פסקי דין על אילן בן-שלמה הרוש

265/98 פ     27/01/2002




פ 265/98 מדינת ישראל נ' אילן בן-שלמה הרוש




בעניין:

21



בתי המשפט


בית משפט השלום אשדוד
פ
000265/98


בפני
:
כב' השופט ח. חדש
תאריך:
27/01/02







מדינת ישראל
בעניין
:


המאשימה

באמצעות מח' התביעות של משטרת ישראל





נ
ג
ד




אילן בן-שלמה הרוש



הנאשם




הכרעת דין


אישומים ורקע

1.
הנאשם הואשם, בכתב האישום, בסיכון נתיב דרכים, נהיגה על מדרכה, אי חבישת קסדת מגן, אי ציות להוראות שוטר והכשלת שוטר במילוי תפקידו.

2.
בהתאם לנטען בכתב האישום, רכב הנאשם על טרקטורון מסוג פולריס, מ.ר.
01-411-73, השייך לו, בתאריך 2/5/97, בשעה 17:10 בחוף לידו באשדוד.

2.1
הנאשם נראה ע"י אנשי משטרה כשהוא רוכב ומרכיב נוסעת וזאת מבלי שחבשו קסדות מגן.

3.
בהתאם לנטען בכתב האישום, דיווחו השוטרים על האירוע למסוק משטרתי, בו היה באותה עת מפקד תחנת אשדוד סנ"צ אמנון זיו, שהכווין את ניידות המשטרה לעבר הנאשם ע"מ לעצרו.

4.
עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם נסע בטרקטורון לכיוון חוף הקשתות, כאשר אחריו דולקת ניידת משטרה שקוראת לו בכריזה לעצור.

5.
הנאשם לא נענה לקריאת המשטרה והמשיך בנסיעה מטורפת, כאשר עלה על המדרכה
בחוף הקשתות וסיכן סכנה של ממש עוברים ושבים שהלכו אותה עת על המדרכה.


5.1
העוברים והשבים נאלצו לברוח מנתיב נסיעתו של הנאשם.

6.
הנאשם - כך נאמר בכתב האישום - המשיך בנסיעה לכיון גבעת הטילים כשהוא ממשיך לברוח מניידות המשטרה והמסוק המשטרתי שחג מעליו ומסמן לו לעצור.

6.1
בכך סיכן הנאשם, בעצם נהיגתו הפרועה, גם את עצמו וגם את הרוכבת הנוספת שהרכיב מאחור.

7.
הנאשם המשיך בנסיעתו, לרח' משה דיין ושם חצה את הכביש בפראות.

7.1
רכבים משני הכיוונים נאלצו לבלום כדי למנוע תאונה.

8.
בהמשך, עלה על אי תנועה ונסע על המדרכה המזרחית לכיוון רח' הבנים, ושם נעצר.

9.
בהתאם לנטען בכתב האישום, בעובדות המתוארות לעיל, נהג הנאשם ברכבו בצורה רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה.

10.
בישיבת ההקראה, טען הנאשם כי הגיע לביתו ומצא את המחסן שלו פרוץ.

10.1
"…משם נגנב הטרקטורון שלי – טען הנאשם – יצאתי לחפש אותו, לאחר עדויות של ילדים, הוא היה בבנין העיריה בין העצים. הוצאתי אותו משם,
כשהוצאתי אותו היה מעלי מסוק. אני בכלל לא נהגתי בטרקטורון" (עמ' 1 לפרוט' מיום 1.7.98, ש': 14 – 17).

11.
במסגרת פרשת ראיות התביעה העידו: עד שזיהה את הנאשם רוכב על הטרקטורון, בלווית בחורה, ללא קסדות וללא לוחיות זיהוי ודיווח למסוק המשטרתי; עד שהיה במסוק המשטרתי שליווה את כל המרדף במבט על וזיהה את הנאשם ו ויתרת עדי התביעה שזיהו את הנאשם ורדפו אחריו, וכן מי שעצר בסופו של דבר את הטרקטורון ועיכב את הנאשם.

12.
הנאשם העיד לעצמו.

13.
לבקשתו של הנאשם הורה בית המשפט על סיכומים בכתב, אולם הנאשם נמנע מהגשת סיכומיו.

13.1
בנסיבות אלו, הנאשם תוזכר לגבי חובתו להגיש סיכומים והמועד להגשתם אף הוארך עד ליום 2/9/01.


13.2
הנאשם הגיש סיכומיו בתאריך 2/9/01.


פרשת הראיות


1.
במסגרת פרשת התביעה, סיפר ע"ת/6, רס"ל חנוקר שגיב, כי ביחד עם ע"ת/2 ו-ע"ת/3 – השוטר מיכאל מיכאלשוילי והמתנדב יניב ששון – זיהה טרקטורון בצבע אדום לבן ועליו שני רוכבים ,בחור ובחורה, כשהבחור נוהג ללא קסדות וללא לוחית זיהוי.

1.1
את הדיווח – סיפר העד – הם העבירו למסוק משטרתי ולשאר הכוחות והתחילו לנסוע אחרי הטרקטורון לכיוון חוף הקשתות, כשהם מלווים את המרדף בקריאה לרוכבים בכריזה לעצור בצד.

2.
לדברי העד, הטרקטורון נסע מחוף לידו לחוף הקשתות והמסוק שהוזעק הגיע ודיווח להם שהוא מזהה אותו.

3.
הרוכבים עלו מהחניה שבחוף, בשביל העולה לגבעת הטילים ואילו השוטרים המשיכו על הכביש לכיוון שד' משה דיין.

3.1
המסוק דיווח להם שהטרקטורון יצא מגבעת הטילים מהצד השני ועלה על שדרות ירושלים.

3.2
השוטרים התחילו לנסוע לכיוון ולאחר זמן קצר דיווח להם קצין הסיור שעצר את הטרקטורון.

3.3
השוטרים הגיעו למקום וזיהו את הטרקטורון עם שני הרוכבים שזיהה קודם.

4.
עדויותיהם של ע"ת/2 ו-ע"ת/3 היו תואמות.

4.1
ע"ת/2 הוסיף, כי בחוף לידו נסע הנאשם בין מתרחצים.

4.2
העד סיפר כי, כשהגיע הנאשם עם הטרקטורון לפסגת גבעת הטילים, איבדו השוטרים קשר עין איתו למשך 2 או 3 דקות, אבל המסוק המשטרתי שחג מעליו המשיך ללוותו והם, בהכוונת המסוק, הגיעו עם הג'יפ המשטרתי, דרך הכביש, למקום שבו נעצר הנאשם ע"י קצין הסיור.

4.3
עד תביעה זה גם ציין, כי בדרך לתחנת המשטרה, כאשר נלקחו הנאשם והרוכבת בג'יפ המשטרתי, שמע את הנאשם אומר לה ש: "...אם ישאלו שתגיד שהם לא רכבו על הטרקטורון ולא נסעו עליו" (עמ' 6 לפרוט', ש': 21-22).

4.4
עדותו של העד לא נסתרה גם במהלך החקירה הנגדית.

4.5
ע"ת/3, המתנדב, מר יניב ששון, הוסיף שהנאשם זיהה אותם והם קראו לו גם במערכת הכריזה.

4.6
לדבריו, כאשר הגיעו למקום בו נעצר בסופו של דבר הטרקטורון, זיהו השוטרים "...את הנאשם ואת הרוכבת שישבה מאחור ואת הטרקטורון" (עמ' 8 לפרוט', ש': 4-10).

4.7
גם במהלך חקירתו הנגדית של עד זה, לא נסתרה עדותו.

5.
עדויותיהם של עדי התביעה 2, 3 ו- 6 היו אמינות ונתתי בהן אמון מלא.

6.
ע"ת/4, סנ"צ אמנון זיו, שימש בעת האירוע נשוא כתב
האישום כמפקד תחנת המשטרה באשדוד ולדבריו ביום האירוע שימש כמפקד מבצע נגד טרקטורונים:


6.1
"המבצע התקיים בגלל התופעה הקשה שהיתה בעיר של השתוללות הטרקטורונים בחופים ובעיר" – העיד העד בעמ' 10 לפרוט', ש': 6-7.

7.
סנ"צ זיו סיפר בעדותו, כי באותו יום טס במסוק המשטרתי, שהוא, כמובן, מזוהה בצבע משטרה ואמצעים כגון סירנה וכד'.

7.1
בסמוך לשעה 17:10 טס מעל לאזור חוף הקשתות באשדוד והבחין בטרקטורון שעליו רכבו גבר ואשה.

7.2
העד זכר את סוג הטרקטורון.

8.
העד ציין, כי זה היה, באותה עת, הטרקטורון היחיד שהיה באותו זמן בטווח העין שלו ובין החופים בעיר והוא הכווין אליו רכב משטרתי.

8.1
הרכב המשטרתי הגיע קרוב מאוד אל הטרקטורון, אולם: "...נהג הטרקטורון ברגע שראה את הרכב המשטרתי שסימן לו לעצור, ביצע התחמקות ובריחה על המדרכות בחוף, כשאנשים שעמדו שם ברחו לצדדים" (שם, ש': 18 – 20).

8.2
העד ציין כי: "ממבט על זה נראה הרבה יותר ברור מאשר על הקרקע" (שם, ש': 20).

9.
העד תיאר בפרוטרוט את כל מסלול הבריחה של הטרקטורון עד לעצירתו, ואף ציין, כי נהג הטרקטורון חצה את הכביש שבאמצעו אי תנועה עם דשא ובזמן החציה בלמו כלי רכב שנעו בכביש בפתאומיות, כיוון שהטרקטורון חצה את נתיב נסיעתם וסיכן אותם:

9.1
"לאחר שהוא חצה את משה דיין הגעתי עם המסוק לגובה של 20 מטר, מעליו, לשטח פתוח – מספר העד בעמ' 11 לפרוט', בין השורות 2-3 – קראתי לו בכריזה והפעלתי גם סירנה שיעצור, אך הוא לא נענה לקריאות".

10.
העד ראה את מעצרו של הטרקטורון:

10.1
"אילן הרוש הוא נהג הטרקטורון – מעיד העד – זאת אני יודע כי אני זוכר את פניו מיום האירוע. לא היו הרבה אירועים כאלה. אני זיהיתי אותו מגובה של 20 מטר ואחר כך גם זיהיתיו בתחנה" (שם, ש': 8 – 12).

11.
במסגרת חקירתו הנגדית הבהיר העד, כי היה, כל זמן המרדף, בקשר עין רצוף עם הנאשם, מרגע שקלט אותו ועד רגע מעצרו ע"י השוטרים והורדתו מן הטרקטור.

11.1
מרחק הנסיעה מחוף הקשתות ועד למקום שבו נעצר הטרקטורון הוא 700 מטר קו אווירי והטרקטורון עשה זאת בתוך 3-4 דקות לערך, בנסיעה רצופה עם התחמקויות בדרך.

12.
עדותו של סנ"צ זיו, שלא נסתרה במהלך החקירה הנגדית, היתה אמינה ונתתי גם בה אמון מלא.

13.
ע"ת/1, קצין הסיור של תחנת אשדוד, פקד מאיר לנקרי וע"ת/5 יעקב לוי, מנהל מחלקת הפיקוח העירוני של עירית אשדוד היו בניידת משטרתית שיצאה למקום והם שעצרו לבסוף את הטרקטורון.

14.
פקד לנקרי העיד כי בתאריך הנקוב בכתב האישום ובתאריכים סמוכים נוהלו מבצעי אכיפה כנגד רוכבי טרקטורונים, שעברו על החוק, בעיקר בחופי הים, בתקופת עונת הרחצה.

14.1
באותו יום ניהלו מבצע גדול בשיתוף של מסוק משטרתי מן האוויר כאשר במסוק ישב מפקד תחנת אשדוד דאז, סנ"צ אמנון זיו.

14.2
העד היה אחראי על כוחות הקרקע
כקצין סיור.

15.
לדברי העד, במהלך היום התקבלה קריאה על טרקטורון שמשתולל, כאשר נוהג עליו בחור ומרכיב בחורה – שניהם ללא קסדות.

15.1
המסוק החל לדווח על המיקום ונפתח מרדף של ניידות המבצע, עם הכוונות של המסוק מלמעלה.

15.2
בהכוונת המסוק הבחין העד, לדבריו, בטרקטורון עליו רכבו בחור ובחורה כשהוא מגיע מכיוון הים במערב – לכוון מזרח.

15.3
"הגעתי מולו – סיפר העד – וכנראה שלא היתה לו ברירה והוא נעצר... עוכב על ידי. הבחור יושב פה (מצביע על הנאשם) זוהה על ידי...." (עמ' 3 לפרוט', ש': 13 – 14).

15.4
מהדו"ח קרא העד את שמה של הבחורה שישבה על הטרקטורון מאחורי הנאשם: אורלי לויאשוילי.

16.
עדותו של מנהל
מח' הפיקוח של עירית אשדוד, ע"ת/5, מר יעקב לוי, תאמה את עדותו
של פקד לנקרי ואת עדויות יתר השוטרים.

16.1
העד הוסיף שהבחין בטרקטורון שמגיע מבין השיחים.

16.2
"...אמנון אמר שזה הטרקטורון – סיפר העד בעדותו – לנקרי סימן לו לעצור ואני ירדתי מן הרכב המשטרתי ויצאתי מן הניידת המשטרתית ופניתי לבחור – הנאשם הרוש (מצביע על הנאשם). בקשתי ממנו את מפתחות הטרקטורון..." (עמ' 12 לפרוט', ש': 29 – 31).

16.3
לשאלת בית המשפט בנדון הבהיר העד כי הטרקטורון יצא מאזור העצים והחולות בנסיעה לכיוון המדרכה הציבורית (עמ' 13 לפרוט', ש': 21 – 23).

17.
עדויותיהם של פקד לנקרי ושל מר יעקב לוי היו אמינות ונתתי גם בהן אמון מלא.

18.
לצערי, אינני יכול לומר דברים דומים על עדותו וגירסתו של הנאשם.

19.
הנאשם מכחיש מכל וכל כי נהג בטרקטורון ולגירסתו לא היו דברים מעולם. בעדותו בבית המשפט טען הנאשם, כי ביום הארוע חזר מהעבודה בשעה 15:00, מצא שהמחסן
שלו פרוץ והטרקטורון לא נמצא.

19.1
הנאשם, לדבריו, מיהר לאזורים בהם יש ילדים המתעסקים עם טרקטורונים ואופנועים. נאמר לו, לדבריו, כי הטרקטורון נמצא באזור ד'.

20.
הנאשם אינו מבהיר מי אמר לו
את אזור הימצאו של הטרקטורון, אולם הוא הגיע אליו, לדבריו, "דרך חקירות כל מיני ילדים".

21.
לטענת הנאשם, הוא מצא את הטרקטורון בין העצים, ניגש לקחת אותו ולפתע הגיעו אליו השוטרים ואמרו לו שנהג בטרקטורון.

21.1
במהלך חקירתו הנגדית גם טען הנאשם, שלא יכול היה כלל להניע את הטרקטורון מאחר וחיבלו בחוטים.

22.
דא עקא, שגירסה
זו עלתה לראשונה בבית המשפט:

22.1
בעת שנרשמו לנאשם הדוחות ת/1 ו- ת/2, בגין אי ציות להוראות שוטר במדים שהורה לו לעצור (ת/1), ובגין נהיגה ללא חבישת קסדת מגן – לא הוא ולא הנוסעת שנסעה עמו (ת/2), נמנע הנאשם מליתן תגובה ואף סירב לחתום על הדוחות.

22.1.1
בעת רישום ת/1 אמר הנאשם: "אין לי מה לומר".

22.1.2
בעת רישום ת/2 השיב הנאשם: "אין לי תגובה".

22.1.3
בפני
רושם הדו"ח, ת/2, טען הנאשם כי לא נסע כלל.

22.2
גם בחקירתו במשטרה נמנע הנאשם מלמסור גירסה כלשהי ולאחר שהבין במה
הוא מוחשד, אמר שידבר רק בבית המשפט.

23.
כאשר נשאל הנאשם, במסגרת חקירתו הנגדית, מדוע לא סיפר את הגירסה שעלתה בבית המשפט, גם במהלך עדותו למשטרה, הוא השיב: "אני לא סיפרתי את הגירסה שאמרתי למשטרה, אני אגיד לך למה: כי הם התנהגו אלי בכזו אלימות שאני אמרתי להם שאני אגיד כל מה שיש לי בביהמ"ש" (עמ' 18 לפרוט', ש': 29 – 30).
24.
לשאלה איך ידע לחפש את הטרקטורון דווקא שם, משיב הנאשם: "אני יודע מי מתעסק בטרקטורונים, מי יש לו טרקטורונים, בדרך זו הגעתי" (עמ' 19 לפרוט', ש': 1).

25.
הנאשם טוען, כאמור, כי כל המתואר בכתב האישום לא קרה כלל, אולם לפתע הוא מפתיע: "איני יודע היכן נמצאת אותה ידידה שלי – הוא משיב – זאת מישהי שהכרתי אותה כיומיים. מאז
אין לי איתה שום קשר. אני לא יודע איפוא היא גרה" (שם, ש': 12-14).

25.1
כאשר הוא נשאל ע"י בית המשפט כיצד הוא יודע למי הכוונה כאשר טוען שכלל לא נהג איתה על הטרקטורון מוצא הנאשם פתרון: "...אני יודע למי הם מתכוונים – הוא משיב – לפי התיאורים של השוטרים שמעתי זאת במהלך המשפט" (שם, ש: 16 – 17).

26.
עדותו של הנאשם היתה לצערי בלתי אמינה.

27.
במסגרת סיכומיו מעלה הנאשם תוספת חדשה לגירסתו: "באותו זמן בחורשה היו מצויים טרקטורונים רבים הזהים לטרקטורון שלי. לכן השוטר טעה בזיהוי והאשים אותי".

27.1
כמובן, שאין מקום להעלות גירסה עובדתית חדשה – בסיכומים.


דיון והכרעה


1.
כאמור לעיל, לאחר ששמעתי את עדויות השוטרים ומנהל אגף הפיקוח בעירית אשדוד מזה ואת עדות הנאשם מזה, העדפתי את עדויות הראשונים על זו של הנאשם.

1.1
עדויות השוטרים ומנהל אגף הפיקוח היו חד משמעיות, השתלבו זו
בזו וניכרו מהן אותות האמת.

1.2
לעומתן, עדותו של הנאשם היא עדות כבושה, שנכבשה תקופה ארוכה
עד להתייצבותו בבית המשפט וממילא המשקל שניתן להעניק לה נמוך ביותר.

2.
סיוע לעדויות עדי התביעה מצאתי בהדרכתו של הנאשם את הנוסעת שהיתה עמו להכחיש שהשניים נסעו על הטרקטורון, כפי שסיפר ע"ת/2.

2.1
בכך יש משום התנהגות מפלילה, לאחר מעשה, בנסיון לשבש את מהלכי החקירה בתחנת המשטרה.

3.
סיוע לעדויות התביעה מצאתי בשקר של הנאשם, שלמרות שלטענתו לא קרו הדברים מעולם, הוא יודע למסור פרטים אודות הבחורה שהיתה עימו, מתי הכירה וכי כיום אין לו כל קשר איתה.

4.
חיזוק לראיות התביעה ניתן לראות בשתיקת הנאשם הן במעמד רישום הדו"חות כשנשאל לתגובתו והן במהלך החקירה במשטרה.

4.1
אומנם, לגבי שתיקתו במשטרה הסביר הנאשם את מניעיו,
כמפורט לעיל, אולם אין זה הסבר משכנע.

4.2
אין ספק כי תגובתו הטבעית של אדם חף מפשע היא למסור מיד את תגובתו וגירסתו כדי לשכנע בחפותו.

5.
חיזוק לגירסת התביעה מצאתי גם בתמיהות, בחוסר ההגיון ובחוסר העקביות המאפיינים את גירסת הנאשם.


5.1
כך, תמוהה הדרך בה הצליח הנאשם לאתר את מיקומו המדוייק של הטרקטורון הגנוב בתוך
זמן קצר ממועד חזרתו הביתה, ע"י "חקירות של כל מיני ילדים".

5.2
כך, לא ברור מדוע המתין הנאשם עד לסיכומיו כדי לספר כי בחורשה ממנה יצא עם הטרקטורון, היו טרקטורונים רבים זהים לטרקטורון שלו ולכן השוטר טעה בזיהויו.

5.3
גם אם היה הנאשם מצליח להטיל ספק בזיהוי הוודאי של השוטרים אותו, כמי שנהג בטרקטורון בעת המרדף, הרי טענתו כי לא יכול היה להניע את הטרקטורון בשל כך שחובלו בו החוטים, מתגלית כלא אמת, לנוכח עדויותיהם של השוטרים שעצרו אותו, לפיה הוא יצא עם הטרקטורון למולם כשהטרקטורון במצב נסיעה.

6.
לאור כל האמור, הגעתי למסקנה כי התביעה הוכיחה, במידה העולה על כל ספק סביר, את אשמתו של הנאשם והנני מרשיעו בכל המיוחס לו בכתב האישום.

7.
זכות ערעור – תוך 45 יום, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.


ניתנה היום
___________, בהעדר הצדדים.
הוקראה לצדדים ביום 27/1/02.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
ח. חדש
- שופט

000265/98פ
139
מותר לפרסום מיום ___________







פ בית משפט שלום 265/98 מדינת ישראל נ' אילן בן-שלמה הרוש (פורסם ב-ֽ 27/01/2002)