פסקי דין על פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה | פסקי דין על ג'רבי יגאל | פסקי דין על ג'רבי מבורך | פסקי דין על ג'רבי חיים |

40306/03 פ     30/04/2007




פ 40306/03 פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' ג'רבי יגאל, ג'רבי מבורך, ג'רבי חיים




1
בתי המשפט

פ 040306/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
30/04/2007
תאריך:
כב' השופט ג'ורג' קרא
בפני
:

פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה

בעניין:
המאשימה
יוני תדמור
ועו"ד גב' כהנא
ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . ג'רבי יגאל

2 . ג'רבי מבורך

3 . ג'רבי חיים
הנאשמים
טומי נדשי

ע"י ב"כ עו"ד


גזר - דין

בתאריך 16.4.07 הורשעו הנאשמים על פי הודיתם ובמסגרת הסדר טיעון בינם לבין המאשימה בביצוע העבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן בשנית.

ואלו הן העבירות שבהן הורשע הנאשם 1:
א. שש עבירות של שימוש במרמה עורמה ותחבולה לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א - 1961. (להלן: "פקודת מס הכנסה").
ב. אי הוצאת חשבוניות מס למרות החובה להוציאן. עבירות לפי סעיף 117 (א) (13) לחוק מס ערך מוסף יחד עם סעיף 45 ו- 46 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975. (להלן: "חוק מס ערך מוסף").
ג. חמש עבירות של שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק או להשתמט ממס - לפי סעיף 117(ב) (8) לחוק מס ערך מוסף.
ד. חמש עבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות או רשומות שהיה עליו לנהל לפי סעיף 117 (א) (7) לחוק מס ערך מוסף יחד עם סעיף 66 לחוק מס ערך מוסף.

נסיבות ביצוע העבירות
את העבירות שלעיל עבר הנאשם 1 בין התקופה שבין שנת 1997 עד לחודש אפריל 2002 (להלן: "התקופה") כאשר במהלך תקופה זו היו לנאשם 1 שני מקורות הכנסה: האחד עמלה מניכוי שיקים והשני ריבית ממתן הלוואות.
סך כל הכספים שהתקבלו על ידי הנאשם 1 משני מקורות ההכנסה הנ"ל במהלך התקופה הנ"ל עמד על סך של 92,480,113 ₪ אותם הפקיד הנאשם 1 בחשבון בנק מספר 11657/99 בל"ל סניף גבעת אולגה הרשום על שם אחיו - חיים ג'רבי (להלן: "החשבון").
נאשם 1 לא הודיע לפקיד השומה על עיסוקיו הנ"ל וכמתבקש מכך לא הגיש דוחות לפקיד השומה. כמו כן לא דיווח נאשם 1 למס ערך מוסף על עיסוקיו, נמנע מניהול פנקסי חשבונות ורשומות על הכנסותיו מעמלה בגין עיסוקיו הנ"ל.
הכנסותיו של הנאשם 1 הסתכמו בסך של 2.5% מסך הכל התקבולים שהתקבלו על ידו.
הנאשם 1 העלים מפקיד השומה הכנסה בסך כולל של 2,108,000 ₪.
נאשם 1 לא הוציא חשבוניות מס ולא שילם בתקופה הנ"ל את המס ערך מוסף הנובע מעמלות שגבה בסך כולל של 400,283 ₪.
פעילותו האמורה של הנאשם 1 נתגלתה לרשויות המס עם התפוצצות "פרשיית הבנק למסחר". כאשר במהלך החקירה המשטרתית נתגלה כי מספר שיקים של הבנק למסחר עברו "דרך" חשבון הבנק שלו באמצעות אחיו נאשם 2 שחלקו יפורט להלן.

העבירות בהן הורשע נאשם 2
נאשם 2 הורשע בעבירות הבאות כדלקמן:
א. חמש עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות. לפי סעיף 418 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"). יחד עם סעיף 29 (ב) לחוק הנ"ל.
ב. חמש עבירות של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 יחד עם סעיף 29(ב) לחוק.
ג. חמש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 29(ב) לחוק.
ד. הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון התשס"ה - 2000. (להלן:"חוק איסור הלבנת הון").
ה. פעולה ברכוש אסור - עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

נסיבות ביצוע העבירות
בין השנים 2001 - 2002 נהג עופר מקסימוב (להלן:"עופר") להמר בבתי קזינו שונים בארץ ובחו"ל. לצורך מימון ההימורים קיבל עופר אשראי מאנשים שונים ביניהם בנימין רביזדה, אהרון אוהב ציון ואילן אבוזמיל. נאשם 2 ערב לאשראי שניתן לעופר על ידי רביזדה ואחרים. בנוסף הלווה הנאשם 2 כספים לעופר בסכום בלתי ידוע.
סך כל הכספים שלהם ערב ו/ואו הלווה נאשם 2 לעופר עמד על סך של 18,200,000 ₪.
לצורך החזרת חובו של עופר לנאשם 2 ולאחרים גנב עופר יחד עם אחותו אתי אלון (להלן: "אתי") ואביו אביגדור מקסימוב כספים מהבנק למסחר.
הגניבה התבצעה על ידי אתי באמצעות משיכת שיקים בנקאיים שהופקו לבקשתה של אתי כאשר שמות המוטבים היו לקוחות הבנק או שמות פיקטיביים שאתי סיפקה.
השיקים הועברו על ידי אתי באמצעות עופר, אביה ואחרים בין נושיו השונים של עופר ביניהם נאשם 2.
נאשם 2 קיבל במועדים שונים בהתאם לתיאום עם עופר תשעה שיקים בנקאיים של הבנק למסחר מתוך השיקים שהנפיקה אתי בסכום של 4,365,000 ₪. על מנת לגבות את השיקים זייף הנאשם 2 ביחד עם אילנית ג'רבי אשתו של נאשם 1, חמש חתימות היסב של המוטבים על גבי השיקים שקיבל לידיו כדי שניתן יהיה להפקידם בחשבון הבנק ולמשוך באמצעותם הכסף. בדרך זו התאפשרה הפקדת השיקים בחשבון ומשיכת כספים בסך כולל של 4,365,000 ₪ מהבנק למסחר.
מעשיו הנ"ל של נאשם 2 שיכללו גם ביצוע העבירות על פי חוק איסור הלבנת הון שכן השיקים הופקדו בחשבון הבנק ששימש את נאשם 1 כשאותו חשבון היה רשום באותה עת על שם אח נוסף חיים ג'רבי. כל זאת במטרה להסתיר ולהסוות את הרכוש ומקורו.
הנאשם 2 ביצע את הפעולות ברכוש האסור בידיעה כי מקורו בעבירות זיוף בנסיבות מחמירות של חתימות ההיסב על גבי השיקים הבנקאיים של הבנק למסחר שבוצעו על ידו.

הסדר הטיעון
במקור, הוגש נגד הנאשמים כתב אישום חמור בהרבה מזה שהוגש בסופו של יום במסגרת הסדר הטיעון. כתב האישום שלפני התיקון ייחס אישומים חמורים לשלושה נאשמים. נאשמים 1,2 ונאשם 3 שהינו אחיהם של הנאשמים חיים ג'רבי שמו, שעל שמו התנהל החשבון ששימש לעיסוקו של נאשם 1 ושבו הופקדו השיקים מבנק למסחר שזויפו על ידי נאשם 2.

בנוסף יוחסו באותו כתב אישום עבירות של הלבנת הון לנאשמים 1,2 ועבירות של קשירת קשר לביצוע פשע כאשר הפשע הינו גניבת כספים יחד עם אתי אלון מהבנק למסחר וכן עבירה של גניבת כספים מבנק למסחר ועבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע.

כתב האישום המתוקן בשנית שהוגש במסגרת הסדר הטיעון הינו קל בהרבה מכתב האישום שהוגש במקור נגד הנאשמים. אך חרף התיקון האמור, העבירות שנותרו בכתב האישום המתוקן שבהן הורשעו הנאשמים הן עבירות חמורות.
במסגרת הסדר הטיעון בוטלו האישומים נגד הנאשם 3 חיים ג'רבי בדרך של ביטול לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי כשלכך הוסיפה המאשימה את הצהרתה כי האישומים שבוטלו נגד נאשם זה לא יוגשו מחדש לפי סעיף 94 (ג) לחסד"פ. כן בוטלו האישומים הראשון והשני נגד נאשם 1 שעניינם עבירות של קשירת קשר לפשע, גניבה, קבלת נכסים שהוצגו בפשע ואיסור הלבנת הון. כאשר האישום שנותר נגד נאשם 1 עניינו עבירות המס שבהם הודה כמפורט בפתיח לגזר הדין כאן.
נגד נאשם 2 נמחקו עבירות של קשירת הקשר לביצוע פשע, גניבה וקבלת נכסים שהושגו בפשע, ככל שאלה התייחסו לפרשית הגניבה בבנק למסחר. כן נמחקו עבירות המס שיוחסו לנאשם 2.

הסרת מחדלים - נאשם 1
הסדר הטיעון שהתייחס לעונש שביקשו הצדדים כי יוטל על הנאשמים הושג לאחר שהנאשם 1 הגיע עם רשויות המס להסדר בדבר הסרת המחדלים הנובעים מאישומי המס המיוחסים לו.
במסגרת הסרת המחדלים התחייב הנאשם 1 לשלם סך של 2,450,000 ₪ מס (מס הכנסה ומס ערך מוסף) כאשר "המס הנובע מהסדרים אלה ישולם מתוך הכספים התפוסים בחשבון 11657/99 בבנק לאומי סניף גבעת אולגה (להלן:"חשבון הבנק") באישור בית משפט עובר להצגת הסדר הטיעון".

עונשים מוצעים / מוסכמים
נאשם 1
1. עונש מאסר בפועל לפי שיקול דעתו של בית משפט כאשר הנאשם יעתור לעונש מאסר של 6 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות. המאשימה תעתור להטלת עונש מאסר בפועל שאינו עולה על 12 חודשים.
2. מאסר על תנאי לפי שיקול דעתו של בית המשפט.
3. קנס בסך של 500,000 ₪ ומאסר תמורתו לפי שיקול דעת בית המשפט.
הקנס ישולם בהעברה ישירה לקופת בית המשפט מתוך הכספים התפוסים בחשבון מס' 11657/99 בבנק לאומי סניף גבעת אולגה.

נאשם 2
4. הצדדים יעתרו במשותף לעונש מאסר בפועל של 18 חודשים כאשר 9 חודשים מתוכם ירוצו בחופף לעונש המאסר אשר יוטל על נאשם 2 בתיק פשע חמור (תל-אביב) 1159/05 בפני
הרכב כב' השופט טל.
5. מאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט.
6. קנס בסך של 100,000 ₪ ומאסר תמורתו לפי שיקול דעת בית המשפט. הקנס ישולם בהעברה ישירה לקופת בית המשפט מתוך הכספים התפוסים בחשבון מס' 11657/99 בבנק לאומי סניף גבעת אולגה.
7. חילוט של 400,000 ₪ מתוך הכספים התפוסים בחשבון מס' 11657/99 בבנק לאומי סניף גבעת אולגה ואשר יועברו לקרן החילוט.

טיעוני הצדדים
כעולה מתוך פרטי ההסדר שהוצגו לעיל, מדובר בהסדר מוסכם למעט פרט אחד, המתייחס לעונש המאסר שיוטל על נאשם 1, כאשר המאשימה סבורה, כי הרף העליון שבהסדר המוצע על ידה, קרי: 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל הינו העונש ההולם. מאידך מבקש ב"כ נאשם 1 כי יוטלו על נאשם 1, 6 חודשים מאסר בלבד, כך שניתן יהיה להמירם בעבודות שירות.
באשר לשאר פרטי ההסדר, בקשתם המשותפת של באי כח הצדדים כי אלו יאומצו על ידי בית המשפט מכח הלכת בית המשפט העליון ב-ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פד"י נז(1) 577 -(להלן - ע"פ פלוני), ובהתחשב בסבירות מכלול הענישה שהוצג בעניינם של שני הנאשמים.
להלן אמנה את טעמי ונימוקי עמדתו של כל אחד מן הצדדים ככל שאלו מתייחסים לעונש המאסר שיש להטיל על נאשם 1. הנקודה היחידה כאמור שנותרה במחלוקת בין הצדדים ולא היתה מוסכמת בהצעה העונשית שגובשה בהסדר הטיעון.

טיעוני המאשימה
כאמור המאשימה סבורה כי יש להטיל על נאשם 1 עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 12 חודשים ואלו טעמיה:

א(1). פעילותו העסקית של נאשם 1 היתה גדולת היקף משניהל הלכה למעשה "בנק פרטי".
א(2). הנאשם עשה הכל על מנת להעלים ו/או להסתיר פעילות זו כשהשתמש לצורך כך בחשבונו של אחיו נאשם 3 שם ניהל את פעילותו העסקית תוך הימנעות מדיווח לרשויות המס - מס הכנסה ומע"מ.
ב(1). מדובר בעבירות מס חמורות. עבירות רבות שהתבצעו לאורך תקופה ארוכה - 6 שנים.
ב(2). היקף הפעילות, ריבוי העבירות ומשך הזמן שבו בוצעו העבירות מלמד על כך כי מדובר במי שביצען באופן שיטתי ולא במי שנכשל בכך באופן חד פעמי ונקודתי, כאשר עובדת הסתרת הפעילות והעדר הדיווח עליה מחזקים מסקנה זו.
ג(1). מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מס מחייבת הטלתם של עונשי מאסר לריצוי בפועל על עברייני מס כאשר מפני שיקול האינטרס הציבורי שבהרתעת העבריין וזה שבפוטנציה צריכים להידחות כל יתר שיקולי הענישה לרבות כל שיקול אישי שעניינו נסיבותיו האישיות של העבריין.
ג(2). כמתחייב ממדיניות הענישה המחמירה שהותוותה לאורך שנים בפסיקת בתי המשפט בעבירות מס, נמנעו בתי המשפט לערכאותיהם השונות מלגזור עונשי מאסר בעבודות שירות שכן מטרת הטלתו של מאסר מאחורי סורג ובריח נועדה להשיג אפקט הרתעתי הן לעבריין הספיציפי והן לציבור העבריינים שבפוטנציה שעברו או מבקשים לעבור עבירות מס.
ד. עבר נקי אינו יכול לשמש נימוק להימנעות מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל. משבדרך כלל עברייני המס הינם אנשים נעדרי עבר פלילי, מקל וחומר בעניינו של נאשם 1 שלו הרשעות קודמות אף אם בין עבירותיו הקודמות אין כל עבירות מס.
ה. נסיבות אישיות ובעיות רפואיות כפי שנפרשו על ידי ב"כ הנאשם הן במהלך המו"מ להסדר הטיעון והן במהלך הטיעון לעונש אין בהם כדי להצדיק סטיה מההלכה המחייבת הטלתו של עונש לריצוי בפועל באופן ממשי ולא כזה שירוצה בעבודות שירות.
ו. הסרת המחדלים היוו שיקול נכבד בפני
המאשימה להגיע להסדר הטיעון שהוצג כאשר ההסדר שיקלל הלכה למעשה גם נסיבה זו שנלקחה בחשבון בהצעה העונשית שהוצגה, שבלעדיה ספק אם ניתן היה להגיע להסדר ומן הסתם עמדתה של המאשימה בעניין העונש שיש להטילו היתה נוקשה וחמורה בהרבה מזו שהוצגה בהסדר.
מכל מקום הסרת המחדלים אף ששירתה אינטרס חשוב של המדינה, החזרת הנגזל מן הקופה הציבורית על ידי גבית מס ממי שחייב בו, שירתה גם את האינטרס של הנאשמים שאלמלא הוסרו המחדלים ושולמו הכספים המגיעים לרשויות המס ספק אם ניתן היה להגיע להסדר. זאת ועוד. יש לזכור כי הסרת המחדלים הינם בבחינת תשלום חובו של הנאשם במישור האזרחי ואין לראות בכך נסיבה לקולא כזו שתצדיק הימנעות מהטלת עונש מאסר בפועל.
ז. גם הטלתם של הקנסות הגבוהים בנסיבותיו של הענין כמוסכם בין הצדדים אין בה כדי לאיין את הצורך בהטלתו של עונש מאסר ריצוי בפועל שכן הטלתם של קנסות כספיים גבוהים כשמדובר בעבירות כלכליות שמטרתם העשרת כיסו של העבריין, נועדה להפוך את ביצוע עבירות המס לבלתי כדאיות. והקנס נועד אך לשרת מטרה זו ואין הוא יכול לבוא במקום הטלתו של עונש מאסר לריצוי בפועל שהינו הכלי המרתיע ביותר במיוחד בעבירות מס.
ח. לתמיכה בעמדה העונשית הנ"ל הפנה ב"כ המאשימה לשורת פסיקות שיצאו מלפני בתי המשפט בערכאותיהם השונות כדלקמן:
ע"פ 522/82, עאזם נ' מדינת ישראל פד"י לו' 4 411, 415, 416.
ע"פ 1156/91, מדינת ישראל נ' פאדל אדין תקדין עליון 91 (2) 2464 (2).
רע"פ ,997/94 סעדון נ' מדינת ישראל תקדין עליון 94 (1) 468.
ע"פ 624/80, וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל פד"י לה 3 211.
רע"פ 3137/07, חג'ג' נ' מדינת ישראל תקדין עליון 2004 (2) 617.
רע"פ 9788/03, דוד גולן נ' מדינת ישראל פד"י נח 3 245.
ע"פ 2407/05 , רונן מן נ' מדינת ישראל תקדין עליון 2005(3) 245.
ע"פ 71452/99 (ת"א) תשובה ברוך נ' מדינת ישראל

רע"פ 5060/04 דוד הגואל נ' מדינת ישראל תקדין עליון 2005 (1) 2619.

כן הפנה לגזרי הדין שניתנו בענינים הקשורים בפרשית הבנק למסחר שכתב האישום כאן משמש אף הוא כאחד מספחיה: ת"פ 40193/02 מדינת ישראל נ' אילן אבוזמיל; ת"פ 40098/03 (ת"א) מדינת ישראל נ' מאיר חסון; ת"פ 11307/03 מדינת ישראל נ' עמירם נסיריאצ'י; ת"פ 40372/02 מדינת ישראל נ' יניב כהן, ועוד.

טיעוני ב"כ הנאשמים
נגד טיעוניו ונימוקיו של ב"כ המאשימה העלה ב"כ הנאשמים שורת נימוקים שלטעמו יש בהם חרף נוקשות ההלכה, לפיה דינם של עברייני מס למאסר בפועל של ממש, כדי להצדיק בנסיבותיו של המקרה ונסיבותיו של הנאשם 1, סטיה ממדיניות הענישה הנוקשה עד כדי הסתפקות בהטלתו של עונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים והמרת ריצויו בעבודות שירות.
ואלו הנימוקים:
א. הנאשמים סיימו את עניינם בהודיה. בהודייתם של הנאשמים יש קבלת אחריות וחרטה שתורגמה הלכה למעשה, כאשר כתנאי להגעתם להסדר הטיעון הודיתם והרשעתם כאמור, הסירו הנאשמים את כל המחדלים האזרחים שרבצו לפיתחם דבר שהיה כרוך בתשלום סך של לא פחות מ- 2,450,000 ₪ הכוללים תשלומי מס הכנסה ומע"מ.

ב. הסכמתם של הנאשמים, כאשר עניינו של האחד מושפע מעניינו של האחר וביתר שאת של נאשמים שהינם אחים, לתשלומי קנסות וחילוט כספים נוספים, כאשר נגרע מכיסם סכום נוסף של 1,000,000 ₪ שבהצטרפו לסכומי המס ששולמו במסגרת הסרת המחדלים, מגיע לסך של 3,450,000 ₪, מלמדת על כוונתם של הנאשמים ובעיקר על כוונתו של הנאשם 1 ליישר את ההדורים עם רשויות המס ובבחינת "פתיחת דף חדש" בהתנהלותו מולם מכאן ולהבא. כך שהסכמתם של הנאשמים בעיקר של נאשם 1 להפרד מסכומי כסף גדולים כפי שפורט, נעשתה בכוונה לסייע בידו לבוא לביהמ"ש ולפרוס את בקשתו מתוך תקווה כי זו תתקבל חרף מודעתו למדיניות הענישה הנוקשה ויאופשר לו ליתן את הדין על מעשיו בהימנעות מענישה מאחורי סורג ובריח.
ב"כ הנאשמים הצביע על העובדה שסכומי הכסף הנכבדים שלעיל יגרעו ישירות מחשבון הבנק 11657/99 בבנק לאומי סניף גבעת אולגה ומתוך סכום כסף של קרוב ל- 12,000,000 ₪ שנתפס/עוקל/הוקפא על ידי המדינה כך שאין כל בעיה או חשש שסכומי כסף אלה לא ישולמו.

ג. העובדה שהודיתם של הנאשמים באה במסגרת הסדר לאחר כ- 4 שנים של ניהול משפט אינה צריכה לפגוע במידת ההקלה שהודיתם זו משכללת בצידה. שכן הנאשמים הועמדו לדין בכתב אישום שבמקור בעבירות חמורות בהרבה מאלו שהורשעו בהם בסופו של יום כאשר נסיגתה של המאשימה מעמדתה שבכתב האישום שבמקור באה לאחר שזו הבינה לאור תוצאותם של הליכים אחרים מאותה פרשייה ממש, כי הרשעתם של הנאשמים באותן עבירות חמורות, אינה בטוחה, עמדה חדשה זו היא שאיפשרה בסופו של יום את הסכמתם של הנאשמים להודות בעובדותיו של כתב האישום המתוקן בשנית, שממנו כאמור נמחקו העבירות הקשורות בגניבה מהבנק למסחר.

יוער עוד כי הנאשם 1 לא הכחיש מעולם את עובדת ביצוען של עבירות המס שיוחסו לו משהודה בהן בפתח ההליך; בהמשך התברר, כי התעקשותם של הנאשמים לא להודות לכפור ולנהל משפט בענין עבירות הגניבה מבנק למסחר שיוחסו להם, היתה מוצדקת לאור התוצאה הסופית שקיבלה ביטוי בכתב האישום המתוקן בשנית, כתב אישום "רזה" בהרבה יותר שממנו נגרעו כאמור עבירות חמורות לנאשם 1, עבירות הגניבה, קשירת הקשר וקבלת הרכוש שהושג בפשע וכן עבירות הלבנת ההון; לנאשם 2 נמחקו האישומים שענינם עבירות מס, גניבה, קשירת הקשר וקבלת הרכוש שהושג בפשע; ואילו בעניינו של נאשם 3 חזרה בה המאשימה מכל האישומים נגדו.

לאור התוצאה שהתקבלה אין לומר שהנאשמים ניהלו משפט סרק והתגוננו ב"הגנת בדים" ומשכך אין לבוא אליהם בטרוניה על זכותם לנהל משפט במיוחד לאור התוצאה כפי שפורט לעיל. בהינתן הנסיבות המפורטות אין להפחית איפוא ממידת משקלה של ההודיה וההרשעה על פיה.
ד. עובדת התנהלותו של המשפט לאורך זמן הקשתה מאוד דווקא על הנאשמים במיוחד לאור העובדה שכל הכספים שנמצאו בחשבון הבנק שעמדו על סך של קרוב ל- 12,000,000 ₪ הוקפאו, דבר שגרם לנאשם 1 להפסקת עיסוקו ולנזק כלכלי גדול. עוד ציין כי לא כל הכספים שנתפסו על ידי המאשימה באותו חשבון הינם כספי עבירה או כספים שהינם ברי חילוט שכן גם לאחר קיזוז כספי המס, הקנסות והחילוט יוותרו בחשבון הנ"ל כספים שאמורים להיות מוחזרים לידי הנאשם 1 ובהסכמתה של המאשימה.

ה. הסכמתו של נאשם 2 להטלת עונש מאסר לתקופה של 18 חודשים בגין ההליכים בתיק זה, כשתשעה חודשים הינם במצטבר לעונש בתיק אחר, ת"פ 1159/05 והיתרה בחופף לו נעשתה מתוך רצונו של הנאשם 2 לסיים ההליכים בעניינו במיוחד בעניינו של אחיו הנאשם 1 ללא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ו. בעניינו של הנאשם 1 מתקיימות נסיבות אישיות ומיוחדות המצדיקות סטיה ממדיניות הענישה והסתפקות בתקופת מאסר בת 6 חודשים שתרוצה בעבודות שירות, ואלו הן הנסיבות:
ו (1). חרף גיליון הרישום הפלילי בעניינו של נאשם זה מדובר בנאשם שעברו אינו מכביד כלל וכלל. עבירתו שלפני האחרונה הינה מלפני כ- 15 שנים ועניינה עבירה של החזקת מטבע זר ללא היתר. עבירתו האחרונה בשנת 99 הינה עבירה בגין משחקים אסורים, בגינה נדון לקנס והתחייבות. בנסיבות אלו כאשר אין בעברו הרחוק של הנאשם 1 כל עבירה ממין העבירות בהן הורשע כאן, ניתן להתייחס אליו לצורך גזירת הדין כמי שהינו נעדר כל עבר פלילי.
ו (2). נאשם 1 הינו אדם נשוי, איש משפחה, לו אישה ובת יחידה כיום בת 16 שנולדה לאחר טיפולי פוריות ארוכים ומפרכים, שמאז מנסה הנאשם יחד עם רעייתו להעמיד צאצא נוסף וחרף המאמצים וההשקעה הכספית הקושי והכאב, הסתיימו נסיונות אלו בעגמת נפש מרובה וכתוצאה מכך התדרדר מצבה הנפשי של רעייתו והיא נזקקת לטיפול רפואי נפשי. (אישור רפואי הוצג).
ו (3). הנאשם 1 עצמו אינו אדם בריא. תעודה רפואית המסכמת את מחלותיו הוגשה בחתימתו של ד"ר גברילוב שמפאת צנעת הפרט, לא אפרטן. בנוסף עבר הנאשם לפני כמה שנים תאונת דרכים קשה, בעקבותיה רוסקה שוק רגל ימין ונזקק לסדרת ניתוחים להכנסת פלטינה, אשפוזים וטיפולים וכיום מתקשה בהליכה וקיים סיכון להחמרת המצב בעתיד.
ו (4). הנאשם 1 חווה התמוטטות נפשית עקב היתקלות רחוקת שנים עם החוק שאותה שרד אך בקושי ובשל ריחוק האירוע האמור, אין בידי בא כוחו להמציא מסמכים רפואיים על כך, אך הוסיף וציין כי מראות העבר שהביאו לאותה התמוטטות יביאו לקריסתו הנפשית של הנאשם ולו גם על ידי שליחתו לתקופת מאסר קצרה ביותר.
לאור מצבו הרפואי של הנאשם 1 ושל אשתו כעולה מן התיעוד הרפואי, ביקש ב"כ הנאשם כי אמנע משליחתו של הנאשם 1 לריצוי בפועל, שכן המאסר עלול לפגוע בנאשם 1 ובבני משפחתו כאשר כל תועלת לא תצמח מכך. במיוחד לאחר שהנאשם 1 הסיר את כל המחדלים, שילם וישלם כספים רבים לקופת המדינה ולקופת קרן החילוט.

לאחר תום העלאת טיעוני ההגנה ולאור הערת בית המשפט בדבר העדר פסיקה שיכולה להלום את בקשת ההגנה להימנע מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל וברשות ב"כ המאשימה, הגיש הסניגור ביום 18.4.07 רשימת השלמת טיעונים לעונש מטעם הנאשם 1 שבה חידד והדגיש את נסיבות הקולא האופפות את עניינו של הנאשם 1, לרבות הפניה לפסיקה כמפורט להלן.

ע"פ 1242/90 רחמים (רמי) דנוך נ' מדינת ישראל פד"י מח(4) 319, שם הוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, תוך הפניה לאמירתו של ביהמ"ש העליון, כי "כל שיקולי הענישה המצויים בעונש המאסר מצויים גם במקרה שעונש המאסר בא לכלל ביצוע בדרך של עבודות שירות ובראש ובראשונה שיקול ההרתעה". וכן ע"פ 409/88 וערעור שכנגד מדינת ישראל נ' יחזקאל בן ששון עמרה, פד"י מג(1) 825; ע"פ 301/82 יהודה גורן נ' מדינת ישראל, פד"י לז(1) 204; ע"פ 442/81 מכבש ירושלים נ' מדינת ישראל פד"י לו(4) 683, וכן גזר הדין שניתן בתיק פלילי (מחוזי תל-אביב) 40289/03 מדינת ישראל נ' גילקרוב, שחרף העובדה שגילקרוב הורשע בעבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון נדון לשישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.
ה ע ו נ ש
ב- רע"פ 2714/00 אלחממדה עלי נ' מדינת ישראל תקדין עליון 2000(2) 1144, כתב המשנה לנשיא (כתוארו אז) כב' השופט ש. לוין את הדברים הבאים:
"....כפי שנאמר בפסק הדין נשוא הבקשה שבפני
נקבעת מדיניות הענישה על ידי בית המשפט העליון העומד בראש הפירמידה המשפטית ולא על ידי פסיקה אינדיבידואלית בענין זה או אחר; השווה ע"פ 3511/90 וע"פ 3612/90 פד"י מו (3) תשנ"ב - תשנ"ג עמ' 781-782. שאם לא כן, היה כל בית משפט נדרש בקביעת עונשו של נאשם "ליישר קו" עם כל עונש חמור או קל יותר שנפסק בבית משפט כלשהו, אולי תוך הבאתם בחשבון של ממוצעים סטיסטיים של העונשים שהושתו על נאשם על ידי שופט בודד, בית משפט מסוים או כלל בתי המשפט, תוך השוואת נתונים אינידבידואלים בכל תיק, דבר שכלל אינו אפשרי. .."

דומני כי הדברים שצוטטו לעיל מהווים תשובה הולמת לבקשתו של ב"כ הנאשמים כי אסטה ממדיניות הענישה שהוכתבה על ידי בית המשפט העליון, ככל שהיא נוגעת לעבריינות עברייני מס. ראויים לציטוט כאן דברי בית המשפט ברע"פ 512/04 מחמד נבאהן אלעביד נ' מדינת ישראל תקדין עליון 2004 (2) 209.
"... בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות הכלכלית ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית ועברינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה, היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צרכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס, פגיעה נעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה (ע"פ 9788/03 מדינת ישראל נ' דוד גולן ואח' רע"פ 1776/94 עובדיה נ' מדינת ישראל , על"ע 3467/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א נ' עורך דין צלטנר מיכאל פד"י נו 2 895..."

כך גם הדברים בע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל פד"י נח 3 720.
"עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא יתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית...
... כאשר עסקינן בעבריני מס, עבירות כלכליות, עבירות מרמה וכדומה שבהם העבריין מקווה להפיק רווח כספי רב, חשוב להטיל בצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר..."

לאחר שבחנתי את מכלול טיעוני הצדדים וכפי שפורט לעיל, בחנתי את נסיבות הקולא שהובאו מטעם ב"כ האשמים בהתיחס לבקשתו להימנע משליחתו של הנאשם 1 למאסר בפועל, לא מצאתי כי בעניינו של נאשם 1 מתקיימות נסיבות מיוחדות, המצדיקות סטיה ממדיניות הענישה כך שעניינו של נאשם 1 יסתיים בלא ריצוי מאסר בפועל.

הנסיבות שמנה ב"כ הנאשם 1 ובמיוחד אלו המתיחסות למצבה הרפואי של אשתו, חרף קשיותן, אינן יכולות לעלות כדי נימוק מיוחד, המצדיק הימנעות מגזירת דינו של הנאשם 1 למאסר בפועל של ממש וכנאמר ב-רע"פ 439/06 יעקב פרץ נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2006(2) 3855:

..."לא פעם פסק בית משפט זה, כי בעבירות כלכליות בהן על פי רוב מדובר בהרשעתו הראשונה של האדם, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות של האדם שדינו נגזר (ראו ע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י לה(3) 211, ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)..."

ראו גם ע"פ 522/82 עזאם נ' מדינת ישראל, פד"י לב(4) 411 מפי כב' השופט לוין.

כך גם שאר נסיבות הקולא וכפי שנמנו אחת לאחת על ידי בא כוחם של הנאשמים ובמיוחד ענין הסרת המחדלים, תשלומי סכומי המס המגיעים, לרבות תשלומי קנסות והפרשי הצמדה ותשלומים כספיים נוספים כחילוט. לענין אחרון זה הריני להפנות לדברים שנאמרו ב-ע"פ 2407/05 רונן מן נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2005(3) עמ' 245:
"המייחד את המערערים שבפני
נו הוא שהם הקדימו ופרעו את חובם לשלטונות המס. עובדה זו מעבר להיותה סילוק של מחדל, גלומה בה גם חרטה, והרי מקובל עלינו מקדמא דנא, כי חרטה כמו הסרת נזקו של הקרבן, ראוי שייזקפו לקולת העונש בבוא הנאשם לתת את הדין. אולם, גם את זאת יש להדגיש: עם כל חשיבותו של פרעון החוב, בסופו של דבר אין מדובר במעשה חסד שעשה הנאשם, אלא בפרעון מה שניתן היה לגבות ממנו גם בדרכים אחרות... ועל כן אף שלהסרת המחדל במקרה זה יש לייחס משקל, אין להפריז בו עד כדי הימנעות מגזירתו של מאסר בפועל..."
לסיכום, אין בכלל נסיבות הקולא כפי שפורטו, כדי להצדיק הימנעות ממאסרו של הנאשם 1, מאסר מאחורי סורג ובריח כשלכל היותר, ניתן להתחשב בנסיבות הקולא שנמנו לעיל כנימוק להעמדתה של תקופת המאסר לריצוי בפועל על 10 חודשים במקום 12 חודשים כעתירתה של ב"כ המאשימה בהסדר.
מסר עונשי זה יהא בו כדי מילוי מצוות ההלכה וכפי שנשנתה ב-רע"פ 5060/04 דוד הגואל נ' מדינת ישראל, לפיה "גם במסגרת מדיניות החמרה כאמור, נדרש בענישה האינדיבידואלית לאזן בין שיקולי הכלל לשיקולי הפרט, ולקבוע את הענישה הראויה על יסוד נקודת איזון זו."

לאור האמור ולאור הלכת בית המשפט העליון ב-ע"פ 1958/98, פלוני נ' מדינת ישראל, ככל שהיא מתיחסת למדיניות הנוהגת לענין כיבוד הסדרי טיעון, החלטתי אפוא לכבד את הסדר הטיעון בין הצדדים.
בטרם גזירת הדין הריני מורה על העברת הסך של 2,450,000 ש"ח לרשויות המס, וזאת מתוך הכספים שבחשבון בנק מספר 11657/99, בנק לאומי, סניף גבעת אולגה, וזאת על פי סעיפים 1 ו-2 להסדר הטיעון.

נאשם 1:
1. אני דן את נאשם 1 ל-24 חודשי מאסר. מתוך תקופה זו 10 חודשים לריצוי בפועל. היתרה - 14 חודשים - תהיה על תנאי והתנאי שבמשך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לא יעבור הנאשם 1 עבירה מאלו שהורשע בהן כאן.
2. אני מחייב את הנאשם 1 בתשלום קנס ע"ס 500,000 ש"ח, או 15 חודשי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם בהעברה ישירה לגזברות בית המשפט מתוך הכספים התפוסים בחשבון מס' 1657/99, בנק לאומי, סניף גבעת אולגה.
נאשם 2:
1. אני דן את נאשם 2 ל-36 חודשי מאסר. מתוך תקופה זו 18 חודשים לריצוי בפועל; 9 חודשים מתוכם ירוצו במצטבר לעונש המאסר שנגזר לנאשם 2 ב-ת.פ.ח. (ת"א) 1159/05 ו-9 חודשים הנותרים יהיו בחופף לו.
18 חודשים על תנאי והתנאי שבמשך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לא יעבור נאשם 2 עבירה מאלו שהורשע בהן כאן.
2. אני דן את נאשם 2 לתשלום קנס ע"ס 100,000 ש"ח, או 5 חודשי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם בהעברה ישירה לגזברות בית המשפט מתוך הכספים התפוסים בחשבון מספר 11657/99 בבנק לאומי, סניף גבעת אולגה.
3. אני מורה על חילוט הסך של 400,000 ש"ח מתוך הכספים התפוסים בחשבון מספר 1165/99 בבנק לאומי, סניף גבעת אולגה ואשר יועברו לקרן החילוט.
עם גביית כל התשלומים שבהם חויבו הנאשמים כאן, תשלומי מס במסגרת הסרת מחדלים,
קנסות וחילוט, תוּשב יתרת הכספים המצויה בחשבון 11657/99, בנק לאומי סניף גבעת אולגה
לבעליה.
למען הסר ספק, כל הצווים הזמניים בדבר עיקול, ו/או תפיסת/הקפאת החשבון הנ"ל, יבוטלו
לאחר ביצוע כל התשלומים עליהם הורֵיתי בגזר הדין כאן.
בנוסף, הריני מורה על ביטול הסעדים הזמניים שהוטלו בתיק זה על נכס המקרקעין, הידוע כגוש
215 חלקה 10634 בלשכת רישום המקרקעין בחיפה, הרשום על שם חיים ג'רבי.
בטרם סיום ברצוני לברך את ב"כ הצדדים, עורכי הדין כהנא ותדמור מטעם המדינה ועו"ד נדשי
מטעם הנאשמים, על מאמציהם הכנים לסיום ההליכים כאן, כשבמיוחד ראויה לציון גישתו
העניינית והנבונה של עו"ד נדשי שהשכיל, תוך פרק זמן קצר להיערך להגנת הנאשמים בתיק כה
מורכב וקשה זה, והצליח בגישתו האמורה, תוך שיתוף פעולה עם ב"כ המדינה, להביא לסיומו,
תוך חסכון זמנו של בית המשפט.
ניתן היום י"ב באייר, תשס"ז (30 באפריל 2007) במעמד הצדדים
זכות ערעור לבית משפט עליון תוך 45 ימים.
מותר לפרסום מיום 30/04/2007
קרא ג'ורג'
, שופט
040306/03פ 052 אודליה

החלטה

אף שהעונש שהוטל כאן נגזר במסגרת הסדר טיעון, והצדדים ציפו לאמצו, בין על הרף הגבוה ובין על הרף הנמוך שבו, ובהתחשב באורכה של תקופת המאסר שנגזרה לנאשם 1, התייצבותו של נאשם 1 לכל הדיונים, הריני מחליט לעכב את ביצוע עונש המאסר בעניינו של נאשם 1, לתקופה של 45 יום באותם תנאים בהם שוחרר נאשם 1 במסגרת ההליכים בתיק זה.

ניתן היום י"ב באייר, תשס"ז (30 באפריל 2007) במעמד הצדדים
קרא ג'ורג'
, שופט

עו"ד נדשי: הכספים על סך 2,450,000 ש"ח הועברו כבר לרשויות המס.

עו"ד כהנא
ותדמור: מאשרים את דברי עו"ד נדשי.

החלטה

לאור ההבהרה האמורה מפי ב"כ הצדדים, הוראת בית המשפט בגזר הדין בעמ' 14 מול השורות 16 עד 18, לא תבוצע על ידי מזכירות בית המשפט כאן, שכן הכספים כבר הועברו.

ניתנה היום י"ב באייר, תשס"ז (30 באפריל 2007) במעמד הצדדים
קרא ג'ורג'
, שופט

עו"ד נדשי: אבקש שעיכוב הביצוע יהיה לתקופה של 90 בכפוף לאותן ערבויות בהן שוחרר נאשם 1 ממעצרו בתיק זה.

ב"כ המאשימה: אין לי התנגדות. אני מבקש להוסיף צו עיכוב יציאה מן הארץ לתקופת העיכוב.

החלטה

עיכוב עונש המאסר לתקופה של 90 יום מהיום וזאת בכפוף לאותן ערבויות בהן שוחרר נאשם 1 במסגרת ההליכים בתיק זה, קרי: התנאים ב-ב"ש 9147/03 החלטה של כב' השופט טל מיום 19.5.2003, חתימת ערבות עצמית על סך 1 מיליון ש"ח בניכוי סך של 1 מיליון ש"ח מהכספים התפוסים בחשבון הבנק 11657/99 בנק לאומי סניף גבעת אולגה.
ניתן בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ, שיעמוד בתוקפו עד להתיצבותו של הנאשם 1 לריצוי עונש המאסר.
הנאשם 1 יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות בית המשפט כאן ביום 30.7.2007 עד לשעה 12.00.

ניתנה היום י"ב באייר, תשס"ז (30 באפריל 2007) במעמד הצדדים

קרא ג'ורג'
, שופט

040306/03פ 052 אודליה









פ בית משפט מחוזי 40306/03 פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' ג'רבי יגאל, ג'רבי מבורך, ג'רבי חיים (פורסם ב-ֽ 30/04/2007)