא, שכונס הנכסים, עו"ד ברינט, העיד מפורשות כי טרם שחתם על תוכניות הבניין השלישי, כפי שנמסרו במשרדו ע"י התובע, שוחח עם מישל בנדון בכדי לשאול אותו מדוע הם הולכים לבנות עכשיו את הבניינים השלישי והרביעי בצורה קצת שונה משני הבניינים הראשונים, ומישל ככל הנראה נתן לו תשובה שהוא אינו זוכר אותה כעת (עדותו עמ' 30 לפרו' ש' 27-30; עמ' 31 לפרו' ש' 6-7).
הוסיף וציין הכונס, כי אלמלא הנתבעת היתה חתומה על התוכניות (ולהזכיר, עופר חתם על התוכנית בשם הנתבעת בצירוף חותמת הנתבעת), הוא לא היה חותם על התוכניות (עמ' 31 לפרו' ש' 1-4).
מעדותו זו של הכונס עו"ד ברינט, שמהימנה בעיניי, עולים הנתונים הבאים:
הוא יידע מראש את מישל על כי מונחות בפני
ו תוכניות לבניין השלישי חתומות ע"י הנתבעת באמצעות עופר.
לנוכח חתימת הנתבעת ואישור הבנק, גם הוא חתם.
התוכנית של הבניין השלישי, נספח י"ג לת/1, נחתמה ע"י הנתבעת בתאריך 16.2.05, וע"י הכונס ביום 21.4.05 (ראה גם עדותו של הכונס עמ' 31 לפרו' ש' 1-3).
היינו - מישל ידע מהכונס לפחות בתאריך 21.4.05 על קיומה של תוכנית חתומה ע"י הנתבעת לבניין השלישי, אך מישל לא עשה כל פעולה של ממש למנוע את חתימת הכונס על תוכנית זו.
ויודגש, הכונס העיד כי את כל קשרי העבודה בנושא הפרוייקט ריכז מול מישל בלבד, וכי עם עופר לא היו לו קשרי עבודה בפרוייקט זה (עמ' 31 לפרו' ש' 22-23).
משכך, ההנחה הסבירה היא, כי לו למישל היתה הסתייגות מתוכניות הבניין השלישי ו/או השגות בדבר הזמנת הנתבעת תוכניות אלה, היה מעלה זאת באותה שיחה עם הכונס שנעשתה טרם חתימת הכונס על התוכניות.
אמנם הכונס העיד כי אינו זוכר את השיחה עם מישל, אבל ההנחה הסבירה היא כי אם מישל באותה שיחה, היה משיג או מסתייג מהזמנת התוכניות ע"י הנתבעת, היה הכונס זוכר שיחה זאת, ולא רק זאת אלא - לא היה מוסיף את חתימתו על התוכניות עד לליבון ובירור יסודי של טענות מישל בנדון, שהיה בעל דברו העיקרי והבלעדי, בכל הקשור לפרוייקט זה מטעם הנתבעת.
משחתם הכונס על התוכניות, ניתן להניח כהנחה סבירה נוספת שמישל לא העלה כל הסתייגויות או השגות בנדון, גם לא אודות חתימתה של הנתבעת (באמצעות עופר) על התוכניות.
משכך, גם ניתן לומר במידה ראויה של סבירות, שמישל הסכים, ולו אף בדיעבד, להזמנת התוכניות האמורות, חתימת הנתבעת עליהן והגשתן לכונס לצורך חתימה.
על כן, כל פעולותיו לאחר מכן ביחסיו עם התובע והתחמקותו מהזמנת התוכניות וממילא מהתשלום בגין הזמנתם, מהווים הטעיית התובע, והתנהגות שלא בתום לב ודרך מקובלת ביחסיו עימו.

ג. גם מבחינת העיתוי החוזי הגיע המועד לתכנון הבניין השלישי.
בנדון נפנה לסעיף 14(ג) להסכם שנחתם בין הנתבעת, הבנק והכונס (נספח כ"ב) הקובע כי הבנייה של הבניין השלישי תהיה לאחר שמולאו ארבעה תנאים כדלקמן במצטבר:

1. נבנו בשלמותם שלדי שני הבניינים על שני המגרשים הראשונים.

2. נמכרו לפחות 90% מהיחידות שתיבננה בבניין שייבנה על המגרש הראשון.
3. נמכרו לפחות 60 היחידות שתיבננה בבניין שייבנה על המגרש השני.

4. נמכרו לפחות 5 יח"ד בבניין שייבנה על המגרש השלישי, טרם נתפסה החזקה בו.

הכונס, בחקירתו הנגדית, ציין כי שלושת הסעיפים הקטנים הראשונים בסעיף זה התקיימו, וכי על מנת שיתקיים הסעיף הקטן הרביעי, יש צורך באופן עקרוני להכין תוכניות לבניין השלישי, בכפוף לאישור הבנק (עדותו עמ' 29 לפרו' שורות 28-31).
כאמור, ועפ"י עדותו של הכונס, אישור הבנק לחתימה על התוכניות ניתן, ואף הוגש וסומן ת/2 (עמ' 30 לפרו' ש' 4-5; ש' 14-15).
מכאן כי גם מבחינת העיתוי, הזמנת תוכניות הבניין השלישי, כפי שנעשה ע"י עופר בשם הנתבעת, עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם האמור, עליו חתומה הנתבעת. מכאן חיזוק לטענה כי היא זו שהזמינה תוכניות אלה.

ד. יודגש כי עפ"י סעיף 19(א) להסכם הנ"ל, בעלי השליטה בנתבעת, שלמעשה הם עופר ומישל, התחייבו כי הנתבעת תישאר בשליטתם המלאה עד למילוי כל ההתחייבויות של הנתבעת עפ"י ההסכם.
משכך, לכאורה, כל הזמנה של הבניין השלישי, יכול ותעשה אך ורק ע"י הנתבעת ולא ע"י כל חברה אחרת, למשל מרכז הרטוב 2001 בע"מ.
מכאן חיזוק נוסף לגירסת התובע, כי מי שהזמינה את תוכניות הבניין השלישי, קרי - בעלת הדין הנכון לתשלום שכר טרחתו בגין התכנון של הבניין השלישי, היא הנתבעת ולא חברת מרכז הרטוב 2001 בע"מ. בנדון ראוי להזכיר את עדותו של הכונס, כי לא ידוע לו על כל העברת זכויות מצד הנתבעת לגורם שלישי כלשהו (עמ' 31 לפרו' ש' 18), וגם מישל ציין בעדותו כי לא ידוע לו על מאן דהוא שרכש את מניותיו של עופר בנתבעת (עמ' 18 לפרו' שורות 12-13).
גם נציג בנק דיסקונט למשכנתאות שהעיד בפני
, מר יורם ברקמן, ציין שלא ידוע לו על כי עופר או מישל יצאו מהפרוייקט, וכי עד למועד עזיבתו את הבנק כ- 5 חודשים טרם מתן עדותו, שניתנה ביום 16.11.06, ידע ששניהם קשורים לנתבעת (עמ' 14 לפרו' ש' 20-23).

ה. למישל גם יש אינטרס מדוע לא לשלם את הזמנת תכנון הבניין השלישי.
מישל העיד במפורש כי ברצונו למכור את המגרש עליו אמור להיבנות בניין 3 ולא לבנות את הבניין בעצמו. לכן, הוא גם הציע לעזור לתובע בכך שהקונה שיקנה את המגרש ישא בשכר טרחתו, וזה יהיה תנאי להסכם המכירה שבין הנתבעת לקונה הפוטנציאלי (ראה עדותו של מישל עמ' 25 לפרו' ש' 28-31; עמ' 26 לפרו' ש' 1-4). אינטרס זה של מישל, כמו גם קשיים כלכליים אליהם נקלעה הנתבעת כמפורט גם בתצהירו של הנתבע (סעיפים 40-41 לת/1) גרמה לי לבחון עדותו בזהירות ובקפדנות, שלא לימדה על מהימנות יתרה.

ו. מעבר לכל הנ"ל גם אציין כי כל טענותיו של מישל בדבר קרע ביחסיו עם עופר ומעשיו הנלוזים, באופן שמעשיו אינם מחייבים את הנתבעת, לא הוכחו לי במסמכים של ממש, אלא רק בטענות בעלמא.
חולשה נוספת זו בגירסתו, המתלווה לאמור לעיל, גורעת גריעה נוספת ממהימנות גירסתו בפני
בכל הקשור לאי ידיעתו מלכתחילה ו/או אי הסכמתו בדיעבד להזמנת הנתבעת את תוכנית הבניין השלישי מהתובע.

37. משכך, ולנוכח כל הנ"ל, ניתן לסכם ולומר כדלקמן:

א. הנתבעת היא זו שהזמינה את הזמנת תוכניות הבניין השלישי מהתובע.

ב. משכך, היא זו שצריכה לשאת בשכר טרחתו של התובע בנדון, בשיעור המוסכם ביניהם.

הוכחת סכום התביעה ע"י התובע.

38. כאמור לעיל, הצהיר התובע בתצהירו, ועדותו זו לא נסתרה, כי הכין את התוכניות בצורה מושלמת לשם הגשתן לועדת בניין ערים עיריית חדרה ולצורך קבלת היתר בניה.

משכך, זכאי התובע לשכר טרחתו בגין אותו שלב בתכנון, בשיעור של שליש מהשכר הכולל, כפי שפירט במכתב דרישתו לתשלום שכר טרחה נספח י"ז לת/1, המסתכם בשיעור של 9,067 דולר בצירוף מע"מ.

39. התובע לא נחקר בחקירתו הנגדית כל שאלה אודות השכר הנתבע, ומכאן כי תביעתו בנדון לא נסתרה.
מישל גם לא התייחס בתצהיר עדותו הראשי כלל ועיקר לשכר הטרחה הנתבע.

40. מעבר לנ"ל גם יצויין כי בסיס דרישת שכר הטרחה של התובע עומד על 800 דולר ליח"ד, העולה בקנה אחד עם נספחים ז' ו- ט' לת/1, וכי שלבי תשלום שכר הטרחה גם עולים בקנה אחד עם הרשום בנספח ט' (תוך הנחה שאני מייחס נספח זה לנתבעת באמצעות עופר שבת, בהתעלמות משמה של מרכז הרטוב 2001 בע"מ, לאור האמור לעיל).

41. מכאן כי התובע הוכיח את זכאותו לתשלום שכר טרחה, בגין תכנון הבניין השלישי, מהנתבעת, בשיעור של 9,067 דולר, בצירוף מע"מ בשיעורו היום (15.5%), ובסה"כ סך של 10,472 דולר.

42. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 29.6.05, וביום זה השער היציג של הדולר עמד על שיעור של 4.57.
מכאן כי שיעור שכר הטרחה לו זכאי התובע מהנתבעת בערכים שקליים נכון ליום הגשת התביעה, הינו סך של 47,857 ₪ (הנמוך במעט מסכום התביעה כמפורט בסעיף 1 לעיל).

סוף דבר.

43. אני מקבל את התביעה, ומחייב הנתבעת לשלם לתובע סך של 47,857 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום הגשת התביעה בתאריך 29.6.05 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
44. הנתבעת גם תישא בהוצאות המשפט של התובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הוצאתן ועד ליום התשלום המלא בפועל, ובתוספת שכר טרחת עו"ד של התובע בשיעור של 10,000 ₪ ומע"מ כדין.

45. המזכירות תשלח עותק פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה לפי כתובת משרדיהם.

ניתן היום י"ב באייר, תשס"ז (30 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.
חננאל שרעבי
, שופט
ה. זיוית

??

??

??

??

1
בתי המשפט
בית משפט השלום חדרה
א 002609/05
בפני
:
כב' השופט חננאל שרעבי

תאריך:
30/04/2007









א בית משפט שלום 2609/05 טסלר חיים נ' ע.מ. עמית ייזום ובניה בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/04/2007)